משיכת כספים מחשבון ללא הרשאה כדין

דין הוא כי שיק מזויף אינו מהוה הרשאה כדין למשיכת כספים, או במילים אחרות - הבנק לא היה רשאי למשוך כספים מחשבון התובע על סמך השיק הנוסף.

סע' 23(א) לפקודת השיטריות [נוסח חדש], קובע כי: "חתימה על שטר שהיא מזוייפת או שומה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אין כוחה יפה כלשהוא, ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פירעונו על כל צד שבו, אלא אם האדם שכנגדו באים להחזיק את השטר או שעליו באים לאכוף פירעונו מנוע מלטעון טענת זיוף או העידר הרשאה, והכל בכפוף להוראות פקודה זו". כך גם צוין בפסיקה מקדמת דנא כי "שיק אשר חתימת עושהו זויפה, אינו אלא פיסת נייר בעלמא, ואין שם של שיק ראוי שייקרא עליו כלל; ובנק המשלם כסף על פי פיסת נייר שכזאת, פשיטא שאינו יכול לחזור ולהפרע ממי שלא חתם עליה כל עיקר" (ע"א 550/66 שטאובר נ' בנק המזרחי בע"מ פ"ד כב(1) 240, 248 (1968) וכן ראו ע"א 542/87 קופת אשראי וחיסכון אגודה הדדית בע"מ נ' עוואד פ"ד מד(1) 422, 426).

...

אשר לטענה הנרמזת מדברי מנהלת הסניף בדיון (עמ' 4 שורות 23-24 לפרוטוקול), אף שאינה מופיעה בכתב ההגנה, כי היה על התובע לבטל את השיק במהלך 3 ימי העסקים שלאחר הצגתו, הרי שדינה להידחות גם כן. אמנם נקבע בעבר בפסיקה כי בעל חשבון שהיה עליו לדעת על שיקים בעלי חתימה מזויפת שהוגשו לפירעון ולא דיווח על כך מבעוד מועד לבנק, לא תשמע מפיו טענה מאוחרת כי השיקים פסולים (ראו: ע"א 372/77 פרל אינשורנס קומפני לימיטד נ' קנטי פ"ד לג(3) 38, 46), כמו גם כי כיבודם של שיקים פגומים הוא סביר מקום בו שיקים דומים נפרעו במשך תקופה ארוכה ללא כל טרוניה מבעל החשבון (ראו: ע"א 356/85 מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ פ"ד מא(3) 319, 329), אלא שפסיקות אלו עוסקות במשלוח של הודעות מרובות, או בתקופה ארוכה שבה לא התקבלה כל התייחסות מצד בעל החשבון לפעילות הנעשית בחשבון.

משכך טענה זו נדחית.

סיכום סופו של דבר, אני מורה לנתבע לשלם לתובע סך 18,589 ₪, כשהוא משוערך מיום 04.03.2019 ועד למועד מתן פסק הדין בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, ה'תשכ"א-1961, וכן סך 750 ₪, נכון למועד מתן פסק הדין.

לטענת התובע, הבנק איפשר לאחותו חביבה (להלן: האחות) למשוך כספים מחשבונו של האב לאחר פטירתו, זאת מבלי שיהיה בידיה יפוי כח מקורי חתום ומאומת כדין לכך, נתן לאחות הרשאה לבצע פעולות בחשבונו של האב באמצעות גישה מרחוק, ולאחר פטירת האב - לא סגר מיידית את חשבונו, באופן שעלה בידי האחות לבצע פעולות בחשבון ללא הרשאה ו/או ללא יפוי כח תקף.

...

יצויין, כי לכתב התביעה צורפה תעודת רופא מיום 10.8.2011, בה כתבה ד"ר סופיה טיטורנקו, לאחר שבדקה את האב בבית האבות נוף חן, כי הוא - "סיעודי ודמנטי. מרותק לכ"ג/מיטה, זקוק לעזרה מלאה. דייר אינו מסוגל לדאוג לענייניו ולטפל בהם וזקוק לאפוטרופוס." בסיום הדיון, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נעתרתי לבקשת הבנק שהוגשה קודם למועד הדיון (וניתנה לה גם תשובת התובע), והוריתי על העברת התיק לבית משפט השלום: זאת משום שסברתי, כי ההליך אינו מתאים להמשך דיון במסגרת בית המשפט לתביעות קטנות, בשל הסוגיות המתוארות במסגרתו והטעונות עדויות וחקירות נגדיות מעמיקות של הגורמים המעורבים בדבר, וכן משום שהוא כרוך בתיארוך מסמכים רפואיים ומסמכי הבנק.

לעניין השיקולים אותם ישקול בית המשפט באשר למתן רשות למשלוח הודעת צד ג', נאמר בספרם של מנחם (מריו) קליין ואביעד איגרא, סדר דין מהיר בבית משפט השלום [2016] בעמ' 73, על יסוד דברי ההסבר לתקנות (נספח ב' לספרם): "בית המשפט בבואו להכריע האם ליתן רשות בבקשה להודעת צד שלישי בסדר דין מהיר חייב לשקול האם שליחת ההודעה תועיל להגעה לחקר האמת, או תביא לסרבול מיותר לשל ההליך." לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

כמו כן, לאחר השלב בו מוגשת הבקשה, כאשר טרם התקיימה ישיבה מקדמית, לא יהיה בהיעתרות לבקשה כדי לדחות את מועדה או לגרום לנזק או עיכוב כלשהם בבירור התובענה, וגם מטעם זה ראוי להיעתר לבקשה.

₪ עפ"י הנטען בבקשה, פנתה המשיבה 1 לדלפק בנק לאומי לצורך משיכת סך של 30,000 וכי לאחר שסורבה, פנתה אל הבנק בשתי הודעות טקסט ,Z מחשבון הבנק של חברת (מיום 2.7.2020 ומיום 6.7.2020 ), תוך שמסרה כי עפ"י מיסמכי היסוד של פתיחת החשבון של אין מניעה כי תבצע משיכת כספים מהחשבון בהוראה יחידנית שלה, בהיותה ,Z חברת דירקטורית משותפת ביחס עם המבקש 1 .

דמי שכירות חודשיים עבור שכירות הגג בסך של XXX- עוד קובע ההסכם כי ישולמו לחברת 5,000 ₪ ואילו למשיבה 2 ישולמו דמי ניהול בסך של 5,000 ₪ כנגד הוצאת חשבונית כדין.

אין חולק כי גם למבקש 1 וגם למשיבה 1 ישנה הרשאה לפעול בחשבון הבנק בנפרד.

...

כן עותרים המבקשים למתן צו המורה למשיבות להימנע מליתן לבנק לאומי כל הוראה בעניין החשבון, ובכלל ,Z או האסיפה הכללית של חברת Z אלא אם היא תואמת החלטות בכתב של דירקטוריון חברת זה, להמנע מלהורות לבנק לאומי שלא לכבד שיקים ו/או הוראות תשלום שניתנו בחתימת המבקש לטובות מי מהגורמים הבאים: בנק לאומי בגין הוצאות החשבון; בנק לאומי בגין החזר הלוואות; אחזקות בע"מ בגין תשלום דמי שכירות, תשלומים XXX- תשלומים לחברת חשמל; תשלום לחברת לרואה החשבון של החברה; תשלומים עבור תחזוקת וניקיון המערכות הסולריות נשוא ההסכמים .Z עליהם חתומה חברת החלטתי זו ניתנת מכח תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון) (תיקון), התשפ"א – 2020 המעגנות ] סמכויות הרשמים כפי שאלו מופיעות בתקנות הישנות ]תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – .

לאחר שעיינתי באשר הובא בפני ובבואי לבחון מידתיות הטלת הסעד הזמני תוך בחינת הנזק שייגרם למבקשים מקום בו לא יינתן הצו לעומת הנזק שייגרם למשיבות כתוצאה ממתן הצו, שוכנעתי כי הנזק שעלול להיגרם למשיבות מקום בו ינתן הצו המבוקש הינו גבוה מהנזק העשוי להגרם למבקש.

סוף דבר: לאור האמור, אני מורה כדלקמן: הבקשה למתן צו מניעה זמני נדחית בזאת.

₪ המבקשים ישאו בהוצאות המשיבות בסך של 5,000 המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים.

בסיכומיהן האחייניות הפנו לטבלאות שצורפו לכתב התביעה, אלא שאין די בהפניה לאותן טבלאות שנערכו על-ידי האחייניות על-מנת להוכיח תביעתן, מה גם שעיון במסמכים שצורפו לכתב התביעה (לפנים משורת הדין מאחר וכאמור המסמכים לא הוגשו) מעלה כי האחייניות ריכזו משיכות מזומן מהחשבון ללא איבחנה וללא ידיעה וכי הטענות הועלו על בסיס הערכה בלבד – מבלי שישנָה ולוּ ראשית ראיה כי התובעת היא זו שביצעה את המשיכה ולא המנוח, ובלי שהוכח לאיזה צורך נמשכו הכספים.

על כן, יש לדחות טענות האחייניות הקודמות למועד זה. לא זו אף זו אלא שמתוך הסך הנטען, 551,087 ₪ שנטען כי נמשך שלא כדין כפי שפורט בסעיף 83 לסיכומי האחייניות - סך 215,742 ₪ נמשך מחשבונות בנק בהם התובעת הייתה בעלים עם המנוח (בנק "מזרחי-טפחות" ובנק "הפועלים" ח-ן 25153), כל משיכה היא בהרשאה ומתוך סכום זה שנמשך מחשבונות בנק משותפים, סך 39,513 ₪ נמשך לחשבון אחר שהיה בבעלותם של המנוח והתובעת.

...

על כן, אני מקבלת חוות דעתו כי דמי השימוש לתקופה שמחודש אפריל 2016 ועד למועד מסירת החזקה הם 2,780 ₪ לחודש בשנת 2016, 2,820 ₪ לחודש בשנת 2017 וסך 2,870 ₪ לחודש בשנת 2018.

נפסק, בהליך ת"ע 37236-07-19 אני מקבלת את התביעה ביחס למחצית הכספים שהיו במועד פטירת המנוח בחשבונות בנק שהתנהלו בבנק "מזרחי-טפחות" שמספרם -----ו------.

בהליך תמ"ש 6705-03-21 אני קובעת כי יתרת הכספים שהייתה בחשבון המנוח בבנק "דיסקונט" שמספרו ----- מהווה חלק ממסת נכסי העִזבון.

תביעה למזונות אשה ולהחזר כספים שנמשכו מחשבון בנק משותף, בטענה למשיכת כספים ללא הרשאה והחזרי הלוואות שניתנו מחשבון ההורים לחשבון הבת.

כך גם בנוגע לטיפולי שיניים, בכתב ההגנה התהדרה נתבעת 2 בכך שאיפשרה להוריה ולאחיה טפולי שינים במחיר מופחת (בהיותה בעלים ומנהלת מרפאות שיניים) אלא שבמקום אחר, טענה כי יש לחייבם בסכומים של עשרות אלפי שקלים ולקזזם וזאת מבלי שהוכיחה מהות הטיפול, ומדוע – רק בעטיה של התביעה נידרש סכום זה. יש להוסיף כי מדובר בסכום ששולם מבלי שהוצאה לו אסמכתא, חשבונית או קבלה ונדרשים כיום עשרות אלפי שקלים גם הם, שלא באמצעות מרפאת השיניים, ללא הוכחת שווי הטיפול ושלא כנגד חשבונית מס כדין.

...

בהעדר הסבר שכזה, ובשים לב לכלל נסיבות העניין כמפורט לעיל, אני דוחה את הטענה.

הוסכם שם, בסעיף 2 כי "הורי י' יהיו רשאים להמשיך ולהתגורר בדירה ב-x לכל ימי חייהם, ללא תמורה, עד אחרית ימיו של השני מביניהם, וללא כל מגבלה". ובסעיף 4 הוסכם "רק בסמוך לאחר פטירת האחרון מבין הורי י' תהא רשאית י' יחד עם יורשיהם האחרים של הורי י' לפעול למימוש הזכויות בדריה ב-x". לסיכום יש להוסיף על חוות דעת המומחה תשלומים ופעולות שנעשו שלא בהרשאה או שלא לצרכי ההורים או שהיה על הנתבעת 2 להשיבם והיא לא עשתה כן. הסכומים יפסקו לחובת נתבעת 2 שכן הסכמתה של נתבעת 1 לטענות נתבעת 2 אין בהן להקים כנגדה חבות אישית ולא הוכחה "קנוניה" או יד אחד כטענת התובע.

בתלה"מ 42903-12-20 - התביעה למזונות נדחית.