מעקב נוירולוגי עקב תאונה עקב כאבי ראש והפרעות זיכרון

הנכות הרפואית התחום האורתופדי: פרופ' נורמן עמד בחוות דעתו על תלונות התובע בגין התאונה, וציין כי התובע התלונן לפניו על "כאבי ראש, לא מתרכז, מרגיש שיש בעיה בדיבור, חוסר רכוז, הפרעות זכרון, סובל מהפרעות בשינה, לדבריו לא ישן 36 שעות. עובד כמורה. כשעומד על רגל ימין, מרגיש כאבים, הכאבים גם בצואר, גב תחתון". לאחר שבדק את התובע, פרופ' נורמן ציין בחוות דעתו, "התרשמתי כי הפגיעה במהלך התאונה היתה בכף רגל ימין. בבדיקת ה-CT אשר עבר שלושה חודשים לאחר התאונה, ניתן לראות חשד לשבר חלקי בקוניפורם האמצעי עם מעורבות מפרקית קלה. חשד נוסף לשבר תלישה באיזור הקוניפורם המדיאלי עם המפרק המטטרסלי, ושינויים נווניים קשים בחלקו הדיסטלי של עצם המסרק הראשונה (ממצא זה הנו ממצא נווני)". בבדיקת התובע מצא פרופ' נורמן כי אין סימני נפיחות בכפות הרגליים, טווחי תנועה בכף רגל ימין זהים לכף רגל שמאל, ללא דילדול שרירים ברגל ימין ובכלל, רגישות קלה באזור גב כף הרגל, ובתנועת אינברסיה (כאב סובייקטיבי).

פרופ' ירניצקי ציין בחוות דעתו את מימצאי הבדיקה שביצע לתובע, "ערני, שפה תקינה, ציון המבחן המנטאלי הקצר 22 (מתוך 30, לא תקין), מאוד כאוב, מתקשה ללכת בגלל כאבים בכפות הרגליים, אבל מוטורית ההליכה תקינה. עיצבי הראש תקינים ללא ניד. כח הגפיים מלא. החזרים לא הופקו. תחושה שמורה, בבינסקי שלילי. תיפקודי מוחון תקינים. רומברג תקין". פרופ' ירניצקי היתייחס לאיבחון הנוירופסיכולוגי בו נעזר לצורך חוות דעתו, וציין כי "ע"פ רושם קליני ומדדים פורמאליים הבוחנים את רמת שתוף הפעולה הצביעו על שתוף פעולה לקוי, על כן מימצאי הבדיקה מהוים אומדן לא תקף של יכולותיו הקוגניטיביות. במבחן מנטאלי MMSE צבר 25/30. בבדיקה העקיפה היה רושם קליני לתפקודי זכרון תקינים לחלוטין, יכולת רכוז ומעקב הייתה מעולה, כן היה רושם לאפקט התעייפות. בבצוע מטלות פורמאליות הציג יכולת כללית תקינה ובצוע ירוד עד לקוי בתפקודים הבודקים היתמצאות, זכרון בעבודה, למידה וזכירה, מהירות עיבוד, תפקודים חזותיים מרחביים, יכולת תיכנון. היתרשמות לתפקודי שפה תקינים. לסיכום לא התאפשרה הערכה מהימנה של יכולותיו הקוגניטיביות על רקע שתוף פעולה ירוד". לסיכום חוות דעתו, כתב פרופ' ירניצקי, כי התובע, "עבר תאונת דרכים ביום 15.8.14 כנהג שפגע ברכב שלפניו, יתכן עם חבלת ראש, ככל הנראה ללא איבוד הכרה. נבדק בחדר מיון ושוחרר לביתו. בתקופת המעקב התלונן על כאבי ראש, הפרעת זיכרון, סחרחורת וקשיי שינה. היה במעקב נורולוגי ואורתופדי. בביקורו במרפאתי התלונן על כאבי ראש, הפרעות זיכרון ורכוז, ועל סחרחורות, כמתואר. מעברו יש לציין מספר חבלות ראש בשנות ה 90 ולאחר מכן ב 2007, וכן תלונות רבות על כאבי ראש עובר לתאונה דנן. בדיקתו היתה ללא חסר נורולוגי למעט ירידה בציון המבחן המנטאלי הקצר. לבקשתי בוצע איבחון קוגניטיבי, בו לא היה שתוף פעולה, ואף רושם להטיה מכוונת של הבצוע. מדובר, אם כן, במצב שלאחר חבלה, עם תלונות סומטיות וקוגניטיביות, עם גיבוי ברשומה, ללא תמיכה באיבחון קוגניטיבי, ועם רקע קודם". לאור כל האמור, פרופ' ירניצקי מצא לנכון להעריך כי נכותו הנוירולוגית הכוללת של התובע היא בשיעור של 5%, לפי סעיף 29(5)(א) בתוספת לתקנות המל"ל, שעניינו פגימה קלה בעצב המוח שאינה דורשת טפול תרופתי, ומבחינת הקשר הסיבתי לתאונה, העריך כי רק מחצית נכות זו נובעת מהתאונה, קרי בשיעור של 2.5%, והמחצית השניה נובעת מעברו הרפואי של התובע, ללא קשר לתאונה.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בהקשר לנכות הרפואית בתחום הנוירולוגי, את התיעוד הרפואי שהוגש, את חוות דעת פרופ' ירניצקי ועדותו בפניי וכן את עדותה של הפסיכולוגית, מצאתי כי אין ממש בטענות התובע בהקשר זה. ייאמר מיד; עיון בתיעוד הרפואי מעברו של התובע, לא מותיר כל ספק באשר לקיומו של מצב קודם רציני אצל התובע, בתחומי רפואה מגוונים אך בעיקר בתחום הנוירולוגי, שכלל תלונות רבות וממושכות, במשך יותר מ-25 שנה, בין היתר, על כאבי ראש, בחילות, והפרעות שינה.

בנוסף, כאמור, אין לפניי קביעה לפיה התובע סבל מנכות זמנית בעקבות התאונה, בתקופה כזו או אחרת, ולפיכך, יש ממש בטענת הנתבעת שדין התביעה בראש נזק זה להידחות, בהעדר הוכחה.

עלות חוות דעת: טרם סיום, אני מקבל את טענת הנתבעת כי יש לנכות מסכום הפיצוי שייפסק לתובע, את העלות בה נשאה בגין חוו"ד ד"ר ניר, משלא נקבע בחוות דעתו נכות צמיתה אצל התובע בתחום הא.א.ג., אף לא נכות זמנית, ואף מסתבר בדיעבד כי למעשה לא היתה ולו גם ראשית ראיה למינוי, שכן טענות התובע היו טענות סרק וכל התלונות היו קיימות עוד לפני התאונה.

החיובים עבור שכ"ט המומחים מתקזזים זה כנגד זה. סוף דבר - אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 65,630 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ וכן החזר אגרת פתיחה ששולמה.

בחוות דעתו ציין ד"ר קוריצקי כי, בבדיקה נוירולוגית היה רושם לניסיון להאדרת הסימנים, ולמעשה הבדיקה הנוירולוגית נמצאה תקינה; מהתעוד הרפואי עולה כי, בתקופה טרום התאונה נפגע התובע בתאונת אופנוע מיום 13.3.2015 שבה לא ניחבל בראשו; בנובמבר 2018 הוא התלונן על קשיי שינה וקיבל טפול תרופתי, אך אין עדות להפרעה כרונית; לאחר התאונה היה במעקב נורולוגי; הוא התלונן על ירידה בזכרון בעיקר לטווח הקצר, ועל כאבי ראש, הפרעת קשב וזכרון, עצבנות יתר, הפרעות שינה וחרדות; קיבל טפול תרופתי בהמלצת פסיכיאטר ואף טופל במרפאת כאב; עם זאת, הבדיקה הנוירולוגית הייתה תקינה לכל אורך המעקב הנורולוגי.

שיעור הפיצויים הפסדי שכר וגריעה מכושר הישתכרות בתצהירו ובעדותו ציין התובע כי, לפני התאונה היה בריא, חרוץ, פעיל ודינאמי, עשה שירות צבאי והשתחרר בדרגת קצין עם פרופיל 97, בעל תואר אקדמאי, עבד כעצמאי ושכיר בחברה בבעלותו ובשליטתו- חברת אוסרלופיתקוס בע"מ (להלן : "החברה"), אשר עיקר עיסוקה בלימודים אקסטרניים; מאז התאונה ובעקבותיה הוא מתקשה לנהל את שגרת חייו; הוא סובל מכאבים עזים והגבלה קשה בתנועות הצואר, אשר מקרינים לשכמות ולגב ומוחמרים במאמץ; הוא הפסיק לעשות קניות, הפסיק פעילות ספורטיבית, מתקשה להרדם, סובל מירידה בזכרון, בריכוז ובקשב; הוא סובל מכאבי ראש עזים אשר מופיעים בערך פעמיים בשבוע ונמשכים מספר שעות; הכאב מלווה בבחילה ואי סבילות לאור ולרעש; הוא נוטל משככי כאבים; בעקבות התאונה הוא הפך לשבר כלי, הן מהבחינה הפיזית ומהבחינה המנטאלית; בעקבות התאונה הוא הפחית את הלימודים בקבוצות וגם בבתים בכמחצית ביחס לתקופה שלפני התאונה; הוא אינו יכול ללמד עוד לימודי מתמטיקה 5 יחידות לכיתה י"ב. לפיכך, מבקש התובע לקבוע כי נכותו התפקודית עולה על הנכות הרפואית.

...

בשנים לאחר מכן, 2021-2022, התובע לא צירף כל נתון, ולפיכך אין לפסוק לו הפסד שכר בעניין זה. דיון סבורני כי מהתיעוד הרפואי וחוות דעת המומחים הרפואיים עולה כי, פגיעתו של התובע עקב התאונה הייתה קשה יחסית; הוא סבל משברים בחוליות בעמוד שדרה צווארי והגבלות תנועה, וכן הפרעה בתר חבלתית; ואולם יש צדק בטענת הנתבעת לפיה חל שיפור במצבו של התובע לעומת מצבו בעת בדיקתו על ידי המומחים הרפואיים; כך למצער עלה מחקירתו של התובע, כי הוא כבר חזר לנהוג על רכב ואופנוע, מה שלא עשה בעת בדיקתו על ידי פרופ' קוטלר (ראו עמ' 7 לפרוטוקול מיום 30.1.2023, שורות 18-26; עמ' 8 ,שורה 4).

אומנם, כטענת הנתבעת, הפסיקה התייחסה למורכבות בהערכת בסיס השכר של עובדים עצמאיים, ובעלים של חברות פרטיות (ע"א 2577/14 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (נבו 11.1.2015), ע"א 3304/13 פלוני נ' פלוני (נבו 20.11.2013); ואולם בנסיבות המקרה, בשים לב לתיאור עבודתו של התובע ופוטנציאל ההכנסה הגלום בה, כפי שאף עלה מעדותו, סבורני כי סביר לייחס את מלוא הכנסות החברה לתובע.

בנסיבות העניין, בשים לב לאופי פגיעתו של התובע והשיפור שחל במצבו, סבורני כי סביר לפסוק לו פיצוי גלובלי בגין נסיעות בסך 20,000 ₪.

בנסיבות העניין, סבורני כי יש לפסוק לתובע בגין הוצאות רפואיות סכום גלובלי בסך של 30,000 ₪.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: הפסדי שכר לעבר 144,760 ₪ גריעה מכושר השתכרות 995,950 ₪ עזרת זולת 248,000 ₪ נסיעות 20,000 ₪ הוצאות רפואיות 30,000 ₪ נזק לא ממוני 79,880 ₪ סה"כ 1,518,590 ₪ לסכום זה יצורף שכר טרחת עו"ד בשיעור 15.21% והחזר אגרה.

ועדה רפואית שדנה ביום 25.9.16 בתביעתו להחמרת מצב קבעה כי לא חלה החמרה עקב התאונה.

אין מעקב נורולוגי במהלך השנים.

במשך השנים ממשיך להתלונן על הפרעה בזכרון ובריכוז.

" הועדה סיכמה מסקנותיה בזו הלשון: "הועדה דוחה הערר גם לא סביר שלאחר פגיעה מוחית חד פעמית עם איבוד הכרה לזמן קצר ללא ממצאים נוירולוגיים בבדיקה מידית ועם בדיקות דימוי תקינות שזה יגרום להפרעה קוגניטיבית משמעותית במשך השנים. סביר להניח שהמצב הקוגניטיבי הדרוש יהיה הכי ירוד מיד לאחר התאונה." המבקש הגיש ערעור לבית הדין האיזורי וטען כי הועדה טעתה בכך שלא התייחסה כראוי לחוות דעת שניתנה על ידי ד"ר קוריצקי; בכך שלא התייחסה לאבחונים נוירופסיכולוגיים מיום 15.5.12 וממרץ 2016; בכך שייחסה את הפגיעה לגילו שכן הליקוי הקוגניטיבי אובחן טרם הגיעו לגיל 60; בכך שלא דנה בשאלה האם הפגיעה הקוגניטיבית הייתה מתרחשת אלולא התאונה; בכך שלא התייחסה לעובדה שלפי המסמכים שהוצגו לה הליקוי הקוגניטיבי היה קיים מיום התאונה, אך המבקש גייס אסטרטגיות פיצוי שהתרופפו ככל שהתבגר; בכך שהתעלמה מכך שהוא התלונן על ליקוי קוגניטיבי סמוך לתאונה; בכך שהתעלמה מאופי התאונה וסוג החבלה; בכך שהתעלמה מהקשיים שתיאר לגבי יום עבודתו; ובכך שלא התייחסה לליקוי הנוסף המפורט בחוות הדעת בדבר התקפי כאבי ראש.

...

המשיב (להלן – המוסד) טען מנגד, כי דין הערעור להידחות שכן לא פורטו בו נימוקים המצביעים על טעות משפטית, ובהיות הקביעות שבהחלטת הוועדה רפואיות מובהקות, שניתנה להן הנמקה מספקת לרבות התייחסות לחוות דעתו של ד"ר קוריצקי, וכל זאת לאחר שהוועדה האזינה לתיאוריו של המבקש בדבר סדר יומו והתרשמה מהפרעה אופיינית לגיל.

הצדדים הודיעו כי הם מסכים לכך, לפיכך אנו מחליטים לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור.

דיון והכרעה לאחר שעיינו בבקשת רשות הערעור, בתגובת המוסד, בפסק דינו של בית הדין האזורי ובכלל החומר שבתיק, הגענו לכלל מסקנה כי במסגרת החזרת עניינו של המבקש לוועדה, תשוב הוועדה ותידרש באופן מפורט ומנומק לכלל חוו"ד של ד"ר קוריצקי, לרבות המלצתו לעניין ירידה קוגניטיבית, ותקבע אם יש בכך לשנות מקביעתה הנוכחית.

סוף דבר – התיק יוחזר לוועדה כאמור בסעיף 14 לעיל.

הועדה לא נתנה את דעתה לכך שהמערער חווה זעזוע מוח וכי הוא נוטל טפול תרופתי כרוני וכן לא הקנתה לו נכות בגין כאבי הראש התמידיים למרות שהיה עליה לעשות כן. טעתה הועדה משקשרה את מימצאי ה - MRI מוח ללחץ דם ולא לזעזוע מוח, כפי שצוין במסמכים הרפואיים אשר עמדו לפניה.

ציון הועדה כי מדובר בשינויים על רקע מחלת לחץ דם ממנה סובל המערער, אינה ברורה במיוחד בשים לב לכך שתלונותיו בדבר "לחצי דם בלתי יציבים" (ביקור מיום 22.5.2019) מתוארים ביחד עם תלונות על "החמרה בכאבי ראש, חוסר יציבות, הפרעה בזכרון, חוסר רכוז, לחצי דם בלתי יציבים". כן אין ביטוי בתאור הועדה, להמלצות הנוירולוג במסגרת המעקב - להימנע מעבודות בלחץ וסטרס וכן לטפול תרופתי.

תנמק את קביעתה כי השינויים אשר נימצאו בבדיקת ה - MRI מיום 17.1.2019 מקורם במחלת לחץ דם ממנה סובל המערער ולכאורה בהתאם להחלטתה - לא מזעזוע מח בעקבות התאונה.

...

לסיכום ציינה הוועדה כי הצלקות הגלידו היטב.

אשר לסיכום ביקור הנוירולוג מיום 2.9.2019, אשר רלוונטי לתקופה נשוא החלטת הוועדה, בו מצוין בנוסף להמלצה להמנע מעבודה בלחץ ומאמצים ולטיפול תרופתי, גם: "במצב כללי ירוד, אינו כשיר לעבוד בעבודת שטח, ואסור לו להשתמש במכשירי קשר וטלפון" - הרי שיש להעמידו לעיון הוועדה בהתכנסותה החוזרת.

לסיכום לנוכח האמור לעיל הריני מורה על החזרת עניינו של המערער לוועדה, באותו הרכב, על מנת שתפעל כדלקמן: תשקול את החלטתה מיום 11.11.2019 כי למערער אין נכות נוירולוגית זמנית, בתקופה שמיום 1.6.2019 ועד ליום 31.12.2019, וזאת לאחר שתבחן שנית את מסמכי המעקב הנוירולוגי ותיתן את דעתה גם לאמור בפרק "דיון/תוכנית הטיפול". הוועדה תנמק את החלטתה בהתייחס לכלל מסמכי המעקב, לרבות למסמך מיום 2.9.2019.

הוא ציין כי התלונות ממוקדות בכאבי ראש והפרעות זכרון, והוסיף כי התלונה על מגרנה נשמעת אמינה.

מתוך נכות זו הציע המומחה לייחס 15% למצבה של התובעת לפני התאונה ו-25% למצבה עקב התאונה.

מתוך חוות הדעת עולה כי התובעת אושפזה בחודשים נובמבר 2012-ינואר 2013 במחלקה הפסיכיאטרית לנוער בבית החולים נס ציונה על רקע היחסים עם אמה, וכי אובחנה בעת המעקב כמי שסובלת מלקויות למידה, הפרעות קשב ורכוז, והפרעה מעורבת של היתנהגות ושל רגשות.

הוא הוסיף כי "יחד עם זאת אני מעריך שהייתה קיימת נכות תפקודית משמעותית גבוהה מ- 10% שלדעתי התווספה בתחום הפסיכיאטרי כנגרמת מהתאונה. הוא שב וכתב כי "ההפרעות ההתנהגותיות הקשות היו קיימות עובר לתאונה ולהבנתי ההחמרה בהן כלולה בנכות שנקבעה על ידי המומחה בנוירולוגיה כתופעות הקשורות לפגיעה המוחית הדרמטית". חוות הדעת בתחום רפואת האף, אוזן, גרון המומחה בתחום רפואת האף, אוזן, גרון, ד"ר מנחם גרוס לא מצא כי קיימת נכות הקשורה בתאונה בתחום זה. הנכות הרפואית כאמור, עיקר המחלוקת של הצדדים אינה בשאלת הנכות הרפואית שנגרמה בתאונה אלא בהשלכותיה התפקודיות וכן במשקל שיש לתת למצבה עובר לתאונה.

היא הזכירה כי היא סובלת מסחרחורות, כאבי ראש, התעלפויות ופרכוסים, וזאת בתדירות של "כל שבוע". בפתח חקירתה הראשית בישיבת ההוכחות התובעת סיפרה כי לאחר התאונה היא סבלה מכאבי ראש, שהגיעו לאובדן הכרה, נזקקה למשככי כאבים, ובחודש שלפני מתן עדותה אף התעלפה בבסיס בשל כאבי ראש חזקים (עמ' 6).

...

בית משפט השלום נתן לצדדים את הצעתו, ובתגובה הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה ולהעברת הדיון לבית משפט זה. חרף התנגדותה של קרנית בית משפט השלום נעתר לבקשה (החלטה מיום 24.10.18).

השוואת מצבה של התובעת לזה שנדון בע"א 459/15 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' פלונית (8.8.2019), תומכת במידה מסוימת במסקנה שיש לקבוע את השכר הממוצע במשק ככושר השתכרותה.

באשר לסכומי העבר מקובלת עלי טענת התובעת כי אין לנכות את מלוא הסכום אלא את ההפרש בלבד.

לפיכך אני מקבל את בקשת קרנית ולכן יש להקפיא סכום של 350,000 ש"ח מתוך סכום הפיצוי.