מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

משכירים יפצו דייר שנפל במקלחת

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בין היתר, נפילת טיח ועובש בקירות חדר המקלחת, בחדר העבודה וכן ריח חריף של עובש ורטיבות בכל חדרי הדירה, אשר סיכנו את בריאות התובעים ולא אפשרו להם מגורים כראוי בדירה.
התובעים סירבו להכניס למושכר שמאי מטעם צד ג' – מנורה – מבטחת דירת השכן מלמעלה, כדי שיאמוד את הנזקים, ככל שהם קיימים, תוך מתן הסבר, שככל ויתקבלו פיצויים מצד ג', הם יועברו לתובעים.
נציג מנורה השיב: "מעבר לכך, אנחנו רצינו לתקן את הנזקים שנגרמו לנתבע בבית, היה שמאי, הנתבע העדיף לקחת את זה בסכום של כסף והוא יתקן בעצמו, לאחר דיל ודברים. שילמנו לפי הנזקים שנגרמו לו, באה חב' שחר, רצו לתקן את הנזקים, אמרו שיש שם עדיין רטיבות, צריך שהמקום יתייבש כדי לבצע את התיקונים, הנתבע בחר שלא לבצע את התיקונים כי היה לו בעיה עם הדיירים שלו, לפיכך פיצינו אותו" (שורות 2 – 7, עמ' 3 לפרוטו').
...
לסיכום, אני מחליט לקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבע, לשלם לתובעים על דרך האומדן את הסכומים כדלקמן: פיצוים בגין התקופה בה הדירה לא הייתה ראויה למגורים או ראוייה למגורים בחלקה בסך כולל של 5,500 ₪, פיצויים עבור מזרן בגדים ונעליים שניזוקו עקב הרטיבות בסך של 2,000 ₪, בצירוף החזר אגרת בית משפט בסך של 207 ₪ והוצאות משפט בסך של 750 ₪.
שוכנעתי כי הנזקים שנגרמו לתובעים בגינם חייבתי את הנתבע לשלם לתובעים את הסכומים האמורים לעיל, נגרמו כתוצאה מהנזילה מדירת הצד השלישי.
לפיכך, אני מקבל את ההודעה לצדדים שלישיים ומחייב את הצדדים השלישיים - מקבלי ההודעה, ביחד ולחוד לשלם לנתבע- שולח ההודעה, את מלוא התשלומים בהם חויב הנתבע לשלם לתובעים, בתוספת החזר אגרה בסך של 207 ₪ והוצאות משפט בסך של 600 ₪ שישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לכתב התביעה מצרף התובע מכתב עורך דין מטעמו מיום 18.12.2013, כשלושה חודשים לאחר כניסתו למושכר, בו מפורטים, לאורך שלושה עמודים מודפסים, עשרות רבות ליקויים בחדר הרחצה, המטבח, הסלון, חלל הכניסה וחדר השינה במושכר, איטום הפתחים בגג הרעפים ובחלל עליית הגג, כי נימנע מהתובע להתקין מזגן במושכר וכן כי מרפסת המושכר לא פונתה מחפצי הדיירת הקודמת, באופן שלא מתאפשר לתובע לעשות שימוש במקום.
הנתבע טוען כי בתם הסיור במושכר, נפגש התובע עם הבעלים של המושכר, היתייחס לסעיפי הסכם השכירות עליו התבקש לחתום ולא העלה כל טענה כנגד המושכר ומצבו, למעט לעניין התקנת מערכת חימום מים מידית בגז למקלחת.
בתמונות נראה פתח של דלת מחדר השינה לעליית הגג, רווח בין גג הרעפים לקיר המטבח כך שחודר אור ומים, שיש שבור במטבח, אריחים מטעים ליפול, תריס שבור וטען לנזילות במטבח.
יאמר כי בעדותו אישר הנתבע כי הסכים לתת לתובע פיצוי ככל שיפנה את המושכר לאחר מחצית תקופת השכירות, בכך שישלם במקומו את תשלומי החשמל של המושכר בגין תקופה זו. הצעה זו גם היא הנותנת כי הנתבע הסכים שהתובע לא יישא בתשלום זה. אשר לתביעת הנתבע את פיצוי המוסכם הקבוע בסעיף 25 להסכם השכירות, בסך של 250 ₪ לכל יום איחור, בגין איחור התובע בפנוי המושכר במשך 3 ימים.
...
סוף דבר אשר על כן התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבע את דמי השכירות בגין חודש השכירות האחרון בסך של 3,400 ₪ בתוספת סך של 340 ₪ בגין איחורו בפינוי המושכר, ובסה"כ 3,740 ₪.
התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 800 ₪ וזאת בתוך 30 יום.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2013 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

טענות התובע: התובע טוען לנזקים שגרמו הנתבעים בארבעה סעיפים: פיצוי בגין אי השכרת הנכס, פיצוי בגין הזנחת הדירה, פיצוי בגין אי מסירת הנכס בהתאם להוראות הסכם השכירות ופצוי בגין אי תשלום חשבון חשמל.
טענות הנתבעים: על פי הנטען בכתב ההגנה כאשר הגיעו דיירים פוטנציאלים לנכס שאלו אלו שאלות בנוגע לתובע ולבית והנתבעים יידעו אותם אודות הליקויים בבית והטיפול מצידו של התובע, הא ותו לא. לפיכך, אין כל מקום לפצוי התובע ברכיב נזק זה. בכל הנוגע לגינה זו הייתה חרבה ומיובשת ונראתה גרוע עשרות מונים ממצבה ביום שהוחזר הבית לחזקתו של התובע.
זאת ועוד, הפגם בדלת היה עת ניכנסו לבית, הטלפון במקלחת היה מפורק ואת מסנני המזגנים היה צריך לנקות כל חודשיים.
הנתבעים מוסיפים וטוענים שכלל אינם צריכים לשאת בהוצאה זו שנופלת לפתחו של התובע – בעל הנכס.
...
סוף דבר: לסיכומו של דבר, הנני מקבל את תביעתו של התובע בחלקה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 5,298 ₪.
התביעה שכנגד נדחית בזאת.
הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בהוצאות התובע בסך של 500 ₪.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לדברי התובעת הליקויים בדירה אותה השכירו לא עניינו את הנתבע אלא אך ורק הליקויים בדירה התחתונה משם ברחה הדיירת על נפשה עקב הליקויים הרבים.
התובעת הוכיחה אם כן כי הנתבע לא פעל בהתאם להסכם השכירות אשר צוין בו ברחל בתך הקטנה כי " הצ'קים וההסכם מותנה בתיקונים וסיום הבניה". עוד צוין ברישא הסכם כי: "הנכס לא סיים בניה ויש דברים לסיים ראה נספח". כאשר בנספח להסכם השכירות צוין כי יש לבצע השלמה ותיקונים של: "חלק מקלחת, תריס שנפל בחדר שינה, ארונית מטבח עליון וכן מעקה בכניסה למדרגות". הוכח בפני כי תיקונים אלו לא בוצעו.
דומה כי מדובר בניצול המצב אשר אמנם נגרם באחריותו של הנתבע, אולם דרישות אלו מדיפות ריח של חמדנות ועל כן אני קובעת כי התובעת לא פעלה די להקטנת נזקיה ואני מורה לפיכך על הפחתת סכום הפצוי והעמדתו על סך של 1,000 ש"ח (במקום סך של 2,000 ש"ח לחודש) עבור כל חודש שכירות בפועל ובסה"כ 8,333 ש"ח לחודש בצרוף פיצוי בגין עוגמת נפש, טירדה והוצאות משפט בסך כולל של 4,000 ש"ח ובסה"כ 12,333 ש"ח. הסכומים ישולמו לתובעת בתוך 30 יום מהיום אחרת ישאו הפרישי הצמדה וריבית כחוק.
...
לאור העדויות שנשמעו בפני והראיות אני קובעת כי התובעת זכאית לפיצוי בגין הפרת ההסכם על ידי הנתבע.
דומה כי מדובר בניצול המצב אשר אמנם נגרם באחריותו של הנתבע, אולם דרישות אלו מדיפות ריח של חמדנות ועל כן אני קובעת כי התובעת לא פעלה די להקטנת נזקיה ואני מורה לפיכך על הפחתת סכום הפיצוי והעמדתו על סך של 1,000 ש"ח (במקום סך של 2,000 ש"ח לחודש) עבור כל חודש שכירות בפועל ובסה"כ 8,333 ש"ח לחודש בצירוף פיצוי בגין עוגמת נפש, טרדה והוצאות משפט בסך כולל של 4,000 ש"ח ובסה"כ 12,333 ש"ח. הסכומים ישולמו לתובעת בתוך 30 יום מהיום אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

אינני סבור כי המציאות שהצריכה את התובעים לניקוז את מי הכביסה לדלי ולשפוך (לשירותים, כיור או מקלחת הקרובים) בעקבות הצפה שטופלה פעם אחת והתרחשה פעם נוספת שבועיים לאחר מכן, ושלכאורה ניתן היה לתקנה סופית לו שתפו התובעים פעולה, מהוה הפרה של הוראת סעיף 7(א) לחוק השכירות והשאילה המורה כי – "המשכיר חייב, תוך זמן סביר לאחר שקבל דרישה לכך מאת השוכר, לתקן במושכר, או בנכס שלו המשמש את המושכר, כל דבר הגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל במושכר או לשימוש בו על פי המוסכם בינו ובין השוכר (להלן – פגם), בין שהפגם היה בזמן מסירת המושכר לשוכר ובין שהיתהווה לאחר מכן, זולת פגם שהשוכר אחראי לו  ...". לאור האמור, לא מצאתי כי עלה בידי התובעים להוכיח שהנזילות שאירעו עולות כדי פגם מהותי המהוה הפרעה של ממש למגורים סבירים בדירה שהנתבע סירב לתקן, כאשר האירועים הנטענים אירעו על פני חודש וחצי ויתכן שאילו איפשרו לנתבע לתקן את מקור התקלה באופן יסודי היה העניין בא על פיתרונו באופן סופי תוךזמן קצר ומאפשר להם הנאה שלמה מן הדירה.
טענה נוספת של התובעים היתה כי נמצאה דיירת מתאימה שנדחתה על ידי הנתבע (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 28-27) – טענה שכשלעצמה מלמדת כי גובה דמי השכירות העדכניים שבקש הנתבע לא מנע את השכרתה, אלא שהנתבע טען מנגד כי לא היו לה ביטחונות מתאימים ולפיכך נדחתה על ידו (עמ' 20 לפרוטוקול שורה 8) והתובעים לא הביאו כל ראיה סותרת בנושא זה ולא העידו את הדיירת, וכאמור – הנטל עליהם.
ברם, הדברים האמורים יפים לעניין הפרת חוזה השכירות אך לא בכך תמה מלאכתי בהתייחס לראש הנזק של עגמת נפש, שכן אמנם בקשר לנפילת התובעת 1 עקב הנזילה טענו התובעים לפגיעות בריאותיות ונפשיות, לאובדן אמון במשכירים אך לא הביאו כל בדל ראיה לכך, ועל כן אין מקום לפצוי גם בגין ראש נזק זה, אך בכך לא באו נזקיהם הנפשיים לכלל מיצוי.
...
עגמת נפש אזכיר כי כל מקרה בו צד לחוזה מפר את החוזה יוצר מידה של עגמת נפש אצל הצד שכנגד אך לא כל מקרה כזה מצדיק פסיקת פיצוי בשל ראש נזק זה, וכבר הורנו בית המשפט העליון (כאן מתוך ע"א 8588/06 דוד דלג'ו נ' אכ"א לפיתוח בע"מ (11.11.2010) פסקה 31) – "... פיצוי לא ממוני בדיני חוזים אינו ניתן דרך שגרה. הוא מצטמצם למצבים שבהם לנזק הכלכלי נתלוותה הפרה בוטה של יחסי אמון, או של יחסי תלות ששררו בין הנפגע לבין המפר, או במצבים של זדון, התנהגות מעליבה או פוגענית במיוחד ... הגישה השיפוטית להענקת פיצויים על נזק לא ממוני ננקטת על דרך הצמצום וההגבלה ...". הדעת נותנת כי הפרת חוזה הנוגעת לדירת מגורים שכורה של אדם וליכולתו להנות ממנה באופן סביר יכולה להכנס לגדר ההפרות המצדיקות במקרים המתאימים פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש, באשר מדובר בתלות השוכר במשכיר ביחס לקורת הגג שלראשו ולראש משפחתו והבסיס לשלוותו, אלא שבענייננו לא מצאתי כי התקיימה הפרה יסודית של החוזה מצד הנתבע ובוודאי שלא כזו המצדיקה את הפעלת החריג של פיצוי בגין ראש נזק זה, במיוחד כאשר לפחות בעניין הנזילה מנעו התובעים עצמם את פתרון הבעיה בסופו של דבר.
הוכח כי התובעת 1 החליקה עקב ההצפה השניה וכתוצאה מכך, בהיותה בשלב מתקדם להריונה, פנתה בדחיפות לחדר המיון ונבדקה ולמרבה השמחה לא אונה לה או לעובר כל רע. דא עקא, לא ניתן להקל ראש בחרדה הגדולה לבריאות העובד שהיא מנת חלקה של אישה בהריון מתקדם הנופלת וסופגת מכה, גם אם בסופו של דבר הוברר כי שלום לעובר ובעובדה שאירוע כזה גורם לה עגמת נפש ניכרת המצדיקה פיצוי.
סוף דבר מכל האמור במצטבר נובע כי התביעה מתקבלת בחלקה הקטן, כך שאני מחייב את הנתבע להשיב לתובעים את דמי השכירות שגבה מהם ביתר בסך 7,467 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק כחוק ממועדי פרעון כל אחד משני השיקים – 10.10.21 ו-10.11.21 בהתאמה, וכן לפצות את התובעת 1 בגין עגמת נפש בסך של 1,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה – 11.7.21.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו