החלקים הרלוואנטיים למחלוקת דנן, מתוך תיקון 40 לחוק התיקשורת, הם כדלקמן:
30 א (א) :"דבר פירסומת" – מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת וכן מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה;
"מפרסם" – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, ובכלל זה לקדם קבלת תרומות או תעמולה, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פירסומת כשירות בזק לפי רישיון כללי, רישיון מיוחד או מכוח היתר כללי, שניתנו לפי חוק זה;
30 א(ב) לא ישגר מפרסם דבר פירסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומאטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהוה הצעה להסכים לקבל דברי פירסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פירסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:
(1) הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פירסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);
(2) המפרסם נתן לנמען היזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פירסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;
(3) דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפיסקה (1).
בנסיבותיו של המקרה דנא, משלוח ההודעות ללא הסכמת התובע נעשה לאור היתנהלותו של התובע, שהובילה לתקלה נקודתית בנסיבות ספציפיות, שאינן מלמדות על צורך להרתיע את הנתבעת על-ידי הטלת פיצויים לדוגמה".
בהמשך-
"בנוסף לכך וכאמור, הגם שלא חלה על הנמען חובת הקטנת הנזק, חלה עליו חובה לנהוג בתום לב. חובה אשר כאמור, לעולם חלה על כל בעל דין בכל עניין משפטי. אם נמצא כי בעל-דין לא נהג בתום לב, כי אז וכפי שנקבע (כמפורט לעיל), היתנהלותו תצדיק את הפחתת סכום הפצוי. בעניינינו, אפילו הייתה המסקנה כי המסרונים הכוללים דברי פירסומת נשלחו אל המשיב מבלי שהסכים לכך מראש, ואפילו הייתה המסקנה כי לא היתקיים החריג הקבוע בסעיף 30א(ג), דומה כי קשה לחלוק על חוסר תום-לבו. מצב שבו נמען ממשיך לקבל דברי פירסומת באמצעות מסרונים מבלי לעשות דבר בעיניין קבלתם, תוך המתנה לכך שמספרם יגדל כך שיאפשר הגשת תביעה לקבלת פיצוי בסכום גבוה, אינו אלא חוסר תום-לב מובהק".
סבורני כי תביעות מסוג זה , אשר נועדו לצבירת הון, נוגדות את מטרת התיקון לחוק, שנועד למנוע הטרדת אזרחים.
...
הנתבעות הפנו לפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בעניין קסטרו מודל בע"מ נגד רגב (ע"א 2526-12-17), אשר אושר בבית המשפט העליון, בעניין דומה , ואכן סבורני כי יש בפסק הדין שניתן שם כדי לסייע גם להכרעת המחלוקת דנן.
ולסיכום-
"תיקון מס' 40 לחוק התקשורת חוקק במטרה להביא למיגור משלוח דואר-הזבל, נוכח הנזקים הקשים שמסבה תופעת ה"ספאם". מקום שבו פועל הנתבע שלא לפי הוראות החוק, הרי שיש להטיל עליו פיצויים לדוגמה על מנת להרתיעו.
בהמשך-
"בנוסף לכך וכאמור, הגם שלא חלה על הנמען חובת הקטנת הנזק, חלה עליו חובה לנהוג בתום לב. חובה אשר כאמור, לעולם חלה על כל בעל דין בכל עניין משפטי. אם נמצא כי בעל-דין לא נהג בתום לב, כי אז וכפי שנקבע (כמפורט לעיל), התנהלותו תצדיק את הפחתת סכום הפיצוי. בענייננו, אפילו הייתה המסקנה כי המסרונים הכוללים דברי פרסומת נשלחו אל המשיב מבלי שהסכים לכך מראש, ואפילו הייתה המסקנה כי לא התקיים החריג הקבוע בסעיף 30א(ג), דומה כי קשה לחלוק על חוסר תום-לבו. מצב שבו נמען ממשיך לקבל דברי פרסומת באמצעות מסרונים מבלי לעשות דבר בעניין קבלתם, תוך המתנה לכך שמספרם יגדל כך שיאפשר הגשת תביעה לקבלת פיצוי בסכום גבוה, אינו אלא חוסר תום-לב מובהק".
סבורני כי תביעות מסוג זה , אשר נועדו לצבירת הון, נוגדות את מטרת התיקון לחוק, שנועד למנוע הטרדת אזרחים.
דין התביעה כאמור להידחות.
