מעשה סדום, מעשים מגונים ואיומים במשפחה

נגד המשיב, יליד 1994, הוגש ביום 14.1.2018 כתב אישום בבית המשפט המחוזי בירושלים המייחס לו ריבוי עבירות של מעשה מגונה בקטין בן מישפחה ושל תקיפה סתם כלפי אחיו הקטין, וזאת החל משנת 2012 ועד למעצרו (להלן: כתב האישום המקורי).

כעבור פחות משבועיים, ביום 26.1.2018, הוגש כתב אישום מתוקן נגד המשיב הכולל אישום נוסף המייחס לו ריבוי עבירות של אינוס וניסיון אינוס, וכן מעשה סדום, מעשים מגונים, תקיפה ואיומים אשר בוצעו כלפי אחותו הקטינה בתקופה שבין תחילת שנת 2009 ועד לסוף שנת 2010 (להלן: האישום השני).

...

דיון והכרעה לאחר עיון הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשת המדינה להארכת מעצרו של המשיב.

אשר על כן אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 14.10.2018, או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 29115-01-18 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

e) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החוק או החסד"פ) על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' רון) מיום 7.3.2017 בבע"ח 2175-03-17, בבקשתו של המשיב "לעיון וגילוי חומר חקירה". ביום 18.12.2016 הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד המשיב המייחס לו שורה ארוכה של עבירות מין ואלימות רבות וקשות (אינוס, מעשי סדום, מעשים מגונים, תקיפה ואיומים) שביצע במתלוננת בשנים 2010-2009 בעת שהמתלוננת הייתה כבת 15-14 שנים, תלמידה בבית הספר בו שימש כרב.

לגבי מקצת החומרים שנתבקשו (מערכת השעות של הכיתה ושל המורים ותיק הרווחה של מישפחת המתלוננת) הורה בית המשפט לאסוף ולרכז את החומר בשלב זה להחלטה בהמשך.

...

הסוגיה של האופן בו יש לבחון בקשות הסנגוריה לקבלת חומרים לגביהם עולה שאלה של חיסיון נדונה בהרכב באופן נרחב והוכרעה בענין סעד, שניתן אך לפני כשנה, לאחר פסקי דין לא מעטים שניתנו במותב של דן יחיד בסוגיה זו. בית משפט זה קבע בענין סעד כללים ועקרונות ברורים לענין זה. וכך סוכמו הדברים שם - "סוף דבר וסיכומו: ...לבית המשפט הדן בבקשה לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 ל[חסד"פ](http://www.nevo.co.il/law/74903), סמכות לדון גם בחומר ראיות שנטען לגביו לחיסיון. סמכות זו אינה לשימוש שגרתי, אלא כחריג. היא מתקיימת בנוסף לסמכות הקבועה בסעיף 108 ל[חסד"פ](http://www.nevo.co.il/law/74903), אך ככלל יש עדיפות ברורה למסלול של סעיף 108" (פסקה ל' לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין).

בענייננו דומה כי נתקבצו יחדיו כל המאפיינים והשיקולים המובילים למסקנה ברורה ומובהקת שמקומה של בקשת ההגנה לחשיפת המסמכים הרפואיים ומסמכי הטיפול במתלוננת הוא בהליך לפי סעיף 108 לחסד"פ, ולא בהליך לפי סעיף 74.

אשר על כן, הערר מתקבל, והחלטת בית משפט קמא מבוטלת בזה בכל הנוגע לחומרים הרפואיים והטיפוליים אותם הורה בית המשפט לאסוף ולהעביר לעיונו.

המערער חטף את המתלוננת בשעת לילה מאוחרת לשם ביצוע עבירות מין והחזיק בה 3 שעות; בעל אותה פעמיים בשני מקומות אליהם גרר אותה באלימות ובאיומים; כפה עליה לנסוע עמו למאהל, שם ביצע בה מעשה סדום ומעשה מגונה; גרם לה חבלות ממשיות בגופה ונזק נפשי חמור כאשר היא מצידה נאבקה בו והתחננה על חייה; וגם ניסה להניאה מלהתלונן נגדו במישטרה.

מעשיו החמורים של המערער במשך אותן שלוש שעות ארוכות פגעו קשות במתלוננת, היא זקוקה להליך ארוך של שקום מחדש, וניכרת השפעה עמוקה גם על משפחתה.

...

אולם אני סבור כי נסיבות אלו אכן הובאו במניין השיקולים על-ידי בית המשפט המחוזי, וניתן להם המשקל הראוי.

לסיכום, אין מדובר בעונש המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.

אין בידי לקבל טענה זו. בקביעת מתחם העונש ההולם הביא בית המשפט המחוזי במניין שיקוליו את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, את הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו, ואת מדיניות הענישה הנוהגת – כנדרש בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין.

זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו על רקע כתב אישום הכולל חמישה אישומים, המייחס לו לכאורה ביצוע עבירות של אינוס; מעשה סדום; מעשה מגונה, וסחיטה באיומים כלפי בת זוגו בין השנים 2012-2014.

עוד מסרה כי מעשיה היו תחת הטלת אימה, פחד וכפייה מצידו של המשיב שאיים כל הזמן לפגוע בעצמו ובבני משפחתה.

...

לאחר שהקשבתי לטענות ב"כ הצדדים ועיינתי בחומר החקירה, הנני קובע, כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית לחובת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, שתמציתן הודעות המתלוננת, עימותים שערכה המתלוננת, הודעות ילדיה של המתלוננת, הודעת לוי צרויה, שוכר יחידת הדיור בבית בני הזוג, הודעות נדב בוייד, צביאל וויליאמס, אשר קיימו יחסי מין עם המתלוננת.

העותר מרצה עונש מאסר של 10.5 שנים לאחר שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מעשה סדום, מעשה מגונה, איומים, כליאת שוא, התפרצות למקום מגורים, גניבה, שהייה בלתי חוקית, וכן עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר.

שקולי הבטחון מקבלי משנה תוקף נוכח העובדה כי מדובר באסיר המוגדר כמועד לאלימות המסרב להפגש עם עו"ד רונן זיו, למרות שהאסיר נפגש באופן קבוע עם בני משפחתו, האסיר מוחזק באגף השמור שהנו אגף בעל רמת בטחון מרבית בשל אופיים של האסירים המוחזקים בו והמאופיינים ככלל, ברמת מסוכנות גבוה על כל המשתמע מכך.

...

אני סבור שאין בסיס לבקשתו של ב"כ העותר.

לא ניתן לסיים מבלי לציין שגם לדיון בעתירה היום סירב העותר להתייצב, הוא חתם על הודעת ביטול בפני סוהר, שם הוא ציין שהוא מבקש לבטל את העתירה כי "אני לא הגשתי את העתירה". לאור האמור, אני מורה על דחיית העתירה.