משמעות של תסקיר קצין מבחן

חזקה על קציני המבחן שמלאכתם נאמנה ועניינית ועצם מתן ההוראה להכין תסקיר מעצר משמעותה כי על קצין המבחן לבחון את מערכת הנתונים המלאה, ובכללה גם את האפשרות לשיחרור לחלופת מעצר.

...

דיון והכרעה לאחר העיון ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות.

סוף דבר, אין בידי לקבל את הערר.

בסיכומו של תסקיר זה, נמנעה קצינת המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו.

ביום 12.04.02 הוגש תסקיר משלים בעיניינו של נאשם זה ובו התייחסות לתוצאות בדיקה פסיכיאטרית אליה הופנה וממנה עולה כי לא נמצאו סימנים המעידים על הפרעה נפשית כלשהי, וכן, ציינה קצינת המבחן כי על פי התרשמותה, הנאשם אינו "מחובר" למשמעות התסבכותו.

...

בסופו של דבר, הגעתי לכלל מסקנה כי האינטרס הציבורי המתחייב בנסיבות העניין של הרתעת הנאשמים והרתעת אחרים מפני ביצוע עבירות כדוגמאת אלה אשר בוצעו על ידי הנאשמים, מחייב הטלת עונש מאסר בפועל, שלא במסגרת עבודות שירות.

אשר על כן, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הן לקולא והן לחומרא, בהיתחשב בהודאת הנאשמים, קבלת אחריות למיוחס להם כבר עם מעצרם ולאחר מכן, בתחילת ההליך הפלילי, הבעת החרטה, גילם הצעיר, העדר עבר פלילי, נסיבותיהם האישיות והמשפחתיות כמתואר בהרחבה בתסקירי שירות המבחן ובעיקר קשירת גורלם עם מדינת ישראל, ועל כך יש להוסיף כי המעשה כשל כבר בתחילתו במה שהוגדר בכתב האישום כ"בדיקת תקינות" ולא נגרם נזק כלשהוא, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: 20 חודשי מאסר, מתוכם, 8 חודשים בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים לבל יעברו עבירות בהם הורשעו בתיק זה. לצורך מניין תקופת המאסר תימנה תקופת שהייתם במעצר וזאת כדלקמן: הנאשם 1 – מיום 11.10.05 ועד 07.11.05.

החלטה אני נעתר לבקשת באי כח הנאשמים ודוחה את תחילת ריצוי עונשם של הנאשמים עד ליום 01.06.06 שאז יהא עליהם להתייצב במזכירות בית המשפט המחוזי – מדור פלילי לא יאוחר משעה 08.30.

בעקבות הפנייתו החוזרת של הנאשם לשירות המבחן ניתן ביום 3/11/11 תסקיר משלים (להלן: "התסקיר המשלים"), ממנו עולה כי למרות אמירת הסניגורית, בישיבת יום 6/9/11, כי הנאשם לא הובן נכון וכי הוא מוכן להירתם לכל הליך טפולי, הרי שבשיחות עם קצין המבחן, במהלך תקופת הדחייה, היתנגד הנאשם להישתלב במסגרת טיפולית חיצונית שתסייע לו בגמילה מהסמים, בטענה שאינו זקוק להתערבות טיפולית כזו מאחר והוא נמצא בקשר טפולי עם המרפאה לבריאות הנפש באילת וזה מספיק מבחינתו.

...

לאחר ששקלתי בעניין, תוך שנתתי את דעתי למהות העבירות בהן הורשע הנאשם עפ"י הודאתו, לטיעוני הצדדים ולאמור בשני התסקירים ולאחר שאיזנתי בין השיקולים לחומרה ולקולא הקיימים במקרה זה, כעולה מהתסקירים וכפי שפורטו ע"י באי כח הצדדים, הגעתי למסקנה שאין זה המקרה בו ראוי למצות את הדין עם הנאשם, עד כדי שליחתו אל מאחורי סורג ובריח.

סיכומו של דבר, מוטל על הנאשם עונש כדלקמן: * קנס בסך 5,000 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתו.

* אני מורה על השמדת מוצגי הסמים בכל התיקים.

המאשימה טענה כי מדובר בנאשם 'רצידיוויסט' וציטטה מתוך תסקיר קצין המבחן, פסקה אחרונה: "קושי לקחת אחריות על ביצוע עבירות" וכן חזרה על המלצתו של קצין המבחן על ענישה הרתעתית בדמות מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

מבחינת עברו התעבורתי, הרשעתו האחרונה היא משנת 2022 בה נדון למאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים וביחס למכלול העבירות של נהיגה בשיכרות ובפסילה, המדובר בצרוף תיקים משנת 2017 וגם באלו נדון ל-15 חודשי מאסר בפועל.

...

דיון והכרעה בעניין להפעלת סעיף 40א לפקודת התעבורה סעיף 40א.(א)(1) לפקודת התעבורה קובע כך: פסילה בשל הרשעות חוזרות 40א.  (א)  (1)   הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיפים 62(3), 64, 64א, 65(א)(2) או (3) או 67, או על עבירה לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מעשר שנים;  (ג)   בית המשפט רשאי – (1)   בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופות קצרות יותר מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ובלבד ששוכנע כי אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור; כאשר נאשם מבצע עבירה מאלה המנויות בסעיף 40א(א)(1) לפקודת התעבורה בתוך תקופה של 10 שנים, ב – 3 גזרי דין נפרדים, הרי שעל בית המשפט לגזור על הנאשם עונש פסילה "לתקופה שלא תפחת מעשר שנים". יחד עם זאת, סעיף 40א(ג)(1) מאפשר לחרוג מפסילת המינימום במקרה בו "אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור". על פי סעיף 40א לפקודת התעבורה והפסיקה שניתחה סעיף זה, על הנאשם להיות מורשע ב 3 גזרי דין שונים בתוך תקופת 10 שנים בעבירות המנויות.

לאור כל זאת, אני קובע כי יש מקום לפסול את הנאשם לתקופה של 10 שנים, וזאת לפי סעיף 40א(א)(1) לפקודת התעבורה.

סיכומו של דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל אני דן את הנאשם לעונש מאסר בפועל בן 18 חודשים החל מיום מעצרו.

לאחר חשיפת השחיתויות החלו להיתנכל לו ועמותת עוגן בראשות הנאשם והתנועה לאיכות השילטון סייעו לו. בשנת 2013 הכשיר יחד עם הנאשם סטודנטים למשפטים שבאו ללמוד על משמעות השחיטות במקום העבודה, וחשיפת צדק במקום העבודה.

" (ראה ע"פ 687/23) לאחר ששמעתי את נימוקי הבקשה, היתנגדות המאשימה וטיעונים לעונש שקלתי בכובד ראש את הבקשה ולא מצאתי לקבל תסקיר שרות המבחן מהנימוקים הבאים: אין חובה לשלוח את הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן, ראה דברי ביהמ"ש העליון בע"פ 5626/14 מרק לנקין נ' מדינת ישראל (נבו 02.08.2015)‏‏: "בית המשפט איננו מחויב להורות על הכנת תסקיר למעט קבוצות מקרים מסוימות. אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן), התשכ"ד-1964 (להלן: האכרזה), קובעת את המקרים בהם עריכת תסקיר תהא בגדר חובה (ראו: רע"פ 8884/13 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (11.6.2014)). בין היתר, נקבע באכרזה כי אין חובה לבקש תסקיר מבחן כאשר מדובר בנאשם "שביום ביצוע העבירה מלאו לו 21 שנה"."

...

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן: מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים מאחורי סורג ובריח.

השיקול השמיני נסיבותיו האישיות של הנאשם, מפנה לפסק דין לע"פ 1826/14 דוד נגד מ"י בפסקה 15 פורסם בנבו ביום 17.3.14 אשר לא רק נעתר לבקשת המבקש לעיכוב ביצוע עונש המאסר אלא גם ציין את נסיבותיו האישיות שיכולות להוות שיקול מכריע לעיכוב ביצוע של עונש המאסר :"בית המשפט זה קבע כי נסיבות אישיות מיוחדות עשויות להוות שיקול מכריע בעיכוב עונש מאסר". אזכיר שבשעת חירום שני בניו הגדולים של הנאשם נמצאים בצבא, מגנים על כל מי שיושב כאן באולם הזה, גם את זה אבקש שגברתי תוסיף לכל נסיבותיו החריגות.

ומאחר ומדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, עברו התעבורתי אינו מכביד, התייצב לכל הדיונים בבית המשפט, מצאתי להיעתר לבקשה ולעכב רכיב המאסר, הפסילה ותשלום הפיצויים בכפוף לתנאים הבאים: הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ והפקדת דרכון אם יש בידו.