משלוח מכתב פיטורים בדואר בגלל היעדרות מהעבודה

לטענת מנהל המעון, לנוכח העדרותה של הגב' זרבאילוב, הוא קיבל ביום 11/12/13 ביחד עם מנהלת משאבי האנוש, את ההחלטה על פיטוריה של הגב' זרבאילוב, זאת לדבריו, בשים לב לכך שבתיקה האישי הצטברו הרבה תלונות במגוון נושאים שקשורים לשירות לדיירים, ליחסים עם הצוות ולאי קיום נהלים (ראה: נספח 13 לתצהירו של מנהל המעון), ובשים לב לכך שבמהלך שיחת השימוע לא היה נראה כי הגב' זרבאילוב הפנימה את המצופה ממנה בעבודה ולא הביעה נכונות לערוך בהתנהלותה כל שינוי.

אשר לטענה כי פוטרה בזמן היותה במחלה, טענה הגב' זרבאילוב כי אמנם היא פוטרה בסופו של דבר רק בחודש ינואר 2014, אך זאת לאחר שעוד קודם לכן החליט הנתבע לפטרה בזמן היותה בחופשת מחלה (תחילה בשל כאבי גב עזים ולאחר מכן עקב ניתוח שנאלצה לעבור), וזאת באמצעות מכתב שהגיעה לביתה בדואר.

בהקשר לכך נטען כי על ידי הגב' זרבאילוב כי היא הודיעה לנתבע כבר ביום 11/12/13, את דבר היותה בחופשת מחלה וציינה שתפקסס את אישור המחלה בהמשך, כך שאין לקבל את גרסת הנתבע כאילו היא "נעלמה" מהעבודה והנתבע לא ידע על היותה במחלה, כשהחליט לפטרה.

במילים אחרות, על יסוד אשר הוכח לפנינו, אין בידינו לקבוע כי הגב' זרבאילוב הוכיחה שהודיעה לנתבע כי היא שוהה ב"חופשת מחלה" כדין, כהגדרת מונח זה בחוק, כבר ביום 11/12/13, ועל כן, אין בידינו לקבוע שהוכח חוסר תום לב במשלוח מכתב הפיטורים המקורי במועד שבו נשלח.

...

ברם נראה לי מן התמונה שהצטיירה בסקירתו המקיפה של בית הדין האזורי, כי המערער ידע בשל מה פוטר, וכי במצב דברים זה, כאשר הדברים ברורים, כל צד יודע את טענותיו של האחר, ובאין מוצא למשבר זולת פיטורים, קיומו של שימוע לא היה מעלה ולא היה מוריד.

אכן, מקרה זה, בו אין מפצים על העדר שימוע, הוא חריג, אך במקרה הנוכחי, לאור התמונה הכוללת, המסקנה אליה הגיע בית הדין האזורי היא סבירה ואינה מצדיקה את התערבותנו" ואשר לענייננו, לאחר שנתנו דעתנו למשך תקופת עבודתה הממושכת של הגב' זרבאילוב בנתבע ולמהות הפגם שנפל בהליך פיטוריה מחד, ומנגד, לכך שכאמור הפיטורים לגופם היו מוצדקים, למשכורתה הקובעת של הגב' זרבאילוב (שכר מינימום בקירוב), לעובדה שמדובר בגוף פרטי, ולכך שכאמור מתוך שני הפגמים להם טענה הגב' זרבאילוב במסגרת הפיצוי בסך 40,000 ₪, קיבלנו את טענותיה רק לגבי פגם אחד - החלטנו במסגרת סכומי ה"תקרה" וה"רצפה" שהוסכמו בין הצדדים באשר לשני הפגמים נשוא התביעה - לפסוק לגב' זרבאילוב פיצוי בגין נזק לא ממוני עקב פיטוריה תוך הפרת זכות השימוע, בסכום כולל של 15,000 ₪, בלבד.

סוף דבר – אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל בפסק דיננו, אנו מחייבות את הנתבע לשלם לכל אחד מהתובעים, את הסכומים כמפורט להלן: לתובע בתיק ס"ע 30347-04-14, מיכאל מוחדינוב: הפרשי שכר בסך 19,681 ₪.

