מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מעשה מגונה בקטין וניסיון למעשה מגונה בנסיבות מחמירות

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, בתום שמיעת ראיות, בכל העבירות שיוחסו לו: באישום הראשון (הנכדה) – ריבוי עבירות של מעשה סדום ומעשה מגונה בקטינה בידי בן מישפחה, לפי סעיפים 351(א), 347(ב) ו-345(א)(3), וכן לפי סעיפים 351(ג)(1), 348(א) ו-345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), בהתאמה; באישום השני (האחיינית) – ריבוי עבירות של מעשה מגונה בקטינה בידי בן מישפחה וניסיון למעשה מגונה כאמור, לפי סעיפים 351(ג)(2), 348(ב), 345(ב)(1) ו-345(א)(1) וכן 25 לחוק העונשין; עבירה של הטרדה מינית (לפי סעיפים 3(א)(6)(א) סיפא ו-3(א)(4) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998) ועבירה של פגיעה בפרטיות (לפי סעיפים 2(3) ו-5 לחוק להגנת הפרטיות, התשמ"א-1981); באישום השלישי (הבת) – עבירה של תקיפה מינית, לפי סעיפים 348(ב) ו-350 לחוק העונשין (כנוסחו בעת ביצוע המעשים); באישום הרביעי (פורנוגראפיית קטינים) – עבירה של פירסום והצגת תועבה, לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין.
אשר על כן, אני סבור כי גם בהקשר זה עדיפה גישת ביניים, לפיה העונש המירבי על עבירות מין יהווה "נקודת מכוון" – לא מוצא, ולא בהכרח סיום – בכך שיסמן עבור בית המשפט את תיקרת מיתחם העונש במקרים החמורים ביותר, מבחינת סוג העבירה ודרך ביצועה, לרבות קיומן של נסיבות מחמירות ייחודיות, כגון קטינות וקרבת מישפחה, וכן מבחינה כמותית (מספר מעשי העבירה, משך ותדירות ביצועם, ומספר הקורבנות).
...
כשלעצמי, אני נוטה להימנע מטרמינולוגיה של צבירה, ולהסתפק בכלל המובן מאליו שמספר העבירות המיוחסות לנאשם בגדרו של כל אישום אמור להשפיע מטבע הדברים על קביעתו של מתחם העונש – הן המתחם התחתון והן המתחם העליון – וממילא גם על מידת העונש שיושת בסופו של דבר.
אני מצטרפת אפוא למסקנתו של חברי השופט אלרון כי יש לדחות את ערעורו של המערער ולקבל את ערעורה של המדינה על גזר הדין.
נקודה זו היא הנימוק השני שמוביל אותי למסקנה כי יש להותיר את הדיון בסוגיות הכלליות לעת מצוא, ולאחר שהצדדים קיבלו הזדמנות לטעון בעניין.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

השופטת גילת שלו: כתב האישום והכרעת הדין בתיק העקרי הנאשם הורשע במסגרת התיק העקרי, בעבירות של נסיון לאינוס (גרם מעשה) בקטינה מתחת לגיל 14- עבירה לפי סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן- החוק), בנסיבות סעיף 350 לחוק, ובצרוף סעיף 25 לחוק; ובמספר עבירות של נסיון למעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14- עבירות לפי סעיף 348(א) לחוק, בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק, ובצרוף סעיף 25 לחוק.
- ע"פ 6703/13 כהן נ' מדינת ישראל (16.1.14) (להלן- עניין כהן), בו בעיניינו של נאשם מבוגר, נעדר עבר פלילי, שמצבו הבריאותי לא קל, שהודה והורשע בבצוע עבירה של נסיון למעשה מגונה, שלוש עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ושלוש עבירות של החזקת פירסום תועבה; לאחר שפנה באנטרנט לשלוש קטינות, תוך שהתחזה לנער כבן 17, ביקש שישלחו לו תמונות ערום שלהן, והן עשו כבקשתו, ובמקרה אחד ביקש מקטינה לגעת באיבר מינה, אך היא לא עשתה כן; אושר עונש של 15 חודשי מאסר בפועל (שניתן כחלק מהסדר טיעון, בו הגבילה עצמה המאשימה ל-18 חודשי מאסר).
...
בעניין דה ליון נקבע בהקשר זה: "המדובר בעבירות שאינן מבוצעות ע"י עברייני המין ה'רגילים' או המתאימים לסטריאוטיפ המוכר של עברייני המין, ולרוב מדובר באנשים נעדרי עבר פלילי, שאינם סובלים מסטיה מינית מוכרת, כך שגם מסוכנותם המינית אינה גבוהה. ואולם, גם אם נצא מנקודת הנחה שאותם עבריינים המבצעים עבירות מין כלפי קטינות אינם מונעים מסטיה מינית פדופילית או הבופילית, אלא בוחרים בקטינות דווקא, מתוך קשיים בינאישיים, בטחון עצמי נמוך, רצון לרומם את האגו והגבריות, סקרנות חולנית וכיוצ"ב, ומונעים מתפיסה מעוותת כאילו המעשים שנעשים באינטרנט אינם אמיתיים, נותרים במרחב האינטרנטי ולא יכולים לפגוע באיש - עדיין, התוצאה היא אותה תוצאה, פגיעה קשה בקטינים, שיכולה להותיר את חותמה שנים רבות לאחר מכן, המתרחשת בתוככי ביתם ותוך חדירה באמצעים פשוטים למרחב הפרטי שלהם". בשקלול כל האמור לעיל, אנו סבורים כי יש להציב את עונשו של הנאשם מעל הרף התחתון של המתחם, ברבע התחתון שלו, בצירוף ענישה נלווית.
בנוגע לעבירה בתיק המצורף, החלטנו לאמץ את עתירת הצדדים להסתפק במאסר על תנאי בלבד.
לאור כל האמור, אנו דנים את הנאשם לעונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 30 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 23.10.18 ועד 27.11.18.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

רקע הנאשם הורשע לאחר שמיעת עדויות בארבע עבירות של מעשה מגונה בקטין ושתי עבירות של נסיון למעשה מגונה בקטין.
עירעורו לבית המשפט העליון נדחה, וכך נקבע: "בית המשפט עמד לא פעם על הצורך בהגנה על שלומם ושלום גופם של קטינים חסרי ישע ועל הצורך בנקיטת מדיניות ענישה מחמירה אשר מבטאת את הסלידה של החברה מפגיעה בקטין והצורך להרתיע עבריינים פוטנציאליים מבצוע עבירות כאלה ...כביטוי לכך, קבע המחוקק עונש מינימום של שנתיים וחצי לעבירה בה הורשע המערער, ממנו לא ניתן לסטות אלא במקרים חריגים. בית המשפט המחוזי שקל לקולה את גילו הצעיר של המערער, מצבו הנפשי ועברו הנקי והקל בעונשו אף מעבר לרף המזערי". בע"פ 3102/14, אבו חאטר נגד מדינת ישראל, הוחמר עונשו של צעיר כבן 19 שביצע מעשים מגונים בשכנו בן העשר והועמד על 28 חודשי מאסר בפועל.
וכן ר' ע"פ 6990/07, פלוני נ' מדינת ישראל: "על החומרה שיש בעבירות מין, לא כל שכן כאשר הן מבוצעות בקרבן קטין או קטינה, דומה כי אין צורך להכביר מילים. חילול כבוד האדם של הקרבן, ניצול התמימות, האמון, חוסר האונים ואי היכולת להיתנגד באופן משמעותי שמאפיינים פעמים רבות קרבנות עבירה קטינים, ניצול החשש והפחד אצל רבים מהם מחשיפת המעשים, הצלקות הנפשיות העמוקות הנחרתות בנפשם, הפגיעה בתפקודם השוטף במסגרות החיים השונות, הזוגיות, החברתיות, האישיות ואחרות – כל אלה הם אך מקצת הטעמים לחומרתן היתרה של עבירות המין המבוצעות בקטינים. הגנה על שלומם של קטינים, על שלמות גופם ונפשם הנה אינטרס חברתי מוגן על ידי דיני העונשין. על העונש הנגזר במקרים שעניינם לשקף את ההגנה על כבודם, גופם ונפשם של קטינים וקטינות ולהרחיק מן הציבור את אלו מהם נשקף להם סיכון. על העונש לשקף את הסלידה מן המעשים, את הוקעתם, ולשלוח מסר מרתיע לעבריין שעניינו נידון ולציבור העבריינים בכוח". מכל אלה עולה מסר ברור וחד, כי על בתי המשפט להטיל עונשים מחמירים בגין פגיעה מינית בקטינים, ולשים את הדגש על שקולי הגמול וההרתעה, ולא על נסיבותיו האישיות של העבריין.
...
סיכום ביניים מהמקובץ עולה, כי הנחייתו של בית המשפט העליון לערכאות הדיוניות היא להחמיר עם עבריינים אשר פגעו מינית בקטינים ולקבוע מתחם עונש הולם, אשר מתחיל בעונש המינימום אשר נקבע בצידה של העבירה, אלא אם מתקיימים לכך טעמים מיוחדים, אותם יש לפרש בגזר הדין.
מדובר בילדה בת תשע, אשר חוותה פגיעה מינית חמורה, ולא ניתן להגיע לכל מסקנה מהעובדה שחזרה לחנות לאחר שפגע בה הנאשם – בוודאי שלא ניתן ללמוד מכך כי ניתן להקל ראש בפגיעה שנגרמה לה. גם ללא תסקיר נפגעת עבירה, אין ספק כי הפגיעה המינית אותה חוותה המתלוננת הותירה צלקות בנשמתה ותלווה אותה לאורך חייה.
לאור אלה, מתחם העונש ההולם אותו הציעה המאשימה, מאסר לתקופה שבין שלוש שנים ועד שש שנים, נראה לי מתון, ולטעמי הרף העליון של המתחם הוא העונש המירבי שבצד העבירה, שבע שנות מאסר.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כך בע"פ 3936/22 מדינת ישראל נ' בושמיץ (10.11.22), החמיר בית המשפט העליון בעונשו של נאשם והטיל עליו 15 שנות מאסר בפועל חלף 11 שנים שהטילה הערכאה הדיונית, לאחר שהודה בבצוע עבירות רבות (בעשרה אישומים) של אינוס בנסיבות מחמירות ובריבוי עבירות של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות.
כתב האישום באותו מקרה פירט ריבוי עבירות של מעשה סדום ומעשה מגונה בנכדתו הקטינה, ריבוי עבירות של מעשה מגונה, ניסיון למעשה מגונה, הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות, באחייניתו הקטינה, ועבירה של תקיפה מינית בבתו (כנוסחו של החוק בעת ביצוע המעשים), כמו גם עבירה של פירסום והצגת חומר תועבה.
...
נתנו דעתנו למדיניות הענישה ולפסיקה המגוונת בעבירות מין בקטינים, לקיומו של עונש מזערי, לערכים המוגנים שנפגעו ממעשיי הנאשם, לעוצמת הפגיעה בהם, ולאחר ששקלנו את נסיבותיו המיוחדות של המקרה שלפנינו, ובכללן חומרת העבירות, תדירותן, גילם הצעיר מאד של הקטינים, יחסי האמון ששררו בין הנאשם לקטינים ולמשפחתם, מצאנו לקבוע את מתחם העונש ההולם בעניינו של ב' בתווך שבין8 שנות מאסר בפועל ל-14 שנות מאסר בפועל ובעניינו של א' בתווך שבין 45 חודשי מאסר בפועל ל - 80 חודשי מאסר בפועל.
בהתאם לסמכות הנתונה לנו החלטנו להטיל על הנאשם עונש כולל בגין שני האישומים.
סוף דבר בהינתן כל שאמרנו החלטנו להטיל על הנאשם את רכיבי הענישה שלהלן: חמש-עשרה (15) שנות מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו בתיק זה - החל מיום 9.6.21.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בעיניין זה ראו למשל את דברי כב' השופט ד' מינץ בע"פ 1697/20 שורדיקר נ' מדינת ישראל (24.8.21): "מדיניות הענישה בעבירות מין בקטינים היא מחמירה, ונועדה להעביר מסר ברור כי אלה הנוטלים לעצמם חירות לפגוע בקטינים לספק סיפוק יצריהם צפויים לעונשים כבדים ומשמעותיים", וכן את דברי כב' השופט י' אלרון בע"פ 2444/22 פלוני נ' מדינת ישראל (14.11.2022): "בית משפט זה עמד לא אחת על הצורך בענישה מחמירה כלפי עברייני מין, המבטאת את חומרת העבירות, את הנזק שניגרם לגופם ונפשם של נפגעי העבירה, ואף מתחשבת בשיקולי הרתעת הרבים והיחיד... על עבירות מסוג זה כבר נכתב כי 'לא רק פגיעה פיסית גלומה בהן, אלא גם פגיעה נפשית ורמיסת כבודה של הקורבן כאדם'." בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר במנעד רחב כמפורט להלן: בע"פ 8861/20 ראובני נ' מדינת ישראל (25.11.2021), דחה בית המשפט העליון ערעור נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של ניסיון למעשה סדום ומעשה מגונה בקטינה ובעבירה של הפרת צו פקוח.
במקרה זה, נתנו בכורה לנסיבות המחמירות ובכללן גילו הצעיר מאוד של נפגע העבירה, איתורו בסמוך לביתו, והסעתו למקום מרוחק לשם ביצוע מעשה סדום, ומנגד את העובדה שהנאשם לא נקט באלימות כלפי נפגע העבירה במהלך פגיעתו המינית בו. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), אנו קובעים כי מיתחם העונש ההולם הוא החל מ-6.5 ועד ל-9.5 שנות מאסר בפועל.
...
נוכח כל האמור לעיל אנו דוחים את עמדת ההגנה כי במנעד עבירות המין מדובר באירוע "ברף התחתון". עסקינן בעבירות מין חמורות שביצע הנאשם, בגיר בן 27, בקטין צעיר לימים, כבן 10.
במקרה זה, נתנו בכורה לנסיבות המחמירות ובכללן גילו הצעיר מאוד של נפגע העבירה, איתורו בסמוך לביתו, והסעתו למקום מרוחק לשם ביצוע מעשה סדום, ומנגד את העובדה שהנאשם לא נקט באלימות כלפי נפגע העבירה במהלך פגיעתו המינית בו. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), אנו קובעים כי מתחם העונש ההולם הוא החל מ-6.5 ועד ל-9.5 שנות מאסר בפועל.
באיזון בין השיקולים השונים, אנו סבורים כי יש לגזור על הנאשם עונש בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם, לצד עונש מאסר מותנה ופיצוי משמעותי לנפגע העבירה בגין הנזקים שנגרמו לו. סוף דבר אשר על-כן, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: שבע וחצי שנות מאסר בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו