מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

מעשה בית דין בבית דין רבני

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

טענות המבקשת הנתבעת (להלן: האם) טוענת בבקשתה לסילוק על הסף שהוגשה ביום 27.2.23 כי האב הגיש תביעה לבית הדין הרבני בעיניין הקשר בינו לקטינה, בת הצדדים, ומתנהל בבית הדין הליך זה כשנה, שבמסגרתו הוגשו תסקירים וניתנו החלטות שונות ולמעשה בית הדין הרבני הוא זה שדן בתיק.
...
טענות המשיב התובע (להלן: האב) בתגובתו שהוגשה היום טוען כי יש לדחות את הבקשה.
על רקע האמור הבעתי בסע' 8 להחלטה סברתי כי: "ראשית יאמר, כי משעה שמתקיימים הליכים בבית הדין הרבני – גם אם לא במסגרת תביעה תלויה ועומדת - בליווי העו"ס, שאך לפני מספר ימים הגישה עדכון, הרי שלטעמי נכון וראוי היה לפנות לבית הדין הרבני בעקבות עדכון העו"ס האחרון. זאת, לנוכח העובדה כי החומר והשתלשלות הדברים מונחת בפני בית הדין הרבני, שטיפל בנושא עד כה. לעניין זה יאמר כי אמנם, האב מפנה בתשובה שהגיש היום להחלטת בית הדין הרבני מיום 14.4.22 ולפיה, היות וחלפו 60 ימים מפתיחת התיק, לא ניתן לקיים פעילות בתיק והוא יסגר ועל הצדדים לפתוח תיק מתאים. ברם, כפי שראינו, בית הדין הרבני לא משך ידו מהעניין וכך, ניתנה החלטה מיום 22.9.22 והעו"ס כאמור פנתה אליו בעדכון מיום 19.1.23 עם המלצות והעניין תלוי בפניו". עם זאת, הדברים נאמרו לעניין הליך פתיחת הליך ישוב סכסוך בפני בית משפט זה במקביל לניהול הליכים בתיק ישוב סכסוך בבית הדין הרבני.
העובדה המכרעת לטעמי שבגינה יש לקבל את בקשת האם היא העובדה שבית הדין הרבני דחה במפורש בהחלטתו מיום 12.2.23 את בקשת האב לסגור את התיק שלפניו.
על רקע האמור, אני מורה על סילוק התביעה על הסף.

בהליך תלה"מ שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בנגוד לגירסה שהציג הנתבע הרי שהעניין הרכושי לא הוכרע על ידי בית הדין הרבני ולמעשה הנתבע זנח את תביעתו שם לאחר שהוא והתובעת חזרו להתגורר יחד (עניין אשר יפורט בהמשך).
...
טענות הנתבע בתמצית לטענתו, יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות.
בשים לב כי הדירה נרשמה על שם התובע ואחיו במהלך החיים המשותפים בשנת 1986, הרי שישלם הנתבע לתובעת את מחצית שוויה של הדירה בהתאם לחוות דעת שמאי, מר אלון יומטוביאן במען: סוקולוב 12, פתח תקווה.
סוף דבר על כן, בהתאם לנימוקים שפורטו לעיל, מצאתי לקבל את התביעה במלואה זולת איזון רכב XXX.
אל נוכח התוצאה אליה הגעתי ישלם הנתבע הוצאות משפט בסך של 15,000 ₪.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2022 ברבני באר שבע נפסק כדקלמן:

