מעשה מגונה באוטובוס במסגרת הסדר טיעון

הנאשם, רונן ביטי יליד 1970, הורשע על יסוד הודאתו לאחר הליך גישור בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר דיוני שלא כלל הסכמה לעניין העונש, בבצוע העבירות הבאות: באישום 1: הטרדה מינית בקטינה שטרם מלאו לה 15; באישום 2: מעשה מגונה בקטינה שלא מלאו לה 14 (ריבוי עבירות); באישום 3: מעשה מגונה בפני קטינה מתחת לגיל 16 (ריבוי עבירות); באישום 4: מעשה מגונה בפני קטינה מתחת לגיל 16 (ריבוי עבירות); באישום 5: הטרדה מינית בקטינה שטרם מלאו לה 15; באישום 6: הטרדה מינית בקטינה שטרם מלאו לה 15; ובאשום 7: מעשה מגונה בפני קטינה מתחת לגיל 16 (ריבוי עבירות) ו-הטרדה מינית בקטינה שטרם מלאו לה 15.

בית המשפט גזר את העונש במסגרת הסדר טיעון לפיו הגבילה עצמה המאשימה לענישה של מאסר שירוצה בעבודות שירות.

ת"פ (פתח תקוה) 46829-01-19 מדינת ישראל נ' פולק (30.1.2020) עניינו גזר דין בגין שני מעשים מגונים שביצע אדם בקטינים שישבו לידו באוטובוס.

...

סבורני כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים, בנסיבות המקרה המפורטות באישום הראשון, בינונית.

נאשם כזה הוא בהחלט בר שיקום ואני סבור כי האינטרס הציבורי יצא נשכר אם אחרוג בעניינו ממתחם העונש ההולם ואקבע את עונשו לפי שיקולי שיקומו.

התוצאה לאחר ששקלתי את כל הנסיבות הצריכות לעניין החלטתי לחרוג ממתחמי הענישה ההולמים על מנת לגזור על הנאשם עונש לפי שיקולי שיקומו מבלי להסיג את האינטרס הציבורי באופן חד מדי.

אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: · מאסר בפועל בן 9 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות בחברת קדישא הרצליה, החל ביום 8.9.2020.

האישום הרביעי – ביום 3.11.2019, המבקש נהג ברכבו ועצר בסמוך לקטינה, ילידת שנת 2010, אשר המתינה בתחנת האוטובוס להסעה לבית ספרה (להלן: ה.ה).

המבקש הורשע בעבירות שיוחסו לו כמפורט לעיל, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש.

בית המשפט קבע כי תחתית מיתחם העונש ההולם בגין אישומים 4-2, בגדרם הורשע המבקש בעבירה של מעשה מגונה, צריך לעמוד לכל הפחות, על רבע מהעונש המירבי של 7 שנות מאסר, קרי – על 21 חודשי מאסר, וזאת נוכח הוראת סעיף 355 לחוק.

...

דין הבקשה להידחות.

למעלה מן הנדרש, אין בידי לקבל את טענת המבקש כי בית המשפט המחוזי בדחותו את ערעורו, לא נימק כראוי את מסקנתו.

רוצה לומר: משבית המשפט המחוזי הגיע לכלל מסקנה כי התוצאה העונשית אינה מצדיקה התערבות, לא נפל כל פגם בהחלטתו להותיר את עונשו של המבקש על כנו, וזאת "גם אם נפלה טעות בקביעת מתחם הענישה ההולם על-ידי הערכאה הדיונית" (ע"פ 2454/18 שיינברג נ' מדינת ישראל, פסקה 19 (6.12.2018); ע"פ 448/14 מדינת ישראל נ' אזולאי, פסקה 8 (24.11.2014)).

סוף דבר, הבקשה נדחית.

]השופט י' אלרון: לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בתפח"ע 45044-06-20 (השופטים ר' כרמל ו-א' רומנוב, והשופטת מ' ליפשיץ-פריבס) מיום 22.2.2022, בגדריו נגזר על המערער עונש של 5 שנות מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית, בגין הרשעתו בעבירות של גרם מעשה סדום ומעשה מגונה.

המתלונן אמר למערער שהוא צריך להגיע לאוטובוס האחרון לצפת, והמערער בתגובה אמר למתלונן "אל תידאג, אני אקח אותך לתחנה". המערער עצר את הרכב במקום מבודד, ולמרות היתנגדותו של המתלונן פתח את רוכסן מכנסיו של המתלונן.

גזר הדין המערער הורשע במיוחס לו על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן, תוך שהוסכם כי לעניין העונש "יטענו הצדדים באופן חופשי". עוד הוסכם כי המאשימה תטען למיתחם עונש אחד לכלל המעשים.

...

דיון והכרעה דין הערעור להידחות, וכך אציע לחברי ולחברתי לעשות.

בהקשר זה, אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה בית המשפט המחוזי שגה כשהתחשב בעובדת היות המתלונן קטין בגזירת העונש, וזאת חרף ההסכמה בהסדר הטיעון כי המערער לא היה מודע לעובדת קטינותו של הנפגע.

לא מצאתי כי נפל כל פגם באיזון שביצע ובמסקנה שאליה הגיע.

כמו כן, הלכה היא כי יכולתם הכלכלית של עבריינים אינה שיקול רלבנטי לעניין פסיקת פיצויים (ע"פ 1195/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 24 (3.3.2020); ע"פ 5761/05 מג'דלאוי נ' מדינת ישראל, פסקה י (24.7.2006)), ומשכך אף מצבו הכלכלי הירוד של המערער – אינו מצדיק הפחתה מסכום זה. אשר על כן, אני סבור כי דין הערעור להידחות, וכך אציע לחברי ולחברתי.

כתב האישום תוקן במסגרת הסדר טיעון שעל פיו נמחקה העבירה המקורית שנכללה בכתב האישום ובמקומה הואשם המערער בעבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק.

ביום 7.1.2010 בשעה 16:00 או בסמוך לכך, בשכונת טרומפלדור בנהריה, ברח' יהודה המכבי, בסמוך לתחנת האוטובוס ביצע המערער מעשים מגונים בקטינה באופן שבעת שהבחין בה הולכת לבדה הוא קרא לה לגשת לעברו והקטינה נאותה וקרבה אליו.

...

דיון לאחר שעיינתי בטענות באי כוח הצדדים ובמכלול נסיבות העניין, הגעתי למסקנה כי מן הדין לדחות את הערעור.

כשלעצמי אני סבור שלא היה כל פגם באופן הפעלת המאסר המותנה.

אחרית דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מציע לחברי הנכבדים לדחות את הערעור.

הנאשם באותו מקרה עבד במס הכנסה כראש ענף ניהול ספרים וביצע במתלוננת, מנהלת גן בו ערך ביקורת ניהול ספרים, מעשה מגונה לאחר ששיכנע את המתלוננת כי סטה מהשורה למענה ושכעת עליה לגמול לו. גזרי דין נוספים שעניינם בשוחד כספי: · בת"פ (מחוזי-ת"א) 38121-03-21 מדינת ישראל נ' פורמן (31.10.22), אליו הפנו ב"כ הנאשם, נידון עניינו של נאשם שהיה חבר אגד ושימש בה בתפקידים שונים, בין היתר, כמנהל אגף המשק, והיה אחראי על רכש אוטובוסים.

· בת"פ (מחוזי-י-ם) 51913-06-14 מדינת ישראל נ' עבאסי (5.10.16), אילו הפנו ב"כ הנאשם, נידון עניינו של נאשם, עובד בחברת ניהול נכסים שנשכרה ע"י הערייה, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של בקשת שוחד, בכך שבקש תשלום על מנת שיסייע למתלוננים לסגור תיק חריגות בנייה בנכסם, לאחר שהציג להם על ידו מצג שוא לפיו קיימות חריגות.

...

חומרה מיוחדת מצא בית המשפט העליון בעובדה שהתנהגותו המבישה והמכוערת של הנאשם באותו מקרה נמשכה על פני תקופה של כשלוש שנים, בעוד שבמקרה שבפני מדובר באירועים שנמשכו כחודש אחד.

הערעור נדחה.

בשים לב לכל האמור, ובפרט לערכים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשם, מידת הפגיעה, נסיבות ביצוע העבירות, ומדיניות הענישה הנוהגת, אני סבור כי מתחם העונש ההולם נע מ-9 חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בעבודות שירות ועד 30 חודשי מאסר, לצד מאסר מותנה.