משלוח הודעת צד ג' כנגד מעסיק בתביעה

מהלך הדיון ביום 28.4.19 הגיש הנתבע בקשה למשלוח הודעה לצד ג' כנגד המעסיק לכאורה של התובע - עמותת אלנג'דה - עמותה לקידום החינוך והקהילה בערב נוג'ידאת (להלן -ה"עמותה" ו/או "צד ג'" ו/או "הקבוצה"), וזאת על יסוד הטענה כי התובע טען כי הועסק על ידה.

בהודעה לצד ג', נטען, בין היתר כי בתקופה הרלוואנטית לתביעה, "התובע לא היה עובד שכיר מאחר ומדובר בשחקן חובב, לא נערך אתו חוזה העסקה, לא שולם שכר, לא דווח למוסד לביטוח לאומי כעובד ולא שולם עבורו דמי ביטוח". על כן ובהסתמך על הוראת סעיף 369 לחוק, במידה ויוכח כי התובע עבד בשירותיו של צד ג' והארוע יוכר כתאונת עבודה, יש לחייב את האחרון לשפות את הנתבע על כל הגימלאות שישולמו לתובע לרבות תשלומי דמי הביטוח.

...

העובדה שהעמותה חתמה על טופס בל/250 ואישרה את תביעת התובע להכרה בפגיעה בעבודה ולקבלת דמי פגיעה אשר הוגשה לנתבע, מחזקת את המסקנה שהיא ראתה בעצמה כמעסיקתו של התובע.

לסיכום לנוכח כל האמור לעיל הריני קובעת כך: תביעתו של התובע מתקבלת הואיל ומצאתי כי בינו לבין העמותה התקיימו יחסי עובד - מעסיק במועד התרחשות האירוע.

הוצאות משפט חרף התוצאה אליה הגעתי והואיל ומצאתי כי דחיית התביעה על ידי הנתבע, במועד בו נדחתה, היתה הגיונית על רקע החומר שהונח לפניו וכן הואיל ולא בקלות הגעתי למסקנה כי התקיימו, במקרה זה, יחסי עובד - מעסיק בין התובע לבין צד ג', החלטתי שלא לחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. מנגד החלטתי, בשל התרומה שהיתה להתנהלות העמותה על החלטת הנתבע לדחות את התביעה וכן בשל העדר התייצבותה והתגוננותה בהליך כאן, לחייבה לשלם לנתבע סכום של 3,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

הנתבע הגיש ביום 18.9.2019 בקשה למשלוח הודעת צד ג' כנגד המעסיק הנטען תוך שבבקשה צויין כי צד ג' לא נרשם כמעסיקו של התובע ולא שולמו דמי ביטוח עבורו בתקופה הרלבנטית ולכן אם יקבע כי התובע עבד אצל צד ג' כעובד שכיר בתקופה הרלוואנטית וכתוצאה מכך התובע יהיה זכאי לגימלאות כלשהן, רשאי הנתבע לתבוע מצד ג' את דמי הביטוח בגין התובע ואת מלוא הגימלאות אשר הנתבע עתיד לשלם לתובע וזאת לפי הוראת סעיף 369 לחוק הביטוח לאומי.

...

ערים אנו לכך שהעמותה להרחבת פעילות הספורט ביישובי המועצה האזורית חבל מודיעין ו/או הפועל חבל מודיעין, אכן חתמו עם התובע על הסכם וכן חתמו ואישרו את היותם מעסיק של התובע, עם זאת, הנתבע כל לא ביצע מסירה של הודעת צד' ג' כנגדם וכן לא ביקש לתקן פגם זה ולכן בנסיבות העניין לא שוכנענו כי יש לקבל את הודעת צד ג' כנגדם שעה שכלל לא ברור האם הם מודעים לתביעה זו, משלא הוצג אישור מסירה כדין כנגדם.

סוף דבר התאונה שארעה לתובע ביום 15.10.16 במהלך משחק כדורסל בו השתתף כחלק מהקבוצה מוכרת כ"תאונת עבודה", משכך, תביעת התובע מתקבלת לרבות תשלום המוסד לביטוח לאומי לתובע בגין דמי פגיעה.

מנגד, תביעת המוסד לביטוח לאומי במסגרת הודעת צד' ג' מול מועצה אזורית חבל מודיעין נדחית ומול שאר צדדי ג' נמחקת שעה שלא הוכח כי בוצעה מסירה של ההודעה מולם.

בית הדין האיזורי נענה לבקשת המוסד להתיר משלוח הודעת צד ג' נגד המעסיק ובמסגרתה טען כי ככל שתתקבל תביעת המערער ולפיה שכרו היה 29,277 ₪ לחודש לתקופה שמיום ינואר 2003 ועד מרץ 2003 הרי שזכאי המוסד להפרע מהמעסיק מכוח הוראת סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן – החוק).

...

יחד עם זאת, בנסיבות הקונקרטיות של המקרה הנדון, נוכח השיהוי הממושך בהגשת התביעה; נוכח העובדה שההתדיינות אינה מוגבלת להתדיינות בין המערער לבין המוסד אלא מעורב בה גם צד שלישי – מכבי, שזכויותיו עלולות להיפגע; ונוכח הנזק הראייתי שנגרם הן למוסד והן למכבי כתוצאה מהשיהוי הממושך – מקובל עליי שדין הערעור להידחות.

סוף דבר – אני מצטרפת לתוצאה שלפיה בנסיבות המקרה הנדון דין הערעור להידחות.

נציג ציבור (עובדים) מר ירון לוינזון אני מצטרף לפסק דינו של השופט מיכאל שפיצר, ומסכים כי דין הערעור להידחות.

בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הגישה אופרוד בקשה למתן היתר להגיש הודעה לצד ג' כנגד "כלל". בהחלטת בית הדין – כב' הרשם אביעד אברגיל – הועברה בקשת אופרוד לתגובת התובע, אולם התובע לא הגיש תגובה, חרף ארכה שניתנה לו. בתאריך 30/09/2021 התיר כב' הרשם אברגיל לאופרוד הגשת הודעה לצד ג' כנגד "כלל" (להלן: "ההחלטה המתירה"), והורה לאחרונה להגיש כתב הגנתה להודעת צד ג'.

רביעית, נטען כי לפי פסיקת בית המשפט העליון, אין להתיר משלוח הודעת צד שלישי "לנתבע שבחר להתפשר עם התובע". עיקר טענות אופרוד בתגובתה לבקשה לסילוק על הסף אופרוד טענה כי יש למחוק על הסף את הבקשה לסילוק על הסף, מאחר שהיא מהוה עקיפה של הליכי העירעור על ההחלטה המתירה שניתנה על-ידי הרשם.

התובע הוסיף וטען כי הגיש תביעה כנגד "כלל", שבה עתר לתגמולי ביטוח מכוח הפוליסה, בטענה כי הפוליסה סולקה טרם קרות מקרה הביטוח שלא כדין, ואילו "כלל" היתגוננה בטענה כי הפוליסה סולקה כדין עקב אי-תשלום פרמיות הביטוח על-ידי המעסיקה.

נפסק כי: "בבוא בית הדין לבחון הודעת צד שלישי שומא עליו לבחון האם התובענה מצויה בסמכותו העניינית. תביעה שבית הדין לעבודה אינו מוסמך לידון בה, לא תהפוך לתביעה בסמכות רק משום שהוגשה באמצעות הודעת צד שלישי. בית דין זה חזר ושנה כי 'בהפעלת הפרוצידורה של הגשת הודעה לצד שלישי ייזהר בית-הדין שלא לחרוג מתחום סמכותו'" [ע"ע 23018-05-12‏ ‏ תדיר - גן (מוצרים מדוייקים) 1993 בע"מ - רימס אינטרנשיונאל בע"מ ואח', מתאריך 03/07/2014, בסעיף 2 לחוות דעת השופט איטח, וראו האסמכתא שם].

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת, ואנו קובעים כי בית הדין לעבודה נעדר סמכות עניינית לדון בהודעה לצד שלישי.

בנסיבות העניין, שקלנו להעביר את ההודעה לצד שלישי לבית משפט שלום, אך לאור אי הבהירות בניסוחה, מצאנו מקום למחיקתה על הסף.

לאור המסקנה אליה הגענו, לא מצאנו טעם לדון בטענות הצדדים ביחס להחלטה המתירה שניתנה על ידי הרשם, וכך גם אין צורך לדון ביתר טענות "כלל", אשר במידת הצורך תועלנה לפני הערכאה המוסמכת, ככל ואופרוד תחליט להגיש תביעה נגדה.

בית הדין האיזורי אישר משלוח הודעת צד שלישי שביקשה הערייה לשלוח למשחטה – שהייתה מעסיקתו בפועל של המשיב שם. בקשת ערעור שהוגשה לבית הדין הארצי התקבלה, אגב האמירה הבאה – "עיון בהודעת צד שלישי שהגישה הערייה כנגד המשחטה וכנגד מנהל המשחטה מצביע על כך שההודעה מבוססת על עילה חוזית-מסחרית שמקורה בהסכם שנחתם בין השתיים, ועל טענות הערייה כי בהסכם זה "נקבע מפורשות כי המשחטה תישא בעלות שכרו הכוללת של הפקח ובכל הוצאה הנובעת מהעסקתו" וכן כי "מנכ"ל המשחטה ו/או מנהלה מר גאוי סח כי הוא ערב אישית לכל התחייבויות החברה, במסגרת ההסכם שנכרת בין המשחטה לנתבעת". טענות אלה ומערך הזכויות והחובות שבין המשיבה למשחטה, אינם מצויים בגדרי סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.

לפי הבקשה למשלוח הודעה לצד ג', עילות התביעה כנגד הצד השלישי נעוצות בחוזה המסחרי בין המועצה לנתבעת 1 או בפקודת הנזיקין.

...

אשר על כן, משמצאנו שהודעת צד ג' מעוגנת בתנאי בהסכם בין המבקשת לבין הנתבעת 1 – סעיף שיפוי בהסכם מסחרי, איננו סבורים כי יש סמכות עניינית לבית הדין.

אי לכך, הבקשה נדחית.