מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

משכון ותניית ויתור על הגנה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

אעבור עתה אל נוסח תניות הויתור המופיעות בחוזי ההלוואות משנת 2007: סעיף 22 ח לחוזי ההלוואה קובע כדלקמן: "הלווה מסכים ומצהיר בזה כי במקרה של מימוש המשכנתה או המשכון על הזכויות החוזיות או בכל מקרה אחר, הוא לא יהיה מוגן וכן לא יהיה מוגן כל מי שיחזיק מטעמו בנכס, כולו או מקצתו, לפי הוראות סעיף 33 לחוק הגנת הדייר (נוסח חדש) תשל"ג-1972, לפי הסעיפים 38 ו-39 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 לפי סעיף 36 לפקודת פשיטת הרגל או לפי כל חוק אחר ואו כל חוק שיבוא בנוסף עליהם או במקומם והוא יהיה אחראי לפינוי המידי של הנכס ומסירתו לבנק פנוי מכל אדם וחפץ.
בפסק דין פלקסר (סעיף 68) נכתב לנושא דיוננו כאן כי: "הילכות כלליות אלו סוייגו על ידי בית המשפט העליון במקרה בו נדונה חובת הגילוי של הבנק בדבר קיומה בשטר המשכנתא של תניית וויתור על הגנת דיור חלוף לפי חוק ההוצאה לפועל או הגנה לפי חוק הגנת הדייר. ב"כ המבקשת טען, בשפה רפה אמנם, כי מדובר ב"תנאי מקפח" בחוזה אחיד.
...
אינני מקבלת טענה זו של הבנק.
הבנק לא הסכים להצעה זו. אם עמיתי להרכב יקבלו את עמדתי בפסק דיני זה, אני סבורה שיש מקום שכל הצדדים יחזרו לשולחן המשא ומתן על מנת להגיע להסדר הוגן וסביר.
אנו מחייבים את הבנק לשלם למערערת את הוצאותיה ושכ"ט עורך דינה בסכום כולל של 15,000 ₪, אולם סכום זה יקוזז אל מול החוב של המערערת בתשלומי המשכנתא במועד מתן פסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הוא כולל הן הסכמה לתנאי הסכם המישכון שבין הבנק לבין מולי והן וויתור מצד אתי על הגנת הדיירות המוגנת בבית ועל זכותה להעלות טענות הנובעות מקשרי הנישואין שלה עם מולי, לרבות טענות הנובעות מחוק יחסי ממון בין בני זוג.
אני סבור כי ראוי להחיל הלכה זו (שאעמוד עליה מייד בסמוך) גם על אישורים, וויתורים והתחייבויות כגון אלה שבכתב האישור, לרבות האישור כי תניות הסכם המישכון והשיעבוד יחולו על אתי ויחייבו אותה כאילו היא צד להם וכן על ויתור מצד אתי על העלאת כל טענה כלפי הסכם המישכון/כתב השיעבוד ונגד זכות הבנק כבעל שיעבוד ומשכון על הבית במלואו (לרבות טענות הנובעות מקשר הנישואין שבינה לבין מולי).
...
התוצאה יחסי אתי והבנק לאור האמור לעיל, אני קובע כי: (1) כתב הערבות עליו חתמה אתי – עומד בתוקף.
נוכח קבלתה החלקית של התביעה, אני מחייב את הבנק לשאת בהוצאות אתי בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מרבית כחוק מיום ההוצאה ואילך עד יום התשלום בפועל וכן בשכ"ט בא כוחה בסכום של 50,000 ₪, להיום.
יחסי מולי, החברה והבנק תביעת מולי והחברה – נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בע"א 9120/09 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' אברהם פלקסר (15/9/11) נקבע כי: "...על-פי סעיף 56(ד) לתיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל, חלה הוראת סעיף 38(ג) המתוקנת, רק על הסכמי משכנתא והסכמי מישכון שנכרתו מיום כניסתו של התיקון לתוקף ואילך, דהיינו מיום 16.5.2009 (ראו סעיף 55(א) לתיקון...)... סעיף 56(ד) לתיקון מס' 29 מוסיף וקובע עם זאת כי לגבי הסכמי מישכון או הסכמי משכנתא שנכרתו לפני יום תחילת החוק המתקן, יש לקרוא את סעיף 38(ג) לחוק כנוסחו ערב התיקון, בתוספת הדרישה כי תובהר לחייב זכותו לדיור חלוף ומשמעות הויתור עליה... מן המקובץ עולה כי בעניינינו חלה הוראת סעיף 38(ג) לחוק ההוצאה לפועל כנוסחה ערב תיקון מס' 29 לחוק המאפשרת להתנות ללא סייג על הגנת הדיור החלוף. יחד עם זאת, לא תהא נפקות להתניה זו אם הוכח כי לא הובהרה לחייב זכותו לדיור חלוף ומשמעות הויתור עליה, כפי שנקבע, למעשה, בעיניין מיסטר מאני ..."(ע"א 9120/09 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' אברהם פלקסר (15/9/11)).
...
הנני דוחה טענה זו, הואיל ונוגדת את המסמכים וההחלטות שניתנו בתיק, כאמור לעיל, ובכלל זה את ההחלטה של כב' רשמת ההוצל"פ מיום 30/6/10, אשר ממנה עולה כי הייתה מודעת לדרך צירוף התובעת בתיק ההוצל"פ, ומשכך לא נהירה לי טענה זו. אם לא די בכך, הכונס נשאל בחקירתו, הכיצד יכולה הייתה ראש ההוצל"פ, ללמוד מבקשתו לפינוי, כי התובעת אינה חתומה על שטרי משכנתא ועל-כן הבנק לא מוגן בהגנות שרשומות בשטר המשכנתא, כלומר לתובעת היו זכויות מעבר לזכויות החייבים על-פי שטרי המשכנתא.
מה גם, שבעניין זה, אני מקבלת את טענת הכונס, כי ישנה מידה לא מבוטלת של עזות מצח מצד התובעת אשר קיבלה כספים שלא השיבה עד היום, למרות שהסכם המכר של הדירה לא יצא בסופו יום מן הכח אל הפועל, ומאידך טוענת כי לפני שנפרעים ממנה, יש להיפרע מערבים, אשר אין מחלוקת כי אלו רק ערבו להלוואה, ומבלי שנהנו ממנה.
לסיכום, אני דוחה את התביעה.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2004 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך למשל טענה שלפני חתימתה על שטר המשכנתא לא ידעה מה פשרה של משכנתא – מאחר שלפני כן לא לקחה משכנתא (עמ' 12 שורה 10), אלא שמיד לאחר מכן התברר שאמירה זו אינה נכונה, שכן, כשנשאלה: "ש. האם זה נכון שבחודש נובמבר 1988 לקחת משכנתא מבנק לאומי למשכנתאות על סך 55,000 ₪ על הבית הזה." השיבה: "ת. אני לא יודעת." ואז הוגשו המסמכים הרלבנטיים (מש/4, מש/5, מש/6) המוכיחים שהמבקשת מישכנה בעבר את זכויותיה לטובת בנק לאומי.
השופט ריבלין קבע שם שתנאי לתוקפה של תניית ויתור הוא ויתור מפורש על ההגנה, העולה מלשון ההסכם (שם, בסע' 9 סיפא לפסק הדין).
...
לנוכח האמור יש משום התממות מקוממת בגישה אותה מנסה המבקשת להציג במסגרת תובענה זו ואני קובעת שלא עלה בידי המבקשת להרים את נטל ההוכחה כי "לא נעשה דבר". (ב) חובת הגילוי של הבנק בעניין לופו שלעיל, נדון מקרה בו אשה הוחתמה על ידי בעלה, שלא מדעת לטענתה (בגירסה שהועדפה על ידי בית המשפט), על שטר משכנתא כלפי בנק.
נחה דעתי מהסברו של ב"כ המשיב, שלפיו התביעה המתנהלת במקביל להליכים דכאן, היא בשווי העולה כדי פי ארבעה משווי הנכס דנן.
סוף דבר: מכל האמור, אני דוחה את התובענה.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הואיל ומגבלה זו על מכירת הנכס בעת ממושו היא בת-התניה, בשטרי המשכנתא והמשכון המנוסחים על-ידי הבנקים נכלל דרך קבע סעיף בו מוותר הממשכן על ההגנות החוקיות.
...
התוצאה היא אפוא כי ההוראות המצויות בסעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב – 1972, בסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ובסעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980, יעמדו לימינם של המשיבים, והמשכנתא שתרשם לא יהא בה משום וויתור על סעיפים אלה.
הואיל ובעלי יתר העיקולים הביעו את הסכמתם לכך, אני מקבל את בקשתו.
בסופה של הדרך, אני קובע כדלהלן: א.ממצאיו העובדתיים וקביעותיו המשפטיות של בית המשפט המחוזי בנצרת בהליך הקודם מחייבות כמעשה בית דין, ומהוות השתק פלוגתא כלפי המשיבים 1-4.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו