מערער זייף והפיץ כרטיסי אשראי באמצעות מחשב

ערעור המדינה על הכרעת-הדין של בית המשפט השלום ברמלה (כב' השופט אבו-שחאדה) בת"פ 8458-06-16 שניתן ביום 8.9.19, ובו זוכו ארבעת המשיבים מבצוע עבירות של קשירת קשר לבצוע עוון לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 [להלן: "חוק העונשין"] וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ובצוותא לפי סעיפים 415 סיפא + 29 לחוק העונשין; המשיב 1 [להלן: "המשיב"] זוכה, בנוסף, מבצוע עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק העונשין וזיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 לחוק העונשין.

לצורך הפצת הסחורה, מפעילה החברה "מערך שטח" הכולל בין היתר סדרנים, שתפקידם לסדר את המוצרים על מדפי הסניפים.

דיווחי שעות העבודה והשכר של העובדים היומיים מולאו באופן ידני ולא ממוחשב.

בהעדר נוהל החתמת כרטיס בחברת יוניליוור, ודיווח באמצעות טבלאות שאושרו בדיעבד על ידי המשיב בצרוף חותמתו, לא ניתן להוכיח כי תכני הטבלאות כוזבים.

...

על רקע האמור, בית-המשפט קבע, כי המערערת לא עמדה בנטל הבאת הראיות הראשוני להוכחת טענתה, וכן נכשלה בהפרכת טענות המשיב לפיהן מי שמילא את הטבלאות הם עובדי "דנאל". בית-המשפט קמא קבע כי די בנתונים אלו על מנת לזכות את כל המשיבים מכל המיוחס להם בכתב האישום.

לטעמנו, ואף מבלי להיכנס לתוכן העדויות הנ"ל, שלל הראיות הנסיבתיות שעלו מתוך העדויות ופורטו על-ידי בית-המשפט, מביאות למסקנה כי התביעה עמדה באותו נטל ראשוני, וגם כאן היה מקום להתייחס לפרשת ההגנה במלואה.

על כן, מבלי להיכנס לשאר העדויות, אנו קובעים כי די בצבר זה של ראיות נסיבתיות כדי להביא למסקנה שיש צורך לנתח בשנית את עדויות התביעה, לקבוע ממצאי מהימנות וכן לסקור את עדויות ההגנה לרבות קביעת ממצאי מהימנות לגבי כל אחד מהמשיבים.

אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור באופן חלקי, במובן זה, שאנו מורים על ביטול הכרעת-הדין, ובהתאם לסמכותנו מכח סעיף 213 לחסד"פ אנו מורים לבית-המשפט קמא לכתוב הכרעת-דין בכפוף להנחיותינו שפורטו לעיל.

לצורך הפצת הסחורה, הפעילה החברה "מערך שטח" הכולל בין היתר סדרנים, שתפקידם לסדר את המוצרים על מדפי הסניפים.

על רקע האמור, בית-המשפט קבע, כי המערערת לא עמדה בנטל הבאת הראיות הראשוני להוכחת טענותיה, וכן ניכשלה בהפרכת טענות המשיב לפיהן מי שמילא את הטבלאות הם עובדי "דנאל". בהעדר נוהל החתמת כרטיס בחברה ודיווח באמצעות טבלאות שאושרו בדיעבד על ידי המשיב בצרוף חותמתו, לא ניתן להוכיח כי תכני הטבלאות כוזבים.

את התוצרים של הבדיקה שלהם הם היו שולחים אליו בפקס, המשיב היה מעלה אותם על מחשב ושולח אותם – אך הוא מסר לשוטרים כי אלו אינם בידיו (שם, עמ' 8, שורות 235 – 246).

בית-המשפט קמא קבע, בסיפא הכרעת-הדין השנייה, כי יש להרשיע את המשיב בלבד בעבירה של זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר (בנגוד לקביעותיו העובדתיות בהכרעת-הדין הראשונה), אך בשל אי-הוכחת הנסיבות המחמירות יש להרשיעו בזיוף בעבירה מסוג עוון, לפי סעיף 418 אמצע לחוק העונשין ((כשגם בהקשר זה נזכיר, כי לא הוגש ערעור מטעם המשיב).

...

על רקע האמור, בית-המשפט קבע, כי המערערת לא עמדה בנטל הבאת הראיות הראשוני להוכחת טענותיה, וכן נכשלה בהפרכת טענות המשיב לפיהן מי שמילא את הטבלאות הם עובדי "דנאל". בהיעדר נוהל החתמת כרטיס בחברה ודיווח באמצעות טבלאות שאושרו בדיעבד על ידי המשיב בצירוף חותמתו, לא ניתן להוכיח כי תכני הטבלאות כוזבים.

בהקשר זה נאמר, כי בפסק-דין זה בחרנו שלא להתייחס כלל לעדויות אלו של ראשות הצוותים, כאשר לטעמנו הרשעת המשיבים עומדת בעינה גם בלעדיהן.

סוף דבר: ערעור המדינה מתקבל, כך שיש להרשיע את המשיבים כולם בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובצוותא לפי סעיפים 415 סיפא + 29 לחוק העונשין בגין מלוא התקופה המתוארת בכתב-האישום, כשסכום המרמה עומד על 379,810 ₪.

בנוסף, המשיב 1 מורשע בביצוע עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק העונשין וזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין.

הנאשם הורשע על סמך הודאתו בכך שב-5.8.2018 פרץ יחד עם אדם נוסף לרכב שחנה בחניון רידינג שמצפון לירקון בתל אביב בעת שלפי תנאי שיחרור ממעצר שנקבעו לו על ידי בית המשפט בתיק אחר היה עליו להיות במקום עבודתו ברמת גן. הנאשם ושותפו פתחו את אחת מדלתות תא הנוסעים של המכונית ואת דלת תא המטען, והחלו להוציא מתא המטען את התיקים שהיו בו. באותה שעה הגיע למקום אחיו של בעל הרכב, שבקש מהם לחדול ממעשיהם ולהחזיר את הרכוש, וכך עשו.

התובע הפנה למספר פסקי דין - ברע"פ 4338/15 פראג'י כהן נ' מדינת ישראל (2015) נדחתה בקשת רשות ערעור בתיק שבו נגזרו 6 חודשי מאסר בפועל על נאשם בעל עבר פלילי שפרץ לרכב בניפוץ חלונו וגנב מתוכו תיק ובו כרטיס אשראי, כסף מזומן ומסמכים אישיים – עיון בעפ"ג (מרכז – לוד) 2559-02-15 פראג'י כהן נ' מדינת ישראל (2015) מעלה שבית המשפט אישר את המיתחם שקבע בית משפט השלום שנע בין 4 ל-12 חודשי מאסר.

בת"פ (טבריה) 51805-07-15 מדינת ישראל נ' יהודה זריהן (2016) נקבע מיתחם עונש הולם בין 6 ל-18 חודשי מאסר למי שפרץ לרכב בניפוץ חלונו וגנב מתוכו שני תיקים ובהם 1,000 ₪ במזומן, מחשב לוח, טלפון נייד, כרטיסי אשראי, מסמכים אישיים ועוד.

...

עוד ציין הסניגור כי במהלך ניהולו של תיק זה התכוון לצרפו לתיק אחר של הנאשם שהסתיים בהודאה, אך לא צירפו בסופו של דבר כיוון שברגע האחרון נודע דבר קיומו של המאסר המותנה שהוזכר לעיל.

אני סבור שאכן כדברי התובע אלמלא הראה הנאשם לאחרונה סימני שיקום היה מקום להטיל עליו לנוכח עברו הפלילי עונש הנמצא בחלקו העליון של מתחם העונש ההולם.

לנוכח כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל.

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"פ 19898-11-11 מדינת ישראל נ' אברהם(עציר) בפני כב' השופטת ניצה מימון שעשוע המאשימה מדינת ישראל הנאשם אביחי אברהם (עציר) ע"י ב"כ עו"ד איתן און גזר - דין

הנאשם נטל מהרכב כרטיסי אשראי, שני מכשירי אייפון, שני מחשבים ניידים, כסף מזומן, ארנק, שרשרת זהב, מפתחות, משקפי שמש ודיסק און קי. הנאשם היה עצור מיום 6.11.11 עד ליום 27.11.11.

עברו הפלילי של הנאשם לבית המשפט הוגש גליון ההרשעות של הנאשם ממנו עולה כדלקמן: משנת 1983 עד שנת 1988 הורשע הנאשם חמש פעמים בצבר של עשרות תיקי גניבה, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במירמה, קבלת נכסים שהושגו בעוון, משיכת שיק ללא כסוי, שימוש ברכב בלי רשות, זיוף, נהיגה בזמן פסילה, איומים, היתחזות לאחר במטרה להונות, תקיפה סתם, החזקת סמים.

