מקרקעין בצו תפיסה צבאי ביהודה ושומרון

במרכזן טענה משפטית שאותה בחרתי להביא בלשון בא-כוח העותרים (סעיף א' לעת"מ 2531-07-22; והמופיעה גם בנימוקי העתירה השנייה), וכדלקמן: מדוע לא יימנעו מסירובם לקלוט בקשתו של העותר להיתרי בניה בהסתמך על הוראת תקנה 10 לתקנות תיכנון ערים, כפרים ובניינים (בקשה להיתר ותנאיו)(יהודה והשומרון), התשפ"א-2020, בהיתחשב בעובדה כי לתקנה 10 הנ"ל, וביתר דיוק תקנה 10(א)(2), אין כל תחולה על המבנים של העותר ואין כל תחולה על המיקום בו קיימים המבנים מושא הבקשה להיתר בניה שהגיש העותר מאחר שצו איסור בניה מס' אב/1/96 מיום 18.8.1996 מעולם לא ניתן ומעולם לא "הוצא מכוח סעיף 332 לצוו בדבר הוראות בטחון" כאמור בתקנה 10(א)(2) לתקנות תיכנון ערים, כפרים ובניינים (בקשה להיתר ותנאיו)(יהודה ושומרון), התשפ"א-2020, אלא ניתן, כאמור ברישא לו: בתוקף סמכותו של מפקד כוחות צה"ל באיוש לפי סעיף 2 לצוו בדבר פקוח על הבניה (יהודה והשומרון)(מס' 393), התש"ל-1970.

בקשה להיתר לא תיקלט ככל שנימצא כי היתקיים בה אחד או יותר מהאמורים להלן: (1) השטח מושא הבקשה, כולו או חלקו, מצוי בתחומי הכרזה על שטח סגור, שהוצאה מכוח סעיף 318 לצוו בדבר הוראות בטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009 (להלן: צו בדבר הוראות בטחון), אלא אם הציג המבקש אישור לקידום הליך רשוי ממפקד צבאי המופיע בטופס 6 לתוספת הראשונה, לאחר הגשת בקשה בנוסח הקבוע בטופס האמור; (2) השטח מושא הבקשה, כולו או חלקו, מצוי בתחומי צו איסור בנייה, שהוצא מכוח סעיף 332 לצוו בדבר הוראות בטחון, אלא אם הציג המבקש אישור לפי סעיף 332(ג) לצוו בדבר הוראות בטחון, כמפורט בטופס 6 לתוספת הראשונה, לאחר הגשת בקשה בנוסח הקבוע בטופס האמור; (3) השטח מושא הבקשה, כולו או חלקו, מצוי בתחומי הכרזה על שטח מתוחם בהתאם לסעיף 2 לצוו בדבר מבנים בלתי מורשים (הוראת השעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1539) התשס"ד-2003, אלא אם הציג המבקש אישור לקידום הליך רשוי מהמפקד הצבאי המופיע בטופס 6 לתוספת הראשונה, לאחר הגשת בנוסח הקבוע בטופס האמור; (4) השטח מושא הבקשה, כולו או חלקו, מצוי בתחומי צו תפיסת מקרקעין שיצא אחר יום 1.1.2000, אלא אם הציג המבקש אישור לקידום הליך רשוי ממפקד צבאי המופיע בטופס 6 לתוספת הראשונה, לאחר הגשת בקשה בנוסח הקבוע בטופס האמור.

...

זאת בשל כך, שאפילו החלטתי לפסול את הכלל בדבר "לא תיקלט", ואפילו התקבלה הבקשה, לא יגיעו לבסוף העותרים לדבר.

גם במהלך בכיוון זה, ניתן היה לבקש צווי ביניים כפי שנעשה בהליך זה. סוף דבר – אין בפני טענה סדורה שניתן לקבלה, מפני מה לא ניתן להחיל את הדין הקיים על בתים שנבנו בשטחים עליהם חלים צווי איסור בניה, גם אם מקורם בתקופה שקדמה לנוסח המשולב; תחולת הנוסח המשולב אינה בספק גם ככל שחלו בה שינויים ביחס לדין הקודם, וזאת מכח סעיף 2(ג)(3) למנשר והדוקטרינה הכללית הנוגעת לנוסח משולב; ואין בפני טענות ברורות שניתן לקבלן כלפי תוקף תקנה 10(א).

משכך, העתירות – נדחות.

]השופט ע' פוגלמן: עתירה זו נסבה על שטח של 1,492 מ"ר בעיר חברון, בו נמצא מבנה עליו מוקמה עמדת תצפית ושמירה המאוישת על ידי צה"ל. לטענת העותרים, המבנה משמש מסגד המכונה "משהד אלארבעין". עוד בשנת 1994 הוצא למקרקעין צו תפיסה צבאית לצורך הקמת מוצב ולהצבת עמדות תצפית ושמירה המשמשים לצורך בטחוני מובהק, וזה מחודש מעת לעת.

ביום 28.10.2019 הוגשה הודעת עידכון מטעם המשיבים, אשר נתמכה בתצהירו של אלוף נדב פדן, מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון.

