משיכת כספים מקופת חברה על ידי מס הכנסה

לפי סע' 2 להסכם הלקוח ישלם עמלת פתיחת תיק בגובה 795 ₪ ויחתום על טופס ייפוי כח. לפי סע' 4 על כל איתור כספים על ידי החברה, הלקוח ישלם 20% עמלה בתוספת מע"מ. בסעיף 8 מסכים הלקוח כי יחויבו פרטי כרטיס האשראי אשר פרטיו אמורים להיות מצוינים בהמשך, אך מקום זה נותר ריק.

מדובר בייפוי כח רחב הקף המקנה למרכז למימוש זכויות את הכוח הבא: "לנהל את עינייני הנ"ל לפי ראות עיניו ובכלל לעשות את כל הצעדים שימצא לנכון בעיניין הנ"ל" "להיות בא כוחי הנכון מול חברות ביטוח, קרנות פנסיה, גמל, הישתלמות, מס הכנסה וביטוח לאומי" "לעשות ולפעול בשמי ובמקומי בכל הפעולות הדברים, החוזים ו/או המסמכים". הנתבעים צירפו לכתב ההגנה דו"ח שנתי לשנת 2015, של קרן הישתלמות וקופת הגמל של גב' עדני שני המועסקת לפי הדוחות במשטרת ישראל והמנוהלות בחברת הלמן- אלדובי וכן דו"ח עמית לתקופה.

בנוסף צירפו הנתבעים בקשה למשיכה מקרן ההשתלמות בהלמן אלדובי, בקשה למשיכה מקופת גמל בהלמן אלדובי , בקשה לפדיון פוליסת ביטוח חיים מנהלים והצהרה למשיכת כספי תגמולים לעצמאיים כולם מיום 19.4.16 וחתומים על ידי עדני שני לכאורה.

...

הנתבעים טענו שיש לדחות את התביעה שכן הלקוח התקשר בעסקה מרצונו החופשי וקיבל את השירות בפועל.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: ההסכם וייפוי הכח עליהם חתם התובע בטלים בכל הנוגע לתובע.

התביעה נגד הנתבעות 3 ו-4 נדחית ללא צו להוצאות; הנתבעות 1, 2 ו-5 ישלמו לתובע יחד ולחוד את הסכומים הבאים: א) את הוצאות המשפט בתוספת הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; ב) שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

נוכח העובדה שנושא תיק זה הינו ענייניה הפיננסיים של הגב' שני עדני ונוכח התהיות והממצאים אשר עלו במהלך בירור התובענה, אני מורה למזכירות בית המשפט להעביר עותק מפסק דין זה אל גב' שני עדני, בהתאם לכתובות הרשומות בסעיף 13 לפסק הדין.

ו.4.6 מיכה עושה שימוש נרחב בקופת החברות, על מנת לממן הגנה משפטית מפני התביעה שהגיש איציק בשמן של החברות ולטובתן, ובגין קיפוחו על ידי מיכה 824-849 ו.5.6 מידור איציק ממידע – לפני ההליך, במהלכו, לאחר הגשת התביעה דנן ועד לעצם היום הזה 850-930 ו.7 ההסכם להעברת מניות 931-936 ו.8 מניות ההנהלה של הנתבע – ההצדקות להשיבן להחברה או לביטולן 937-945 ו.9 העמדת החברות בסיכון מבחינת המס 946-953 ו.10 העתירות לביטול מינוים של רואי החשבון 954-984 ו.11 משיכות והפקדות בחברות 985-999 ו.12 זכויותיו של התובע כעובד 1000-1012 ו.13 היתחשבנות בין בעלי המניות לבין החברות 1013-1023 ו.14 שינוי מבנה החזקות בחברות 1024-1030 ו.15 עבודתם של בני מישפחת התובע בחברות 1031-1034 ו.16 הסיבה האמיתית לפרוץ הסיכסוך 1035-1037 ו.17 שכר ראוי 1038-1047 ו.18 התביעה שכנגד 1048-1052 ו.19 הטרדה מאיימת או המשך קפוח? 1053-1058 ו.20 סיכום הסעדים המבוקשים 1059 ו.21 סוף דבר 1060 סיכומי הנתבעים והתשובות עליהן 1061-1234 ז.1 מבוא – פתח דבר 1061-1083 ז.2 הרקע לסכסוך בין הצדדים – הליך זה הוא חלק מרצף של פעולות שביצע איציק במטרה להשתלט על החברות 1084-1095 ז.3 שכרו של מיכה היה ראוי, חוקי ומוסכם, ואין כל בסיס לדרישת איציק להשבתו לחברות 1096-1110 ז.4 אין יסוד לדרישת איציק להשבת כספים בהם נשאה החברה בגין נסיעותיו העסקיות של מיכה 1111-1117 ז.5 אין יסוד לטענות איציק להשבת כספים בגין צבירת ופדיון ימי החופש של מיכה 1118-1119 ז.6 איציק ממילא לא עומד בתנאים הנדרשים לאישור תובענה נגזרת 1120 ז.7 איציק מעולם לא קופח ומעולם לא נשללה ממנו זכות כלשהיא לה הוא זכאי כבעל מניות בחברות 1121-1141 ז.8 ניסיונו (הקלוש) של איציק להפקיע את מניות הניהול שהוקנו למיכה כדין 1142-1151 ז.9 אין בסיס בדין ובעובדה לתביעת איציק לפיטוריי מנהל הכספים של החברות ורו"ח החשבון החצוני 1152-1159 ז.10 אין יסוד (ובעיקר אין רלוואנטיות) לטענה כאילו החברות "הועמדו

בסעיף 8 לכתב התשובה מתייחסים ב"כ התובעים לגרסאותיו של הנתבע, מדוע לא שולם לו מלוא שכרו לשיטתו ומדוע כאשר היה צריך לשלם לו שכר הוא לא גולם בשכר העבודה והטענה היא כי הנתבע מירמה את התובע וגם את מס הכנסה (סעיף 8 (ג)), ובהמשך מוזכר כי חלק מהכספים נילקחו על ידי הנתבע בדרך של משיכת כספים ושיקים על שם טובה לוי, תוך זיוף חתימתה (סעיף 8 (ד)).

...

ו.4.6 מיכה עושה שימוש נרחב בקופת החברות, על מנת לממן הגנה משפטית מפני התביעה שהגיש איציק בשמן של החברות ולטובתן, ובגין קיפוחו על ידי מיכה 824-849 ו.5.6 מידור איציק ממידע – לפני ההליך, במהלכו, לאחר הגשת התביעה דנן ועד לעצם היום הזה 850-930 ו.7 ההסכם להעברת מניות 931-936 ו.8 מניות ההנהלה של הנתבע – ההצדקות להשיבן להחברה או לביטולן 937-945 ו.9 העמדת החברות בסיכון מבחינת המס 946-953 ו.10 העתירות לביטול מינוים של רואי החשבון 954-984 ו.11 משיכות והפקדות בחברות 985-999 ו.12 זכויותיו של התובע כעובד 1000-1012 ו.13 התחשבנות בין בעלי המניות לבין החברות 1013-1023 ו.14 שינוי מבנה החזקות בחברות 1024-1030 ו.15 עבודתם של בני משפחת התובע בחברות 1031-1034 ו.16 הסיבה האמיתית לפרוץ הסכסוך 1035-1037 ו.17 שכר ראוי 1038-1047 ו.18 התביעה שכנגד 1048-1052 ו.19 הטרדה מאיימת או המשך קיפוח? 1053-1058 ו.20 סיכום הסעדים המבוקשים 1059 ו.21 סוף דבר 1060 סיכומי הנתבעים והתשובות עליהן 1061-1234 ז.1 מבוא – פתח דבר 1061-1083 ז.2 הרקע לסכסוך בין הצדדים – הליך זה הוא חלק מרצף של פעולות שביצע איציק במטרה להשתלט על החברות 1084-1095 ז.3 שכרו של מיכה היה ראוי, חוקי ומוסכם, ואין כל בסיס לדרישת איציק להשבתו לחברות 1096-1110 ז.4 אין יסוד לדרישת איציק להשבת כספים בהם נשאה החברה בגין נסיעותיו העסקיות של מיכה 1111-1117 ז.5 אין יסוד לטענות איציק להשבת כספים בגין צבירת ופדיון ימי החופש של מיכה 1118-1119 ז.6 איציק ממילא לא עומד בתנאים הנדרשים לאישור תובענה נגזרת 1120 ז.7 איציק מעולם לא קופח ומעולם לא נשללה ממנו זכות כלשהי לה הוא זכאי כבעל מניות בחברות 1121-1141 ז.8 ניסיונו (הקלוש) של איציק להפקיע את מניות הניהול שהוקנו למיכה כדין 1142-1151 ז.9 אין בסיס בדין ובעובדה לתביעת איציק לפיטוריי מנהל הכספים של החברות ורו"ח החשבון החיצוני 1152-1159 ז.10 אין יסוד (ובעיקר אין רלוונטיות) לטענה כאילו החברות "הועמדו

קיבלתי, בעיקרה, את תביעת איציק ואני מורה לחברות לשלם לאיציק את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורין בסך 425,712 ₪; שחרור כספים הנמצאים בקופות על פי כרטיסו האישי בסך 86,041 ₪ ; פדיון ימי חופשה בסך 20,000 ₪; הודעה מוקדמת בסך 13,173 ₪; פיצוי בגין אי שימוע – 10,000 ₪, ובסך הכל 554,962 ₪.

אני מקבל, בעיקרון, את עתירת איציק, כאשר הביצוע יהיה כמפורט להלן: 1524.

כל עתירה, בקשה או תביעה לסעד אשר לא התייחסתי אליה במפורש, משמעות הדבר היא כי היא נדחית.

ממילא, לא הוכחה טענת התובע בדבר משיכת כספים על ידי הנתבע מקופת החברה שלא לצרכי החברה, ודין הטענה להדחות.

המשך החקירה: אתה טוען ששילמת למישהו כסף שנתן לך קבלה אישית שלו שהוא משלם עליה מס הכנסה ומע"מ ואתה טוען שאתה שילמת 10,000 ₪ לחב' שזה 10,000 ₪ ששילמת לו תמורת קבלה שלו.

...

ממילא לא הוכחה טענת התובע בדבר גניבת אותם 10,000 ₪ ע"י הנתבע מכספי החברה, ודין טענת התובע בעניין זה להידחות.

לפיכך דין התביעה להידחות.

התביעה נדחית.

גם נפסק פעמים רבות בעבר, שהענקת שירותי ניהול על ידי יחיד לחברה פלונית, באמצעות חברה אלמונית שבבעלות אותו יחיד, אינה יכולה להחשב כ"עסקה מלאכותית", גם אם פעולה זו מבוצעת אך ורק בשל "שקולי מס". בשולי דברים אלה נטען כי המשיב לא חלק מעולם על שמותיהן של החברות שהיו בשליטת מערער 4 ועל כן קשה לקבל את עמדתו כיום שמערער 4 השתמש בחברות אלו כבסיס להעלים את הכנסותיו.

זאת שעה שעל פי נוסחו המקורי של הסעיף בפקודת מס הכנסה הישנה (פקודת מס הכנסה, התשכ"א-1961), די היה באי-קיום ההוראות על ידי הנישום כדי להביא לפסילת הספרים.

כך למשל בכתב תביעה שהגיש מערער 3 נגד מערערים 4 ו-5 (ת"א 4376-12-12) טען מערער 3 כי התברר לו שמנכ"ל החברות מושך שלא כדין כספים מקופות החברות המשותפות ומבצע "עיסקאות פרטיות חריגות"; כי מערערים 4 ו-5 נטלו כספים מקופת החברות לצורך הוצאות משפטיות פרטיות, ואף גרמו לפיטוריה של מנהלת החשבונות של החברות שחשפה את נטילת הכספים, והכל על מנת שהם "יוכלו להמשיך ולעשות בכספי החברות כבתוך שלהם ללא כל בקרה או ביקורת" (סעיף 6 לכתב התביעה).

...

מסקנה זאת מתגבשת אף בהתבסס על חלוקת הנטלים במשפט האזרחי על פי הכלל הקובע כי "המוציא מחברו עליו הראיה", החל גם בדיני המס (ע"א 9792/02 מוחמד נ' מס הכנסה - טבריה (13.9.2005) (להלן: עניין מוחמד)).

לסיכום אפוא, נקודת המוצא היא כי נטל השכנוע מוטל על הנישום.

העובדה שההליך הסתיים בפשרה, או שלא נפסקו ממצאים כלשהם ביחס לטענות שהעלו המערערים באותם הליכים, אינה משפיעה על המסקנה הרלוונטית לענייננו, כי המשיב רשאי היה לראות בנטען על ידי המערערים בכתבי הטענות משום ראיות מנהליות, המצדיקות בנסיבות המקרה את פסילת ספרי החברות.

בתוך כך, הועבר לניהולה של הלמן-אלדובי סך של כ-20.3 מיליון ש"ח (כפי ערכם נכון לינואר 2012) בגין הפקדות כספיות שבוצעו על ידי החברות והמעסיקים הנוספים (כמו גם על ידי העמיתים עצמם) לטובת 15,000 חשבונות עמיתים שניפתחו בקופות.

בכך למעשה, מגביל הסעיף כימעט לחלוטין את אפשרותו של מעסיק למשוך או להעביר כספים מקופת גמל (בכפוף לחריג אחד עליו נעמוד בהמשך), וזאת מתוך התפיסה כי "[]כספים אשר הופקדו על ידי מעביד לקופת גמל, שאינה קופת גמל מרכזית או קופת גמל אישית לפיצויים, יהפכו עם הפקדתם לקופת הגמל לכספי העובד, ולמעביד לא תהיה כל אפשרות למשכם בחזרה או להעבירם לקופת גמל אחרת" (דברי ההסבר להצעת חוק הפיקוח על שירותים פינאנסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, ה"ח הממשלה 175, 767, 781-780 (להלן: דברי ההסבר).

וזוהי לשונו: (א) משיכת כספים מקופת גמל, לרבות קבלת קצבה מקופת גמל לקיצבה, והעברת כספים מקופת גמל אחת לקופת גמל אחרת, מחשבון אחד בקופת גמל לחשבון אחר וממסלול השקעה אחד בקופת גמל מסלולית למסלול השקעה אחר באותה קופה, תהיה כמפורט להלן, בלבד: (3) (א) משיכה בידי מעביד של עמית-שכיר, של כספים שהפקיד בקופת גמל אישית לפיצויים או במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקיצבה, בכפוף להוראות סעיף 26 לחוק פצויי פיטורים ולהוראות לפי סעיף 14 לחוק האמור החלות עליו; ברוח זו, קובעת תקנה 34(ז)(2) לתקנות מס הכנסה כדלקמן: לא תחזיר קופת גמל כספים למעביד, אם היה העמית השכיר רשאי למשכם לפי תקנה זו, ובקרן הישתלמות – אם היה העמית השכיר רשאי למשכם בפטור ממס לפי התנאים הקבועים בפקודה (פקודת מס הכנסה – ע.ג.), ולא תחזיר קופת גמל או קרן הישתלמות כספים למעביד, אם היה העמית השכיר רשאי להעבירם בלא אישור המעביד, לפי הוראות כל דין.

...

סוף דבר לו תשמע דעתי, אציע לחבריי לדחות את הערעור, תוך הבהרה בהתאם לאמור בפסקה 56 לעיל.

השופט ד' מינץ: כמו חברי השופט ע' גרוסקופף גם אני סבור כי יש לדחות את הערעור.

אשר על כן, כאמור אני מצטרף לעמדתו של חברי כי דין הערעור להידחות.