מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה: סמכות בית המשפט

נהג הרכב נעצר והובא לבית משפט עם הגשת כתב אישום, בבקשה למעצרו עד תום ההליכים.

על מנת להעריך את הסיכוי כי ביהמ"ש יורה על חילוט הרכב בסיום ההליך, השאלה שיש להתייחס אליה היא מקור הסמכות לחילוט הרכב במקרה זה, לפי סעיף 39(ב) לפסד"פ, היינו האם ניתן יהיה בסיום המשפט לקבוע כי הרכב נימסר על ידי המבקשת לבעלה, בנסיבות בהן ישבה בעצמה ברכב בעת ביצוע העבירות – כדי שישמש אותו כאמצעי לבצוע העבירה.

בשולי ההחלטה מצאתי להפנות הצדדים להחלטת סגן הנשיא כב' השופט נאיל מהנא, מביהמ"ש לתעבורה בירושלים בתיק פ"ל 6566-06-13 מ"י נ' נבולסי (28.08.13) (פורסם בנבו), בה נדחתה עתירה לחילוט רכב (בעבירות נהיגה בפסילה וללא ר.נ), ובמיוחד לניתוח הסוגיה של חילוט רכב בעבירות תעבורה, סמכות ותכלית, ואף היתייחסות ל- 2 הצעות חוק בעבר שנועדו להסדרת חילוט רכב בעבירות "תעבורה", שלא התקבלו.

...

הגעתי למסקנה כי ניתן להגשים את תכלית התפיסה, באמצעות חלופת תפיסה (כפי שיפורט) וזאת תוך פגיעה פחותה בזכות הקניין של המבקשת.

סיכומו של דבר ניתנה החלטתי המפורטת כאמור, בתקווה שתלמד.

אני מורה לפיכך על החזרת הרכב התפוס לידי המבקשת בכפוף לעמידת המבקשת בתנאים הבאים, אשר יחולו עד לתום ההליכים המשפטיים בקשר עם התפוס, רכב "סקודה" מ.ר. 626-46-101: המצאת אישור על רישום שעבוד של הרכב ברשם המשכונות, לטובת מדינת ישראל.

בית משפט השלום לתעבורה במחוז תל-אביב (בת-ים) בשה"ת 9809-08-22 מדינת ישראל נ' KAHSAY תיק חצוני: 378548/2022 בפני כבוד השופטת מיכל דואני בהירי מבקשת מדינת ישראל משיב ARAYA BERHE KAHSAY החלטה

רקע- לפני בקשה לשיחרור בערובה בתנאים מגבילים לפי סעיפים 21 ו- 48 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו- 1996.

הלכה כי אין להורות על מעצר עד תום ההליכים בגין עבירות תעבורה אלא במקרים חריגים.

...

נטען כי אין מקום ליתן אמון במשיב ואין מנוס מלהגביל את חירותו באמצעות מעצר.

לאחר שבחנתי טענות הצדדים ועיינתי בתיק החקירה מצאתי לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה המספקות בשלב זה של ההליך וכי נוכח מסוכנות הנשקפת מן המשיב- יש להיעתר לבקשת המבקשת.

ביום 8.11.22 הורה הממונה על הפיקוח האלקטרוני על הפסקת מעצרו של המשיב בפקוח אלקטרוני וזאת בהתאם לסמכותו העולה מסעיף 22ח(ג)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) תשנ"ו-1996.

כך למשל בבש"פ 2227/08  טראד גריפאת נ' מדינת ישראל : "יתר על כן, הלכה היא כי אין להורות על מעצר עד תום ההליכים בגין עבירות תעבורה, אלא במקרים חריגים בלבד [ראו למשל: בש"פ 7352/04 מדינת ישראל נ' אבו כואדי (לא פורסם, 9.8.04)].  יש להורות על מעצר כאמור רק במקרים בהם קיים חשש אמיתי שאף חלופת מעצר לא תהווה מענה להגנת הציבור מפני מסוכנות הנאשם. נוכח הלכה זו, משעה שמטרת המעצר הנה מניעת העורר מלנהוג עד לתום ההליכים כנגדו ובכלל, שומה היה על בית המשפט קמא לבחון באופן פרטני האם לא ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך חילופית, ולא די בקביעה הגורפת לפיה אין באפשרותה של כל חלופת מעצר שהיא כדי להפיג את מסוכנותו". לאור האמור, אני מורה לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר בעיניינו של המשיב.

...

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, החלטתי כי יש מקום להעתר לבקשת המשיב.

כך למשל בבש"פ 2227/08  טראד גריפאת נ' מדינת ישראל : "יתר על כן, הלכה היא כי אין להורות על מעצר עד תום ההליכים בגין עבירות תעבורה, אלא במקרים חריגים בלבד [ראו למשל: בש"פ 7352/04 מדינת ישראל נ' אבו כואדי (לא פורסם, 9.8.04)].  יש להורות על מעצר כאמור רק במקרים בהם קיים חשש אמיתי שאף חלופת מעצר לא תהווה מענה להגנת הציבור מפני מסוכנות הנאשם. נוכח הלכה זו, משעה שמטרת המעצר הינה מניעת העורר מלנהוג עד לתום ההליכים כנגדו ובכלל, שומה היה על בית המשפט קמא לבחון באופן פרטני האם לא ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך חילופית, ולא די בקביעה הגורפת לפיה אין באפשרותה של כל חלופת מעצר שהיא כדי להפיג את מסוכנותו". לאור האמור, אני מורה לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.

בבית המשפט העליון בש"פ 2895/23 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: עאמר אלהוזייל נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה למתן רשות לערור לפי סעיף 53(א1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט א' חזק) בעמ"ת 70270-03-23 מיום 03.04.2023. בשם המבקש: עו"ד ציקי פלדמן ][]החלטה

בית משפט השלום עמד בהחלטתו על הכלל לפיו אין להורות על מעצר עד תום ההליכים בגין עבירות תעבורה אלא במקרים חריגים; וקבע כי בנסיבות העניין – שליחת המבקש לקבלת תסקיר מעצר מיותרת שכן אין היא יכולה להוביל לחידוש האמון בו. זאת, מכיוון שמדובר ב"עבריין רצדיויסט שאין לו כל מורא מפני החוק, ולא עונשי מאסר בפועל ולא מאסרים מותנים לתקפות ארוכות התלויים כנגדו מיצרים כלפיו הרתעה שתימנע את היתנהגותו".

...

לאחר עיון בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

לפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, על פי הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו-1996 (להלן: "החוק").

כך למשל בבש"פ 2227/08 טראד גריפאת נ' מדינת ישראל : "יתר על כן, הלכה היא כי אין להורות על מעצר עד תום ההליכים בגין עבירות תעבורה, אלא במקרים חריגים בלבד [ראו למשל: בש"פ 7352/04 מדינת ישראל נ' אבו כואדי (לא פורסם, 9.8.04)]. יש להורות על מעצר כאמור רק במקרים בהם קיים חשש אמיתי שאף חלופת מעצר לא תהווה מענה להגנת הציבור מפני מסוכנות הנאשם. נוכח הלכה זו, משעה שמטרת המעצר הנה מניעת העורר מלנהוג עד לתום ההליכים כנגדו ובכלל, שומה היה על בית המשפט קמא לבחון באופן פרטני האם לא ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך חילופית, ולא די בקביעה הגורפת לפיה אין באפשרותה של כל חלופת מעצר שהיא כדי להפיג את מסוכנותו". וראה גם בבש"פ 10118/04 נזמי ג'באלי נ' מדינת ישראל: "אכן בימים אלו, כשנגע תאונות הדרכים מישתולל וגובה קורבנות רבים חובה על בתי המשפט לסייע במאבק למניעת המסוכנות הנשקפת מנהגים עבריינים, בין השאר באמצעות הרחקתם מהכביש. יחד עם זאת, משקיימת בשלב זה של ההליכים, דרך שבה ניתן להרחיק את הנהג המסוכן מהכביש מבלי שישהה בכלא, יש לעשות מאמץ להעדפה בדרך זו". המשיב, בחור צעיר בן 21.

...

ואולם, לא שוכנעתי כי ניתן להורות בשלב זה על מעצרו באיזוק אלקטרוני בהיעדר מפקחים אפקטיביים.

לאור האמור, אני מורה על מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת.

על מנת שלא לסתום את הגולל, אני קובע דיון ליום 25.2.24 בשעה 10:00 על מנת לבחון מפקחים נוספים.