לפניי בקשה שישית להארכת מעצר של המשיב 2 לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), החל מיום 5.1.2024 ב-150 ימים או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 35851-11-21 המתנהל בעיניינו בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.
באשר למעצרו עד תום ההליכים עולה מההחלטה כי המשיב לא הסכים במהלך הדיון למעצרו עד תום ההליכים ומשכך נקבע הדיון למחרת היום; ובהמשך נקבע כי דיון יתקיים ביום 24.11.2022.
...
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בחומר הכתוב ושמעתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.
אני סבורה כי נקודת האיזון לא השתנתה בשלב זה – וזאת לאור מכלול האמור לעיל: החומרה היתרה בעבירות המיוחסות למשיב, העובדה שלא ניתן לזקוף לחובת המבקשת את רוב הדחיות במועדי הדיון בעניינו של המשיב, והעובדה שבשלב זה נקבעו על ידי בית המשפט המחוזי מועדים – הן לתזכורת (ביום 29.1.2024) והן להוכחות (בימים 19.2.2024, 26.2.2024, 4.3.2024 ו-11.3.2024).
לכן, אני נעתרת לבקשה כמפורט ברישא להחלטה זו (יוער כי לא מצאתי לנכון בשלב זה להורות על הארכת המעצר לפרק זמן של 150 ימים אלא לפרק זמן של 90 יום בלבד).