ראשון ראשון
טרם אדון בנסיבות הארוע, בפגיעת התובע, בנזקיו ובאחריות להם, יש להתייחס למערכת היחסים שבין הנתבעות לבין עצמן.
מכל מקום, בהתאם להלכות הנוהגות, על בית המשפט "להיתחשב בצורך של המזיק לקבל החלטה מהירה בלא שיוכל לבחון לעומק את החלופות השונות העומדות לפניו ובלא שיוכל להתכונן לכך מראש" (ע"א 5604/94 (2004)); ואם כך הדבר לגבי מזיק, קל וחומר ביחס למי שניפגע בגופו בשל התרשלותו של מזיק.
הגם שראוי היה לפסוק הוצאות גם לטובת אוצר המדינה, איני עושה כן.
סוף דבר
הנתבעות ישלמו לתובע סך של 151,000 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 35,334 ₪ ובצרוף הוצאות משפט (אגרת משפט, חווה"ד הרפואית מטעם התובע, חלקו של התובע בעלות שכ"ט המומחה מטעם בית המשפט) וההוצאות שנפסקו בסעיף 71 לפסק הדין.
...
על פי הנתבעות, "דין התביעה להידחות על הסף וזאת בהעדר אחריות לאירוע התאונה ובשים לב לכך שהאירוע נגרם עקב הסתכנות מרצון של התובע ו/או עקב רשלנות תורמת מכרעת ובלעדית של האחרון ו/או בשל חוסר תשומת לב ופזיזותו. במקום לנהוג כפי שהיה אדם סביר נוהג בסיטואציה דומה, בחר התובע 'לשחק אותה גיבור' ולנסות לתפוס את השמשיה בידיו".
הנתבעות טוענות כי לא ניתן לקבוע כי בנפילת השמשיה יש "יצירת סיכון בלתי סביר אשר יש בו להטיל אחריות על הנתבעים".
כתוצאה מהאירוע נחבל התובע בעיקר בפניו, בראשו ובזרועו.
על כך יש להוסיף את ניסוחו של כתב ההגנה ואת ניסוחו של סעיף 20 לו בפרט, את העובדה שלא הוגשו ראיות לתמיכה בטענת הנתבעות באשר לחלוקת התפקידים שבין הנתבעת 1 לנתבעת 3 ולפיכך, טענת הנתבעות כי יש לדחות את התביעה כנגד נתבעת 1 נדחית.
לטענת הנתבעות, הנכות שנקבעה לתובע על ידי המומחה מטעם בית המשפט היא רפואית ולא תפקודית ולפיכך, לא נגרם לתובע "שום הפסד השתכרות כתוצאה מהתאונה".
לסיכום טענותיהן צירפו הנתבעות תשובות של התובע לשאלון כמו גם טפסי 106 ממקומות עבודה שונים.
לפיכך, עותר התובע לפיצוי בסך של 100,000 ₪ בראש נזק זה.
הנתבעות מציעות פיצוי בסך של כ-55,000 ₪ שהוא "מכפלת הסכום בגין כאב וסבל על פי חוק הפלת"ד".
בשים לב לנסיבות הפגיעה, להפתעה הכרוכה בה, לאחר שצפיתי בתמונות הצלקות, גם סמוך למועד הפגיעה וגם לאורך ההחלמה, נוכח אחוזי הנכות שנותרו לתובע ומיקומן של הצלקות, כמו גם השפעתן על התובע, אני מוצאת לפסוק לתובע פיצוי בסך של 81,000 ש"ח בראש נזק זה.
סיכום ראשי הנזק
הפסד השתכרות – 67,000 ש"ח
עזרה והוצאות – 3,000 ש"ח
כאב וסבל - 81,000 ש"ח
-----------
סה"כ 151,000 ש"ח
הוצאות
הנתבעות צירפו לסיכום טענותיהן ראיות שהיה עליהן להגיש במסגרת תיק המוצגים; בצדק טוען התובע כי נדרש להגיב ולהשקיע זמן עבודה נוסף.
הגם שראוי היה לפסוק הוצאות גם לטובת אוצר המדינה, איני עושה כן.
סוף דבר
הנתבעות ישלמו לתובע סך של 151,000 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 35,334 ₪ ובצירוף הוצאות משפט (אגרת משפט, חווה"ד הרפואית מטעם התובע, חלקו של התובע בעלות שכ"ט המומחה מטעם בית המשפט) וההוצאות שנפסקו בסעיף 71 לפסק הדין.
