משא ומתן לקראת הסכם עד מדינה

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 15664-10-17 ניתן ביום 04 דצמבר 2018 .1 חמדאן ג'לולי .2 סועאד ג'ובראן .3 עלי מריסאת המערערים .1 מדינת ישראל-משרד הרווחה והשירותים החברתיים .2 נציבות שירות המדינה המשיבים לפני: השופטת חני אופק גנדלר, השופט אילן סופר, השופט מיכאל שפיצר נציג ציבור (עובדים) מר יוסי רחמים, נציגת ציבור (מעסיקים) גברת ברכה סמו ב"כ המערערים- עו"ד אלכסנדר ספינרד ב"כ המשיבים- עו"ד יוסף מנצור פסק דין

עד שנת 2003 שימש המקום כהוסטל לנערים במצבים של עבריינות וסטייה חברתית, והמצויים בקצה הרצף הטיפולי-חינוכי במדינת ישראל, זאת לאחר שניסיונות טפול קודמים ניכשלו.

בהמשך כתב התביעה טען המערער כי "מדובר באי גילוי עובדות שהיה על הנתבעת לגלותן – ועל כן הטעה כמשמעותה בסעיף 15 לחוק החוזים, חלק כללי, תשל"ג – 1973, חוסר תום לב במשא ומתן לקראת הסכם פרישה או הסכם עבודה, בנגוד לסעיפים 12 ו-39 לחוק האמור" (סעיפים 18.2 – 18.3 לכתב התביעה).

...

אשר לטענת המערערים בדבר זכאותם לגמול נוסף בגין הפיכת העבודה לקשה ומורכבת יותר בחלופת המעצר (תוספת סיכון, כוננויות, שינוי בתקן ובדירוג) – אנו סבורים כי דינן להידחות.

משבית הדין דחה את התביעה בעילה זו מהטעם של העדר סמכות עניינית הרי שאין מנוס מהחזרת הענין לבית הדין האזורי לצורך השלמת הבירור וההכרעה בהתאם לשיקול דעתו.

מהצטברות טעמים זו החלטנו לבטל את חיובם בהוצאות.

סוף דבר – הערעור נדחה בעיקרו בכפוף לביטול חיוב המערערים בהוצאות שנפסקו ולמעט תביעתו של המערער 3 לתשלום מענק פרישה אשר יוחזר לדיון בבית הדין האזורי כאמור בסעיף 11 לעיל.

על המגעים לכריתת הסכם עד מדינה רבות דובר על מורכבותם של הליכי המשא ומתן לקראת כריתתו של הסכם עד מדינה.

...

על מנת לעמוד כדבעי על טיבו של ההסכם, נדרש הפרשן לבחון ולחזור ולבחון את משמעותו המילולית, ולהגיע לכלל מסקנה ברורה רק לאחר שנשללו דרכי פרשנות אחרות.

אין בדברים הללו כדי לשנות מן התוצאה שאליה הגעתי, אולם סבורני כי מוטב למשיבות להקדיש מחשבה מעמיקה אף לדרך ניסוח הדברים, בטרם תבואנה בהסכמות שממין העניין שלפנינו.

סיכום המסקנה הפרשנית ברורה; דין העתירה להידחות.

חומרים בעיניין המגעים שנוהלו עם עדת המדינה בפרשה על גוף חוקר חלה חובה לתעד, במידת פירוט סבירה, משא ומתן לקראת כריתת הסכם עם עד מדינה (ראו: ע"פ 1361/10 מדינת ישראל נ' זגורי, פסקה ל"א (2.6.2011)).

...

כפי שציינתי לאחרונה, מסקנה זו מקבלת משנה תוקף מקום בו השגת החומרים על-ידי התביעה כרוכה בהפקתם במיוחד, בדיעבד, פעולה השמורה למקרים חריגים בהם מדובר בטענת הגנה הנוגעת באופן ישיר לעניינו של הנאשם או נדרשת בדיקה חוזרת של טענת ההגנה בידי המשטרה (ראו: בש"פ 6871/16 דיסי נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (26.9.2016); ראו גם: בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 376, 383 (2000)).

נוכח האמור, לא מצאתי הצדקה להורות על תיעוד רטרואקטיבי של דיווחיו של עו"ד מרום, ודין הערר בכל הקשור לחומרים אלו להידחות.

סוף דבר, הערר מתקבל בחלקו באופן שנקבע כי נספח ב' להודעת המשיבה מיום 31.10.2016, שהוגש לבית משפט זה, הוא בבחינת "חומר חקירה", בהתאם לאמור בפסקה 12 לעיל.

גם מי שגורס כי יש להטיל חיסיון גורף על דברים שנאמרו במהלך משא ומתן לקראת הסכם עד מדינה, מסייג כלל זה כאשר הדברים נימסרו מרצונו החופשי של הנחקר (ת"פ (ת"א) 277/87 הנ"ל [27], בעמ' 166-167).

...

שורת ראיות אלו, ובראשן הודאותיו המפורשות של הנאשם, מביאות למסקנה כי הוכח מעל לספק סביר המיוחס לנאשם בכתב האישום.

מסקנתי היא כי אין אמת בעדותו ובגרסתו השוללת ביצוע המעשים.

אשר על כן, אני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב באישום: קשירת קשר לפשע – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, עבירות נשק (החזקת נשק) לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, עבירות נשק (הובלת נשק) לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, עבירות נשק (עסקה בנשק) לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, והסתייעות ברכב לביצוע פשע לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש).

לעניין הטענה בדבר "חיסיון" על דברים שנאמרו במהלך משא ומתן לקראת כריתת "הסכם עד מדינה", בית המשפט המחוזי קבע כי המבקש לא הסכים להעיד לחובתו של אחר בשום שלב משלבי החקירה, ולפיכך לא היה בחזקת עד מדינה פוטנציאלי שנוהל עימו משא ומתן.

...

רקע 2 פסק דינו של בית המשפט המחוזי 3 פסק הדין בערעור 6 הבקשה למשפט חוזר – התפתחויות דיוניות 9 החומר המודיעיני 9 תמצית הבקשה למשפט חוזר 11 דיון והכרעה 11 משפט חוזר – המסגרת הנורמטיבית 11 העילות למשפט חוזר 13 טענות בדבר עובדות או ראיות חדשות לפי סעיף 31(א)(2) לחוק 14 גרסתו המפלילה של המבקש – טענות בנוגע לשימוש בסמים 14 גרסתו המפלילה של המבקש – הסתמכות על פרטים מוכמנים 19 טענות המבקש בנוגע לבדיקות DNA 25 מעורבותם האפשרית של דיא אלאדין עאסלאם, כמאל סיאם וסמיר סלאמה 41 הראיות החדשות שהציג המבקש – בחינה מצטברת 46 טענות בדבר עיוות דין לפי סעיף 31(א)(4) לחוק 50 הודעותיו המפלילות של המבקש 50 הסתמכות על הודעות שמסר המבקש עובר לבדיקת הפוליגרף 51 הטיות קוגניטיביות 52 אובדן המוצגים 53 שינוי באקלים המשפטי 60 סיכומם של דברים 66 אחרית דבר: המשפט החוזר, מעמד הסניגוריה הציבורית והתנהלות הפרקליטות 66 סוף דבר 72 רקע בתאריך 2.8.1994 נרצח עורך הדין שמואל לוינסון ז"ל (להלן: המנוח) בביתו שבעיר ירושלים.

לא ניתן להפריז בחשיבות פעילות הסניגוריה, אשר הביאה לתמורות חיוביות באפשרותם של מורשעים להגיש בקשות למשפט חוזר בפרט, ובהגנה על זכויותיהם של נאשמים ועבריינים בישראל בכלל – הגנה שהיא אתגר בפני כל מדינה דמוקרטית.

על רקע האמור וכן על רקע מורת רוחי מהתנהלות הפרקליטות בתיק שלפניי, מצאתי לנכון לבחון את הביקורת שמעלה הסניגוריה הציבורית בנוגע לקשיים בהגשת בקשות למשפטים חוזרים.

סוף דבר הבקשה לקיומו של משפט חוזר נדחית.