מעשה בית דין בפסק דין בהעדר הגנה

הבקשה לדחיית התביעה על הסף הבקשה לדחיית התביעה על הסף נסמכת על מספר נימוקים: היתיישנות, לאור זאת שהיא מתייחסת לאירועים שארעו בשנת 2007, שעה שהתביעה הוגשה בשנת 2020; לחלופין – שהוי; מעשה בית דין – בשל פסק הדין שניתן נגד התובע בהעדר הגנה; "האכסניה הנכונה" לבירור טענות התובע ביחס למילוי תפקידו של עו"ד סורוקר הנו בית המשפט של חדל"פ; מניעות והשתק – בשל דברים סותרים שאמר והעיד התובע בהליכים משפטיים אחרים.

...

כך נקבע בבית המשפט העליון ב-רע"א 2237/06 בנק הפועלים נ' וינשטיין (8.3.2009), פסקה 20 לחוות דעתה של כב' השופטת נאור: "גם אני סבורה, כי פסק דין שניתן בהעדר הגנה ומכריע מכללא לטובת התובע בפלוגתא עיקרית, שהיא נושא ההתדיינות הראשונה וההכרעה בה היא בבחינת הכרעה שבלעדיה אין, מונע מן הנתבע לשוב ולהעלות בהתדיינות נוספת טענות החותרות תחת הכרעה זו. לאמיתו של דבר, כל מסקנה אחרת תחתור תחת הצורך להגיש כתבי הגנה, או בקשות רשות להתגונן או להתייצב לדיונים. בשיטה המאפשרת לנהוג כך, פסקי דין שניתנו בהעדר הגנה לעולם לא יהיו חלוטים. לא יהיה צורך בהגשת בקשה לביטול פסקי דין כאלה ולא תהיה משמעות למועדים להגשת בקשת הביטול. נתבעים יוכלו, גם בחלוף שנים (כפי שארע בענייננו), להפוך לתובעים ולטעון טענות נגד החיוב, לרבות טענות מרכזיות ביותר... כך ייפגע הן האינטרס של בעל הדין שזכה בדינו להגנה מפני הטרדות חוזרות ונשנות מצידו של בעל הדין שכנגד והן האינטרס הציבורי בסופיות הדיון ובניצול יעיל של המשאבים השיפוטיים המוגבלים. אם נאפשר לבעל דין לשוב ולהתדיין בעניין שכבר הוכרע, ייפגעו מתדיינים אחרים הממתינים ליומם בבית המשפט (עניין גת). שיקול נוסף שיש לשקול הוא הרצון לצמצם את האפשרות להכרעות סותרות באותה סוגיה (עניין קלוז'נר, בעמ' 587) כבמקרה שלנו." הדברים האמורים מפי כב' השופטת נאור מקבלים חיזוק בתקנות התשע"ט: תקנה 4 המונעת מבעל דין שימוש לרעה בהליך השיפוטי, תקנה 5 המנחה את בית המשפט לאזן בין האינטרס של בעלי הדין לאינטרס הציבורי ותקנה 5א, לפיה עקרונות אלה ישמשו את בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו.

לא ראיתי שהמזכיר המשפטי דחה את קבלת המסמך, או שבקשתו לתקן את הפגם לא מולאה על-ידי הנתבעים, ולפיכך לא ראיתי מניעה לדון בבקשה ולהכריע בה. לאור כל האמור לעיל, אני מחליט לדחות את התביעה על הסף.

בהתחשב בכל אלה, אני מחייב את התובע לשלם שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ ולנתבעים 2- 3 שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.

בית משפט השלום בהרצלייה ת"א 34451-10-18 עובדיה נ' רונן ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט דוד יצחק תובעים רבקה עובדיה ע"י ב"כ עוה"ד ישראל הרצברג נתבעים 1. מיקי רונן ע"י ב"כ עוה"ד י בן מנחם ואח' 2. סי.פי.אס.או מסחר ויזמות עסקית בע"מ (ניתן פסק דין בהיעדר הגנה)

כעולה מפרוטוקול הדיון, ההסכמה למינוי המומחה לבחון את הליקויים גם בתיק זה נבעה, בין היתר, נוכח טענת הנתבע 1 לקיומו של מעשה בית דין מאחר שלטענתו מדובר באותם ליקויים שבגינם סולקו התביעה הראשונה והשנייה.

...

קרי, בית המשפט לא מצא כי קיים טעם לשלול פיצוי לחלק מהדיירים רק משום שלא הגישו תצהיר מקום בו בית המשפט מצא כי נסיבות העניין מצדיקות פיצוי בגין עוגמת נפש לדיירים שכן הגישו תצהיר בגין אותו ליקוי.

סוף דבר: לנוכח האמור לעיל: התביעה כנגד הנתבע 1 מתקבלת בחלקה.

התביעה כנגד הנתבעת 3 נדחית.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב – יפו (כב' הרשמת הבכירה טל כהן אלימלך) מיום 27.1.2024 בת"ק 43883-12-21 ועל החלטה מיום 7.11.2023 במסגרתה בוטל פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה ביום 16.3.2022.

נדחו טענות כי היה צורך לתקן ליקויים בדירה ובאשר לטענות נגד קבלן התמ"א נקבע, כי בפסק הדין שאישר פשרה בין הקבלן ובין התובע בת"ק 28183-02-21 נקבע כי הפצוי הוא לסילוק סופי ומוחלט גם לגבי תביעה עתידית בקשר למושכר נשוא התביעה ,ולכן קיים השתק ומעשה בית דין ביחס לאותן טענות.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) מטרת בית המשפט לתביעות קטנות היא לפתוח את שערי המשפט בפני "האזרח הקטן" על ידי יצירת מכשיר זמין, יעיל ומהיר לבירורן של תביעות בסדר גודל קטן יחסית, שאילו היו צריכות להתברר בסדר דין רגיל היו הופכות לא כדאיות.

עיין בהסכם הברור והגיע למסקנה כי לא הוכחה כל עילת תביעה שיש בה כדי לחייב את המשיבה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

וכך נקבע בפסק הדין (פיסקה 20): " ... גם אני סבורה, כי פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ומכריע מכללא לטובת התובע בפלוגתא עיקרית, שהיא נושא ההיתדיינות הראשונה וההכרעה בה היא בבחינת הכרעה שבלעדיה אין, מונע מן הנתבע לשוב ולהעלות בהתדיינות נוספת טענות החותרות תחת הכרעה זו. לאמיתו של דבר, כל מסקנה אחרת תחתור תחת הצורך להגיש כתבי הגנה, או בקשות רשות להיתגונן או להתייצב לדיונים. בשיטה המאפשרת לנהוג כך, פסקי דין שניתנו בהיעדר הגנה לעולם לא יהיו חלוטים. לא יהיה צורך בהגשת בקשה לביטול פסקי דין כאלה ולא תהיה משמעות למועדים להגשת בקשת הביטול. ... כך ייפגע הן האנטרס של בעל הדין שזכה בדינו להגנה מפני הטרדות חוזרות ונישנות מצדו של בעל הדין שכנגד והן האנטרס הצבורי בסופיות הדיון ובניצול יעיל של המשאבים השפוטיים המוגבלים. אם נאפשר לבעל דין לשוב ולהתדיין בעיניין שכבר הוכרע, ייפגעו מתדיינים אחרים הממתינים ליומם בבית המשפט (עניין גת). שיקול נוסף שיש לשקול הוא הרצון לצמצם את האפשרות להכרעות סותרות באותה סוגיה (עניין קלוז'נר, בעמ' 587) כבמקרה שלנו." [לעניין זה ראו גם נינה זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי (1991) עמ' 137-138; השופט י' עמית ברעא 1945/17 המועצה המקומית עראבה נ' פלוני (1.6.2017, סעיף 6); החלטת בית המשפט העליון (כב' השופטת ע' ארבל) ברע"א 6498/05 מרגלית צבעוני נ' בנק הפועלים בע"מ – סניף עפולה עלית (23.2.2006)] התנאים לתחולת ההשתק הינם כדלקמן: קיומה של זהות עובדתית ומשפטית בין הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינות; בהליך הראשון קיימו הצדדים היתדיינות בכל הנוגע לאותה פלוגתא, ולצד שנגדו מועלית טענת השתק היה יומו בבית-המשפט; ההיתדיינות הראשונה כללה קביעה פוזיטיבית; ההכרעה בפלוגתא הייתה חיונית לתוצאה הסופית של פסק הדין (השופט י' עמית ברע"א 1945/17 המועצה המקומית עראבה נ' פלוני (1.6.2017, פִסקה 6, והאסמכתאות המובאות שם).

...

יחד עם זאת, אני מקבלת את טענת הנתבעת כי פסק הדין שניתן בהליך הקודם יוצר השתק פלוגתא בין הצדדים.

" [ההדגשה לא במקור – ס.מ.] לעניין זה ר' גם דברי כב' השופטת (בדימוס) ה' גרסטל בת"א (מחוזי מרכז) 4307-04-08‏ הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת ישראל (5.10.2011): "בין מבטח למבוטח מתקיימים יחסי קרבה העולים לכדי יחסי קרבה משפטית. יחסים אלה נוצרים הן מכוח חוזה הביטוח הן מכוח חוק חוזה ביטוח המקימים למבטח ולמבוטח אינטרסים זהים השלובים זה בזה, אל מול צד ג' - המזיק, בייחוד בנוגע לשאלת אחריותו לגרם הנזק. הרי לא יעלה על הדעת כי בהליך אחד יקבע כי המזיק אחראי בגרימת נזק כלפי מבוטח ואולם בתביעת המבטח יקבע אחרת לגבי אותה מסכת עובדתית. ניתן לראות במבטח ובמבוטח כגורם אחד בעל אינטרסים משותפים וזהות אחת לעניין שאלת האחריות בדבר גרימת הנזק ואני סבורה כי הן השכל הישר הן שיקולי מדיניות מובילים למסקנה האמורה. ודוק מדובר בהשתק פלוגתה להבדיל מהשתק עילה, שאז ייתכן מצב דברים בו פסק הדין בהליך הראשון חוסם תביעה נוספת – של המבטח או המבוטח בהתאם לעניין, בגין אותה עילה, וכמו גם כל תביעה של הבא בנעליהם (נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי עמ' 479 (1991))." [ההדגשה לא במקור – ס.מ.] כן ראו לעניין זה דברי בית המשפט בתא"מ (שלום ת"א) 7943-02-13 לודמילה בורוכוב נ' איילון חברה לביטוח (12.5.2014) [להלן: "פסק הדין בעניין לודמילה"], והאסמכתאות המובאות שם: "ניתן לסכם ולומר. מבטח מבוטח, בתביעתם נגד המזיק – צד ג', הם בעלי אינטרסים זהים ושלובים זה בזה, לפחות באשר לשאלת האחריות לנזק. לאור זאת, נכון ומוצדק לראות בהם בעלי קרבה משפטית במידה כזו המצדיקה לראות בהם צדדים חליפים. עם זאת, יחסי מבטח – מבוטח אינם חזות הכל, ועל בית משפט לבחון גם את הנסיבות הספציפיות שבאו בפניו, ולקבוע לאורן אם יהא זה צודק ונכון להשתיק את אותו צד שלא נטל חלק, באופן ישיר, בהליך הקודם, ואם אומנם היה לו יומו בבית משפט". עוד אני מפנה לפסק הדין שניתן בת"א 78499/01 הדר בע"מ – חברה לביטוח נגד סבח סוהיל (8.9.2002): "מערכת היחסים שבין המבוטח למבטח במקרה של תביעת צד ג' יוצרת חזית אחת לשניהם אל מול התביעה בה האינטרסים של הצדדים להצלחתה שזורים אלה באלה. כך לגבי צד ג' וכך גם במערכת היחסים שבין המבטח למבוטח בבירור חבות המבטח בכל מקרה ביטוח, ובמערכה המשולבת כנגד המזיק.

כדברי בית המשפט: "... לא נטען שנמנע מהמשיבה ליטול חלק בהליך בבית משפט השלום, וגם אם היו חילוקי דעות בינה לבין המבטחת, לא שוכנעתי שקופחה זכותה ליומה בבית המשפט." אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה בשל השתק פלוגתא.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 5,000 ₪.

ביום 2.1.2019 הוארך המועד להגשת סיכומי התובע, לבקשתו, עד ליום 14.1.2019 וביום 23.1.2019 קבע בית הדין כי לנוכח אי הגשת הסיכומים "פסק הדין שריר וקיים", תוך שהתובע חויב בהוצאות משפט נוספות לנתבעות.

הערייה טוענת כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת היתיישנות, שכן כל עילות התביעה מתייחסות לאירועים שקדמו עוד להליך הקודם; יש לדחות התביעה מחמת שהוי ניכר בהגשתה; טענות התובע כבר הוכרעו ומדובר בהחלטות חלוטות, לפיכך יש לדחות התביעה מחמת מעשה בית דין; יש למחוק התביעה מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט שכן ניכר שהתובע מנסה לערוך מקצה שיפורים לטענותיו בהליך הקודם; לחלופין נטען כי יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה לאחר שלא קיים החלטות קודמות בהן חויב בהוצאות.

הנתבעת ביקשה כי יינתנו הוראות ביחס לכך והתובע ביקש לדחות את הדיון מחמת מחלת ב"כ. ביום 3.1.2024 הגיש התובע תגובתו לבקשת הנתבעת למתן הוראות ובקש כי יינתן פסק דין בהיעדר הגנה.

...

העירייה טוענת כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות, שכן כל עילות התביעה מתייחסות לאירועים שקדמו עוד להליך הקודם; יש לדחות התביעה מחמת שיהוי ניכר בהגשתה; טענות התובע כבר הוכרעו ומדובר בהחלטות חלוטות, לפיכך יש לדחות התביעה מחמת מעשה בית דין; יש למחוק התביעה מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט שכן ניכר שהתובע מנסה לערוך מקצה שיפורים לטענותיו בהליך הקודם; לחלופין נטען כי יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה לאחר שלא קיים החלטות קודמות בהן חויב בהוצאות.

בנסיבות אלו ולנוכח התעלמות התובע מהחלטות בהן חויב בתשלום הוצאות, אני סבורה כי באיזון השיקולים יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת בהליך.

לאור כלל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: על התובע להפקיד עד ליום 1.5.2024 ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת בהליך בסך 5,000 ש"ח. לא תופקד הערובה במועד, אורה על מחיקת התביעה ללא התראה נוספת.