מי הוא בעל השליטה במערערת?
השאלה המקדמית העומדת בפניי היא השאלה הבאה: על מי נטל ההוכחה להוכיח כי הבן, ערן, היה בעל השליטה בחברה?
טענתה של המערערת היא, כי לערן קמה חזקת שליטה, משום היותו זה אשר יכול היה למנות, על פי רצונו, את מנכ"ל החברה; זאת, בהתאם לחזקה הקבועה בסעיף 1 לחוק נירות ערך, ולפיה, חזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד, אם הוא מחזיק לפחות במחצית אמצעי השליטה בו, כאשר הגדרת המונח "אמצעי שליטה", הנה זכות הצבעה או הזכות למנות את מנהלו הכללי של התאגיד.
ניתן למצוא אישוש לטענה זו של המשיבה, בדברי כב' השופטת ענת זינגר, מבית המשפט השלום בירושלים (תיק ו"ע 155/06 זאב גבאי נ' מדינת ישראל – מנהלת סלע (2007), פיסקה 39:
"המערער טען עוד כי אין מקום להסתפק באמירה 'המערערים לא עמדו בנטל' וכי בהיתחשב בכך שהם היו בעלי זכות קניינית בשטח המפונה, יש להטיל על המדינה את הנטל להוכיח, כל גריעה מהפצוי המלא בגין זכות זו - אין אני מקבלת טענתו זו. אומנם אין להטיל על המפונים נטל הוכחה בו לא ניתן לעמוד וייתכנו בהחלט מקרים שגם עם חוסר זה או אחר תיתקבל התביעה, עם זאת - אכן על המפונה הנטל להוכיח טענותיו. המפונה צריך להניח גרסה עובדתית ברורה וכן הוא צריך להמציא מסמכים ו/או עדויות התומכים באותה גרסה. אומנם עסקינן ביישום חוק הפוגע באופן קשה בזכויות קנייניות וככזה יש מקום לפרשו באופן מקל, עם זאת, מכאן לא נובע עדיין שבכל מקום בו התובע הוא בעל זכות קניינית בשטח המפונה, תעמוד לצדו חזקה כי גם מרכז חייו שם, וזאת על אף מסמכים, ראיות ודברים שאמר - הסותרים את אותה ההנחה".
בהקשר אחר, של הוכחת קיומן של נסיבות חריגות בדבר עלות הקמת מבנה, נקבע כי הנטל להוכיח את הזכויות לפי החוק, מוטל על התובע (עע"מ 7792/09 כליף תעשיות (1994) בע"מ נ' הועדה המיוחדת לפי חוק יישום תכנית ההיתנתקות תק-על 2012(2) 3010, 3011 (2012), פיסקה 26), אולם, יש לראות זאת על רקע הטענה, כי באותו המקרה, בטפסי הפחת אשר נכתבו על ידי התובע דשם, נימצאו נתונים שונים, והיה עליו להוכיח כי טענותיו בפני הועדה, אינן סותרות נתונים אלו, וכי הן הטענות הנכונות (בדומה לנטל המוטל על הטוען להכנסה גבוהה מזו שהצהיר עליה בפני שילטונות המס).
...
המשיבה תשלם למערערת, בנוסף על כל הסכומים ששולמו לה, סך של 345,961 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.3.13 ועד ליום התשלום בפועל.
המשיבה תשלם למערערת את סכומי הוצאות משפט או מומחים שהביאה המערערת (כנגד הצגת קבלות תשלום), כאשר גם לסכומים אלו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד יום קבלת ההחזר.
בנוסף, תשלם המשיבה למערערת שכ"ט עו"ד בסך של 50,000 ₪ בגין הייצוג המשפטי, בשתי הערכאות.
