בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 7939/10
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט צ' זילברטל
המערער:
רומן זדורוב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בתפ"ח 502/07 מיום 14.9.2010 (סגן הנשיא יצחק כהן והשופטים חיים גלפז ז"ל ואסתר הלמן); וכן על פסק דינו המשלים של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 24.2.2014 (הנשיא יצחק כהן והשופטים בנימין ארבל ואסתר הלמן)
תאריך הישיבה:
כ"ו בתשרי תשע"ה
(20.10.2014)
בשם המערער:
עו"ד ד"ר אלקנה לייסט; עו"ד אביגדור פלדמן;
עו"ד ימימה אברמוביץ; עו"ד ענת שמעוני
בשם המשיבה:
עו"ד תמר בורנשטיין; עו"ד איתמר גלבפיש;
עו"ד נעימה חנאווי; עו"ד שילה ענבר
פסק-דין
.
אזולאי: זה אי אפשר
רומן: ככה [מדגים שיסוף של גרונו משמאל לימין – י.ד
אזולאי: אתה עשית, אתה זוכר ככה [מדגים שיסוף גרון – י.ד]? מאחורה? מה אז היא עמדה איך?
רומן: איפה ככה [המערער מדגים על אזולאי שיסוף גרון מצד שמאל לימין של גרונו – י.ד], אני לא יודע איפה ככה
אזולאי: ככה עשית?
רומן: כן, כימעט עד הסוף [המערער חוזר לשבת על הכיסא – י.ד
אזולאי: ככה [מדגים שיסוף פעם נוספת – י.ד], כמו שאתה עומד.
פה המקום להעיר כי חברי זקף לחובת ההגנה את המחדל שבאי-חקירת המערער בנוגע לסכיניו, אך לא נתן את דעתו לעובדה שגם המשיבה עצמה לא ראתה צורך לחקור את המערער בנושא זה, הגם שסוגיית להב הסכין היתה נתונה במחלוקת כבר ב"גילגול הראשון" בבית המשפט המחוזי (במסגרת חוות דעתו של פלג).
אך התוצאה היא שהמערער נהנה ממחדלי ההגנה בערכאה הדיונית, בעוד שדוקא התביעה נימצאת לוקה בשל מחדלי ההגנה.
...
מאידך גיסא, יש להישמר מלכנות כל מסקנה הנובעת ממומחיות שאינה מלווה באישוש כמקובל במדע, כ"מדע זבל", שהרי בית משפט מבסס מימצאים מרשיעים על ראיות שאין להן כל אישוש מדעי (בראש ובראשונה כשלא מדובר בעדים מומחים) ויש להישמר שלא להפריז בדרישות כאשר בפנינו מומחה המצויד בארגז כלים שאינו בידיו של ההדיוט וככזה ביכולתו להאיר את עיני בית המשפט להבחין בפרטים שנדרשת מומחיות לצורך ההבחנה בהם.
לסיכום, אני מצטרף לשופט עמית במסקנתו לפיה דין הערעור להידחות.
סוף דבר, הוחלט לדחות את הערעור ברוב דעות של השופטים עמית וזילברטל, נגד דעתו החולקת של השופט דנציגר.