משפט עסקאות הסמים שחרור בתנאים מגבילים

בנוסף, העיר בית משפט קמא, כי המערער לא יזם את עיסקאות הסמים נשוא הליך זה, אם כי נתן לסוכן להבין שהלה רשאי להגיע אליו לבצוע הרכישות בכל עת והתנהלותו של המערער מול הסוכן מצביעה על נגישותו של המערער לכמויות גדולות יחסית של סם מסוכן מסוג חשיש.

בית משפט קמא הוסיף ושקל לזכותו של המערער היותו יליד שנת 1961 שמזה שנים רבות לא ריצה עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח, ועקב המעשים נשוא הליך זה שהה במעצר תקופה של חודשיים שלאחריהם שוחרר בתנאים מגבילים לרבות בפקוח אלקטרוני.

...

נטען בערעור, כי שגה בית משפט קמא משקבע כי השיקולים לחומרא גוברים על השיקולים לקולא וכי אין מנוס מלהטיל ענישה מחמירה על המערער שהינו כבן 56 ומזה 13 שנה לא עסק בפעילות פלילית, מאז מאסרו האחרון בשנת 2002.

מכיוון שהמערער ניהל את ההליך המשפטי עד תום ולא נטל אחריות, ושירות המבחן התרשם כי קיים סיכון להישנות עבירות, סברה ב"כ המשיבה, שאין הצדקה להתערב בענישה שהטיל בית משפט קמא על המערער, ולכן לטענתה, דין הערעור להידחות.

נוכח האמור לעיל, החלטנו לקצר במעט את תקופת המאסר בפועל שהטיל בית משפט קמא על המערער ולהעמידה על תקופת מאסר בפועל של 13 חודשים, מתוכם תנוכה התקופה שהמערער היה במעצר (4.8.14 עד 2.10.14).

ביחס לעורר בלבד ציינה המשיבה, כי הורשע בעבר בבית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 2089/06 בעבירות של יבוא סם מסוכן, ובגינן נדון לתקופה של 45 חודשי מאסר וכן מאסר על תנאי.

עוד ציין בית המשפט את ההלכה לפיה במקרים של עיסקאות סמים בינלאומיות הכלל הוא, כי המעורבים ייעצרו עד תום ההליכים וישוחררו לחלופת מעצר במקרים חריגים בלבד, בפרט כאשר הם מהווים גורם מרכזי בעסקת הסמים.

לחלופין, טוען העורר כי גם אם ישנן ראיות לכאורה בעיניינו, משקלן אינו רב והוא מצדיק שיחרור בתנאים מגבילים.

...

בהחלטת בית המשפט המחוזי נקבע, כי נוכח הראיות שבתיק החקירה ניתן ללמוד על חלקם של משה והעורר בפרשת הסחר בסמים ועל מסוכנותם, ולפיכך יש לקבל את בקשת המשיבה למעצר עד תום ההליכים.

הכרעה לאחר עיון בחומר הראיות סבורני, כי אין להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האישומים שבכתב האישום.

איני נעתר איפוא לערר.

    בתסקיר המשלים המליץ שירות המבחן כי המשיב ישוחרר בתנאים מגבילים לצורך שלובו במסגרת הטיפולית  "תכנים" בבית החולים "קריית שלמה" וכי הוא יובא למסגרת זו בלווי שב"ס ביום 25.10.17, עד השעה 12:00.

נטען, כי עסקינן במשיב אשר לא ניתן ליתן בו כל אמון שכן הוגש נגדו כתב אישום בבית המשפט השלום בתל אביב בגין 3 עיסקאות סחר בסמים, כמו כן עמדה על עברו הפלילי הכולל הרשעות בעבירות בתחום הסמים, הרכוש והאלימות.

...

סבורני כי אילולא השתהות המבקשת אשר לא טרחה לעלות עניין זה במועד הרלוונטי לא היה מקום כלל לבחון מסגרת טיפולית עבור המשיב.

        אשר על כן, הנני מורה כדלקמן: א.  המשיב יועבר בתאריך 25.10.17 עד השעה 12:00 בליווי שב"ס מ"דלת לדלת" למסגרת "תכנים" בבית החולים "קריית שלמה". שם ישהה בתנאי מעצר בית מלא ויתנהל בהתאם לכללי המסגרת.

<#4#> החלטה מורה על עיכוב החלטתי ב-48 שעות.

עוד יש לתת את הדעת לכך כי שהנאשם היה עצור במשך 12 ימים, ולאחר מכן היה משוחרר בתנאים מגבילים.

(ב) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים והוכח לו כי הנדון הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנדון הוא סוחר סמים ומשעשה כן – יצווה בגזר הדין, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנדון שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט".

...

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי אין מקום להכריז על הנאשם סוחר סמים ולחלט את הכסף שנתפס.

לפיכך, בקשת החילוט נדחית.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות.

רבות נאמר על חומרתן של עבירות הסמים בהן נדחות הנסיבות האישיות מפני האנטרס הצבורי, ועל בית המשפט להלחם בתופעה הקשה של נגע הסמים ולהרתיע היחיד והרבים מפני עבירות הסמים, ראו ע"פ 1987/15 דרורי נ' מדינת ישראל (17.8.15): "על חומרתן של עבירות סחר והפצה של סמים מסוכנים ועל הצורך להאבק בהן באמצעות ענישה משמעותית ומרתיעה עמד בית משפט זה לא אחת, תוך הדגשה שבעבירות אלה יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים". יפים לעניינינו הדברים שנאמרו מפי בית המשפט העליון בע"פ 4522/18 מדינת ישראל נגד אסאבן (1.11.18) בהתייחסו לעבירות סחר בסמים לחומרתן ולנזקיהן: "בית משפט זה עמד פעמים רבות על חומרתן של עבירות הסמים, ובפרט עבירת הסחר בסמים. חומרה זו נובעת, בין היתר, מנזקיהם הקשים של הסמים – במיוחד כך לגבי סמים המוגדרים 'קשים' – הן למשתמשים, הן לסביבתם (ע"פ 7952/15 מדינת ישראל נ' שץ [פורסם בנבו] (15.2.2016) (להלן: עניין שץ); ע"פ 4998/95 מדינת ישראל נ' גומז-קרדוסו, פ"ד נא(3) 769 (1997)). לפיכך נפסק לא אחת כי עבירות אלו מחייבות מענה החלטי על דרך של ענישה מחמירה ומרתיעה (ראו ע"פ 8988/16 בן סימון נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 10 (8.3.2017); ע"פ 5953/13 מדינת ישראל נ' דוידי, [פורסם בנבו] פסקה 17 (6.7.2014) (להלן: עניין דוידי)). כבר צוין כי הענישה בעבירות סמים מאופיינת בשונות רבה, נוכח "האינדיבידואליות בענישה והייחודיות של המקרים השונים" (ע"פ 3931/13 באום נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 13 (10.6.2014) (להלן: עניין באום)) במסגרת זו יש ליחס משקל גם לסוג הסם ולכמותו".

הענישה הנוהגת ביחס לעבירה בגינה הורשע הנאשם, משתנה ממקרה למקרה והיא תלויה בסוג הסם, בכמות שנמכרה, בגובה התמורה שהתקבלה בעדו, מחלקו של הנאשם במסכת העבריינית הכוללת, בהישנות המקרים ובנסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שניתן ללמוד מהפסיקה שלהלן: בע"פ 1965/20 כרים בדוואי נ' מדינת ישראל (11.6.20), נדון עניינו של מי שהורשע על פי הודאתו, בעבירת סיוע לסחר בסם מסוכן ובעבירת סחר בסם מסוכן, בשל שתי עיסקאות למכירת סמים לסוכן משטרתי, האחת סיוע למכירת 39.62 גר' קוקאין תמורת 15,200 ₪, והשנייה מכירת 29.98 גר' קוקאין תמורת 11,400 ₪.

זאת ועוד, אין כל אינדיקאציה לכך שהנאשם צורך סמים, והבדיקות שמסר נימצאו נקיות משרידי סם. בנוסף, שקלתי את העובדה כי הנאשם שהה במעצר ממש במשך תשעה ימים, ולאחר מכן שוחרר ממעצרו תחת תנאים מגבילים למשך תקופה ממושכת.

...

בהינתן הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירה, וכן בהינתן הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, וחלקו של הנאשם בביצועה ובהתחשב בכך שהוא מסייע, ובהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 לבין 18 חודשי מאסר בפועל , לצד ענישה נלווית.

בנסיבות אלה, אין בידי לקבל את המלצת שירות המבחן.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלהלן: מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, אשר ירוצו בדרך של עבודת שירות ב"מטב שדרות" החל מיום 25.12.22.

אני מורה על השמדת הסמים ועל חילוט סכום ההפקדה בסך 7,000 ₪ בהתאם להסכמת הצדדים.