נראה שהתוספת הנ"ל (המודגשת) לנוסח המקורי של תצהיר ההיתנגדות, שכאמור לא בא זכרה בהתנגדות או בתצהיר התומך בו, נועדה כדי להציג באופן מלאכותי מערכת יחסים תלותית בין המנוחה לבין התובעת, שנמשכה שנים רבות קודם לחתימתה על הצוואה, זאת על מנת שניתן יהיה לכאורה לייחס לתובעת, במועד עריכת הצוואה, השפעה בלתי הוגנת על המנוחה.
על מערכת יחסים זו ניתן ללמוד מטענת ח', כי עם פטירת י' ז"ל הטיחה בה המנוחה דברים קשים והיא אף חזרה על הדברים במהלך "השבעה"; "הסבתא, התפרצה עלי והשתוללה, הן ברכב והן בבית החולים וצעקה כי אני אישתו הרגתי אותו!!!??? הכיצד יתכן הדבר הלא י' ניפצע כתוצאה מתאונת דרכים בהיותו לבדו על האופנוע במסגרת עבודתו?!" (ס' 73 לתצהיר ח'); "המשפחה ישבה שבעה בביתנו. במהלך השבעה קיללה הסבתא ש' ז"ל אותי והטיחה בי כי אני הרגתי את י'???!!!" (ס' 76 לתצהיר ח').
היתייחסות לטענות נוספות של הצדדים –
השיחות שקיימה המנוחה עם הנתבע –
הנתבע הציג מספר תמלילים וקבצי הקלטות של שיחות טלפוניות שקיים עם המנוחה (נ/6-נ/10), בהם נשמעת המנוחה מתלוננת על התובעת ומתבטאת כלפיה בחריפות, ומכאן הוא מנסה לבסס את טענתו בדבר מערכת היחסים העכורה שהיתה לתובעת עם הוריה המנוחים.
העידר תעוד בהקלטת מעמד חתימת הצוואה לסיבה לנישולו של הנתבע –
לטענת התובע, לנוכח מערכת היחסים הטובים בינו לבין המנוחה, העובדה שבסרטון המתעד את מעמד החתימה על הצוואה היא לא אומרת דבר עליו וכלל לא מזכירה אותו, מעוררת תהיות קשות; איני סבורה כך.
הסירטון מתעד את מעמד חתימת הצוואה, שנעשה לאחר קיומה של שיחה מקדימה, במהלכה הביעה המנוחה בפני עו"ד מזרחי את רצונותיה מה יעשה ברכושה ועל כן לא היה מקום שוב להדרש לעניין מי מיורשיה על פי דין מנושל ומה הטעמים לכך.
שלישית, צודקת התובעת, כי טענת הקטין בדבר השפעה בלתי הוגנת על המנוח מצד התובעת סותרת את טענת א' להשפעה בלתי הוגנת על המנוחה מצד התובעת והמנוח גם יחד, שכן אם כטענת א' המנוח רצה שכל רכושה של המנוחה יועבר לתובעת ולצורך כך הפעיל עליה לחצים ואף רקם מזימות ותחבולות עם התובעת בנוגע לצוואת האם, בודאי הוא רצה, ברצון חופשי ומוחלט, שגם רכושו שלו יעבור לתובעת, זאת מבלי שמאן דהוא יפעיל עליו לחץ.
"הצוואה הנה מצוותו האחרונה של המת וההנחה הגלומה בה הנה כי היא מבטאת את רצונו האמתי והמלא לאשר ייעשה בנכסיו לאחר מותו. הצוואה משקפת איפוא את האוטונומיה שלו כפרט ואת זכותו החוקתית בקניינו (ע"א 724/87 כלפה (גולד) נ' גולד [20], בעמ' 29-28). כיבוד רצונו של המת להורות מה ייעשה ברכושו הנה חלק מכבוד האדם שלו (ברק בספרו הנ"ל, פרשנות הצוואה [49], בעמ' 59, 146). לא בכדי נאמר: "רצונו של אדם הוא כבודו" וכן "מצוה לקיים דברי המת" (כתובות, ע, א [ב]; גיטין יד, ב [א]).
...
הבקשה לצו ירושה אחר המנוח (ת"ע 67797-05-20) – נדחית.
ניתן בזאת צו לקיום צוואת המנוח מיום 11.3.2014 (ת"ע 9054-07-20), ואני קובעת כי צוואה זו היא בת תוקף.
חרף התוצאה אליה הגעתי, לנוכח הנסיבות המיוחדות של תיק זה והתנהלות התובעת לאחר פטירת המנוחים, לא מצאתי כי יהא זה צודק וראוי להשית על הנתבעים הוצאות ולפיכך הנני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.