"כאשר מתגונן הנתבע בבית־המשפט המחוזי מפני תביעת מזונות של ילד בטענה שהיה מעשה־בית־דין בבית־הדין הרבני, יש וקיים ספק אם אמנם היה הילד צד להליכים בבית־הדין הרבני – שבמקרה זה חסומה לו הדרך לבית־המשפט המחוזי עקב מעשה־בית־דין שהיה – או שמא התדיינו שם ההורים בינם לבין עצמם.
יתירה מזו, הרי מגמתו של הנוסח הסופי של חוק שיפוט בתי הדין הרבנים באה דווקא להרחיב את הסמכות החוקית של בית הדין "אגב גירושין", מעבר לסמכות שהוענקה בדבר המלך בעצתו ובהצעת החוק, לא רק ל"מזונות [האשה] אגב גירושין" – alimony – (כפי המקור), אלא "בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין". כמו כן, נוספה הפיסקה "לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג", לפרֵט ולהבהיר ברחל בתך הקטנה שמדובר אף במזונות עבור הילדים במסגרת הכריכה.
...
בכל מקרה, במסקנת פסה"ד הנ"ל נקבע: "לאור כל האמור בהרחבה לעיל וכפי שכתבנו בפתח דברינו, בית הדין דוחה את הערעור וקובע כי בסמכות בית הדין הרבני לדון בתביעת מזונות הילדים אשר כרכה האישה לתביעת הגירושין שהגישה, ומחזירה להמשך טיפולו של בית הדין האזורי." כמו כן ציין ב"כ האישה לפס"ד נוסף מביה"ד הגדול, תיק 1308912/6, מיום כ"ח במרחשוון תשפ"ב (3.11.2021), בה חזר הרה"ג שלמה שפירא שליט"א על תמצית דבריהם בדחייתו על הסף "ערעור" (שהוגש באיחור) על החלטת ביה"ד שקבע סמכות להמשיך לדון במזונות הקטינים, וכתב: "...קיימת האפשרות שייפסק כי בית הדין קנה סמכות לדון במזונות הקטינים גם מכוח הכריכה וכי אין הדברים עומדים בניגוד להלכת שרגאי, כטענת המערער, שכן לעניין זה קובע המבחן המהותי, וכי אין הדברים אף מנוגדים להלכה מחייבת אחרת שמכוח פסיקת בית המשפט העליון בבע"מ 7628/17 – אם משום שפסיקה זו, שאותה פסק בית המשפט העליון שלא בשבתו כבג"ץ, לא יצרה הלכה המחייבת את בית הדין הרבני; אם משום שפסיקה זו – לוּ נרצה לראותה כהלכה המבטלת הלכות קודמות שקבעו אחרת – לא ניתנה בדרך המקובלת בביטול הלכות קודמות: בהרכב אקראי של שלושה שופטים, ולא בהרכב מורחב, ללא אזכור את פסקי הדין המרכזיים שקבעו את ההלכות הישנות שפסיקה זו שינתה, לפי הנטען, ללא עמידה על השוני בינה לבינן והתמודדות עימו וללא הנמקה של הסטייה מהן; ואם משום שדעת הרוב בה לא קבעה אלא את עצם היותה של הלכת שרגאי שרירה וקיימת, והקביעות הנוספות שבה, שמכוחן יש שביקשו לצמצם את סמכויותיו של בית הדין בהשוואה לשהיה מקובל עד לפסיקה זו אינן חלק מדעת הרוב אלא דעתו של השופט מזוז בלבד – ונוסיף כי מאחר שלא נצרכו לצורך המסקנה שאכן נקבעה בדעת רוב לעניינו של אותו מקרה עצמו לכאורה גם אינן חלק מה'רציו' של פסק הדין אלא מה'אוביטר' – וראה לעניין זה בפסק דינו של בית דין זה מד' במרחשוון התשפ"ב (10.10.2021) בתיק 1250217/3 (פורסם)." עוד ציין לפס"ד של בתי דין תל אביב יפו (תיק ‏1367483/7) מיום כ"ב בתמוז תשפ"ב (21.07.2022) שקבע סמכות לדון במזונות קטינים על סמך פס"ד ביה"ד הגדול.
עוד ביסס כב' השופט מזוז את פרשנותו המחודשת על פרשנות תכליתית להלכת שרגאי, כפי הבנתו, וכתב (סעיף 16): "דברים אלה מובילים אותנו לתכליות אותן מבטיחה הלכת שרגאי. הלכה זו אינה משקפת אך פרשנות לשונית-תכליתית של הוראת סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין אלא היא מבקשת גם לקדם ולשמר תכליות וערכים מהותיים, אשר לדעתי תומכים ומחייבים את המסקנה שאין לסטות ממנה. התכליות המהותיות העיקריות שביסוד מניעת כריכת מזונות ילדי בני הזוג בתביעת גירושין הן: שמירת והבטחת זכויות הקטין לבל ייפגעו במסגרת הסכסוך בין ההורים, מניעת שימוש במזונות הילדים כמנוף לחץ לפגיעה בזכויות בן הזוג (לרוב, בת הזוג) אגב הגירושין, ומניעת "מירוץ סמכויות" בין ההורים לענין זה."
לטעמנו, כפי שכבר בארנו בפסה"ד הקודם, אף כב' השופט קרא שהצטרף לדעת כב' השופט מזוז לא הסכים לכל פרטי דבריו אלא בכך, "כי לא נס ליחה של הלכת שרגאי המצויה עמנו יובל שנים, וכי היא התקדים המחייב בפסיקתו של בית משפט זה. עיון בהנמקות חברי שכנעוני כי גם אין כל הצדקה עניינית לשינויה או לסטייה ממנה, משזו עלולה להיות כרוכה בפגיעה קשה בטובתו של הקטין." אף הדגיש שאין כל הצדקה לשינויה או לסטייה מהלכת שרגאי.
" מסקנה לאור כל הנ"ל, ביה"ד קובע כי לפי המצב המשפטי כעת, וכפי שפורט בפס"ד מביה"ד הרבני הגדול (תיק 1250217/3) – בית הדין מוסמך לדון גם בתביעה למזונות קטינים הכרוכה, למרות התנגדות הבעל לכך, בהתאם לסעיף 3 של חוק שיפוט ביה"ד הרבני.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בנוסף, המבקשת טוענת כי דחיית בקשתה לפטור מאגרה על בסיס החסינות השיפוטית פוגעת באנטרס הצבורי, וזאת כי: "לא בכל המקרים יתאפשר לברר את השאלות המתעוררות בזיקה לחסינות השיפוטית בשלב מוקדם מבלי שתשמענה ראיות". לעניין חסינות עובדי ציבור (סעיף 7א לפקודת הנזיקין) – נטען כי המעשים המיוחסים לעובדי מזכירות בית הדין הרבני (המשיבים 8-6) בוצעו תוך חריגה מסמכות או תוך שימוש לרעה בסמכות במזיד, ועל כן אינם חוסים תחת החסינות.
...
לנוכח כל האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.
למעלה מן הצורך, מצאתי לציין שלושה טעמים אשר יש בהם כדי לתמוך במסקנה כי לא נפל פגם בהחלטות מושא בקשת רשות הערעור.
סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

