מעשה בית דין בטענת אי עיסוק בחקלאות של חברי אגודה שיתופית

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע סע"ש 61202-12-17 21 יולי 2020 לפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם נציגת ציבור (עובדים) – גב' מרים יעיש התובע: אור שלו ע"י ב"כ עו"ד שמואל גלנץ הנתבעות: 1. אחת, אגודה חקלאית שיתופית בע"מ 540044560 2. תאיר כהן ויינר ע"י ב"כ עו"ד יובל ינאי פסק דין

בשנת 2017 אישרה האספה הכללית של הנתבעת את העברת ניהול גידולי השדה לחברת צבר (להלן: חברת צבר), כאשר הוסכם בין הנתבעת וחברת צבר כי העובדים הקיימים יעברו לעבוד תחת נהולה של חברת צבר בתנאים מסוימים (נספח י' לתצהיר הנתבעת).

כך נקבע גם בע"ע (ארצי) 28243-12-10 מיכאל הרץ – רשות השידור (12.09.2011)): "להוי ידוע כי הזכות לדמי ביגוד היא זכות נלווית שאינה ניתנת לפדיון בהעדר הוראה מפורשת (ע"ע 359/09 הדסה ביטון - בית דינה מעון הורים, ניתן ביום 25.5.11). משהמערער לא הצביע בפנינו על הוראה מפורשת מכוחה הוא זכאי לפדיון דמי הביגוד, דין טענתו להדחות." בהיעדר הוראה מפורשת בצו ההרחבה לתשלום בכסף תמורת ביגוד, הרי שאין חובה לפדיון הזכות בכסף במקרה שבו לא ניתן ביגוד בעין במהלך תקופת העבודה.

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, היתנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעיסקו, במשלח ידו או במקצועו; (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו; בסעיף זה "אדם" - יחיד או תאגיד; "מוגבלות" - לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.

הצעת החוק (הצעת חוק למניעת היתעמרות בעבודה, התש"ף–2019 (הונחה על שולחן הכנסת ביום 9.12.19)) מגדירה מהי מטרת החוק ומהן דרכי ההתעמרות אשר יש בהן כדי לזכות בפצוי, כדלקמן: חוק זה מטרתו לאסור היתעמרות בעבודה בשירות או במוסד להשכלה לבוגרים, כדי להגן על כבוד האדם וחרותו, על רווחתו ועל חופש העיסוק.

מה שקרה בנתיים שאחרי שכבר ההחלטה, רוצה להסביר כי מדובר במושב שיתופי החלטות מתקבלת בהנהלה שמונה 8 חברים ואז החליטו להעביר לאספת חברים, כלל החברים באגודה מצביעים בהחלטה של 86% מכלל החברים הוחלט להמשיך את הדיונים להכנס לשותפות של צבר קמה, זה החלטה של האספה הכללית פעלנו בהתאם והתחלנו להוציא לפועל את החלטת האספה.

תסכים שבמכתב הזה לא נטענה שום טענה על פיטורים או זימון לפיטורים עקב היותך חבר הסתדרות לאחר שזומנת פעמיים לשימוע.

...

מכל האמור, טענת התובע כי פוטר על רקע היותו נציג עובדים, נדחית.

אחרית דבר על יסוד כל האמור, תשלם הנתבעת לתובע בגין זכויותיו כמפורט בסעיף 64 סך כולל של 43,273 ₪ אשר ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.4.18 ועד למועד התשלום בפועל.

משהעמיד התובע תביעתו על הסף של 331,220 ₪ ואשר בסופו של יום מצאנו כי התובע זכאי לסך של 43,273 ש"ח שהם כ-13% מתביעתו ומשעיקר טענותיו נדחו כאשר התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחתה במלואה, מצאנו כי יש לחייב את התובע בתשלום הוצאותיהן המשפטיות של הנתבעות בסך של 10,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ת"א 14035-04-16 גובר נ' רשות מקרקעי ישראל לפני כבוד השופט שלמה פרידלנדר התובע שמואל גובר ע"י עו"ד יואל נעים הנתבעים .1 רשות מקרקעי ישראל ע"י עוה"ד נאוה גוטמן ועדי רון .2 פעמי תש"ז, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ע"י עו"ד אריק נצר פסק דין

מבוא וטענות הצדדים לפניי תובענה להצהיר כי הנתבעת 1, רשות מקרקעי ישראל (להלן: "הרשות") חייבת להקצות לתובע, חבר פעמי תש"ז, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: "האגודה"), את משק 38 במושב, ללא תשלום דמי חכירה מהוונים, בהתאם לתנאים שחלו בעבר על הקצאות כאלה.

דא עקא, שאז – ולמעשה: מאז 14.1.04 – כבר לא ניתן היה לזכות בנחלה במושב דנן, בתחילה – בכלל, עקב הקפאה; ובהמשך – ללא תשלום דמי חכירה מהוונים בגין חלקת המגורים של הנחלה; הכול בהתאם להחלטות של מועצת מקרקעי ישראל [כמפורט וכמבואר בסיכומי הרשות, סעיפים 16-8].

פעם היה מדובר על אינטרס צבורי לעודד עיסוק בחקלאות ופיזור אוכלוסין.

האגודה רק טענה שלא הייתה צריכה לפנות לתובע; משום שהתובע ידע על ההקצאות, ובכל זאת לא פנה ביזמתו בדרישה לממש את זכאותו (תוך נכונות לקיים את תנאיה).

...

ענייני מקרקעין ונחלות אינם מסוג העניינים שיש מקום להידרש להם, ולהכריע בהם, על יסוד טענות שבעל פה [חוק הפרוצדורה האזרחית העותומני, סעיף 80].

תביעת התובע לפיצוי ושיפוי בגין נזקים נלווים לאיחור בהקצאת הנחלה במושב סולקה על הסף, בהיותה בלתי מגובשת וגם חורגת מסמכותו העניינית של בית משפט זה. סוף דבר: תביעת התובע נגד הרשות נדחית.

תביעת התובע נגד האגודה, בעניין הנשיאה בדמי החכירה המהוונים שהרשות דורשת, מתקבלת באופן חלקי; במובן זה שהאגודה תישא במחצית העלות הזו, בכפוף לתחימת החבות כמפורט לעיל [בפסקה ‎45].

תביעתו הכספית הנלווית של התובע נגד האגודה נדחית על הסף מחוסר סמכות עניינית.

החלטת הוועד המנהל להפסיק את חברותה של הגב' ליאון באגודה, נסמכה על הטענה, כי הגב' ליאון חדלה מלהחזיק במשק חקלאי, בה בשעה שתקנון האגודה קובע (בסעיף 14(ג) לתקנון), שחברותו של חבר באגודה פוקעת "בחדלו להחזיק במשקו החקלאי". בפסק הדין שניתן (בתאריך 27.3.2017) תביעת הגב' ליאון התקבלה, לאחר שנימצא שרבים מחברי האגודה הפסיקו לעסוק בחקלאות, ולמעשה שטחי האדמה ששמשו את עסוקם החקלאי (חלקות ב') הוחזרו לרשות מקרקעי ישראל, ותמורתם הנתבעת קיבלה זכויות בשטחים שונים, עליהם מתעתדת היא להקים מיזמי נדל"ן שונים.

" השאלה העיקרית העומדת לפנינו היא שאלה פרשנית, דהיינו: האם הסיכסוך בין הצדדים, בנוגע להכללתה (או אי הכללתה) של התובעת בפנקס החברים של האגודה, היא "סיכסוך הנובע מעסקי האגודה". הדיון בשאלה זו התעורר בעבר בפסיקה, וההלכה שנקבעה היא, כי "סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה" משמעותם סכסוכים בנוגע לעניינה הפנימיים של האגודה, להבדיל מסכסוכים הנוגעים לחוקיות מוסדות האגודה או לתוקף בחירתם של נושאי התפקידים בה (ע"א 234/81 ירמה נ' מזרע קיבוץ השומר הצעיר להתיישבות שיתופית בע"מ, פ"ד ל"ו(4) 113 (1982); רע"א 1139/99 כפר מחולה מושב עובדים נ' בית שאן חרוד אגודה שיתופית, פ"ד נ"ד(4) 262 (2000)).

לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, ובהסתמך על הדברים שלעיל, הנני מקבל טענתה של התובעת, כי עניין חברותה של התובעת באגודה (או אי חברותה בה) הוא עניין קונסטיטוציוני ואינו "עניין פנימי", ועל כן סעיף 132 לתקנון האגודה אינו חל על העניין שלפני.

...

לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, ובהסתמך על הדברים שלעיל, הנני מקבל טענתה של התובעת, כי עניין חברותה של התובעת באגודה (או אי חברותה בה) הוא עניין קונסטיטוציוני ואינו "עניין פנימי", ועל כן סעיף 132 לתקנון האגודה אינו חל על העניין שלפני.

סוף דבר אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני דוחה את הבקשה.

(ב) הנני קובע התובענה לקדם משפט ליום א' 9.1.2020 בשעה 09:00.

(ג) הנני מחייב את האגודה לשלם לתובעת הוצאות הבקשה (כולל מע"מ) בסך 9,360 ₪.

בית המשפט המחוזי בחיפה ה"פ 36289-04-19 נהריה – כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' דפנה פרידמן 26.9.2019 לפני השופט יצחק כהן, סגן נשיא נהריה – כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רון רוגין המבקשת דפנה פרידמן ע"י ב"כ עו"ד זיו אריאלי התובעת החלטה

בהקשר זה נטען, כי מזה עשרות שנים לאגודה אין כל קשר לחקלאות, ולמעשה מה שנותר ממנה הם נכסי הנדל"ן שהופקו במאמץ משותף של כלל חבריה לאורך עשרות שנים, וניהולם באופן שיטיב עם חברי האגודה.

דיון לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, הנני מחליט לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין.

כראיה לכך, אפנה לבקשתו של עו"ד רוגין מיום 2.7.2019 לדחיית מועד דיון, בה צוין בסעיף 2 כי: "התובענה הומצאה ל'נהריה כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ' (להלן – כפר שיתופי נהריה) רק ביום ה-28 במאי 2019; מצ"ב אישור המצאה." יתרה מכך, בבקשה לביטול פסק הדין, לא הכחישו באי כוחה של המבקשת כי המרצת הפתיחה נימסרה להם כדין, אלא טענו שהמועד להגשת התשובה "נפל בין הכסאות", וכי נושא בקשת הארכה "לא טופל במועד" (ראו סעיף 8 לבקשה).

באותו עניין קבעתי, בין היתר, כי אופייה החקלאי של האגודה, כמו גם עסוקם החקלאי של רבים מחבריה, חלפו מן העולם, אולם תקנון האגודה לא תוקן בעקבות השינויים אלה.

...

סוף דבר אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני מבטל את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה בתאריך 23.7.2019.

(ג) הנני קובע התיק לקדם משפט ליום 4.11.2019 בשעה 09:00.

לאור התוצאה אליה הגעתי, הנני מחייב את התובעת לשלם למשיבה (נהריה – כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ) הוצאות הבקשה (כולל שכ"ט עו"ד ומע"מ) בסכום כולל של 5,850 ₪.

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"א 11074-02-18 קבוץ מיצר בע"מ- אגודה שיתופית חקלאית. ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל חיפה ואח' לפני כבוד השופטת רננה גלפז מוקדי התובעים .1 מיצר אגודה שיתופית ח.פ. 570027102 .2 מייסדי מיצר אגודה שיתופית ח.פ. 570052985 .3 **** כהן ת.ז.059076323 .4 גולן דדון ת.ז. 024597692 ע"י ב"כ עו"ד מירום ואח' הנתבעים .1 רשות מקרקעי ישראל ע"י ב"כ עו"ד אונגר-עמית מפרקליטות מחוז צפון .2 חמת גדר בע"מ ח.פ. 5107544199 (משיבה פורמלית) ע"י ב"כ עו"ד נתן מאיר ושות' פסק דין

דיון כאמור טוענים התובעים כי העברת הזכויות מאגודת הקבוץ לאגודת המייסדים, אינה מהוה ארוע המקים חובת תשלום הפרשים, זאת ממספר טעמים: לא מדובר בהעברת מניות מהותית שנועדה להשיא רווחים או לשנות מהותית את בעלי המניות או את חלקם במניות ובכלל זה חברי אגודת המייסדים הם למעשה כל החברים אשר ביום השינוי היו חברי האגודה השיתופית מיצר, כאשר סך המניות שלהם לא השתנה ולמעשה מדובר בהחלפת השם של הישות המשפטית המחזיקה במניות בלבד, ארוע אשר כשלעצמו אינו מקים חובת תשלום הפרשים, כך גם קבעה רשות המיסים כאשר החליטה שלא לחייב אותם בתשלומים כלשהם; בנוסף, טוענים התובעים, רמ"י הייתה מעורבת למן הרגע הראשון בתהליך שנויי הסווג של היישוב, הליך אשר נמשך שנים רבות.

"במטרה לקבוע את התנאים שיאפשרו את שינוי מעמדו של קבוץ/מושב שיתופי למעמד של מושב עובדים/כפר שיתופי". עקרונות היסוד מצאו ביטוי בהחלטת ממשלה מספר 1879, שם נקבע, על יסוד ההמלצות שאומצו כי "למדינה יש אינטרס בקיומו של הישוב במקומו הנוכחי משיקולים התיישבותיים בטחונים" (סעיף 4א' להחלטה), "למדינה יש עניין שהישוב לאחר סיווגו החדש ימשיך באחיזה בקרקע בדרך של עיבוד הקרקעות הכלולות במשבצת החקלאית שלו" (סעיף 4ב' להחלטה), "ביישוב מספר מספיק של תושבים המהוים "מסה קריטית", דבר שיאפשר את תיפקודו כישוב עצמאי מתפתח, גם לאחר שנויי סיווג" (סעיף 4ג' להחלטה), "האגודה השיתופית, קיבלה החלטה כדין לבקש את השינויים הנדרשים בתקנון פנתה בהתאם לקבוע בתקנונה, באמצעות המוסדות המוסמכים שלה בצרוף עמדת התנועה הקיבוצית, בקשה לבצע שינוי הסווג המבוקש" (סעיף 4ה' להחלטה), "הבטחת זכויותיהם של חברי הקבוץ/מושב שיתופי במתכונת דומה ל"ערבות הדדית" (סעיף 4ו' להחלטה), "שיעור דמי הסכמה לשינוי סיווג של קבוץ/מושב שיתופי למושב עובדים או כפר שיתופי, יקבעו בידי מועצת מקרקעי ישראל. המועצה תשקול לקבוע שעורי דמי הסכמה מופחתים ליישובי קוי העימות ולישובים בעדיפות לאומית א', כן תשקול המועצה לפטור מדמי הסכמה, לתקופה קצובה, ולעניין זה תוכל לקבוע אזורים גיאוגרפים בהם יחול הפטור" (סעיף 7 להחלטה), (ראו נספח ג' לתצהיר איריס ורד ונספח 3 לתצהיר כהן).

הינה כי כן, לא מצאתי כי ניתנה לתובעים הבטחה ברורה לפטור אותם מתשלום הפרשים בגין העברת הזכויות באמצעי הייצור ועל כן, דין טענתם בדבר קיומה של הבטחה מנהלית, היא דחייה.

בשנת 2014 היתקיימה פגישה שבה לא נטען דבר בנושא ולמרות שבחודש פברואר 2016 מעלה רמ"י לראשונה בפני התובעים דרישה לתשלום, אזי חודש לאחר מכן, במסגרת הוועדה הבין משרדית, רמ"י מציינת דרישת תשלום אחת ויחידה – דמי הסכמה בגין הקצאת המקרקעין של הישוב ואינה מעלה דרישת תשלום כלשהיא אחרת הנוגעת להעברת מניות חמת גדר.

כך, למשל, אהרוני, אשר עסוקו בקרקע חקלאית, אינו עוסק בשטח חמת גדר, שכן, כפי שהסביר, המדובר בשטח שאינו לשימוש חקלאי אלא לנופש ולכן לא יכול היה להשיב לשאלות הנוגעות לחמת גדר.

...

טענת רמ"י כי פניית ב"כ התובעים בשנת 2016 מעידה על כך שידעו שצפויה דרישת תשלום בגין העברת מניות חמת גדר אין בה ממש ואינני מקבלת אותה, מה גם שכאמור, הדבר היה ממילא לאחר שתהליך השינוי כבר התקדם ולא ניתן היה לעוצרו.

סיכומו של דבר, בנסיבות כאן, מצאתי כי רמ"י יצרה בפני התובעים מצג אשר עליו הסתמכו ושינו בתום לב, את מצבם לרעה.

התביעה מתקבלת, כאמור, באופן שאני מורה, כמבוקש, כי העברת הזכויות בנתבעת 2 מן התובעת 1 לתובעת 2, לא תחויב בתשלום כספי לרמ"י, כפי שדרשה זו האחרונה, בהסתמך על החלטה 845 שלה ועל חוזה החכירה בין הנתבעות 1-2.