מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מעצר עד תום הליכים בשוד מחמיר

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כנגד המשיב הוגש ביום 13.8.17 כתב אישום, ולצדו בקשה למעצרו עד לתום ההליכים נגדו, בגין עבירות של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); וקשירת קשר לבצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק.
...
בתסקיר משלים נוסף, מיום 26.9.17 חזר בו השירות מהמלצותיו אודות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית הוריו, או על המשך מעצר בפקא"ל. מטיעוני המבקשת עולה כי התמונה שנפרשה בפני השירות התרחבה, חומרים שהשירות היה חשוף אליו בין התסקירים היו רבים ואפשרו לו לערוך בחינה יותר מעמיקה, ולכן הגיע למסקנה שלא ניתן לשחררו לחלופה שהוצעה.
לאור כל האמור, יש להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.
המשיב למעלה מחודשיים עצור בהדרים וקשה לו שם. לאור כל האמור יש להורות על שחרורו של המשיב להמשך מעצר בפקא"ל או לחלופת מעצר.
לאור כל האמור, לא נחה דעתי כי ניתן לתת אמון במשיב, ו/או כי ניתן לתת אמון במפקחים המוצעים, בשים לב לכך שהעבירות דנן בוצעו בעת שהתגורר המשיב בבית זה, ותחת אפיהם של ההורים, וכשמסוכנותו מוערכת ברמה בינונית.
סופו של דבר, הריני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום כאמור, הוא הורשע בעבירה של נסיון שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 403 סיפא לחוק העונשין תשל"ז-1977.
בעקבות זאת הוא שב ונעצר עד תום ההליכים המשפטיים.
...
ב"כ הנאשם טען, כי בעת ביצוע העבירה היה הנאשם שיכור וכי בסופו של דבר המתלוננת לא נפגעה פיזית.
כך שהטלת עונש זה על הנאשם לא תהיה בבחינת גרימת עוול לו. ובכל זאת, נראה לי שיש להטיל על הנאשם תקופת מאסר מעט יותר קצרה, שלא תשנה משמעותית את כובד העונש, אך יהיה בה ביטוי לעידוד סיכויי שיקומו.
נוכח כל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 18 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.
אני מחייב את הנאשם לשלם למתלוננת פיצוי בסך 5,000₪.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

כתב האישום ייחס למערער עבירה של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק).
משכך, הרשיע בית המשפט קמא את המערער בעבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק, וגזר על המערער, שבמהלך משפטו היה עצור עד לתום ההליכים, תשעה חודשי מאסר בפועל והורה על הפעלת מאסר על תנאי של 4 חודשים במצטבר, כך שסך הכל הועמד עונשו של המערער על 13 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו.
העירעור על הכרעת הדין נסב בעקרו על כך שבית המשפט עשה "פלגינן דיבורא" בעדותו של המתלונן, על אף שלשיטתו של המערער לא ניתן היה לעשות כן, מאחר שגירסת המתלונן לגבי נסיבות שוד האופניים שזורה בשאלה כיצד הגיעו האופניים לחזקתו של המערער.
...
מנגד, בית המשפט קמא התרשם לשלילה מהגרסאות שמסר המערער "שלא ניתן לתת אמון באף אחת מהן". בסופו של דבר, ענייננו בערעור עובדתי, וכידוע, אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות.
אף לא מצאנו ממש בערעור על גזר הדין.
סוף דבר שהערעור נדחה על כל חלקיו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

נגד הנאשם גם הוגש כתב אישום נוסף שבמסגרתו הוא נעצר, ומתבקש מעצרו עד תום ההליכים נגדו.
מבחינת נסיבות הקשורות לבצוע העבירה, בא כוח הנאשם טוען כי חלקו היחסי של הנאשם הוא פחוּת משמעותית מזה של האחר, וזאת הן נוכח עובדות כתב האישום שבו הורשע ביחס לעובדות שנקבע כי האחר ביצען, והן נוכח העובדה שעבירת ניסיון השוד בנסיבות מחמירות מיוחסת לו מכוח סעיף 34א(א)(1) לחוק העונשין, שעניינו אחריותו לעבירה נוספת שביצע האחר אגב העבירה שביצעו יחדיו.
...
בנסיבות אלה, סבורני כי יש להורות על חפיפה חלקית, כך ש-4 חודשים ירוצו בחופף לעונש המאסר המוטל על הנאשם בהליך שכאן ו-8 חודשים ירוצו במצטבר.
בשים לב לנזק הממשי לנפגעים, סבורני כי יש לחייב את הנאשם לשלם להם פיצוי בסך של 10,000 ₪.
סיכום אני גוזר אפוא על הנאשם את העונשים הבאים: 39 חודשי מאסר בפועל, שמהם ינוכו הימים שבהם שהה הנאשם מאחורי סורג ובריח במסגרת מעצרו בהליך שכאן, וכן רבע מן הימים שבהם שהה במעון נעול.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בקשת מעצר עד תום ההליכים של המשיב כנגדו הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות נשק, ירי מנשק חם, חבלה בכוונה מחמירה, שוד והפרת הוראה חוקית.
...
ראה גם הקביעה כי "עיקרון השוויון בין נאשמים אינו עיקרון על" (בש"פ 3543/15 מ"י נ' כהן) וכן הקביעה כי "התלבטתי לא מעט בסוגית ההפליה אך ...נוכח המסוכנות המובהקת הנגזרת ממעשי האלימות הקשים המיוחסים לעורר, אין בה כדי להכריע את הכף". ראה גם הקביעה כי "לא בכל מקרה גוברת טענת האפליה על האינטרס הציבורי. יתכנו מקרים בהם על אף שחלק מהנאשמים שוחררו לחלופת מעצר, אין בכך כדי להוביל למסקנה כי יש להורות על חלופת מעצר אף ליתר הנאשמים" (בש"פ 8347/16 פלוני נ' מ"י).
" לסיכום טענה זו- לא הוכחה שרירות; קיים פער ראייתי משמעותי; נוכח רף האישום, המסוכנות הניכרת, והפרת התנאים- אין בטענה להטות הכף.
משכך, אני קובע קיומן של ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו