מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

משיכת כספים מקרן פנסיה לאחר פטירת המבוטח

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הודעה זו אמורה להכיל את מלוא המידע בנוגע למשיכת כספים, והוגדרה בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה כ"הודעה סטאטוטורית" [ע"ע 7962-09-17 גולדטיין – קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בנין (29.10.18), להלן – עניין גולדשטיין].
הואיל והמנוחה לא הגישה בחייה בקשה לקרן הפנסיה למשוך את זכויותיה בסכום חד פעמי, המשמעות היא שהיא ויתרה על זכאותה לקיצבת זקנה, ובהתאם לתקנון, כשהלכה לעולמה, כ-4 חודשים לאחר חודש הזכאות הראשון, לא קמה לה זכאות למשיכת זכויות מהקרן בסכום חד פעמי, אלא לתשלום קיצבאות זקנה בלבד, ומכאן, שיורשיה – התובעים, זכאים אף הם לסך קיצבאות הזיקנה להן היתה המנוחה זכאית בחייה.
לא הונחה תשתית ראייתית לכך שבין החודשים ינואר עד אפריל 2017, היתה למנוחה מניעה כלשהיא להגיש בקשה בכתב לקרן, כמצוות התקנון, ובאשר לתקופה הקצרה מאוד לאחר מכן ועד למותה בטרם עת, לא ניתן הסבר מדוע הודעה כאמור לא נשלחה מטעם אחד מהמקורבים אליה, שידעו, על פי עדותם, על כוונתה המפורשת לממש את זכותה למשוך את הכספים.
...
התובעים טענו, כי אי יידוע המנוחה על אודות זכויותיה, השינויים בתקנון הקרן והשלכותיהם עליה, ובמיוחד אי פירוט המועדים לביצוע פעולות על ידה, כפי שהוכח בתיק זה, מובילים למסקנה כי יש להחיל את ההלכה שנפסקה בעניין גולדשטיין ולפסוק כי הם זכאים לקבל את הכספים שנצברו לטובת אמם המנוחה בקרן בסך של 939,229 ₪ הן מכוח סעיף 48(ג) לתקנון האחיד, ולחילופין, מכוח תקנה 49(ה) לאותו תקנון.
ביחס לתקופה שתחילתה במועד גילוי המחלה וסופה – במותה בטרם עת של המנוחה, לא ניתן הסבר מדוע אחותה או מי מילדיה, שלטענתם ידעו על כוונתה ועל רצונה למשוך את סכום הכסף שנצבר, לא פעלו בעניין במעשה פשוט – לשלוח עבור המנוחה את ההודעה לקרן; שלישית, סבורני כי מהתרשומת בכתב ידה של המנוחה, שצורפה לתצהירי התובעים, (נספח ד'), עולה בבירור כי המנוחה היתה ערה לצורך להגיש בקשה לשחרור הכספים, וכך כתבה, בין היתר: "לגשת לקג"מ להגיש בקשה לשחרר כל הכספים. לגשת עם זה למס הכנסה. הם לא יתנו עד שאני לא מגיעה ממס הכנסה ומחליטה סופית. דחוף לחודש זה". חרף האמור לעיל, אין בנמצא ראיה שממנה ניתן ללמוד כי המנוחה אכן ממשה בפועל את כוונתה ופנתה לקרן או למס הכנסה, ובהיעדר ראיה כאמור, אין בידי לקבל את טענת התובעים כי הקרן ידעה לכאורה על אודות רצון זה. אחרית דבר מן המקובץ לעיל עולה, כי קיימת סבירות גבוהה לכך שבחצי השנה האחרונה לחייה, המנוחה היתה מודעת לזכותה למשוך את הכספים שנצברו לטובתה.
מסקנה זו מעוגנת היטב בראיות שהוגשו לתיק מטעם הקרן, ואף מטעם התובעים עצמם, כפי שתואר לעיל.
לאור האמור לעיל, אין מנוס מדחיית התביעה, וכך אני מורה.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

ואולם, בתקנה 48(ב) לתקנון האחיד נקבע, בין היתר, כי "מבוטח ... שחלפו למעלה משישים ימים מחודש הזכאות הראשון שלו לקבלת קצבת זקנה ... לא יהיה רשאי למשוך כספים שנצברו בחשבונו בקרן". בהיתחשב בתנאי הזכאות למשיכת כספים, אילו היה המנוח מגיש בקשה בתוך שישים ימים ממועד הזכאות הראשון לקבלת קצבת זקנה (1.2.2015), היה המנוח זכאי למשוך את הכספים שהצטברו בחשבונו בקרן חלף זכויותיו הפנסיוניות, אך משלא הגיש את הבקשה והבקשה הוגשה לראשונה על ידי המערער, בסמוך לאחר פטירתו של המנוח וקבלת צו ירושה, לא קיימת זכאות למשיכת הכספים לפי התקנון האחיד (השוו: ע"ע 57896-11-13 המר – קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ (11.11.2014)) וזכות המערער, בכשירותו כיורשו היחיד של המנוח, מצטמצמת לזכאות לקבלת סכומן של קיצבאות הזיקנה שהיה על הקרן לשלם למנוח בחודשים פברואר עד אוגוסט 2015.
...
בין כך ובין כך, בנסיבות המאד מיוחדות של העניין, לא עלה בידי המשיבה, מהטעמים המפורטים לעיל, להוכיח כי ההודעה הסטטוטורית נשלחה למנוח וממילא לא ניתן לייחס למנוח חזקה של קבלתה.
אגב כך מצאנו לנכון להמליץ לממונה לבחון מתן הוראות משלימות על מתכונת משלוח ההודעה הסטטוטורית, באופן שיבטיח את יידוע המבוטחים טרם הגיעם לגיל קצבת זקנה על האפשרויות העומדות בפניהם ויאפשר להם לכלכל צעדיהם באופן מושכל.
סוף דבר – הערעור מתקבל.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר פטירתו של המנוח, בחודש ספטמבר 2015 או בסמוך אליו, פנה התובע אל קרן הפנסיה בבקשה למשוך את הכספים אשר נצברו למנוח במהלך השנים.
בעניינינו הוכח כי קרן הפנסיה שלחה למנוח דוחות שנתיים כאשר בגב הדוח נרשם באופן ברור, כי מבוטח שעברו 60 ימים מחודש הזכאות הראשון שלו לקיצבת זקנה, לא יהיה זכאי למשיכת הכספים בסכום חד פעמי (נספח 2 לתצהיר הקרן).
...
יצויין, כי העובדה שהתובע בנו של המנוח היה מודע למספר הזהות השגוי של המנוח במערכת, מחזקת את המסקנה כי קיבל וקרא את הדוחות השנתיים שנשלחו למנוח מטעם הקרן ומכוחם ידע על הטעות במספר.
המסקנה היא איפוא כי הנתבעת עמדה בחובת הגילוי המוטלת עליה ויידעה את המנוח בדבר זכויותיו למשיכת הכספים כקבוע בהוראות תקנון הקרן.
אשר על כן, התביעה נדחית.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יתומיו של מבוטח שנפטר רשאים למשוך כספים שנצברו בחשבונו בקרן, ובילבד שהתקיימו כל התנאים האלה: (1) המבוטח לא השאיר אחריו שאירים אחרים; (2) לכל אחד מהיתומים מלאו 18 שנים או יותר במועד בו נפטר המבוטח; (3) כל היתומים הגישו לקרן בקשה למשיכת כספים שנצברו בחשבונו וצרפו לה כתב ויתור, בטופס שהכינה לכך הנהלת הקרן, בו הם מוותרים על זכאותם לקבלת קצבה כלשהיא מהקרן; (4) תנאים (3) עד (5) בסעיף קטן (א) היתקיימו לגבי המבוטח במועד בו נפטר.
לאור כל האמור לעיל, משקבענו כי אין סתירה בין סעיפי ההצהרה ובין התקנון האחיד, ומשה"מנוח" (התובע כאפוטרופוס) לא הגיש בקשה למשיכת כספים, בהיות המנוח בחיים, בכפוף לתנאים אשר נקבעו בבקשה ומשאין חולק כי הבקשה למשיכת כספים הוגשה אך ע"י התובע ולאחר מות המנוח – נדחית טענתו ברכיב זה. אי גילוי, הטעה ויצירת מצג שוא לטענת התובע, משהיחסים בין חבר בקרן הפנסיה לבין קרן הפנסיה הם יחסים חוזיים, חלה על כל צד להסכם החובה לנהוג בתום לב ולגלות לצד השני את הפרטים המהותיים הקשורים בהסכם.
...
נדמית הטענה בענייננו, שהועלתה רק בדיעבד, כטענת "הרצחת וגם ירשת". לאור האמור, חתימתו של התובע על הבקשה אינה בטלה מכוח סעיף 47 (א)(5ג) וטענתו לעניין זה נדחית.
סוף דבר התביעה נדחית.
בנסיבות העניין ומשעסקינן בהליך כנגד הקרן שכספיה הם כספי (עמיתיה) "מבוטחיה" – ישלם התובע לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד , בסך של 3,000 ₪,סכום שישולם בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישא ה"ה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופט רועי פוליאק ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופט תומר סילורה ונציגת הציבור גב' מיכל שמר; ק"ג 27193-10-16), בגדריו נפסק כי המשיבים, יורשיו של מבוטח בקרן הפנסיה המקיפה של המערערת, זכאים למשוך את הכספים שהצטברו בחשבונו של המבוטח המנוח בקרן הפנסיה במועד פטירתו.
הקרן מסבירה כי מאחר שהמנוח היה זכאי לקבלת פנסיית זקנה בעת פטירתו והותיר אחריו שאירה, אין ליורשי המבוטח כל זכות לכספים הצבורים על שמו בקרן בהתאם להוראה מפורשת בתקנה 49(ה) לתקנון האחיד.
...
החלת הנפסק בעניין גולדשטיין בית הדין האזורי ביסס, במידה רבה, את הכרעתו על הנפסק בעניין גולדשטיין, תוך קביעה כי "עצם העובדה שמכתב כזה [ההודעה הסטטוטורית – ר.פ] לא נשלח, לכאורה, למנוח – היא למעשה הפרת הקרן את חובותיה, הפרה שלטעמנו יש מקום כי תעניק לתובעים את מבוקשם". מהטעמים שיובהרו להלן, אין בידנו לקבל את קביעתו של בית הדין האזורי.
מכל האמור לעיל עולה, אפוא, כי העניין שבפנינו חסר את המובהקות שניתן היה לאתר בעניין גולדשטיין.
סוף דבר – אין מנוס מקבלת הערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו