משיכת מענק פיצויים מקופת גמל

כשם שלא תישמע טענת בנק/ קופת גמל שתביעה למשיכת כספים שהופקדו אצלו היתיישנה מאחר וחלפו 7 שנים מהמועד שבו הכספים הפכו "לנזילים", כך גם אין להשמע לטענות הנתבעת בעיניין זה. במחלוקת שנפלה בין הצדדים , אני מקבל את עמדת הנתבעת ולפיה עילת התביעה קמה עם פטירתו של המנוח, כמפורט בסעיף 5 לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, הקובע כי כאשר נפטר עובד ישלם המעביד לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו.

תקנה 52 לתקנות קובעת כדלקמן: "נפטר חבר שאין לו שאירים או ששאיריו אינם זכאים לפנסיה, יוחזרו הכספי הנזכרים לתקנה 49 או 50 לתקנות, על פי הקבוע בתקנה 51 לזכאים כהגדרתם בתקנות ביטוח הדדי של מבטחים". בסעיף 20 ל תקנות הביטוח ההדדי נקבע, כי במות חבר מבוטח ישולם מענק חד פעמי בהתאם לתקנות לאלמנה, לאלמן, ליתומים או להורים וזאת בשיעורים שונים בהתאם לנתונים הספציפיים המפורטים בתקנה.

...

מכל מקום, הכרעה בטענות המקדמיות הינה מעבר לנדרש הואיל ובהליך לגופו של עניין ומן הנימוקים שיפורטו להלן החלטתי לדחות את התביעה.

אין בידי לקבל טענה זו של התובעת.

סיכום אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל – החלטתי לדחות את התביעה.ס"ח תשל"ג מס' 708 מיום 27.7.1973 עמ' 222 (ה"ח 1043)החלפת סעיף 26הנוסח הקודם:41/ 41סכומי הפקדה אינם ניתנים לעיקול28.

היתנהלות חברת הביטוח יונקת חיותה מחוזר גמל 2003/5 "משיכת כספים מקופות גמל לפיצויים על ידי מעביד" בו נקבע ברישת החוזר, כי "קופות גמל לפיצויים הן מכשיר חיסכון סוצאלי, אשר נועד להבטיח תשלום פצויי פיטורים של מעבידים לעובדיהם הזכאים לכך ע"פ חוק פצויי פיטורים התשכ"ג-1963 (להלן "חוק פצויי פיטורים") ובהמשך מוסדרת אפשרות משיכת כספי פיצויים על ידי מעביד.

התובע טען בתצהירו, כי ""המענק" שקבלתי ממילא לא הותנה ביעד אישי ולא הותנה ברווחיות המעסיק ולפיכך צריך להיות מחושב עפ"י דין בשכר הקובע לפצויי פיטורים.

...

בנסיבות הענין אני קובעת, כי התובע יהיה זכאי לפיצוי בגובה 5,000 ש"ח בגין אי מילוי הוראות חוק הודעה לעובד.

בע"א 8184/12 מרכז תורני לאומי ע"ר – הרב מרדכי דב קפלן (2015) בחן בית המשפט העליון את טענת השיהוי וקבע כהאי לישנא: "נושא השיהוי במשפט האזרחי אל מול מוסד ההתיישנות, נדון במסגרת פסק דינה המעמיק של השופטת פרוקצ'יה, בע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים [פורסם בנבו] (2003). קבלת טענת שיהוי במסגרת תקופת ההתיישנות היא בעייתית שכן הדבר עומד בניגוד לציפיה הלגיטימית של בעל דין לפעול למימוש זכויותיו במסגרת המועדים הקצובים לו בדין; מחמיר את ההתערבות בזכות היסוד של הפרט בדבר גישה חופשית לערכאות המשפט; ועשוי לפגוע ביכולתו של בעל דין לממש את זכותו לסעד בתביעות שנועדו לתת תרופה על פגיעה בזכויות. טענת שיהוי המועלית כנגד תובענה אזרחית, שעה שטרם חלפה תקופת ההתיישנות, תתקבל בנסיבות נדירות בלבד, בהן הוכיח הנתבע כי בעל הדין זנח את זכות התביעה העומדת לו, או שבמשך הזמן שינה הצד השני את מצבו לרעה, אם במובן הראייתי ואם במובנים אחרים (ע"א 5793/96 חיים נ' חיים [פורסם בנבו] (1997); ע"א 4682/92 עזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ [פורסם בנבו] (2000))." לאור האמור לעיל, טענתה של הנתבעת כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר, נדחית.

מאחר והתובע הגיש תביעה על סך 42,638 ש"ח אשר רובה נדחתה ועדותו בענין נסיבות סיום עבודתו לא תאמה את גרסתו המקורית כפי שהועלתה על ידו בעדותו, אני סבורה שיש לחייבו בהוצאות הנתבעת בסך של 4,000 ש"ח אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

בנסיבות בהן הופסקו יחסי העבודה בין המנוח לבין מקורות, שולם לשאריו פצויי פיטורים בהתאם לסעיף 5 לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, ובנוסף שולמו לשאירי המנוח מענקים שונים לרבות מענק פצויי פיטורים, כפי שנהגה חברת מקורות לשלם לעובדיה באותה עת. בתקופת עבודתו של המנוח בחברת מקורות, הופרשו עבורו כספים לקופת גמל אשר נוהלה על ידי קופת גדיש גמולים בע"מ (להלן: "גדיש"), ומאוחר יותר עברה לניהול של פסגות.

חוזר גמל 2203/5 אשר צורף לתצהירו של מר דקל (ר' דקל/17) מסדיר את התנאים למשיכת כספים על ידי מעביד, מקופה אישית לפיצויים.

...

טרם ניכנס לעובי הקורה נציין כי מעיון במסמכים אשר הובאו בפנינו מצאנו כי אין זו הפעם הראשונה בה מבקשת התובעת לקבל לידיה את הכספים אשר נמצאים בקופת הגמל, וכי התובעת פנתה בעבר הן לחברת מקורות והן לקרן הפנסיה לקבל את הכספים שהצטברו בקופת הגמל, אולם בקשתה נדחתה.

התובעת התחמקה מתשובות ברורות בנוגע לפנייתה לפסגות, על מנת לקבל אישור על הפקדות שביצעה, והודתה בסופו של דבר כי אין בידה כל מסמך המאשר כי הפקידה כספים לקופת הגמל באופן עצמאי (ר' פרוטוקול עמ' 9, ש' 6-20).

בהיבט זה מקובלת עלינו טענת מקורות כי תביעתה להשבת הכספים לא התיישנה שכן, הכספים אשר מצויים בקופת הגמל שייכים לה, ועל כן אין כל בסיס אחר טענות התובעת להתיישנות תביעת מקורות.

לאור האמור, הרי שהזכות בכספים בקופת הגמל, שייכת למקורות, ומשהשתכנענו כי אין הכספים כוללים הפרשות לקצבה, מצאנו להורות על שחרורם של הכספים למקורות.

סוף דבר תביעת התובעת והעיזבון – נדחות.

החזרת הכספים למעביד מקופת גמל אישית לפיצויים מתבצעת בהתאם להוראת חוזר הגמל "משיכת כספים מקופות גמל לפיצויים על ידי מעביד", בו נקבעו התנאים אשר במסגרתם רשאי מעביד שהפקיד כספים בקופת גמל אישית לפיצויים לקבל כספים מחשבונו בקופת הגמל כמפורט להלן: " 2. תנאים למשיכת כספים מקופה לפיצויים על ידי המעביד: מעביד שהפקיד כספים בקופת גמל לפיצויים יהיה זכאי לקבל כספים מחשבונו בקופת הגמל במקרים הבאים:

נתבע 25 – המנוח אקילוב יוסף ז"ל מחומר הראיות בעיניינו של נתבע 25 עולה כי יחסי העבודה בינו לבין מקורות הסתיימו בפרישתו לפנסיה מוקדמת לפי הסכם פרישה אישי לפנסיה מוקדמת מיום 15.7.1991, תוך שהתובעת שילמה לו בהתאם להסכמי הפרישה מענקי פרישה נוספים בשיעור השווה ל27% מפיצויי הפיטורים אותם היה זכאי לקבל באם היה מפוטר באותה עת ובסך 29,997 ₪ וזאת בנוסף להפרשת מקורות לקרן הפנסיה בשיעור 6% המהוים למעלה מ-72% מפיצויי הפיטורים.

...

נוכח כל האמור, שוכנענו כי בעניינם של כלל הנתבעים שבנדון, גרסת התובעת לא נסתרה לרבות העובדה כי במסגרת הסכמי הפרישה של הנתבעים שנותרו, הוסדרו פיצויי הפיטורים חוזיים מלאים ואף ניתנו לנתבעים זכויות עודפות, בהתחשב בנסיבות פרישתם.

ומשכך שוכנענו כי הנתבעים קיבלו את מלוא המגיע להם בגין פיצויי פיטורים.

אשר על כן, שוכנענו כי יש לקבל את התביעה ולהורות לנתבעות 1-3 להשיב לתובעת את מלוא הכספים הצבורים בקופות הרלוונטיות, זאת בנוגע לנתבעים שבנדון.

כמו כן, יש לבחון באם הועברו לחשבון תגמולים, פיצויים, קרנות הישתלמות, קופות גמל מענקים כספים וזכויות ולאן נותבו הכספים.

טענות התובע לפיהן הנתבעים השפיעו על המנוחים באופן בלתי הוגן, משכו את כספם, תגמוליהם, שינו מוטבים, נישלו את התובע, או גרמו למי מהמנוחים לשנות את הצוואה, לא נטענו בכתב התביעה כנושא שבמחלוקת; מוסיפים וטוענים הנתבעים, שלא עשו שימוש בכספי המנוחים והמדובר בטענות שקריות אשר נטענו באופן כללי וסתמי, והנתבע הוא זה שקבל הכי הרבה כספים מהמנוחים, בהזדמנויות שונות, בצורה כזו או אחרת.

...

עיקר טענות הנתבעים: דין התביעה להידחות; הליך זה הינו המשך לרדיפה הבלתי פוסקת מצד התובע.

לצורך הגשמת משפט צדק, אין מנוס מפגיעה בזכות ההגנה על פרטיותו של אדם.

ראו דבריה של כבוד השו' א' פרוקצ'יה בבע"מ 3542/04 פלוני נ' פלונית (נבו 20.06.2005): "ערך עשיית משפט צדק הוא ערך ההולם את ערכי המדינה והוא נועד לתכלית ראויה; מקום שלהגשמת תכלית זו נדרש לחדור לצנעת פרטיותו של אדם, ובלעדי חדירה כזו לא ניתן להגשימה, יש ואין מנוס מפגיעה בזכות היסוד. עם זאת, האיזון בין זכות ההגנה על הפרטיות לבין צורכי עשיית משפט צדק מחייב עמידה על דרישת המידתיות. הפרת הפרטיות מוצדקת רק מקום שקיומו של הליך שיפוטי תקין מחייב פגיעה כזו; כל חלופה קיימת המאפשרת קיום משפט תקין בלא פגיעה בפרטיות ראויה למיצוי. בהעדר חלופה כזו, שיעורה של הפגיעה צריך להצטמצם אך להכרחי ביותר, כנדרש לצורכי המשפט. נדרשת, אפוא, מידתיות בפגיעה בזכות לפרטיות, ובהחלטה האם לפגוע בה ובאיזה שיעור על בית המשפט להשתכנע בחיוניות החומר המוגן לצורך המשפט, ועליו לצמצם את הפגיעה בפרטיות אך למידה החיונית לצורך השגת התכלית הראויה." מבלי לפגוע באמור לעיל, ככלל, על בית המשפט, ובפרט בית המשפט לענייני משפחה, להיות ליבראלי בבואו לבחון בקשה שמטרתה גילוי מידע, לאור הרצון לרדת לחקר האמת ולקיים את ההליך ב'קלפים פתוחים' (ראו לדוגמא רע"א4234/05, בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (2005); רע"א7114/05, מ"י נ' חיזי (2007); רע"א6546/94, בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54).

ביחס למנוחה, ובשים לב לכל האמור לעיל, להוראות הצוואה ההדדית והדין החל מצאתי שככל ובוצע שינוי בזכויותיה אשר יכול לפגוע בזכויות התובע, הרי שזה יכול להיעשות רק בזכויות שהיו נתונות לה, ככל והיו, מכח חוזה ביטוח כמפורט בסעיף 147 לחוק הירושה, תשכ"ה 1965.

בנסיבות אלה, באיזונים הצריכים ומבלי לקבוע מסמרות, מוצאת אני שעלה בידי התובע להוכיח, שככל ובוצע שינוי ביחס לזכויות אלה, יכול ויש מקום לבחון את כשרותה של המנוחה לעשותו, ומכאן, מצאתי להיעתר לבקשתו להמצאת מסמכים אלה, למן המועד לו עתר.

אשר על כן, ובבחינת כלל השיקולים הצריכים, ובכלל זה זכות המנוחים לפרטיות אל מול זכותו של התובע לקבלת מסמכים לצורך ניהול הליך תקין, ותכלית מתן הצו, הנני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו לקבלת מידע אודות זכויות המנוחה נ.י. ז"ל שהוחזקו החל מיום 1.9.13 ועד ליום 25.1.18, אצל המחזיקים אילון חברה לביטוח בע"מ, מנורה חברה לביטוח בע"מ, מגדל מקפת קרנות פנסיה בע"מ, מגדל חברה לביטוח בע"מ, פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ. ככל וקיימת חברת ביטוח נוספת, יוכל התובע לעתור למתן צו נוסף.

שאר טענות התובע לקבלת צו לגילוי ועיון במסמכים, נדחות.