מעשי סדום ומעשה מגונה כלפי קטינים

בשל מעשיו אלה, המתוארים לעיל בקליפת אגוז, יוחסה למבקש עבירת החזקה בתנאי עבדות לפי סעיף 375א לחוק העונשין וכן יוחסו לו עבירות אלימות ומין וביניהן תקיפה בנסיבות מחמירות; חבלה בנסיבות מחמירות; מעשים מגונים בנסיבות מחמירות; אינוס בנסיבות מחמירות; מעשי סדום בנסיבות מחמירות; מעשה מגונה כלפי קטין במשפחה; כליאת שוא והיתעללות בקטין או חסר ישע.

בית המשפט קבע בהקשר זה כי ראוי "להגמיש במידת מה את מבחן 'האפשרות לעזוב' שנוסח בעיניין ג'וליאני, מקום בו מדובר בנסיבות המיוחדות של החזקה בתנאי עבדות הדומות לענייננו – קרי במסגרת קבוצה הנשלטת על ידי מנהיג כריזמטי", והוסיף כי יתכנו נסיבות מסוימות וחריגות שבהן עושה המחזיק שימוש יומיומי באמצעים פסיכולוגיים, ריגשיים ופיזיים כדי לבסס את שליטתו בקורבן וגורם לו להאמין בטעות כי אין לו אפשרות לעזוב את מחזיקו.

...

טענה זו אף היא דינה להידחות.

מכל הטעמים שפורטו לעיל, אני סבורה כי פסק הדין במקרה דנן אינו נמנה עם אותם פסקי דין מיוחדים ונדירים המצדיקים קיומו של דיון נוסף (ראו והשוו: דנ"פ 11414/05 רוזנשטיין נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 14 (31.1.2006); דנ"פ 1237/15 מדינת ישראל נ' וחנון, פסקאות 18-17 (5.7.2015)).

אשר על כן, הבקשה נדחית.

לנוכח מעשיו אלה, המתוארים לעיל בקליפת אגוז, יוחסה למבקש עבירת החזקה בתנאי עבדות לפי סעיף 375א לחוק העונשין, וכן יוחסו לו עבירות אלימות ומין וביניהן תקיפה בנסיבות מחמירות; חבלה בנסיבות מחמירות; מעשים מגונים בנסיבות מחמירות; אינוס בנסיבות מחמירות; מעשי סדום בנסיבות מחמירות; מעשה מגונה כלפי קטין במשפחה; כליאת שוא והיתעללות בקטין או חסר ישע.

אשר לכשלים בייצוג מנה המבקש שורה ארוכה של מעשים או מחדלים שנעשו על-ידי באי-כוחו דאז, אשר לטענתו פגעו בהגנתו.

...

בהתייחס לטענת המבקש הנוגעת לפגמים בחקירת המשטרה, הרי שדינה להידחות.

כמו כן, אין בידי לקבל את טענת המבקש באשר לכשלים בייצוג, הן משום שטענה זו נטענה ונזנחה במסגרת הדיון בערעור (פסקה 22 לפסק הדין בערעור), והן בשל העדר תגובות מטעם באי-כוחו דאז של המבקש, כלפיהם נטענת טענה זו (ראו: מ"ח 4074/17 חברת פרופיל אבטחה ואחזקה בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל (2.4.2018)).

סוף דבר לנוכח האמור, הבקשה למשפט חוזר – נדחית.

עניינו של האישום הראשון - סדרת עבירות מין כלפי קטין מסוים, גרם מעשה סדום, מעשה סדום ומעשים מגונים, אשר נעשו, לפי הטענה, במהלך השנה האחרונה.

...

ודוק, אין מדובר בשאלת יעילות בלבד, יש גם משקל מסוים לחשש התיאורטי שבית המשפט יימצא מדבר בשני קולות, אם לא יגיעו שני ההליכים לאותה מסקנה.

סיכומו של דבר, בעניינו מתקיימת אחת החלופות הקבועות בסעיף 86 לחוק סדר הדין הפלילי המאפשרת צירוף אישומים, נוכח קיומם של מעשים הקשורים זה לזה ומהווים למעשה פרשת אחת.

נוכח כל האמור, הבקשה להפרדת האישומים נדחית.

בהתייחסות למדיניות הענישה בעבירות מין בקטינים, נאמר, למשל, בע"פ 8153/19 פלוני נ' מדינת ישראל (20.10.20): "[...] שנים רבות חוזר ועומד בית משפט זה על הצורך להחמיר בענישתם של עברייני מין, ובפרט ביחס לאלו שקורבנותיהם הם קטינים. זאת, כדי שעונשם יהלום את חומרת מעשיהם וכן כדי ליצור הרתעה. פסיקה זו אף עולה בקנה אחד עם רצון המחוקק המתבטא בסעיפים הרלוואנטיים בחוק העונשין (ראו לדוגמה: סעיפים 40ב, 40ז ו-355 לחוק העונשין; ע"פ 4920/01 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נו(1) 594, 607-605 (2001); ע"פ 6882/14, פסקה 17; ע"פ 3792/18 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקות 20-17 (11.11.2018); ע"פ 519/19, פסקות 13-10). החמרת הענישה בעבירות מין, ובפרט באלו המבוצעות כלפי קטינים, נושאת עימה מסר לפיו החברה מוקיעה מתוכה את מי שרואה אדם אחר ככלי לסיפוק יצריו. החמרת הענישה אף מבטאת הכרה בכאבו של הקורבן, וזו עשויה להיות הצעד הראשון במסע המפרך לשיקומו". בבואנו לקבוע את מיתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם, עלינו להיתחשב, בין היתר, בנסיבות ביצוע העבירות, בערכים שנפגעו ממעשיו של הנאשם, בעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים, בנזק שגרמו המעשים, ובמדיניות הענישה הנהוגה.

כתב האישום באותו מקרה פירט ריבוי עבירות של מעשה סדום ומעשה מגונה בנכדתו הקטינה, ריבוי עבירות של מעשה מגונה, ניסיון למעשה מגונה, הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות, באחייניתו הקטינה, ועבירה של תקיפה מינית בבתו (כנוסחו של החוק בעת ביצוע המעשים), כמו גם עבירה של פירסום והצגת חומר תועבה.

...

נתנו דעתנו למדיניות הענישה ולפסיקה המגוונת בעבירות מין בקטינים, לקיומו של עונש מזערי, לערכים המוגנים שנפגעו ממעשיי הנאשם, לעוצמת הפגיעה בהם, ולאחר ששקלנו את נסיבותיו המיוחדות של המקרה שלפנינו, ובכללן חומרת העבירות, תדירותן, גילם הצעיר מאד של הקטינים, יחסי האמון ששררו בין הנאשם לקטינים ולמשפחתם, מצאנו לקבוע את מתחם העונש ההולם בעניינו של ב' בתווך שבין8 שנות מאסר בפועל ל-14 שנות מאסר בפועל ובעניינו של א' בתווך שבין 45 חודשי מאסר בפועל ל - 80 חודשי מאסר בפועל.

בהתאם לסמכות הנתונה לנו החלטנו להטיל על הנאשם עונש כולל בגין שני האישומים.

סוף דבר בהינתן כל שאמרנו החלטנו להטיל על הנאשם את רכיבי הענישה שלהלן: חמש-עשרה (15) שנות מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו בתיק זה - החל מיום 9.6.21.

בע"פ 9137/17 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 3.10.2018), הורשע המערער, לאחר ניהול הוכחות בעבירת אינוס, מעשה סדום ובמעשה מגונה שבוצעו כלפי קטינה בהיותה בת 12, עת היה נאשם בן 32 בתקופה הרלוואנטית.

בתפ"ח 13788-08-17 מדינת ישראל נ' שמילה (נבו 6.9.2018), הורשע הנאשם במסגרת הסדר (לאחר שמיעת עדות המתלוננת), בעבירות של מעשה סדום (ריבוי עבירות) ומעשה מגונה (ריבוי עבירות).

...

בדיון מיום 7.9.2022, שנקבע לשמיעת טיעוני הצדדים לעונש, העלה הנאשם טענות שונות וביקש לחזור בו מהודייתו בטענה שלא הייתה חופשית ומרצון, וכי הובטח לו שיוכל לצאת לחלופת מעצר; בסופו של דבר, ולאחר שהנאשם החליף ייצוג, הוגשה ביום 3.11.2022 בקשה סדורה לחזרה מהודיה על ידי סנגורו החדש של הנאשם.

לסיכומו של דבר, בשים לב לאמור לעיל, למדיניות הענישה הנוהגת, לערכים בהם פגע הנאשם פגיעה קשה, ואף לנסיבותיו האישיות של הנפגע ו"הסכמתו" הנטענת, יחד עם כך שבפועל הנאשם לא הפנים הנאשם את חומרת המעשים, אני סבור שמתחם הענישה הראוי בתיק זה עומד בין 6 ל-9 שנות מאסר בפועל.

אני סבור שיש לפסוק פיצוי הולם לטובת הנפגע שיתן ביטוי של ממש לתכליות אלו; הנפגע לא עמד לפנינו – אך ראינו אותו; הנפגע לא דיבר – אולם שמענו אותו.

שמואל מלמד, שופט גזירת הדין לאור כל האמור לעיל, אנו מטילים על הנאשם את העונשים הבאים: 7.5 שנות מאסר בפועל לריצוי מיום מעצרו (16.11.2021); 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שלא יעבור מיום שחרור ממאסר עבירות לפי סעיפים 347 ו-348 לחוק העונשין.