לטענת מנהל המעון, לנוכח העדרותה של הגב' זרבאילוב, הוא קיבל ביום 11/12/13 ביחד עם מנהלת משאבי האנוש, את ההחלטה על פיטוריה של הגב' זרבאילוב, זאת לדבריו, בשים לב לכך שבתיקה האישי הצטברו הרבה תלונות במגוון נושאים שקשורים לשירות לדיירים, ליחסים עם הצוות ולאי קיום נהלים (ראה: נספח 13 לתצהירו של מנהל המעון), ובשים לב לכך שבמהלך שיחת השימוע לא היה נראה כי הגב' זרבאילוב הפנימה את המצופה ממנה בעבודה ולא הביעה נכונות לערוך בהתנהלותה כל שינוי.

אשר לטענה כי פוטרה בזמן היותה במחלה, טענה הגב' זרבאילוב כי אמנם היא פוטרה בסופו של דבר רק בחודש ינואר 2014, אך זאת לאחר שעוד קודם לכן החליט הנתבע לפטרה בזמן היותה בחופשת מחלה (תחילה בשל כאבי גב עזים ולאחר מכן עקב ניתוח שנאלצה לעבור), וזאת באמצעות מכתב שהגיעה לביתה בדואר.

בהקשר לכך נטען כי על ידי הגב' זרבאילוב כי היא הודיעה לנתבע כבר ביום 11/12/13, את דבר היותה בחופשת מחלה וציינה שתפקסס את אישור המחלה בהמשך, כך שאין לקבל את גרסת הנתבע כאילו היא "נעלמה" מהעבודה והנתבע לא ידע על היותה במחלה, כשהחליט לפטרה.

במילים אחרות, על יסוד אשר הוכח לפנינו, אין בידינו לקבוע כי הגב' זרבאילוב הוכיחה שהודיעה לנתבע כי היא שוהה ב"חופשת מחלה" כדין, כהגדרת מונח זה בחוק, כבר ביום 11/12/13, ועל כן, אין בידינו לקבוע שהוכח חוסר תום לב במשלוח מכתב הפיטורים המקורי במועד שבו נשלח.

...

ברם נראה לי מן התמונה שהצטיירה בסקירתו המקיפה של בית הדין האזורי, כי המערער ידע בשל מה פוטר, וכי במצב דברים זה, כאשר הדברים ברורים, כל צד יודע את טענותיו של האחר, ובאין מוצא למשבר זולת פיטורים, קיומו של שימוע לא היה מעלה ולא היה מוריד.

אכן, מקרה זה, בו אין מפצים על העדר שימוע, הוא חריג, אך במקרה הנוכחי, לאור התמונה הכוללת, המסקנה אליה הגיע בית הדין האזורי היא סבירה ואינה מצדיקה את התערבותנו" ואשר לענייננו, לאחר שנתנו דעתנו למשך תקופת עבודתה הממושכת של הגב' זרבאילוב בנתבע ולמהות הפגם שנפל בהליך פיטוריה מחד, ומנגד, לכך שכאמור הפיטורים לגופם היו מוצדקים, למשכורתה הקובעת של הגב' זרבאילוב (שכר מינימום בקירוב), לעובדה שמדובר בגוף פרטי, ולכך שכאמור מתוך שני הפגמים להם טענה הגב' זרבאילוב במסגרת הפיצוי בסך 40,000 ₪, קיבלנו את טענותיה רק לגבי פגם אחד - החלטנו במסגרת סכומי ה"תקרה" וה"רצפה" שהוסכמו בין הצדדים באשר לשני הפגמים נשוא התביעה - לפסוק לגב' זרבאילוב פיצוי בגין נזק לא ממוני עקב פיטוריה תוך הפרת זכות השימוע, בסכום כולל של 15,000 ₪, בלבד.

סוף דבר – אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל בפסק דיננו, אנו מחייבות את הנתבע לשלם לכל אחד מהתובעים, את הסכומים כמפורט להלן: לתובע בתיק ס"ע 30347-04-14, מיכאל מוחדינוב: הפרשי שכר בסך 19,681 ₪.

אך נראה לצערי הרב, כי מתאריך זה בחרת שלא להגיע לעבודה ולהתחמק בתואנה כי את חולה ולמרות שלא קבלתי עד היום כל אישור לגבי ימי המחלה ו/או הודעה ממך ישירות אלי לגבי ההעדרות מהעבודה.

הוא לא אמר את זה בודאות ביום 7.7 וגם לא ביום 15.7 כשהוא שלח לי את המייל שבו הוא רצה לזמן אותי לשימוע, ואני אמרתי לו שאני חולה, וזהו, ביום 22.7 הגיע אלי שליח ישירות עם מכתב פיטורים, לא הבנתי מה מכתב פיטורים, אני הייתי בחופשת מחלה, במנוחה מוחלטת שאסור לי לצאת מהבית, והייתי בהלם מוחלט.

התובעת טענה כי הודיעה לנתבעת על היעדרויותיה בגין מחלה גם לאחר השיחה ביום 7.7.2015, והנתבעת לא העירה על כך, לכן יש לראות בה כמי שהמשיכה לעבוד "כרגיל", עד לפיטוריה ביום 22.7.2015.

עוד טענה התובעת כי משלוח המכתב עם שליח מעיד שהנתבעת מהרה לשלוח אותו במטרה למנוע השלמת חצי שנת עבודה על ידי התובעת.

יכול היית לשלוח לה את זה בדואר רשום, מה היה הלחץ לשלוח דוקא עם שליח? כי רציתי אישור שהיא קיבלה.

...

בשל כך, אנו קובעים כי לתובעת שולמה תמורת הודעה מוקדמת, ולפיכך התביעה ברכיב זה נדחית.

משכך, אין בידינו לקבל תביעתה בעניין זה. סוף דבר דין התביעה להתקבל בחלקה בלבד.

הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין פיטורים ללא שימוע בסך 7,000 ₪.

העובדה שבעת העדרות עקב מחלה או נסיעה לחו"ל הוחלף המנוח על ידי אלמנתו, בתו או אדם אחר אינה מביאה למסקנה כי העסיק עובדים כמי שנתן לחברה שירותים באמצעות עסק.

זאת מאחר שהזכות להיעדר מהעבודה בשל מחלה או חופשה היא זכות קוגנטית, ועצם מציאת מחליפים הייתה מחויבת המציאות כדי לאפשר למנוח את ממושה של זכות זו. בית הדין היה ער לכך שהמנוח והחברה התקשרו בהסכם שבו נקבע כי לא יראו בו עובד שלה ואין טענה שהמנוח לא היה מודע לכך; המנוח שילם דמי שכירות (אם כי שופה על ידי החברה בחלק גדול מהתשלום); המנוח הוא שרכש ביטוח למבנה הסוכנות; המנוח היה חבר באירגון סוכני הדואר; המנוח קיבל מהחברה את התמורה החודשית כנגד חשבונית מס ודיווח לרשויות על עצמו כעצמאי.

חזוק לכך נמצא במכתב ההתפטרות מיום 5.6.12 שם כתב: "עקב המצב לאחרונה והשוד האחרון שהוא כבר שישי במספר שעברתי איני מסוגל יותר לעמוד בפחדים ובסיוטים אשר עוברים עלי ולתפקד כראוי". הוא הוסיף גם כי "לכן אני מודיע לכם שאני במצב הזה מפסיק להפעיל את הסוכנות...". חזוק למסקנה שלפיה סיבת ההתפטרות הייתה ניסיון השוד ומצב הבטחון בסוכנות מצא בית הדין בעדות המשיבה, ובהליכים שניהל המנוח מול המוסד לביטוח הלאומי שבסופם נקבעה לו נכות נפשית בשיעור של 15% בשל הארוע מיום 29.5.12.

בית הדין המשיך וקבע כי ספק אם החברה יכולה הייתה להגביר את תחושת הבטחון האישי של המנוח, לנוכח המיקום שבו פעלה הסוכנות, ומשכך לא היה טעם ממשי במשלוח התראה.

מדובר בנסיבות שבהן אין לידרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו ולכן זכאי היה המנוח לפצויי פיטורים בסך 99,856 ₪ בתוספת הפרישי ריבית והצמדה מיום 1.9.12 - המועד בו אמור היה הסכום להיות משולם לו. אשר לדמי ההבראה - לא הייתה מחלוקת כי אם ייקבע שהמנוח היה עובד, הוא זכאי לדמי הבראה בסך 3,784 ₪.

...

החברה הסתפקה בטענות כוללניות בעלמא, לא צירפה תצהיר מטעמה ולא עשתה כל מאמץ ולו מינימאלי על מנת לנסות ולהראות כי יקשה על המשיבה להחזיר את הסכום הפסוק, ולא שוכנעתי כי בנסיבות העניין די להצביע על גובהו.

משלא הובאה ולו ראשית ראיה בעניין מאזן הנוחות, שוכנעתי כי אין לעכב את פסק הדין וזאת מבלי צורך להידרש לסיכויי הערעור.

סוף דבר - הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

בכל הנוגע לטענות התובעת לחסימת תיבת המייל שלה והסרתה מקבוצת הואטסאפ של העבודה, טוענת הנתבעת כי בשל העדרות התובעת שעתידה הייתה להיות ממושכת, נאלצה הנתבעת להכנס לתיבת הדוא"ל שלה ולהחליף ססמה על מנת לטפל בדברים שהיו בתחומי אחריותה וכי הדבר לא היוה ניסיון לפטרה.

עו"ד א' גור: אתה צריך לבקש ממנה את הססמה למייל? העד, מר סדן: לא, אני הקמתי, אני הקמתי את תיבות דואר ולכן הססמאות שמורות אצלי.

העד, מר סדן: אני לא שקרתי, באמת באותו זמן היה תקלה ואחרי שהיא הודיעה לי שהיא יוצאת לשמירת הריון, לא ראיתי סיבה להחזיר לה את המייל" (ר' עמ' 26 לפרוטוקול הדיון מיום 20.3.23, שורות 18-29) בהמשך נישאל מר סדן מדוע לא העביר לתובעת את הססמה החדשה והשיב כי: "באותו זמן כבר לא היה לי כל כך אמון בה... אבד האמון, היא אשה שהייתה משמעותית מאוד בעבודה, ניגמר חודש אוקטובר, היה צריך לעשות פעולות שרק היא עושה. סיכומים של שעות של עובדים, דברים כאלה, כל מיני משלוחים לחו"ל, שהיא רק ניהלה אותם. היא איננה, לא מראה שום אכפתיות למה שקורה בעבודה, פשוט קמה ונעלמה יום אחד" (ר' עמ' 27 לפרוטוקול הדיון מיום 20.3.23, שורות 7-8, 19-23).

מדובר בהודעה ששלח לה מר סדן, ככל הנראה בתגובה לשאלותיה אודות שכרה, כאשר בהמשך כותב לה מר סדן כך – "אבקש שתחזירי את הטלפון הנייד, מפתחות המשרד וכל ציוד אחר של החברה אשר ברשותך. אפשר לתאם שאבוא לאסוף אותם, או שתמצאי דרך להקפיץ את הדברים למשרד. אבקש שעד ליום ראשון הקרוב (13 לדצמבר) נסיים זאת, אנא עדכני כיצד את מעדיפה. תודה. מאחל לך בריאות טובה ויום מוצלח". התובעת בתגובה משיבה: "בוקר טוב עידו, מדברייך אני מבינה שאתה מפטר אותי. אם כן אתה מוזמן לשלוח לי מכתב פיטורין אחרת אני עדיין עובדת החברה לכל דבר ועניין. אנא עידכן תודה." כאמור, התובעת טוענת כי החל ממועד זה (9.12.20) יש לראות בה כמפוטרת.

אלא שמתצלום זה ניתן לראות שקדמה לכך התכתבות מחודש דצמבר, בהמשך להתכתביות בין התובעת למר סדן לעיל, במסגרתה שב ומבהיר לה מר סדן כי "מעמדך כרגע הוא של עובדת החברה בחופשת מחלה. ציוד החברה הועמד לשרותך לצורך ביצוע עבודתך, דבר שאיננו מיתקיים כאשר את נעדרת מהעבודה על כן, אין לך צורך בו, ואת מתבקשת להשיבו". כך שאף מראיותיה של התובעת עולה כי בשום שלב לא הודיע לה מר סדן כי היא מפוטרת ואף הבהיר לה כי לא כך הם פני הדברים, לאור טענותיה בעיניין בזמן אמת.

...

אין בידינו לקבל טענה זו. לבד מכך כי הנתבעת זנחה טענות אלה בסיכומיה, אין מדובר הלכה למעשה בטענת קיזוז, שהיא מטבעה טענת הגנה (ר' לעניין י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה (מהדורת 2016), פרק 9 עמ' 21) כי אם בטענות עצמאיות כלפי התנהלותה של התובעת אשר היה מקום לבררן במסגרת תביעה נפרדת/תביעה שכנגד.

סוף דבר תביעת התובעת מתקבלת בחלקה, כמפורט לעיל.

נוכח תוצאת הדברים, בשים לב לפער הניכר בין הסכום שנתבע (436,276 ₪) לסכום שנפסק בפועל, מצאנו לפסוק הוצאות לטובת התובעת על הצד הנמוך בסך 4,500 ₪ שישולמו אף הן תוך 30 יום.