...

על רקע האמור קבע מפקד הפיקוד כי יש להוציא מהמתחם את כל הציוד האזרחי שהוצב בו, אך ניתן יהיה להותיר כיסאות וספסלים בחדר המצוי מתחת לעמדה הצבאית, וכן שתי ארוניות ניתנות לנעילה, בהן ניתן יהיה לאחסן ספרי תפילה של כלל המתפללים.

על רקע האמור, טענו המשיבים כי העתירה במתכונתה המקורית מיצתה עצמה ודינה להימחק.

ביקשנו תגובה בכתב מהעותרים, ובא כוחם הודיע שהעתירה טרם מוצתה שכן המדינה לא הציגה מתווה ברור שיאפשר כניסת מתפללים פלסטינים, וחששם הוא כי אם העתירה תימחק, "לעולם לא תתאפשר כניסתם למקום". לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים, מצאנו כי העתירה אכן מוצתה בשלב זה. כאמור, במועד הגשת העתירה לא הותרה כניסת אוכלוסייה פלסטינית לאתר.

משהעתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה עצמה אנו מורים על מחיקתה.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 11205/05 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרים: 1. מועצת הכפר עיזרייה 2. ראש מועצת הכפר עיזרייה-עסאם פירעון נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון 3. עירית מעלה אדומים עתירה למתן צו על תנאי תאריכי הישיבות: כ' בכסלו התשס"ו ט"ו באדר התשס"ו (21.12.2005) (15.03.2006) בשם העותרים: בשם המשיבים 1 ו-2: בשם המשיבה 3: עו"ד וליד זחאלקה; עו"ד אסעד מזאוי עו"ד אביטל סומפולינסקי; עו"ד אבי ליכט עו"ד גילעד רוגל ][]פסק-דין

רקע לצורך הקמת גדר בטחון מזרחית לירושלים, באזור מעלה אדומים, הוציא משיב 2 (ביום 16.08.2005) צו בדבר תפיסת מקרקעין מס' 05/151/ת' (יהודה ושומרון) התשס"ה-2005.

...

נחה דעתנו כי האיזון שערך המפקד הצבאי בין השיקולים הביטחוניים לבין הזכויות והאינטרסים של התושבים הפלסטיניים הוא איזון שנופל בגדר "מתחם המידתיות" ואין מקום להתערבותנו.

סיכומו של דבר, לא מצאנו עילה להתערב בשיקול דעתו של המפקד הצבאי בקביעת תוואי הגדר באיזור הכפר עיזרייה.

אי לכך, העתירה נדחית.

על רקע מיקומו האסטרטגי, היוה מבנה המנזר נקודת תצפית חיונית על האיזור, ומסיבה זו הוציא המפקד הצבאי לאיזור יהודה והשומרון צו תפיסת מקרקעין ביום 16.5.2001, שעל-פיו גג המנזר נתפס לצרכים צבאיים.

כפי שנקבע פעמים רבות וכפי שנקבע בדברי ההסבר להצעת החוק (הצעת חוק לטפול בתביעות בשל פעולות כוחות הבטחון ביהודה ושומרון וחבל עזה, התשנ"ז-1997.

...

תמצית טענת המדינה היא, כי בכל מקרה יש לדחות את התביעה נגדה על הסף, מחמת התיישנותה.

בחינת טענות הצדדים ובחינת הראיות מובילה למסקנה, כי גם את תביעת התובע לפיצוי בגין אובדן רכושו יש לדחות.

מכל מקום, גם לא נסתרה טענת הפטריארכיה, כי בסופו של דבר הנכס עמד ריק ולא הושכר לאיש.

התביעה נגד המדינה (הנתבעת 2) נדחית.

]השופט א' גרוניס: לפנינו שתי עתירות המופנות כנגד צוי תפיסת מקרקעין באיזור חברון, אשר הוצאו על ידי מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה ושומרון (הוא המשיב 3; להלן - המפקד הצבאי).

...

מנגד, העותרים לא השכילו לבסס את טענתם באשר לשיקולים זרים ועל כן דינה של טענה זו להידחות.

לאור האמור, שוכנענו כי הושקעו על ידי המשיבים מאמצים של ממש בכדי למזער, ככל שהדבר ניתן, את הפגיעה בזכויותיהם של בעלי הקרקע וכי הפיתרונות שאומצו על ידם בסופו של דבר הינם בגדר הפגיעה המינימאלית ההכרחית בכדי להגשים את המטרות שעמדו ביסוד הצווים שהוציא המפקד הצבאי.

בנסיבות אלו, ולנוכח אופי הסכנה הנשקפת לחייהם של החיילים השוהים באזור באם לא ינקטו המשיבים בפעולות המיגון האמורות, סבורים אנו כי האיזון אשר בוצע על ידי המפקד הצבאי בין האינטרסים של כוחות הביטחון לבין האינטרסים של האוכלוסיה המקומית המתגוררת באזור, אינו חורג ממתחם הסבירות ואינו מצדיק את התערבותו של בית משפט זה. העתירות נדחות איפוא.