משכורת קובעת לעובד מדינה במשרה חלקית

שיעור הקצבה של התובעת במדינה עומד על 59%, ומשכורתה הקובעת במדינה הועמדה עם פרישתה על 15,864.47 ₪ (למישרה מלאה).

על כן עיקר קביעותנו נשענות על הנפסק שם. הרקע להסכם הרציפות: סעיפים 90-86 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל – 1970 (להלן: חוק הגמלאות) מעגנים את סמכותה של המדינה להיתקשר בהסכמים שמטרתם להבטיח זכויות פנסיוניות לעובד שעבר לעבוד בשירות המדינה לאחר שהועסק אצל מעסיק שביטח אותו בקרן פנסיה.

ההקשר החקיקתי: חוק הגימלאות קובע בסעיף 20(א) כי: "הזכאי לקיצבת פרישה תשולם לו כל ימי חייו קצבה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר חודשי שרותו, ובילבד שלא יעלה על שבעים אחוז ממשכורתו זו ולא יפחת מעשרים אחוז ממנה; אולם אם הועסק העובד בכל תקופת שרותו או בחלק ממנה במשרה חלקית, יכולה הקצבה לעלות על שבעים אחוז ממשכורתו הקובעת, ובילבד שלא תעלה על שבעים אחוז מהמשכורת הקובעת של העובד המחושבת כאילו עבד במשרה מלאה בכל תקופת שרותו". (ההדגשה שלי – רב"ה) מכוח הוראה זו לא תשולם לעובד פורש שעבד במשרה מלאה גמלת זיקנה בשיעור העולה על 70% מהמשכורת הקובעת, וגם אם ותקו עשוי להקנות לו שיעור אחוזי גמלה גבוה יותר.

...

ובכך אנו דוחים את טענת התובעת בסיכומיה כאילו מדובר במין שאינו במינו (או בלשונה "עגבניות ומלפפונים", בהנתן שמדובר באחוזים משני בסיסים שונים –קצבת המדינה וקצבת הקרן).

אלא שבענייננו לא מצאנו שקיימת סתירה בין השניים, אלא לכל היותר חוסר בהירות בלשון הסכם הרציפות המחייבת לפרש אותו כפי שפירשנו לעיל.

על יסוד כל האמור, אין מנוס מהקביעה כי דין חלקה זה של תביעת התובעת להידחות.

סוף דבר – על יסוד כל האמור, התביעה נדחית בכפוף לאמור בסעיף 33 לעיל.

ההסכם הקבוצי קבע בהגדרת "עובד" כך [ההדגשה אינה במקור א.ד.]: "עובד – כל עובד המועסק על ידי חברה בעבודות ניקיון ו/או תיחזוקה, ובכלל זה עובד חודשי ועובד בשכר, בין אם מועסק במשרה מלאה ובין אם מועסק במשרה חלקית לרבות אם אינה מבוצעת בחצרי מזמין השרות. " השכר החודשי שנקבע לעובד ניקיון בהתאם לצוו הוא בסך 4,646 ₪ ולאחראי ניקיון 4,852 ₪.

סעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 קובע: (א) חוק זה אינו חל על העסקתם של: - (1) שוטרים במשטרת ישראל, וכן כל מי שנימנה עם שירות בתי הסוהר; (2) עובדי המדינה שתפקידם מחייב לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות; (3) יורדי ים ועובדי דיג; (4) אנשי צוות אוויר; (5) עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי; (6) עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיק כל פקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.

...

מכל מקום, בנסיבות העניין שוכנעתי כי ההסכם שנחתם עם התובע היה הסכם מיטיב, אשר העניק לו זכויות אשר עולות בהרבה על אלה שנקבעו בהסכם הקיבוצי ובצו ההרחבה, ולפיכך הוא איננו זכאי לתנאי השכר שנקבעו לעובדים בשכר הנופל בהרבה משלו.

