משכורת על בסיס עלות עסקה כוללת

עוד אין חולק, כי הוסכם שהתמורה בגין ייצוג הנתבעים בעיסקה תעמוד על 6,500 ₪ כולל מע"מ, אולם בעוד לטענת התובע שיעור שכ"ט נקבע ללא קשר לתוצאות ייצוגו את הנתבעים ושאלת השלמת העסקה באמצעותו, טוענים הנתבעים, כי הובהר להם מראש ע"י התובע שיחויבו בתשלומו רק לאחר השלמת העסקה וסיום חלקו של התובע בה, לשביעות רצונם.

דיון והכרעה: הלכה פסוקה היא, כי החובה לערוך הסכם שכר טירחה מסודר וברור, נופל על כתפיו של עורך הדין, שהוא בעל המיקצוע, ובהיעדר הסכם כתוב מוטל על עורך הדין נטל להוכיח את פרטי ההסכמה, את עלות השרות, את אופי הערכת הקף השרות ודרך התשלום.

כאמור בפסק הדין בע''א 136/92, ביניש עדיאל עו''ד נ. דניה סיבוס חברה לבניין בע''מ, פ"ד מז (5)114 [05.10.1993] (בפיסקה 14, עמ' 126): "שכר טירחת עורך-דין יכול שייקבע על-פי שיטות שונות: שכר לפי אחוז מסוים משווי העיסקה נושא הטירחה; שכר לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי; שכר לפי ישיבות בבית-משפט או בבוררות שכר על בסיס חודשי או שנתי ועוד. שיעורו של שכר הטירחה, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: הקף העיסקה שבה מדובר, הקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה - טכנית ושיגרתית או יצירתית ומקורית, טפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים, הותק ומעמדו של עורך הדין, וכן המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא... בתחום האזרחי יש לקחת בחשבון גם את התוצאות שהושגו.

...

הואיל ומן הראיות עולה, כי בין הצדדים התקיימה פגישת ייעוץ (הפגישה השנייה) וכי ניתנו הערות ראשוניות בלבד של התובע על גבי טיוטה שהועברה לו מב"כ הצד שכנגד, אין לי אלא לקבוע שבמקרה דנן יש להחיל את התעריף המינימלי המומלץ ביחס ל"התייעצות הכוללת בדיקת מסמכים", בסך 907 ₪, ותו לא. אף שמצאתי טעם לפגם בבחירתם של הנתבעים לסיים את ההתקשרות עם התובע באמצעות מסרון, לא סברתי כי יש לחייבם בפיצוי נוסף בגין כך. זאת ועוד, מאחר שקבעתי - כטענת התובע – כי ההערות שנמסרו על ידו להסכם הינן הערות ראשוניות בלבד, אני קובעת כי גם טענת ההתרשלות שנטענה ע"י הנתבעים לא הוכחה, שעה שלא ניתנה לתובע ההזדמנות להשלים את בדיקת החוזה עד תום, למצות את המו"מ עם הצד שכנגד ביחס לכל תנאי החוזה וליתן לתובעים ייעוץ שלם ומלא ביחס לעסקה.

סוף דבר: אני מחייבת את הנתבעים, יחס ולחוד, לשלם לתובע סך 907 ₪.

על בסיס עלויות שכר של 350,000₪, 50% מהרווח לו זכאי התובע לאחר ניכוי המקדמה בסך 50,000₪ שהועברה לו מסתכם בסך של 528,208₪.

בנוסף, כאמור לעיל, משלא נסתרה גרסתו של התובע לעניין ההסכמה שהיתה בינו לבין הנתבעת כי הנתבעת תחייב בגין שכרה של הגב' לוי סכום כולל של 30,000 ₪ בלבד, הרי, יש להפחית מסכום ההוצאות שחושבו עבור עסקת "טבע" בגין העובדת לוי סך של 123,951 ₪ (שהוא ההפרש בין הסך של 153,951 ₪ אותו חייבה הנתבעת 1 בגין הגב' לוי בפועל, לבין הסך של 30,000 ₪, אותו התחייבה כלפי התובע לחייב עבור הגב' לוי).

...

אני מחייב את הנתבעות 1 ו-2 ביחד ולחוד לשלם לתובע בגין עסקת סקסובנק סך של 52,499 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31/12/2012 ועד לתשלום בפועל.

בנוסף אני מחייב את הנתבעות 1 ו-2 ביחד ולחוד לשלם לתובע את סכומי האגרה כפי ששולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלומם, בנוסף תשלמנה הנתבעות 1 ו-2 לתובע שכר טרחת עו"ד בסך של 100,000 ₪.

אני דוחה את התביעה נגד הנתבעים 3-6, התובע ישלם לכל אחד מנתבעים אלו הוצאות בסך 15,000 ₪.

בהנתן השיקולים שלעיל, ובהיתחשב בכך כי לפחות חלק מהשעות נעשה כאשר התובעת עורכת דין מתחילה, חלקו עוסק ברשום זכויות הנתבעים במקרקעין (בעיניין המקרקעין ברחוב המלך ג'ורג' שאליו אתייחס בהמשך), ועל יסוד הנחתי כי התובעת אינה זכאית לשכר שמקבל בורר אלא לשכר נמוך ממנו, וכי יש להפחית מעט בשל ריבוי השעות, נראה בעיני כי יש לערוך חישוב על בסיס שכר שעתי בגובה של 800 ₪ המשקף תשלום ממוצע, נכון למועד הגשת התביעה עבור מכלול הרכיבים של עבודת התובעת.

כפי שעלה גם מעדות התובעת הדרך היחידה להתקדם הייתה כרוכה בהגשת תביעה משפטית או עתירה מנהלית, דבר שהנתבעים נרתעו לעשותו בשל העלות הכרוכה בו, ואף שהתובעת הייתה אופטימית לא ברור האם היה בסיס מספיק לתחושתה שתביעה או עתירה היו מביאות לשינוי.

אין איפוא מחלוקת על כך שהתובעת הייתה אמורה לקבל 1% מתמורת המכירה בעסקת המכר שבין הנתבעים לבין הרוכשים, דהוקי, כי עבור הייצוג בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי (הליך שבו נתבעו הנתבעים והתובעת על ידי דהוקי) סוכם על תשלום סכום של 70,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכי עבור ניהול ההליך מול המתווך דוד קליין, סוכם על תשלום כולל נוסף של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. הנתבעים אינם חולקים כאמור שזהו השכר המוסכם, אלא שלטענתם בשל התרשלותה של התובעת והנזקים שנגרמו להם בעטיה הם אינם חבים בתשלום שכרה המוסכם.

...

אלא שמאחר והנתבעים לא הוכיחו מה הנזק שנגרם להם בסופו של דבר עקב טיפול התובעת והתרשלותה, לא מצאתי כי עמדו בנטל להוכיח את טענת הקיזוז, וזאת גם אם אתעלם מכך ששולם סכום מסוים במסגרת הליך הגישור על ידי המבטחת של התובעת לפיצוי הנתבעים על נזקיהם.

סכום זה כולל מע"מ. סיכום על יסוד כל האמור אני מחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובעת סכום של 279,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

התביעה לתשלום שכר טרחה בגין המקרקעין ברחוב שמואל הנביא נדחית.

אין גם מחלוקת כי במהלך ההיתקשרות בעבר, הוזמנו מהתובעת עבודות ריתוך שתמורתן שולמה על בסיס יצור מוצר מסוים, שהיווה חלק מפרויקט שהנתבעת עסקה ביצורו.

הצדדים חלוקים באשר לתוכן השיחות שהתקיימו ביניהם כאשר לטענת הנתבעת, היא הודיעה לחיים שאינה חייבת בתשלום דמי הודעה מוקדמת בשל הפרת ההסכם מצד התובעת אולם, נאותה לשלם תשלום חלקי בלבד, לפנים משורת הדין, על בסיס עלות שכר שני העובדים הנותרים לתובעת בפועל (בשל אי העסקתם ע"י ידי הנתבעת), זאת כנגד הצגת תלושים אשר יעידו שהתובעת אכן שילמה את שכרם של שני העובדים הנוספים (ברקובסקי ובריק) במהלך חודש 10/13, חרף אי אספקת העובדים לנתבעת בשל ביטול ההסכם.

מעבר לצורך אוסיף כי מעדויות עדי הנתבעת עלה כי תימחור עבודת הרתוך של השבלונות, כלולה בתימחור המחיר שביקשה התובעת עבור כל יחידת מוצר שייצרה עבור הנתבעת במסגרת ההיתקשרות בעבר (עמ' 17 שורות 26-35) ולפיכך גם באם הייתה מוכיחה את כמות השבלונות הנטענת, שרותכה על ידה, הרי שהיא כבר קיבלה תשלום בגינן במסגרת התשלום עבור כל יחידת מוצר, שיוצרה באמצעות אותן שבלונות.

...

משכך נדחית תביעת התובעת לתשלום דמי הודעה מוקדמת, שכן התובעת הפרה את ההסכם הפרה יסודית ולפיכך מתקיימת הסיפא של סעיף 7.1.

מכאן עולה המסקנה כי טענתו החדשה של חיים בעדותו כי מדובר בתשלום עבור שבלונות שיוצרו במהלך ההתקשרות בעבר, הינה בגדר שינוי חזית ולכך התנגדה הנתבעת מיד עם אמירת הדברים על ידי חיים.

לסיכום מכל האמור לעיל עולה כי דין תביעת התובעת להדחות על שני רכיביה.

" סעיף 3 להסכם קובע: "היועץ יהיה זכאי לשכר טירחה על בסיס הצלחה בלבד, דהיינו אישור ההלוואה ע"י נותן האשראי (במידה ולא תאושר ההלוואה ללקוח תוחזר ללקוח המקדמה ו/או שכ"ט)." סעיף 5 להסכם קובע: "במידה ויבחר הלקוח להפסיק את השרות: לאחר חתימה על הסכם זה ועד קבלת אישור ישלם 50% משכר הטירחה ובמקרה של הסכם לפי אחוזים יראו את עניין הסכום לחישוב לפי הסכום אותו הלקוח ביקש כי החברה תגיש לאישור, לאחר קבלת אישור ישולמו הסכומים הנקובים בהסכם זה במלואם.

גם מתמליל השיחה אשר היתקיימה בין כל הצדדים ומר גרציקוב לאחר אישור הלוואת המשכנתא עולה כי החלטת הנתבעים שלא לקחת אותה היא עלויות המס הכרוכות בעיסקה.

בסיכומיהם טוענים הנתבעים כי פרשנות זו לסעיף 5 להסכם אינה סבירה, שכן לפיה התובע כלל אינו צריך להביא עסקה טובה, ומשעה שאושרה הלוואה, גם אם בתנאים גרועים, זכאי התובע למלא שכר הטירחה (עמוד 32 שורות 27-29).

בנוסף אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע את אגרת המשפט כפי ששולמה על ידו, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלום כל חלק ממנה ועד ליום מתן פסק הדין, וכן שכר טירחת עו"ד בסכום כולל של 12,000 ש"ח. כל הסכומים המפורטים לעיל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרישי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

...

לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי התובע זכאי למלוא שכר הטרחה הנקוב בהסכם.

לאחר ששקלתי את כלל נסיבות התיק, אני סבור כי ראוי לחייב את הנתבעים בשכר טרחת עו"ד בסך 12,000 ש"ח. לאור הוראות תקנה 152(ב) לתקנות, ומשהתובע הינו עוסק, אינני מוסיף לסכום זה את רכיב המע"מ. סוף דבר סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 72,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום מתן פסק הדין.

בנוסף אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע את אגרת המשפט כפי ששולמה על ידו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלום כל חלק ממנה ועד ליום מתן פסק הדין, וכן שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 12,000 ש"ח. כל הסכומים המפורטים לעיל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.