מעצר עורך דין עד תום ההליכים המשפטיים

בתחילה קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי הוא ייוותר במעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

הפיקדון הנידרש, הובהר בהחלטה, הוא "של המשיב [הרב ברלנד – א"צ]". בסמוך לאחר ההחלטה בדבר התנאים שבהם ישתחרר הרב ברלנד לחלופת מעצר, הודיע הוא באמצעות עורכי דינו על קיום כלל התנאים, ובהם העמדת הפיקדון, כאשר לגבי זה ציין בהדגשה – ונזכור כי באותה עת כבר היה חייב בתשלום החוב למשיבה, שאותו לא פרע – כי "סך של 1,200,000 ₪ שייך לצדדי ג' ונועד אך ורק לצורך הבטחת תנאי שיחרורו של הרב..." (נספח 1 לבקשה).

ראויה לציון התייצבותה באולם של עורכת דין מן המשרד הנכבד המייצג את הרב ברלנד, אשר ב"כ המשיבה הלינו כי הייתה אמונה על משלוח מסרונים במהלך הדיון לב"כ המבקשת, כל זאת על מנת שאלה ימסרו לבית המשפט את עמדת ה"מבקשת", זו שלטענת באי כוחה בדיון אין "כל קשר" בינה לבין הרב ברלנד.

...

סוף דבר המשיבה, קורבן עבירות מין שביצע בה הרב ברלנד, אוחזת בידה הסדר פשרה שהוא הסכים לו ואשר קיבל תוקף של פסק דין, אך עד הנה נותרה בלא תשלום כלשהו, והרי הרב ברלנד (כך תיאור המבקשת לפחות) נטול כספים וזכויות על שמו.

מכאן שדין הבקשה להדחות.

נוכח האמור הבקשה נדחית, והצו הארעי מיום 24.11.2021 בטל.

העותר עצור עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו בחשד לבצוע עבירות של נשיאת נשק שלא כדין, שבוש מהלכי משפט, רצח (שני אישומים), קשירת קשר לפשע, ניסיון לרצח ועוד וכן עצור עד להחלטה אחרת בחשד לבצוע עבירות רצח וקשירת קשר לפשע.

לטענת העותר, קשר עם עורכי דינו הוא זכות בסיסית ושלילתה פוגעת בזכותו לייצוג הולם בהליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו ובזכות ההיוועצות , שעה שהוא מנהל תיק פשע חמור ובו שלושה אישומים שעניינם רצח, בתיק 300 עדי תביעה וביניהם עדי מדינה.

דיון והכרעה: כפי שקבעתי בעת"א 23523-08-18 ניאמצ'יק נ' מדינת ישראל : "בבג"צ 1437/02 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' נ' השר לבטחון פנים ואח' נקבע כי זכותו של אדם לקבל שירותים משפטיים, ובכללה הזכות להפגש עם עורך-דין והזכות להיות מיוצג על-ידיו, היא זכות יסוד, המגשימה את החרות המוקנית לו למנות לעצמו שלוח כרצונו וכן את זכותו להליך הוגן. כאשר עומדת על הפרק פגיעה בזכותו של אדם לקבל שירותים משפטיים, המיתחם שבו נבחנת הפגיעה הוא מיתחם זכויות היסוד, ואמות המידה הפועלות במיתחם זה הנן אמות מידה חוקתיות .

...

אף אם הונחה תשתית מודיעינית המצדיקה הגבלת שיחותיו של העותר, סבורני כי הגבלת שיחותיו עם באי כוחו הינה בלתי מידתית נוכח היקף כתב האישום, מספרם של העדים וניהול הליך הוכחות ובמצב דברים זה, הגבלה מעין זו מצריכה חקיקה.

לאור האמור הנני מקבלת את העתירה ומורה על ביטול החלטת המשיבים להגביל את הקשר הטלפוני של העותר עם באי כוחו ל- 15 דקות ביום לכל עורך דין.

העותר עצור עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו מיום 11.7.16 בחשד לבצוע עבירות רצח, קשירת קשר לפשע, יצור יבוא ויצוא נשק ללא רשות והחזקת נשק שלא כדין, בעברו מאסר אחד.

לטענת ב"כ המשיבים, המקור הנורמאטיבי לזכותו של אסיר להפגש עם עו"ד לצורך קבלת יעוץ מקצועי מצוי בסעיף 45 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971 וזכותו של עצור להיוועץ בעורך דין מעוגנת בסעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) וזכויות אלה משמען פגישה עם עורך הדין ולא שיחות טלפוניות עימו.

...

העותר שבפני מצוי בהפרדה זמן ממושך, כאמור לא הונחה תשתית מודיעינית המצדיקה הגבלת שיחותיו עם עורכי דינו וסבורני כי הגבלת שיחותיו עם באי כוחו הינה בלתי מידתית נוכח היקף כתב האישום, מספרם של העדים וניהול הליך ההוכחות פעמיים בשבוע החל מחודש נובמבר 2018 והגבלה מעיו זו מצריכה חקיקה.

לאור האמור הנני מקבלת את העתירה ומורה ביטול החלטת המשיבים להגביל את הקשר הטלפוני של העותר עם באי כוחו ל- 15 דקות ביום לכל עורך דין.

סבורני כי לאור העובדה שבנסיבות דומות עתרו המשיבים לעכב ביצוע ההחלטה ביום 1.8.18, הביצוע עוכב אלא שהמשיבים לא הגישו רע"ב לבית המשפט העליון ולמעשה עיכוב הביצוע הסתיים (עת"א 56557-05-18 פרש נ' שב"ס), שעה שב"כ המשיבים טען בפני כי לאחר תום פגרת בתי המשפט יוגש רע"ב בעניין זה, אין מקום לעיכוב ביצוע ההחלטה.

בכך, לטעמם של עורכי הדין יש להצדיק את שיחרור המשיבים.

בשים לב לאמור, אני מורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם.

...

ב"כ המבקשת גם צודק בכך שגם אם היה ממש בטענה כי על המשטרה היה להוציא צו מעצר בעניינו של משיב 6, הרי שההלכה היא כי עצם העובדה שאדם היה נתון במעצר בלתי חוקי אינה מהווה שיקול יחיד ומכריע בהחלטה אם להיעתר לבקשת המעצר המוגשת, וביהמ"ש אינו רשאי להתעלם מן השיקולים האחרים העומדים ביסוד הבקשה למעצרו של נאשם (בש"פ 1219/12 אלקריץ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.02.12)).

בשים לב לאמור, אני מורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם.

בבית המשפט העליון בש"פ 8392/23 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקש: רפאל ששון נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' משניות) בעמ"ת 40518-10-23 מיום 25.10.2023 בשם המבקש: עו"ד אלעד אלקיס ][]החלטה

ערר שהגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי על החלטה זו היתקבל, ובית המשפט הורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

מכאן לבקשה שלפנַי בה נטען בעיקר כי החלטת בית המשפט המחוזי סותרת הילכות קודמות לפיהן אין להורות על מעצר בגין ביצוע עבירות תעבורה אלא במקרים יוצאי דופן; כי בית המשפט המחוזי התערב בהחלטת בית משפט השלום אף כי לא נפלה בה שגגה; וכי לא היה מקום לפסול על הסף בחינת חלופת מעצר ללא עריכת תסקיר.

...

דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית.