משיכה מחשבון עמית נפטר בקופת פיצויים

ואולם, בתקנה 48(ב) לתקנון האחיד נקבע, בין היתר, כי "מבוטח ... שחלפו למעלה משישים ימים מחודש הזכאות הראשון שלו לקבלת קצבת זקנה ... לא יהיה רשאי למשוך כספים שנצברו בחשבונו בקרן". בהיתחשב בתנאי הזכאות למשיכת כספים, אילו היה המנוח מגיש בקשה בתוך שישים ימים ממועד הזכאות הראשון לקבלת קצבת זקנה (1.2.2015), היה המנוח זכאי למשוך את הכספים שהצטברו בחשבונו בקרן חלף זכויותיו הפנסיוניות, אך משלא הגיש את הבקשה והבקשה הוגשה לראשונה על ידי המערער, בסמוך לאחר פטירתו של המנוח וקבלת צו ירושה, לא קיימת זכאות למשיכת הכספים לפי התקנון האחיד (השוו: ע"ע 57896-11-13 המר – קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ (11.11.2014)) וזכות המערער, בכשירותו כיורשו היחיד של המנוח, מצטמצמת לזכאות לקבלת סכומן של קיצבאות הזיקנה שהיה על הקרן לשלם למנוח בחודשים פברואר עד אוגוסט 2015.

עם זאת, בנסיבות העובדתיות המיוחדות של המקרה שבפנינו, מצאנו כי לא עלה בידי הקרן להרים את הנטל ולשכנע כי נשלחה למנוח הודעה המפרטת את זכויותיו כמצוות תקנה 41לא לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 (להלן – תקנות קופות הגמל), אשר כותרתה "מתן ידיעות והסברים לעמיתים", הקובעת לאמור: "(א) ביקש עמית בקופת גמל לקצבה למשוך את הכספים המגיעים לו, כולם או חלקם, שלא בדרך של קבלת קיצבה, תשלח לו הקופה דף הסבר של הנוסחה שלפיה יחושבו הסכומים שיהיה זכאי לקבל מהקופה, ולפי דרישתו - גם פירוט מלא של חישוב הסכום המגיע לו בהתייחס לכל סכום שהופקד לזכותו.מתן ידיעות והסברים תשנ"ה-1994

...

בין כך ובין כך, בנסיבות המאד מיוחדות של העניין, לא עלה בידי המשיבה, מהטעמים המפורטים לעיל, להוכיח כי ההודעה הסטטוטורית נשלחה למנוח וממילא לא ניתן לייחס למנוח חזקה של קבלתה.

אגב כך מצאנו לנכון להמליץ לממונה לבחון מתן הוראות משלימות על מתכונת משלוח ההודעה הסטטוטורית, באופן שיבטיח את יידוע המבוטחים טרם הגיעם לגיל קצבת זקנה על האפשרויות העומדות בפניהם ויאפשר להם לכלכל צעדיהם באופן מושכל.

סוף דבר – הערעור מתקבל.

(2) המבוטח לא היה זכאי לקבלת קצבת נכות מהקרן או מקרן ותיקה אחרת שבהסדר במועד בו נפטר, ולגבי כל שאיריו חל האמור בסעיף 26(ד1), או שלגבי חלקם חל האמור בסעיף 26(ד1) וחלקם אינם זכאים לקבלת קצבת שאיר מבוטח מהקרן או מקרן ותיקה אחרת שבהסדר, ובילבד שכל השאירים שחל לגביהם האמור בסעיף 26(ד1) הגישו לקרן בקשה למשיכת כספים שנצברו בחשבונו של המבוטח בטרם החלו לקבל קצבה מהקרן וצירפו לה כתב ויתור, בטופס שהכינה לכך הנהלת הקרן, בו הם מוותרים על זכאותם לקבלת קצבה כלשהיא מהקרן.

הגבלות על משיכת כספים מקופות הגמל קבועות בתקנות מס הכנסה – ניהול קופות גמל (ראו סעיף 34 בנוגע לעמית-שכיר וסעיף 38 באשר לעמית-עצמאי).

עם חקיקת החוק, ההגבלות נקבעו בחקיקה ראשית, בסעיף 23 אשר קובע כי "משיכת כספים מקופת גמל, לרבות קבלת קצבה מקופת גמל לקיצבה, והעברת כספים מקופת גמל אחת לקופת גמל אחרת, מחשבון אחד בקופת גמל לחשבון אחר וממסלול השקעה אחד בקופת גמל מסלולית למסלול השקעה אחר באותה קופה" תהיה כמפורט בסעיף, וכך בלבד.

" הינה כי כן, לאור ההלכה הפסוקה בדבר התכלית הסוציאלית של קופות הגמל, כספי הפיצויים הצבורים על שמו של המנוח בקרן אינם חלק מעזבון וזאת גם אם המנוח יכל למשוך את הכספים בחייו והוא נימנע מלעשות כן מטעמים מיסויים.

...

עולה כי לא רק לשון החוק אלא גם תכליתו תומכות במסקנה כי יש לפרש את נוסחו של סעיף 147 ככזה שאינו מבחין בין סוגי קופות הגמל השונים, ולכל הפחות הסוגים המנויים במפורש בסעיף, ביניהם – קופת הגמל לתגמולים.

אשר על כן, התביעה נדחית.

זאת ותו לא. זאת ובנוסף – קג"א הציגה את הוראת סעיף 19(ד) לתקנון משנת 1979 (נספח 1 לתשובה מטעם קג"א), שזו לשונו (ההדגשה הוספה – ד.ו.): "הקופה לא תהיה חייבת בגימלאות לפי סעיף 18 אם מות החבר נגרם על- ידי תאונה בעבודה או כתוצאה מפעולות מילחמה, פלישה, פעולת אויב, מעשה איבה בין אם הוכרזה מילחמה או לא, פרעות, מהומות צבאיות או אזרחיות, מלחמת אזרחים, מרד צבאי, היתקוממות, מהפכה, תפיסת שילטון על ידי הצבא או היתאבדות החבר. הקרן תחזיר אז למפעל את כל הסכומים הרשומים בחשבונו האישי של החבר לפי סעיף 13 בצרוף רבית מיצטברת בכל שנה בשיעור של 4% (להלן: רבית מיצטברת)." בנגוד להוראות התקנוניות האחרות אליהן אגד הפניתה, סעיף 19(ד) הנ"ל אכן קובע חובה להחזיר לאגד את הכספים הרשומים בחשבונו האישי של העמית אשר נפטר בנסיבות המפורטות באותו סעיף.

על כן, להבנתנו, את הנפסק בעיניין סולמירסקי, לפיו "מעסיק רשאי למשוך את כספי הפיצויים בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 26 לחוק פצויי פיטורים, ללא הגבלת זמן", יש לקרוא לאור הפסיקה בעיניין יצחקי ובהתאמה לה. כלומר, תוך איבחנה בין כספי הפיצויים ובין כספי התגמולים.

...

לטעמנו, אין פסק דין זה רלוונטי לענייננו מאחר שהוא עוסק בחובתה של קרן הפנסיה כלפי העמיתים ולא כלפי המעסיקים.

" לסיכום כל האמור לעיל – התובענה עוסקת בשאלה אם מוטלת על קג"א חובה להחזיר לאגד דמי גמולים בגין חברי אגד שהלכו לעולמם בנסיבות של תאונת עבודה, פעולת איבה או פעולה מלחמתית.

סוף דבר – הבקשה מתקבלת והתביעה מסולקת על הסף בשל התיישנות.

" יצוין כי בהחלטה המאשרת, נקבע כי חברי הקבוצה יהיו כדלהלן: "הקבוצה תיכלול את כל המוטבים של עמיתים שנפטרו שאת דבר היותם בעלי זכויות בכספים המוחזקים בידי המשיבה לא הביאה המשיבה לידיעתם, שלא קיבלו הודעה על העלאת דמי הניהול ושהמשיבה לא שלחה להם הודעות ודיווחים שוטפים. בקבוצה ייכללו גם עמיתים בחשבונות רדומים שנותק הקשר עימם שלא קיבלו הודעות שוטפות או הודעה על העלאת דמי הניהול." בתשובתה טענה הנתבעת, כי לתובעת היה ידוע על הכספים שהצטברו בקופת הגמל.

עמיתים שאינם בעלי חשבון בפסגות במועד הקובע: עמיתים שאינם בעלי חשבון בפסגות וכן מוטבים או יורשים שמשכו את מלוא הכסף מחשבון העמית לאחר פטירתו, יוכלו לפנות לפסגות בתוך 120 יום ממועד פירסום זכאותם כמפורט בסעיף זה, לשם בירור זכאותם לפצוי במסגרת הסדר הפשרה ולשם עידכון פרטי חשבון הבנק אליו יועבר הזיכוי – זאת יעשו באמצעות אתר אינטרנט ייעודי אשר יוקם לעניין זה על ידי הנתבעת, אליו יהיה קישור מאתר האנטרנט של פסגות.

...

בנסיבות אלו, כאשר השפעת התובענה הייצוגית הייתה רחבה ופעלה לסייע לחברי הקבוצה המוסכמת ולצרכנים עתידיים, אני סבור כי הסכום הכולל שהצדדים הסכימו עליו כשכר טרחת עורכי דין והן הגמול לתובעת המייצגת, הוא סכום ראוי והוגן, וכי הוא מביא בחשבון את מכלול השיקולים שהפסיקה ציינה לעניין זה. סוף דבר לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה, ולאור כל הטעמים שפורטו לעיל, מצאתי את הסדר הפשרה סביר, הוגן וראוי ועל כן הגעתי למסקנה כי יש לאשרו.

בהתאם להסכמות הצדדים, ועל יסוד נימוקי החלטתי זו, אני מורה לנתבעת לשלם כדלהלן: 44,000,000 ש"ח יועברו לקבוצה בהתאם למנגנון המפורט בהסדר הפשרה, בשינויים המפורטים לעיל.

אני מורה לנתבעת על פרסום הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה, כאשר הנתבעת תשא בעלות פרסום המודעה.

הבקשה, נסבה כפי העולה מהמבוא להחלטתי זו, על "חשבונות רדומים". לשם הבנת הדברים בהמשך, הנני מוצאת להביא הגדרת "חשבון רדום", כפי שזו נקבעה בתקנות הפיקוח על שירותים פינאנסיים (קופות גמל)(איתור עמיתים ומוטבים), תשע"ב – 2012 (להלן: "תקנות האיתור") למען הסדר הטוב יובהר, כי התקופה עליה חלה הבקשה – לדידם של המבקשים – קודמת למועד תחילת תחולתן של תקנות אלו ואולם, לצורך הדיון – ומשלא נטען להגדרה אחרת – יוגדרו "חשבונות רדומים", בהתאם להגדרה כדלקמן מתוך התקנות: ""חשבון רדום" – כל אחד מאלה: (1) חשבון בקופת גמל שאינה קופת גמל לקיצבה ושאינה קופת ביטוח אם עברו עשר שנים מן המועד האחרון שבו ניתנה הוראה לגוף המוסדי או שעברו חמש שנים מן המועד האחרון שבו ניתנה הוראה לגוף המוסדי ולפי המידע שבידי הגוף המוסדי ניתן למשוך את הכספים מחשבון העמית, לפי המוקדם; (2) חשבון בקופת גמל לקיצבה שאינה קופת ביטוח, פוליסת ביטוח שהוצאה על פי קופת ביטוח או פוליסת ביטוח שהוצאה על פי תכנית ביטוח משולבת בחיסכון שאינה קופת ביטוח, שהתקיים בו אחד מאלה: (א) לא ניתנה הוראה לגוף המוסדי במשך השנה שתחילתה שישה חודשים לפני גיל הפרישה וסופה שישה חודשים לאחר גיל הפרישה; (ב) העמית הגיע לגיל הפרישה ועברו חמש שנים מן המועד האחרון שבו ניתנה הוראה לגוף המוסדי; (ג) העמית טרם הגיע לגיל הפרישה ועברו עשר שנים מן המועד האחרון שבו ניתנה הוראה לגוף המוסדי;"

במקרה דנן, הצדדים אינם חלוקים כי הבקשה באה גדרו של הפרט השני לתוספת השנייה לחוק הנסב על "תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לענין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעיסקה ובין אם לאו". משכך, יש לבחון האם עומדת הבקשה בארבעת התנאים המקדמיים הנקובים בסעיף 8(א), אשר בהתקיימות כולם, רשאי בית המשפט לאשר תובענה כייצוגית: (1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; (2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין; (3) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בעיניין זה ; (4) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב ; על חשיבות קיום ארבעת התנאים הקבועים בסעיף 8 עמדה, כבוד השופטת ארבל בע"א 5045/03 רייכרט נ' יורשי שמש ז"ל, פ"ד סב(2), 437 : "החששות הנובעים מההשלכות האפשריות של מוסד התובענה הייצוגית מסבירים מדוע נתון לבית המשפט תפקיד מכריע, הן בעצם אישור תובענה כייצוגית, כדי שזו תשמש כלי דיוני הולם רק באותם מקרים שלהם נועדה, הן בשלב מתן פסק הדין, כדי שתוצאותיו לא יגרמו לנזק אישי וחברתי חמור יתר על המידה. תפקיד חשוב זה מצא את ביטויו, בין השאר, בסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות שעניינו אישור תובענה ייצוגית, ובסעיף 20(ד) לו, המאזן בין התועלת הצומחת לקבוצת התובעים כתוצאה מן התביעה, לבין הנזק שייגרם לציבור בכללותו, לציבור הנזקק לשירותיו של הנתבע ולנתבע עצמו עקב תשלום הפצוי. כלים אלה נועדו לסייע בהתמודדות עם החסרונות האפשריים של התובענה הייצוגית, ויש להפעילם במסגרת תכליותיו של החוק ועל מנת להגשימן. תכליות אלו עניינן, כאמור, בצמצום למינימום של הסיכונים הגלומים בדרך של תובענה ייצוגית לתועלת החברתית המצרפית." נוסף על התנאים הקבועים בסעיף 8, בהתאם להוראת סעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, רשאי להגיש תובענה ייצוגית: "אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם - בשם אותה קבוצה". קרי מי שיש לו עילת תביעה אישית.

עוד קובעות התקנות, בתקנה 8 (א)(1) ו – (2), הוראות מעבר הרלוואנטיות לענייננו כדלקמן: "8. (א) על אף האמור בתקנות 2 עד 5 ו-7, גוף מוסדי יגבה מן היתרה הצבורה בחשבון העמית בקופת הגמל דמי ניהול, בשיעור שלא יעלה על 0.3% לשנה או בשיעור החודשי שגבה הגוף המוסדי מחשבון העמית במועד שבו נותק הקשר עמו או ביום שנודע בו לגוף המוסדי שהעמית נפטר, לפי העניין, לפי הנמוך מביניהם, בכל אחד ממקרים אלה:

...

עוד יפות לעניין זה קביעות בית המשפט בעניין פסגות בעליון, גם שם אישר בית המשפט כי המבקשת - שהייתה מוטבה של עמיתה שנפטר תייצג גם עמיתים אשר הקשר עמם נותק וכן יורשים וקבע, בסעיף 14 לפסק הדין כך: " פסגות העלתה טענה נוספת הנוגעת להיקף קבוצת התובעים המיוצגת ולגישתה אין לאפשר למי שהנה מוטבת של עמיתה שנפטרה לייצג עמיתים שהקשר עמם נותק וכן יורשים. זאת בשל ההבדלים המהותיים הקיימים, לטענתה, בין המוטבת ובין כל אחד מסוגי התובעים האחרים הללו, ככל שהדבר נוגע למערכת היחסים עמה ולחובות המוטלות עליה כלפיהם. בדחותו את הטענה עמד בית המשפט קמא על ההלכה הפסוקה לפיה די בכך שהיסוד המשותף לשאלות המתעוררות ביחס לקבוצה מהווה מרכיב מהותי בהתדיינות ואין צורך שכל השאלות תהיינה משותפות (ראו, רע"א 8268/96 רייכרט נ' שמש, פ"ד נ"ה(5) 276, 296 (2001); עניין טצת, בעמ' 788). בענייננו חובות היידוע והדיווח, אשר לטענת המשיבה חלות על פסגות כלפיה, יש להן לכאורה מכנה משותף רחב הנוגע לא רק למוטבים דוגמת המשיבה אלא גם ליורשים ולעמיתים שהקשר עמם נותק. על כן בצדק סבר בית המשפט קמא כי הטענות שהעלתה המשיבה מעוררות שאלות מהותיות המשותפות גם ליורשים ולעמיתים, כאמור, וכי קיימת אפשרות סבירה ששאלות אלה תוכרענה לטובת הקבוצה. זאת, בין היתר, בהינתן הוראות תקנה 38ד לתקנות מס הכנסה (טרם ביטולה ביום 1.1.2013 - ראו, ק"ת התשע"ב 696, בעמ' 702), שכותרתה "איתור עמיתים ומתן הודעה למוטבים" המתייחסת בהקשר זה לכל חברי קבוצת התובעים המיוצגת קרי – עמיתים, מוטבים ויורשים.

המשיבה לא העלתה כל טענה בנוגע לייצוג הקבוצה על ידי המבקשים ומשכך, לא קיים יסוד להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ינוהל בדרך שאינה הולמת או בחוסר תום לב. סוף דבר; לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הבקשה כתביעה ייצוגית בעילה של גביית דמי ניהול שלא בהתאם להוראות הדין וזאת, הן בניגוד להוראות תקנה 53ב'(א) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964 והן בניגוד להוראות תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (דמי ניהול), תשע"ב-2012, תקנות 2 ו - 8.

אני דוחה את הבקשה ביחס לעילות התביעה הנסבות על הפרת חובות האיתור על ידי המשיבה, הפרת החובה להעברת מידע או כספים לידי האפוטרופוס הכללי והערמת קשיים בקבלת הכספים בחשבונות העמיתים.