מדינת ישראל
בתי הדין הרבניים
תיק 1280465/5
בבית הדין הרבני האיזורי באר שבע
לפני כבוד הדיינים:
הרב אהרן דרשביץ – אב"ד, הרב עובדיה חפץ יעקב, הרב אברהם צבי גאופטמן
התובעת: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד מאירה אזרד)
הנתבע: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד אברהם אטיאס)
הנידון: אם שעברה מאילת לצפון עם הקטינה טרם אישור בית הדין לכך
פסק דין
לטענת בא כוחו, יש להורות כן מכמה טעמים: ראשית, עצם העובדה שהאם עשתה דין לעצמה בכך שהעתיקה את מקום מגורי הקטינה, יש בו כדי להורות על השבתה לאילת.
הגדירה זאת עו"ס לחוק סדרי דין, בפני ביה"ד בדיון בתאריך ו' מנחם אב תשפ"א (15 ביולי 2021): "מבחינת הקשר עם האב זה פוגע בקשר. אך מבחינת הרווחה הנפשית של האם, המשך המגורים ב[נ'] זה הדבר המטיב עבור האם עם השליכה על הקטינה".
ללא כל קשר לשאלה האם קיימת היום מסוכנות מהאב, אך טבעי הוא שהאם מרגישה רגועה ושלווה יותר כאשר היא מצויה בקירבת משפחתה התומכת והמסייעת.
שורה 51 בפרוטוקול: "כל ההיריון שלי הייתי לבד לא היה נוכח, אין לי שם מישפחה אף אחד, היה אדם היחיד שיש לי אך לא היה שם", שורה 83: "שאלתי אותו אם אני יכולה להזמין חברה לבית. לא היו לי חברות שמה, לא היו באות אליי חברות".
נדגיש כי איננו נדרשים להכריע בטענות הקשות על אלימות, ענין זה מסור להכרעתה של ערכאה אחרת, די אם נאמר כי ניכר על האישה שחוותה מצבים לא פשוטים, בלשון המעטה.
...
יוצא אפוא, שבפנינו הכרעה בין טובת האם לטובת הקטינה.
אמנם, בפשטות הקנס הוא על כך שפנה לערכאות של עכו"ם בניגוד להלכה, כמבואר שם, אך ייתכן שניתן להקיש משם אף ביחס למי שבמקום להמתין להכרעת ביה"ד מנסה לקבוע עובדות בשטח, ואח"כ מבקש "הכשר" מהדיינים, שאין להיעתר לבקשתו לקבלת סעד מביה"ד.
מאידך, כאשר מדובר בשאלה כה הרת גורל, אם ביה"ד סבור כי הבקשה לסעד מוצדקת, מן הנמנע כי ביה"ד יורה בניגוד לשכל הישר רק בשל פגם בהתנהלות המבקש.
במקרה מסוים זה, אם יתבררו טענות האשה כנכונות, ניתן להבין מדוע לעשות דין לעצמה, כאשר לאחר מכן יתבררו הדברים בפני ביה"ד.
מסקנה
לאור הנ"ל ביה"ד מורה:
זכות האם להמשיך להתגורר ב[נ'].
