שנית, בשים לב לפער המשמעותי בין העבירות שיוחסו לנאשם (ולנאשמת) בכתב האישום – עבירות חמורות יותר, של שבוש מהלכי משפט, של קשירת קשר לבצוע פשע ובעיקר של סחיטה באיומים שהביאה לידי מעשה (שהעונש המירבי הקבוע לצדה עומד על 9 שנים), שיוחסו לנאשם ושמהן זוכה – ובין העבירות שבהן הורשע הנאשם בסופו של דבר במסגרת הכרעת הדין, דהיינו – הפרת אמונים והטרדת עד (שהעונש המירבי בגינן הוא שלוש שנים); זאת, מבלי להפחית מהחומרה של נסיבות ביצוע העבירה של הפרת אמונים שבה הורשע הנאשם.
ת"פ (כ"ס) 30737-09-10 מדינת ישראל נ' קאסם (25.12.2013), שבו הושתו 5 שנות מאסר על ראש עריית טירה לשעבר, שהורשע במגוון עבירות במסגרת מספר אישומים: הצעת שוחד, מעשה מגונה, לקיחת שוחד והפרת אמונים, הצעת שוחד, בקשת שוחד ומתן שוחד.
...
לסיכום, מכל המקובץ לעיל עולה כי השתת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח על הנאשמת, בהתאם למתחם העונש ההולם, בעוד שעל הנאשם מוטל כאמור עונש של עבודות שירות, היתה גורמת לפחות לתחושה של עיוות דין ולפגיעה בלתי-מידתית בחוש הצדק ובעקרונות השוויון ואחידות הענישה [ראו גם והשוו: ע"פ 2447/13 קליין נ' מדינת ישראל, בפסקה 20 (8.4.2014)]; ע"פ 6466/18 ראגאבי נ' מדינת ישראל, בפסקאות 14-12 (1.5.2019); ע"פ 1997/20 מור נ' מדינת ישראל, בפסקאות 3-1 (8.4.2021).
שלישית, בשים לב לפער המשמעותי בין תוכן כתב האישום – שכלל עבירות חמורות יותר, של קשירת קשר לביצוע פשע ובעיקר של סחיטה באיומים שהביאה לידי מעשה (שהעונש המרבי הקבוע לצדה הוא 9 שנים), שיוחסו לנאשמת ושמהן זוכתה – ובין העבירה שבה הורשעה הנאשמת בסופו של דבר במסגרת הכרעת הדין, דהיינו – סיוע ללקיחת שוחד (שהעונש המרבי שהיה קבוע לצידה בעת ביצועה עמד כאמור על 3.5 שנים); זאת, מבלי להפחית מהחומרה של נסיבות ביצוע העבירה של סיוע ללקיחת שוחד שבה הורשעה הנאשמת.
סוף דבר
סוף דבר, החלטתי להטיל על הנאשמים את העונשים הכוללים הבאים:
נאשם 2
5 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות; וזאת, בתנאים ובמקום אשר בחוות הדעת של הממונה על עבודות השירות;
6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מהיום והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של מרמה והפרת אמונים;
3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מהיום והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של הטרדת עד;
קנס בסך 50,000 ₪, שישולם תוך 120 ימים, או 100 ימי מאסר תמורתו.
