מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

משפטים חוזרים בעבירות תעבורה

בהליך מ"ח (מ"ח) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשה למשפט חוזר לפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שהגיש המבקש, אשר הורשע ביום 11.11.13, לפי הודאתו, בבית משפט השלום לתעבורה בפתח-תקוה (פ"ל 6785-05-13), בנהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]; בשימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת-תוקף, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970; ובשימוש שלא כדין בפרטי אדם אחר, עבירה לפי סעיף 62(9) לפקודת התעבורה.
...
הגשמת תכלית זו – שהיא תכלית מהותית-עניינית של הוראת התנאי להבדיל מפרשנות טכנית-פורמלית (השוו רע"פ 523/13 דנזשוילי נ' מדינת ישראל, פסקה 52 (25.8.15)) – מחייבת לפרש את המאסר המותנה כך שיופעל גם כאשר המבקש מורשע רק בעבירה אחת מן העבירות המנויות בתנאי, ובמקרה שלפנינו: נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.
אין להיעתר לעילה השניה.
על יסוד האמור, איני נעתר לבקשה.

בהליך מ"ח (מ"ח) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

ער אני לכתיבה האקדמית המכובדת הנדרשת להרשעות שוא, כמו ספרו המענין של פרופ' ב' סנג'רו Safety from False Convictions (2016); וראו שם בין השאר עמוד 157 ואילך; עמוד 181 ואילך, ועוד; אך איני סבור לאחר העיון כי ענייננו נופל בגדרים אלה, וגם כמובן לא בתחום הקרוב אך שונה של מחקרו של ד"ר איתן לבונטין חזקת הבעלות בעבירות תעבורה: כיצד מרשיעים חפים מפשע, פוטרים אשמים ומעודדים עבריינות (אוגוסט 2016).
על יסוד האמור, לא ראיתי מקום לשוב ולהוסיף על פסיקותיהם של בית המשפט המחוזי ובית משפט זה. אשר לבקשה כי לדחות את הכרעתנו בבקשת המשפט החוזר עד למתן החלטה בבית המשפט לתעבורה בעכו באשר לבקשת העיון על-ידי המבקש בחומרי החקירה מפרשת חביש, דומה כי זו מתיתרת; זאת, נוכח האמור ברע"פ 5041/16 כי אין לגזור גזירה שוה מעניין חביש – אשר נסיבותיו מובחנות מאלה של הפרשה דנא – ולהתיר חזרה מן ההודאה.
...
המשיבה הביעה עמדתה, כי יש לדחות את הערעור, תוך שהדפה את טענות המבקש בדבר הפגמים שנפלו לכאורה בהתנהלות המשטרה.
נטען, כי הבקשה מעלה אותה שאלה משפטית אשר נדונה ברע"פ 1255/16 חביש נ' מדינת ישראל (16.6.2016) (להלן עניין חביש) – מה דינה של בקשה לחזרה מהודיה שניתנה במסגרת הסדר טיעון כאשר נערך בניגוד לאמור בהנחיות פרקליט המדינה – ולכן מן הדין להיעתר לה. המבקש טען כי הרשעתו על בסיס הסדר הטיעון לוקה בפגמים, כיון שהודאתו ניתנה עובר להצגת עיקרי ההסדר, וזאת מבלי שתכניו הוסברו לו כיאות על ידי בא כוחו.
לבסוף, לא אמנע אמנם מאמור, כי לטעמי היה ראוי לשאול בחקירה את המבקש מי נהג ברכב אם לא היה זה הוא, מה גם שהזכיר שיש לו אח. אין להיעתר אף לעילה השניה, הואיל והמבקש לא הציג טעמים חדשים לקיומו פגם דיוני בהסדר הטיעון – פרט לצירוף התצהיר כחיזוק לטענת חפותו.
כן סבורני, כי הצדק עם המשיבה בפרשנותה לדברי השופט שהם אשר צוטטו בפסקה ו' מעלה, שאין להסיק מהם הכרה מצד בית המשפט בקיומו של פגם דיוני בהליך שהתנהל בבית המשפט לתעבורה בנידון דידן.
על יסוד האמור, איני נעתר איפוא לבקשה.

בהליך רע"פ (רע"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

לגישת המערערת, יש לפרש את צירוף המילים "עוות דין", המופיע בסעיף 130(ח) לחסד"פ, בדומה למשמעות ביטוי זה בסעיף 31(א)(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שבו נאמר כי ניתן להורות על קיומו של משפט חוזר בעיניין פלילי, בין היתר, אם "מתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עוות דין". המערערת סבורה, כי "שקולי אחידות והרמוניה מובילים למסקנה כי הנטל הרובץ על המבקש בשני סוגי ההליכים – בין אם מדובר בבקשה לביטול פסק דין, בין אם מדובר בבקשה לקיום משפט חוזר – חייב להיות זהה". לשיטת המערערת, ניתן יהיה "לפתוח" את ההליך הפלילי החלוט, רק אם יעלה בידי המבקש להראות כי התצהיר, שעליו מבוססת בקשתו, הוא בעל אמינות לכאורית ומשקל סגולי, המביא לידי מסה קריטית, בעלת פוטנציאל לשינוי תוצאת המשפט.
בהתאם לכך, נקבע בסעיף 126 לחסד"פ הכלל, לפיו "באין הוראה אחרת בחוק זה לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו". וכך גם נקבע בסעיף 208 לחסד"פ לגבי ערעור: "הדיון בעירעור יהיה בפני בעלי הדין...". ואולם, לכלל בסיסי ומובן זה קיימים מספר חריגים, שאחד מהם מעוגן בסעיף 240 לחסד"פ שעניינו "סדרי דין מיוחדים בעבירות קלות". סעיף 240(א) לחסד"פ קובע לאמור: "(א) בעבירות לפי פקודת התעבורה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, שלא גרמו לתאונת דרכים שבה ניחבל אדם חבלה של ממש, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס או כעבירות מינהליות או בעבירות לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קבע, יחולו סדרי דין אלה:
...
יצוין, כי בדיון שהתקיים ביום 7.3.2018 בבקשות רשות הערעור, החלטנו ליתן למבקשת רשות ערעור ולפיכך היא תקרא, מכאן ואילך, "המערערת". רקע והליכים קודמים בעניינו של המשיב 1 מדו"ח תנועה שנרשם על שמו של המשיב 1, עולה כי ביום 24.5.2016, בצומת הרחובות אורן ושור בפתח תקווה, נהג המשיב 1 ברכב תוך חציית הצומת באור אדום.
לסיכום, על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה.
חרף זאת קבע בית המשפט המחוזי בפסק דינו, כי "אני סבור כי כאשר מדובר במקרה בו אדם טוען שלא קיבל את דבר הדואר והוא מבקש להישפט, יש לאפשר לו את יומו בבית המשפט". בהתאם לכך, נקבע כי המשיב 1 יזומן לדיון "החל משלב הקראת כתב האישום". לשיטתי, פסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו יכול לעמוד מהטעמים הבאים: בהינתן העובדה כי הודעת הקנס נשלחה אל המשיב 1 בדואר רשום, לכתובת המדווחת במשרד הפנים, חלה לגביו "חזקת המסירה", ולפיכך היה על בית המשפט לקבוע כי לא הוצגה בפניו סיבה מוצדקת לאי הגשת בקשה להישפט, גם אם המשיב 1 מבקש לטעון לחפותו.
סוף דבר אציע לחבריי לקבל את הערעורים בעניינם של המשיבים 1 ו-3, ולדחות את הערעור בעניינו של המשיב 2, כפי שפורט לעיל.

בהליך מ"ח (מ"ח) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בתאריך 08.07.2003 בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' סגן הנשיא א' אמינוף והשופטים ז' הווארי ונ' מוניץ) ב-ת"פ 1040/02 הרשיע את המבקש בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום: אינוס בנסיבות מחמירות, מעשה מגונה בנסיבות מחמירות, חטיפה לשם חבלה או עבירת מין, תקיפה לשם ביצוע פשע, כליאת שוא, הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות ועבירות תעבורה הכרוכות במעשיו.
גם בקשה זו של המבקש נדחתה ב-מ"ח 2623/12 (כב' השופט (כתוארו אז) ס' ג'ובראן), תוך שהודגש כי המבקש חוזר וטוען טענות הנוגעות להכרעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, טענות שקבלו מענה בעבר, בין במסגרת ההליך ובין במסגרת בקשותיו למשפט חוזר.
...
זאת ועוד: אני סבור כי הרשעתו של המבקש מבוססת היטב ומעוגנת בחומר הראיות ובממצאים הרפואיים מעבר לספק סביר; אין בטענתו שבפניי כדי לשנות זאת.
מעבר לכך, סבורני כי הבקשה שלפני היא ניסיון נוסף מצד המבקש להעלות טענות שנדונו ונדחו לגופן בהתדיינויות קודמות שנערכו בעניינו, ובפרט בבקשותיו הקודמות למשפט חוזר.
נוכח כל האמור – הבקשה נדחית.

בהליך הארכת מועד להישפט (המ"ש) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ודוק- המשפט הפלילי, אשר על כנו נשענים הליכי התעבורה, מאפשר קונסטלציות והליכי משפט חוזר וכיוצא באלו, גם כאשר המדובר בהליכים סבוכים וארוכים הרבה מאשר הליך ניהול משפט תעבורה בעבירת קנס.
...
סבורני, כי המקרה שלפניי הינו אותו מקרה מיוחד המצדיק מתן הארכת מועד להישפט גם לאחר ששולמו הדוחות.
על כך ניתן ללמוד מכל המקובץ לעיל.
לפיכך- הנני מורה על מתן הארכת מועד להישפט בשני הדוחות מושאי הבקשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו