מרדף משטרתי לאחר נהיגה ללא רישיון והתעלמות משוטרים

המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין; נהיגה בלי רישיון נהיגה, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]; ואי-ציות לרמזור אדום, לפי תקנה 64(ה) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה).

המערער, אשר כאמור מעולם לא אחז ברישיון נהיגה חוקי, נהג בפראות בלב העיר ירושלים בצהרי היום תוך שהוא זורע בהלה, מותיר אחריו נזקים בלתי מבוטלים לגוף ולרכוש, שם ללעג את חוקי התעבורה, ומתעלם במופגן מהוראותיהם של אנשי המישטרה המבקשים להגן על הציבור מפניו ולהביא את מסעו המסוכן לקיצו.

יפים לענייננו דבריו מן העת האחרונה של השופט נ' הנדל בע"פ 4763/17 ותד נ' מדינת ישראל (29.1.2018), שם ציין כדלקמן: "עבירת המרדף פוגעת בצורה ישירה בבטחון האישי של עובר דרך. כל חטאו הוא שעשה שימוש בכבישי המדינה. טול המקרה בפנינו. המעשה נמשך כעשרים דקות במהלכו המערער נסע בנגוד לכיוון התנועה, תוך היתעלמות חוזרת ונשנית מרמזור אדום שניצב בפניו. מספר כלי רכב, ביניהם רכב השייך למישטרה, נאלצו לסטות מהדרך על מנת שלא להפגע. היתנהגות כזו יוצרת מצב של היתמוטטות דיני התעבורה, על כל הסיכון הכרוך בכך. אין לאפשר תוהו ובוהו בנתיבי התחבורה" (שם, פסקה 2).

...

לעמדתנו, עניינו של המערער אינו נמנה עם אותם המקרים החריגים המצדיקים התערבות, מן הטעמים שיפורטו להלן.

יפים לענייננו דבריו מן העת האחרונה של השופט נ' הנדל בע"פ 4763/17 ותד נ' מדינת ישראל (29.1.2018), שם ציין כדלקמן: "עבירת המרדף פוגעת בצורה ישירה בביטחון האישי של עובר דרך. כל חטאו הוא שעשה שימוש בכבישי המדינה. טול המקרה בפנינו. המעשה נמשך כעשרים דקות במהלכו המערער נסע בניגוד לכיוון התנועה, תוך התעלמות חוזרת ונשנית מרמזור אדום שניצב בפניו. מספר כלי רכב, ביניהם רכב השייך למשטרה, נאלצו לסטות מהדרך על מנת שלא להיפגע. התנהגות כזו יוצרת מצב של התמוטטות דיני התעבורה, על כל הסיכון הכרוך בכך. אין לאפשר תוהו ובוהו בנתיבי התחבורה" (שם, פסקה 2).

אשר על כן, הערעור נדחה.

כתב האישום: כתב האישום שהוגש נגד המשיב, מייחס לו סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה; קבלת רכב גנוב; תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות; חבלה במזיד לרכב; החזקת מכשירי פריצה; נהיגה בזמן פסילה; ונהיגה ללא רישיון נהיגה.

המשיב היתעלם מהוראות השוטרים שכרזו לו לעצור, הפעילו צליל יבבה ואף ניגחו את רכבו במטרה לעוצרו.

השוטר אדם פרק מהניידת ודלק אחרי המשיב, תוך שהוא צועק לעברו בעברית וערבית "עצור מישטרה". לאחר מרדף קצר, כאשר המשיב ניסה לטפס מעל גדר תיל במקום, הצליח השוטר אדם לתפוס את המשיב ברגליו.

...

לאחר עיון בחומר החקירה, אינני מקבלת את טענות ב"כ המשיב, ואני קובעת כי יש ראיות לכאורה נגד המשיב, כמפורט להלן: בליל האירוע, 20.9.2017, בשעה 23:30, נכתב על ידי השוטר אדם מיארה דו"ח פעולה, המתעד את האירוע.

מכל האמור לעיל עולה כי יש ראיות טובות לגבי עצם האירוע; יש זיהוי של המשיב כמי שנהג ברכב הנמלט בליל האירוע; ויש טביעות אצבע של המשיב הן על הרכב והן על חפצים שנמצאו בתוכו.

בהיעדר חלופת מעצר – אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

בית המשפט העליון דחה את עירעורו על חומרת העונש וציין, כי מדובר במקרה נוסף שבו "נהג מסכן עוברי דרך ובוחר להיתעלם מאחריותו הבסיסית כגורם השולט בכלי בעל כוח קטלני, כדי להיתחמק מהמשטרה", וכן שלמעשיו התווספה חומרה מיוחדת בשל הנהיגה ברכב גנוב וסיוע לאחר לגנוב רכב.

בע"פ 6059/15 זוהיר סלאמה נ' מדינת ישראל (10.8.16), נדון עניינו של מי שנסע בפראות ללא רישיון נהיגה, תוך סיכון משתמשי הדרך, כשהמשטרה רודפת אחריו.

      בת"פ (מחוזי חיפה) 26550-02-22 מדינת ישראל נ' חמדאן (29.9.22), נדון עניינו של מי שהורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, נהיגה ברכב ללא רישיון, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ומעשי פזיזות ורשלנות, בכך שבמהלך מרדף משטרתי הנאשם המשיך בנסיעה, תוך שהוא עוקף רכבים אחרים ונוסע במהירות בנגוד לכיוון התנועה, לא נענה לקריאות השוטרים לעצור, היתנגש בניידת שלהם ופגע ברגלם של שני שוטרים.

...

מאידך גיסא, למרבה המזל, בסופו של דבר, לא נפגעו השוטרים והמשתמשים בדרך, ומי שנפגע קשות הוא הנאשם, כאשר השוטר אנטולי ירה מספר יריות לעברו.

לאחר שבחנתי את הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות שלפניי, את מדיניות הענישה הנהוגה, בשים לב לכך שהנאשם הורשע בעבירות מסוג עוון הנדונות בבית המשפט השלום, את נסיבות ביצוע העבירות, ובעיקר כי לא נגרם נזק בפועל, ואת פציעתו הקשה של הנאשם, הגעתי לכלל מסקנה, כי מתחם העונש ההולם בתיק זה נע בין 8 חודשי מאסר בפועל ל-24 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה מותנת ופסילה מלקבל רישיון נהיגה.

אשר על כן, הנני גוזרת על הנאשם עונש כולל, כדלהלן: 7 וחצי שנות מאסר אשר ירוצו מיום מעצרו 29.6.21.

]השופט י' עמית: המערער הורשע בעובדות כתב אישום מתוקן, בבצוע עבירות של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); מעשי פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין; הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין; נהיגה ללא רישיון רכב לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]; ונהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2(א)(ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.

על חומרתה של תופעת המרדפים עמדתי בעבר, ואפנה לדברים שכתבתי בע"פ 1919/22 מקדשי נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (2.8.2022) (להלן: עניין מקדשי): "[...] חלפו השנים, והמרדף הפך לארוע 'אזרחי' כימעט שיגרתי, שבמהלכו אדם נימלט ברכבו מפני ניידות המישטרה הדולקות אחריו. אין צורך להכביר מילים על אודות הסכנה הכרוכה במרדף. סכנה לעוברי אורח ולמשתמשים בכביש, וסכנה לשוטרים – הן אלה שדולקים אחר הרכב הנמלט והן אלה שפורסים מחסום כדי לסגור בעד הרכב הנמלט, ולמרבה הצער, אך לאחרונה קיפחו שוטרים את חייהם בעקבות ניסיונות המלטות ומרדף. כאשר שוטר מורה לאדם לעצור בשולי הדרך – יש לעצור. כך, חלק ופשוט. כאשר אדם נימלט תוך כדי מרדף, הוא מעיד על עצמו שהוא נכון לסכן חיי אדם, ובשפת הרחוב 'הוא לא רואה ממטר', והעיקר מבחינתו הוא למלט את עצמו. אכן, ההמלטות היא פעמים רבות 'ספונטאנית', בהחלטה של שניה, אך הדבר מעיד על הלך החשיבה הבלתי נורמאטיבי בעליל של הנמלט...". על הסכנה הגלומה בתופעה של נהיגה פראית בכביש תוך היתעלמות מרשויות אכיפת החוק, עמד בית משפט זה פעמים רבות בעבר וראו, בין היתר, ע"פ 5881/09 סוויסה נ' מדינת ישראל (14.1.2010); ע"פ 1604/13 עסילה נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (29.7.2014); ע"פ 3300/16 ‏אבו ענזה נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (‏11.5.2017); ע"פ 8664/19 בכר נ' מדינת ישראל, פסקה 13 והאסמכתאות הרבות שם (8.3.2020) (להלן: עניין בכר)).

...

התוצאה היא שלו המתחם שקבע בית המשפט קמא היה נכון, העונש שנגזר על ידי בית המשפט קמא הינו, לדעתי, מקל עם המערער מעבר למידה.

באשר למרכיבי הפיצוי והחילוט, מקובלת עליי עמדתו של חברי, השופט י' עמית, כי אין מקום להורות על ביטולם.

מהטעמים המפורטים לעיל ולאחר התלבטות, החלטתי לצרף את דעתי לדעתו של חברי, השופט י' עמית, כי דין הערעור להידחות.

בע"פ 2514/23 הייב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.2024), פסקה 5 נאמר בהקשר זה: "על הסכנה הגלומה בתופעה של נהיגה פראית בכביש תוך היתעלמות מרשויות אכיפת החוק, עמד בית משפט זה פעמים רבות בעבר [...] עזות המצח הבלתי נתפסת של היתעלמות מהוראות שוטרים, לצד פוטנציאל הנזק העצום שעלול להגרם לעוברי אורח ולמעורבים במרדף, מביאה לכך ש"על הענישה בעבירות הכרוכות במרדף לשקף את תרומת בתי המשפט בהגנה על הציבור ועל השוטרים העושים מלאכתם. כפי שנאמר פעמים רבות בפסיקה, 'חברה מתוקנת לא יכולה להשלים עם תופעות של נהיגה פראית וביריונית אשר מסכנת את בטחון ציבור הנהגים ועוברי הדרך [...] בבואנו לגזור את הדין, עלינו לראות נגד עיננו את השוטרים שמסכנים את עצמם ואת פוטנציאל הסכנה לציבור עוברי הדרך, ולתת את הדעת על כך שהמרדף, כשלעצמו, מעיד על זילזול בוטה בחוק, בשומרי החוק ובחיי אדם" קבלת רכב גנוב היא חלק בשרשרת העבריינית הקשורה ב"תעשיית" גניבת רכבים, תעשייה אשר פוגעת לא רק בבעלי הרכב אלא גם במשק ובציבור בכללותו.

באשר לנסיבות הקשורות בבצוע עבירות נתתי משקל לכך שארוע זה, כפי שלא פעם קורה בעבירות מעין אלו, התאפיין במצב של "עבירה גוררת עבירה". ניתן למעשה לומר כי נסיבות ביצוע העבירה של הנהיגה הפוחזת הן חמורות גם לנוכח כך שהם בוצעו תוך שימוש ברכב שהנאשם קיבל ביודעו שהוא גנוב, לא כל שכן בנסיבות של מרדף משטרתי, ומן הצד השני ניתן לומר כי נסיבות ביצוע עבירה של עבירת קבלת רכב גנוב הן חמורות לנוכח השמוש המסוכן שנעשה ברכב הגנוב על-ידי מי שקבל אותו לידיו זה מכבר.

בת"פ (מחוזי-ב"ש) 2308-12-15 מדינת ישראל נ' אבו עיש (פורסם בנבו, 4.5.2016) בית המשפט גזר על נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה פוחזת, הפרעה לשוטר ונהיגה ללא רישיון נהיגה לאחר שנמלט משוטרים שהורו לו לעצור עונש של 13 חודשי מאסר.

...

סבורני כי נוכח אופיו של ההסדר והעובדה שהעונש שאותו מצאתי להטיל על הנאשם אינו חורג מטווח הענישה המוסכם, אין הכרח לשרטט במדויק את גבולות מתחם העונש ההולם אף שמוצא אני להעיר כי ספק בעיניי אם עונש של 12 חודשי מאסר כפי שעתר ב"כ הנאשם, יכול לבוא בגדרו של מתחם העונש ההולם את מקרה זה, אף בשוליו התחתונים.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. 24 חודשי מאסר בפועל.