לאור האמור, התביעה לגמול עבור עבודה בשעות נוספות נדחית.

כללו של דבר בתוך 30 יום תשלם הנתבעת לתובע דמי הודעה מוקדמת בסך 8,300 ₪.

אשר לשכר, פורט כי על פי התקשי"ר עובד מדינה יכול להרצות בהקף של 4 שעות בלבד ביום עבודה, מה שהיה מוביל לשכר של 159.75 ₪ , או לכל היותר לשכר של 213 ₪ בהקף משרה מלא בהרצאות.

הנתבעת טענה כי התובעת לא הייתה כפופה למנהלת ביה"ס ולא קיבלה כל משוב או הערכה, לא הישתתפה בישיבות צוות או פעילויות ביה"ס. נטען כי שעות עבודתה נקבעו בתיאום עימה, וככל שהחסירה, יכלה להשלימם בשעות ובימים הנוחים לה. כמו כן, נטען כי משהתובעת איננה עובדת מדינה, הרי שלא חלות עליה הגבלות בדבר עיסוק מקביל, ומשכך פעלה ללא כל בעיה עת ניהלה עסק פרטי של מעבדות זרע.

שכר חלופי אשר לשכר החלופי, טוענת הנתבעת כי אם משווים את התמורה הקבלנית של התובעת בסוף ההיתקשרות עימה (שעת הוראה אקדמית בתעריף נש"מ של 281 ₪ לא כולל מע"מ), לשכר של מנהל מעבדה, בדרוג מקצועי של ביוכימאים ועובדי מעבדה, בתוספת זכויות סוציאליות בחלקיות המשרה של התובעת, אזי הסכום שקבלה ביתר במהלך השנים מסתכם ב-228,198 ₪ (סעיפים 12 ו-23 לתצהירה של גב' ברק; פרוטוקול מיום 17.2.2021, עמ' 38-37; עמ' 11 לסיכומי הנתבעת, סעיף 57).

...

כמו כן, התובעת לא כימתה את תביעתה ברכיב זה. מכל הטעמים המפורטים לעיל, דין התביעה ברכיב זה – להידחות.

כללו של דבר: בהינתן כל השיקולים האמורים החלטנו לפסוק לתובעת סך של 50,000 ₪ כפיצוי לא ממוני.

אחרית דבר אשר על כן, ולאור כל המפורט לעיל, התוצאה היא שתביעת התובעת מתקבלת ברובה, ואנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, הסכומים כדלקמן: א. פיצויי פיטורים בסך של 104,974 ₪.

בע"ע (ארצי) 19734-11-10 מדינת ישראל - הרשקוביץ שריקה (גרינברג) (7.9.14) (להלן - עניין הרשקוביץ) נקבע שהעסקת עובדים בחריגה מהקף המשרה החלקי המוסכם באופן קבוע ומתמשך, ומבלי להסדיר את הזכויות הסוציאליות הנובעות מההעסקה העודפת, תוביל לפגיעה שלא כדין בצבירת זכויות סוציאליות בגין אותן שעות עודפות, בנגוד למוסכמה המקובלת בדין הישראלי לפיה העובד יהיה זכאי למיצוי הזכויות הסוציאליות עד ל"תיקרה" של משרה מלאה.

זכאות עובד לגמול בגין עבודה בשעות נוספות בגין שעות החורגות מיום העבודה הרגיל או בגין עבודת לילה, אינה גורעת מזכותו שכל אותן שעות (גם אלה המזכות באותו גמול בגין עבודה בשעות נוספות) יחשבו כחלק מהקף משרתו לחישוב הזכויות, וזאת עד לתקרה של משרה מלאה הקופה הפניתה לכך שבהסכם 2018 נקבע שעבודה במסגרת ביקורי בית לא תהווה חלק מהשכר הקובע, וכי יבוצעו הפקדות לגמל בלבד בגין התמורה המתקבלת מביקורי בית.

בהתאם לסעיף 105 להסכם 2014 זכאים עובדי הקופה לדמי הבראה בהתאם לותק במקום העבודה כמפורט להלן, וזאת בתעריף הנהוג בשירות המדינה: ותק ימי הבראה 0 – 3 7 4 – 10 9 11 – 15 10 16 – 19 11 20 – 24 12 25 ומעלה 13 לאחר שקבענו שהתובע זכאי לזכויות שיחושבו לפי עבודה בהקף משרה העולה על 50%, הרי שהתובע זכאי להפרשים בגין דמי הבראה בהתאם לתחשיב הבא: שנה ותק ימי הבראה לפי 100% משרה ימי הבראה לפי הקף משרה בפועל ימי הבראה ל-50% משרה ערך יום הבראה בש"ח הפרש בימים הפרש לתשלום בש"ח 10 – 12 /2012 12 10 7.2 ימים 5 411 0.6 226 2013 10 10 6.4 ימים 5 423 1.4 592 2014 10 10 6.6 ימים 5 427 1.6 683 2015 10 10 6 5 425 1 425 2016 11 11 6.6 5.5 421 1 421 2017 11 11 6 5.5 424 0.5 יום 212 שנת 2018 (עד 10/18) 11 11 6 (5 ימים ל- 10 חודשים) 5.5 426 .

...

דין התביעה ברכיב זה, כפי שנוסחה בכתב התביעה, להידחות.

[28: חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה)(תיקון מס' 4), התשע"א – 2011, ס"ח 2311 ] סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מיום שפסק-הדין יומצא לצדדים, את הסכומים הבאים: בגין הפרשי תוספת 2014 – סך 1,638 ₪.

סיבה אפשרית להגשת התביעה דנן היא פסק הדין בס"ע (איזורי חי') 8333-07-09 ד"ר ניסים משיח – מדינת ישראל (22.06.2014)‏‏, שם קבע מותב בראשות חברתי השופטת שומרוני ברנשטיין, כי התובע שעבד בלישכת הבריאות במשרתו העיקרית במשרה חלקית וביצע תורנויות בבית החולים רמב"ם, זכאי לזכויות סוציאליות בגין התורנויות עד למישרה מלאה.

טענת התובעים בסיכומיהם כי הזיקה נובעת מזכ"ד 1976 הקובע את שכר התורניות על בסיס המשרה העיקרית, מחזקת את טענת המדינה כי ביסוד הסכמת הצדדים לבסיס השכר, עמדה ההבנה כי מדובר בעבודה נוספת הקשורה לעבודה במשרה העיקרית.

עמדת הר"י הובאה לפנינו בהליך זה ותומכת בעמדת התובעים, אולם עובדה היא בהסכם 2012 לא הוסדרו זכויות רופאים תורנים עובדי מדינה במשרה חלקית מעל לשליש משרה.

...

מעיון בהסכם עצמו, נראה כי הוא קובע עקרונית כי ינוהל משא ומתן לגבי העלאת הפקדת מעסיק בקרן השתלמות ל-7.5% ולרופאים מתמחים,[footnoteRef:10] אין בו קביעה לגבי תחולת קרן השתלמות על כלל התורנים ולכן לא הוכחה זכות זו. ממילא, אנו סבורים כי זכות זו הוחלה לגבי תורנים רק בהסכם 2012 (ראו הדיון בפרשת אבו אחמד, סע' 52 ואילך), וזה החריג מתחולתו את התובעים.

פיצוי בגין עגמת נפש – בנסיבות העניין היות ורכיבי התביעה לזכויות נדחו, ובשים לב להתנהלות הצדדים מהלך השנים כפי שפרטנו בהרחבה, החלטנו לדחות רכיב זה. נוסיף כי לא הוכחו נסיבות מיוחדות המצדיקות פסיקת פיצוי חריג זה. ולכן גם רכיב זה נדחה.

סופו של דבר התביעות נדחות.