זאת, שכן נראה כי למרות ההלכות האמורות שנקבעו ע"י בית המשפט העליון, באופן מעשי בתי הדין הרבניים כן מקבלים החלטות בנושא מזונות ילדים, ולו כהחזר הוצאות (דבר העולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט העליון), או כמזונות זמניים.
...
לאור האמור אני קובע כי הנתבע הפר את ההסכם כאשר לא נתן לתובעת את המענה המיטבי בעניין זה. אולם, שעה שבפעם השנייה שהעלתה התובעת עניין זה הודיע הנתבע שישקול להגיש בקשה, והתובעת לא המתינה לכך והודיעה לנתבע על סיום ההתקשרות עמו כבר למחרת, הרי שלא היה בהפרה זו כדי להצדיק את סיום ההתקשרות, ואני סבור כי התובעת זכאית הייתה בגינה אך לפיצוי בסך 2,000 ₪.
מסקנה זו מוכחת מתוך החלטת בית הדין שצירפה, כאמור, התובעת עצמה, שם הבהיר ביה"ד (בעמ' 5 באמצע) כי לפי הדין יש לדבוק בגרסתה הראשונה של התובעת, כאשר מדובר בגרסת באת כוחה שהובעה בע"פ, ולא בגרסה שהובעה בכתובים.
לפיכך התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו