מקלט מדיני לפליטים אפריקאים

בבית המשפט העליון בש"מ 5164/15 לפני: כבוד השופטת ע' ברון העותרים: 1. אלמסגד גריוסוס צגטה 2. גברגזיאבר בריהוט קלה 3. המוקד לפליטים ומהגרים 4. האגודה לזכויות האזרח בישראל 5. ARDC - מרכז לקידום פליטים אפריקאים 6. רופאים לזכויות אדם - ישראל 7. קו לעובד 8. א.ס.ף. - ארגון סיוע לפליטים נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל עתירה לגילוי ראיה לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 תאריך הישיבה: כ' באב התשע"ה (5.8.2015) בשם העותרים: עו"ד ע' בן דור; עו"ד א' כהנא בשם המשיבה: עו"ד י' גנסין; עו"ד ר' רוזנברג; עו"ד מ' פרימן החלטה

בתמצית, נוהל מדינות שלישיות חל בשלב זה על מסתננים השוהים במרכז השהייה "חולות" שלא הגישו בקשה למקלט מדיני בישראל או שבקשתם נדחתה.

...

לא ראיתי לנכון להיעתר לבקשה זו – באשר מקומה אינו במסגרת בקשת הגילוי, אלא בדלת אמות העתירה עצמה.

נמצאנו למדים כי תעודת החיסיון נחתמה בשל התחייבות מפורשת של מדינת ישראל כלפי המדינות השלישיות להימנע מפרסום זהותן, ובשל החשיבות הגבוהה שישראל רואה בשמירה על היחסים ההדדיים בין המדינות.

סופו של דבר, העתירה לגילוי ראיות חסויות נדחית.

בית משפט לעניינים מינהליים בבאר שבע בפני כב' השופטת רחל ברקאי עת"מ 5126-07-15 08 נובמבר 2015 בעיניין: 1. א.ג.צ. 2. ג.ב.ק. 3. המוקד לפליטים ולמהגרים 4. האגודה לזכויות האזרח בישראל 5. ARDC מרכז לקידום פליטים אפריקאיים 6. רופאים לזכויות אדם – ישראל 7. קו לעובד 8. א.ס.ף ארגון סיוע לפליטים על ידי ב"כ - עו"ד ענת בן-דור ועו"ד אלעד כהנא העותרים נ ג ד 1. מדינת ישראל – משרד הפנים 2. רשות האוכלוסין וההגירה 3. היועץ המשפטי לממשלה 4. משרד החוץ על ידי ב"כ – עו"ד אורית קרץ מפרקליטות מחוז דרום המשיבים פסק דין

יצוין, כי תעודת החיסיון נחתמה אך בשל הרגישות המדינית והפוליטית הגבוהה והתחייבות הצדדים להסדרים להמנע מפירסום זהות המדינות, כמו גם פרטים נוספים הנוגעים להסכמים, וזאת בשל בקשתן המפורשת של אותן מדינות באפריקה כי זהותן ופרטי ההסכמים עמן לא יפורסמו.

עוד נאמר, כי אלה שהורחקו ל"מדינה א" מתקשים לקדם הליכי בקשת מקלט ועל כן מתקשים למצוא עבודה ונזקקים לתמיכה של גופי האו"ם. העותרים בכתב העתירה חזרו והדגישו כי האוכלוסייה המורחקת מישראל לאותן מדינות באפריקה – נתינים סודאנים ואריתריאים- הנה אוכלוסייה מוחלשת אשר סבלה רבות הן במסע המפרך אותו עשתה מאפריקה לישראל, מסע שהנו בריחה ממדינת נתינותם בשל פגיעה בחופש התנועה של אזרחים וקיומו של שילטון דקטטורי, והן בישראל עת נדרשה אוכלוסיה זו להיתמודד עם שנויי מדיניות, שבדיעבד, נוכח פסיקותיו של בית המשפט העליון, היה בה כדי להעיד על מדיניות שפגעה בחרותם.

...

מששוכנעתי כי מדינת ישראל מרחיבה ומעמיקה את מנגנון הפיקוח והביקורת כדי להבטיח את שלומם של המורחקים למדינות השלישיות, לא ראיתי לנכון להוסיף ולהכביד ביצירת מנגנון פיקוח נוסף בדמות בית המשפט, כפי שביקשה ב"כ העותרים בסיום דבריה, יש להותיר מלאכה זו בידי הרשות המבצעת.

סוף דבר - לאור כל האמור לעיל, ובהעדר נסיבות פרטניות של העותרים המצדיקות אי הרחקה, ובכפוף לשינויים המוצהרים על ידי המשיבים, לא נותר לי אלא לדחות העתירה.

מאחר והחלטה זו ניתנת בהעדר הצדדים אני מורה על עיכוב החלטתי זו כדי לאפשר לעותרים לשקול המשך צעדיהם, וזאת ל- 21 יום מהיום.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 57376-01-18 המרכז לקידום פליטים אפריקאיים ואח' נ' משרד הפנים- רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול תיק חצוני: בפני כבוד השופט אלי אברבנאל העותרים 1.המרכז לקידום פליטים אפריקאיים 2.היאס בישראל המשיב משרד הפנים- רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול פסק דין

בעקבות זאת העותרים – עמותות ששמו להן למטרה לסייע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל, פנו למשיב ולמשנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לפתוח מחדש את כל בקשות המקלט שנדחו לפי סעיף 1ג ולא להמתין לפניותיהם של המבקשים לעשות כן. ביום 1.3.2017 וביום 21.3.2017 הודיע משרד המשפטים לעותרים כלהלן: "בעקבות פסק הדין בערר (ת"א) 1279-16 תחול המדיניות הבאה: לכל מבקש מקלט שבקשתו סורבה בשל שהוי אשר יגיע לחידוש רישיונו, תמסר במעמד חידוש הרישיון ההודעה שאם הוא רוצה בכך, בקשתו למקלט תושב להיות מטופלת. אם מבקש המקלט ישיב בחיוב, רשות האוכלוסין תמשיך בטיפול, והוא יזומן לראיון בהתאם לנוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל". כמו כן הודע לעותרים כי ההודעה האמורה תמסר למבקשי המקלט בשפתם, וכי אין מניעה לכך כי הבקשה לחדש את הטיפול בבקשת מקלט תעשה בכתב על ידי בא-כוחו של המבקש.

...

אשר על כן העתירה נדחית.

ברם, בהנתן "הערפל הנורמאטיבי" המאפיין את מעמדם של המסתננים במדינה, שנובע בין היתר אך לא רק – מאוזלת היד שמגלות הרשויות בטיפול והכרעה בבקשות המקלט שהוגשו מטעם כשני שליש מהמסתננים השוהים כיום בישראל (ראו חוות הדעת של הנשיאה, פסקה 45) – משמעותו המעשית של הסדר הפקדון, למצער עבור מי שלא מוכן לוותר על ההגנה המוקנית לו מכוח עיקרון אי ההחזרה או על בקשתו למקלט מדיני, היא כי השלילה של קניינו תעמוד בתוקפה עד למועד לא ידוע.

ראו: חוות דעתי ב-עע"מ 8101/15 צגטה נ' שר הפנים (28.08.2017) (להלן: עניין צגטה), וכן עיינו ברשימתו של שי טגנר, פליטים מסתננים ומבקשי מקלט בישראל, בתוך האסופה: מגילת העצמאות עם תלמוד ישראלי בעריכת ישראל דב אלבוים (2019) (להלן: אלבוים מגילת העצמאות), שם בעמ' 244.

בזמנו מי שהיה שר הפנים ניסה ללכת בדרך זו, אך חזר בו (ראו: בג"ץ 5616/09 המרכז לקידום פליטים אפריקאיים נ' משרד הפנים (26.08.2009)).

...

לאחר שעיינתי בכתבי יתר חבריי – אני אף מסכים להערותיו של חברי, השופט ע' פוגלמן.

עמדה זו של הצדדים – ביחס לפגיעה שיש במרכיב העובד בהסדר הפיקדון – מקובלת גם על כל שופטי ההרכב, ואפילו דעת המיעוט מפי חברי, השופט נ' סולברג צידדה במסקנה כי: "הפגיעה בקניינם של המסתננים מעיקה". יתר על כן – פגיעה זו נוגסת גם בכבוד האדם, שהרי היא: מביאה את מרבית העובדים המשתייכים לקטגוריה זו אל מתחת לשכר המינימום, מקשה ביותר על קיומם הכלכלי ומסכלת את אפשרויות שיקומם כדי כך שהם נצרכים לידי מתנת בשר ודם על מנת לשרוד.

בהתחשב במבואר לעיל – נשאלת עדיין השאלה האם החוק המתקן הולם את ערכיה של מדינת ישראל במשמעות סעיף 8 הנ"ל. קושיה דומה העליתי בשעתו בחוות דעתי ב-בג"ץ 8665/15 דסטה נ' הכנסת (11.08.2015) (להלן: עניין דסטה), ועתה חברי, השופט י' עמית דן בכך כאן – בראי ההסדר המדובר – ומגיע למסקנה שהתשובה בספק.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 13586-09-22 הגוס ואח' נ' משרד הפנים ואח' עת"מ 2057-10-22 ארגון חברות הניקיון בישראל נ' שרת הפנים ואח' בפני כבוד השופט עידו דרויאן-גמליאל עותרים 1. דוויט הגוס 2. סינית מוסיה טוולדה 3. מוחמד אבראהים מוחמד בלולה 4. הדרה זיראיי 5. מולו זוודה 6. סלאח מחמוד 7. בנדיטה פקואן 8. יאסיר סולימאן 9. קו לעובד (ע"ר) 10. המוקד לפליטים ולמהגרים (ע"ר) 11. האגודה לזכויות האזרח בישראל 12. רופאים לזכויות אדם - ישראל 13. היאס בישראל 14. א.ס.ף. - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר) 15. מרכז לקידום פליטים אפריקאים (ע"ר) ע"י עוה"ד אלעד כהנא ו/או ענת בן-דור ו/או נמרוד אביגאל ואח' 16. אחותי- למען הנשים בישראל ע"י עוה"ד אורן יאראק ו/או עופר הרמלך ואח' ממשרד מ. פירון ושות', עורכי דין 17. ארגון חברת הניקיון בישראל ע"י עוה"ד אלון גלרט ו/או ינקי פפר ו/או דפנה שלו קורנבליט ואח' ממשרד מיתר | עורכי דין משיבים 1. משרד הפנים 2. רשות האוכלוסין וההגירה – רמלה 3. משרד הכלכלה והתעשייה 4. היועץ המשפטי לממשלה ע"י עוה"ד אורי קידר, דוד גוטמן, **** הורנשטין מפרקליטות מרכז (אזרחי), וע"י עו"ד לירון גבאי מרשות האוכלוסין וההגירה – הלישכה המשפטית 5. מרכז השילטון המקומי בישראל ע"י עו"ד מירה סולומון פסק דין

עותרות 9-15 הן עמותות העוסקות בזכויות אדם, מהן המתמקדות בהגנה על זכויותיהם של מבקשי מקלט מדיני ופליטים, ומהן עוסקות בכך כחלק מכלל פעילויותיהן.

...

מכאן המסקנה, שלא ניתן להצדיק את אפלייתם של המבקשים שהם עובדי ענף הניקיון המוסדי, ביחס למבקשים שהם עובדי ענף המסעדנות, וגם לא את אפלייתם של המעסיקים והלקוחות בענף זה ביחס, לאלו שבענף המסעדנות.

סוף-דבר: הנוהל אינו מתייחס כלל ליסוד הזמן ולכוחו האדיר לשנות נסיבות ולפוגג טעמם של נהלים והסדרים מכל סוג.

בהתחשב בהתחייבות המשיבים לאפשר את הגשתן של בקשות מסוג זה מראש, ייעשה הדבר תוך 30 יום; עוד מתבקשים משיבים 1 ו-2 לתרגם את האתר המיועד להגשה מקוונת של בקשות, לערבית ולתיגרנית (טיגרית), תוך 60 יום; בהתאם להתחייבותם-מרצון, מתבקשים משיבים 1 ו-2 לנהל רישום ומאגר של מספר הבקשות, סיווגן, החלטות שניתנו ונימוקיהן, כך שניתן יהיה לעקוב אחר פעילותו של מנגנון הפניות; הוראות משלימות: משיב 3, משרד הכלכלה והתעשייה ו/או שרת הכלכלה והתעשייה, י/תימחק מהעתירה כמבוקשם; עתירותיהם של עותרים 1-15 ושל עותרת 16 נגד משיבים 1 ,2, 4 ו-5 נדחות בעיקרן.