הודעה זכות העירעור תוך 45 יום.

...

נטען כי תיקי ההפרה מתנהלים בבית משפט אחר והנאשם לא רצה לצרפם לתיק זה. לאור כל האמור לעיל, עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל ממושך, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.

אני גוזרת על הנאשם שמונה חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו 18.12.12, בניכוי תקופות מעצרו הקודמות - מיום 6.11.11 עד ליום 27.11.11, ומיום 3.3.12 עד 5.3.12.

המדינה ערערה על קולת העונש ובית המשפט העליון קיבל את העירעור, קבע כי במקרה זה היה מקום לקבוע מיתחם מחמיר יותר מזה שנקבע והעמיד את עונשו של הנאשם על 12 חודשי מאסר בפועל, בנותנו משקל לגילו הצעיר של הנאשם, להליך שקומי שבו הוא נטל חלק ולהמלצה חיובית של שירות המבחן.

הנאשם הפיץ בערוצים מיום הקמתם אלפי תמונות וסרטונים שהכילו תוכן מיני של צעירות ושל קטינות ישראליות והפציר במשתמשי הערוץ לשתף את הערוץ עם משתמשי "טלגרם" אחרים, על ידי שליחת קישור, שלחיצה עליו תצרף את אותו משתמש לערוץ, בציינו כי מדובר בתכנים מיניים בלעדיים שהושגו על ידו, וכי שיטת הפירסום מקילה על המשתמש, שיכול להקיש בשורת החיפוש את שם הצעירה ולהגיע ישירות לתוכן המיני שבו היא מופיעה.

כשהמתלוננת פנתה אל הנאשם בבקשה נוספת להסיר את התוכן המיני, הנאשם ניצל את מצוקתה, יצר עימה קשר מפרופיל מזויף ודרש כי תשלח לו סירטון שבו היא מאוננת, כתנאי להסרת התוכן המיני שבו היא נחזית.

כך למשל, בע"פ 1269/15 פלוני נ' מדינת ישראל (23.12.15) אישר בית המשפט העליון מיתחם שנע בין 3-6 חודשי מאסר בגין החזקת חומרי תועבה ובהם דמותו של קטין שאינם פרי יצירתו של הנאשם; בת"פ (שלום י-ם) 52399-09-16 מדינת ישראל נ' כדוג'סטי (14.1.19) נקבע מיתחם שנע בין 3-12 חודשי מאסר בפועל בנסיבות שבהן הנאשם החזיק במחשבו למעלה מ-20 קבצי וידאו ו-10,000 תמונות של קטינים וקטינות, בעיקר בגילאים 7-14, בעירום חלקי, בעירום מלא ובמהלך אקטים מיניים, הכוללים מין וגינלי או אוראלי עם בגירים או עם קטינים אחרים; בת"פ (שלום חיפה) 44952-02-17 מדינת ישראל נ' שריי (ניתן על ידי ביום 19.6.19) נקבע מיתחם שנע בין מאסר על תנאי ובין מספר חודשי מאסר בפועל, שיכול וירוצה בעבודות שירות, בנסיבות שבהן הנאשם החזיק 5,124 תמונות ו-38 סרטונים, שבהם דמותם של ילדים קטינים בעירום, בעירום חלקי וחלקם מקיימים מגע מיני לרבות יחסי מין מלאים.

הפצוי ישולם לנפגעות העבירות באמצעות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, עד ליום 7.1.24 באחת הדרכים הבאות: בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il   במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

...

אשר לפיצוי שיש לפסוק לנפגעות - רואה להזכיר כי גזר הדין משקלל בסופו של דבר את הפגיעה הכוללת בנפגעות העבירה.

סוף דבר לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים אני סבורה כי האיזון הראוי בין חומרת מעשיו של הנאשם (האינטרס הציבורי) ובין החשש מהשפעות המאסר על הנאשם (האינטרס הפרטי של הנאשם) מוביל לגזירת עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחמי העונש שנקבעו לעיל.

<#5#> החלטה בנסיבות שבהן אנו מצויים בפתח פגרת הקיץ, רואה להעתר לבקשת ב"כ הנאשם ומורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד ליום 20.8.23.