מעצר עד תום ההליכים בגין זריקת אבנים על חיילים

משסברו שאף אחד לא הבחין באבן, השליך המשיב 1 אבן נוספת לפיאט וניפץ את שמשת תא המטען.

דיון – בשלב דיוני זה, בו יש לבחון אם קיימות ראיות לכאורה בעוצמה מספקת לצורך מעצר עד תום ההליכים, על חומר הראיות הלכאוריות לגבש פוטנציאל להרשעת הנאשם בהליך העקרי במידת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי.

שנית, מדוחות מעקב עולה כי המשיבים, לכאורה, עקבו אחר הרכב של מישפחת אלון מתחנת הרכבת עד ביתם ברח אלמוג בישוב חנניה, ומשהבחינו בחייל בועז אלון ניכנס לביתו עם הנשק, שבו על עקבותיהם חזרה לתחנת הרכבת אז הבחינו בפקד מיטל שחר.

...

מהמקובץ לעיל, אני קובע קיומן של ראיות לכאורה בעוצמה מספקת לביסוס העבירות המיוחסות למשיבים.

המתלוננת ניסתה להמלט מחוץ לדירה, ואז המשיב שב וסטר לה. המשיב אחז בשיער המתלוננת, ומשך אותה לתוך הדירה, תוך השלכת אבנים ואדמה עליה; המתלוננת נמלטה לחדר השירותים; לאחר זמן מה יצאה ממנו; או אז אחז בה המשיב, וגזר במספריים תוספת שיער שהייתה בראשה; לאחר מכן ניסה לשפוך כוס קפה על המתלוננת, זרק עליה סיגריה שעישן, ומרח על פניה אודם, תוך שאגב שהוא עושה כן, איים המשיב על המתלוננת "זונה, תמותי". בהמשך- שבר המשיב את משקפי המתלוננת וניפץ את מכשיר הטלפון הנייד שלה.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים.

על פי המסמכים המצורפים, (סיכום מלר"ד), תיאר המשיב לשוטרים שהוא סובל מבעיות פסיכיאטריות, והובא לייעוץ; מהלך הייעוץ ציינה הפסיכיאטרית, כי היא מכירה את המשיב מבדיקה קודמת שערכה לו בשנת 2016, עת המשיב היה חייל, "היה במצב פסיכוטי על הגבול לאישפוז כפוי". מסגרת הבדיקה הנוכחית ציין המשיב כי גם כיום "מתאר שיש מחשבות שרוצים לפגוע בו.. מתאר שיש לו מדי פעם תחושות מוזרות בפנים.. שולל כל כוונה לפגוע בעצמו או באחרים". גם בהעדר שימוש בסמים, הרקע הנפשי משמש כאלמנט משמעותי להגברת סיכון; אכן, יכול וטפול תרופתי יקהה הסיכון, אך גם בהנתן פקוח איכותי, היכולת באמת לפקח על נטילת התרופות בעייתית.

...

לאחר בחינת הטענות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל.

בנסיבות אלו, סבורני כי בחלופה שהוצעה אין כדי להקהות במידה מספקת המסוכנות; התיק מוחזר מטה אפוא על מנת לפעול באחת הדרכים שהותוו, בהתאם לשיקול דעת בית המשפט קמא.

במועד שאינו ידוע במדויק, בסוף שנת 2022, גמלה בלבו של המשיב החלטה לבצע פיגוע בשל "הבעיות בירושלים ובמסגד אל אקצא עם המתנחלים ועם כוחות הבטחון" וכן, בהשראת המחבלים עודיי תמימי, שביצע פיגוע ירי ביום 8.10.22 במחסום מחנה הפליטים שועאפט בירושלים בו נרצחה החיילת נועה לזר ז"ל ונפצעו נוספים, וניסה לבצע פיגוע ירי נוסף ביום 19.10.22 בכניסה למעלה אדומים, וחירי עלקם שביצע פיגוע ירי בשכונת נווה יעקב בירושלים בו נרצחו שבעה אנשים ונפצעו שלושה.

כן נטען שתיאורי המשיב לא סבירים, בשים לב לקרבה הנטענת לשוטר של 10 מטרים בעת שיידה את האבן, וליכולתו לדעת היכן היה בתאריך מדויק שנה לפני מעצרו.

גם אם נניח שבשלב הראיות לכאורה יש לבחון קיומה של תוספת ראייתית מסוג זה (על המחלוקת בשאלה זו ראו מ' לוי "הראיות לכאורה הנדרשות למעצר עד תום ההליכים – בחינה נוספת" משפטים לד(3) 549, בעמ' 577 (תשס"ה)), לשיטתי התוספת מצויה בדו"חות הפעולה שבחומר.

...

על רקע זה, אני קובע קיומן של ראיות לכאורה למעשים מושא האישום הראשון.

אמנם, הוא לא הועמד לדין בגין כך משלא נמצאה תוספת ראייתית להודאותיו במעשים אלה, אך סבורני שבאמדן מסוכנותו אין להתעלם מכך שלדבריו-שלו השתתף ביידוי האבנים האמור, שוחח עם חבר על נטילת רימונים ממנו לצורך ביצוע פיגוע, או השתתף בהפרת סדר במסגד אל-אקצה תוך יידוי אבן לעבר שוטר.

אשר למשיב 1 הרי שמדובר במי שחבר למספר אנשים, וחיפש בני קבוצה מסוימת על מנת לפגוע ממניע גזעני, תוך הצטיידות בכלים שונים, ודי בכך כדי להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

המשיבים וחבריהם השתמשו בנשק קר מסוגים שונים: גרזן, באמצעותו הוכה עומר וששימש לפגיעה ברכב הסיאט; אבנים, שנזרקו לעבר הרכב תוך ניפוץ חלונותיו ופגעו באדריס; פטישון, ששמש לצורך הלימה ברכב; גז פלפל, שהותז כלפי יושבי הרכב.

לא ניתן אף לזקוף לטובת משיב 2 את העובדה שהוא דוגל בעמדה של אי נקיטת אלימות נגד חיילי צה"ל, שכן מכלל הן ניתן לשמוע את הלאו, קרי מתן לגיטימציה לפעולות אלימות נגד אחרים, והכל על רקע אידיאולוגי.

...

לפיכך, אני מורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים.

אשר על כן, בשורה התחתונה, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של [ידידיה] עד תום ההליכים נגדו, בבית הוריו, בפקוח אלקטרוני (בעקבות ההחלטה, ביום 30.7.2023, ניתנה חוות דעת של יחידת מעוז, שבה נקבע כי ישנה התכנות למעצר בפקוח אלקטרוני, במקום שהוּצע).

ביחס לכך, ובזהירות המתחייבת, סבורני כי יש מקום להטיות אוזן לטענותיו של ידידיה, בדבר קשיים מסוימים שמעוררות עדויות שוטרי מג"ב, נוכח העדר תעוד ליידוי האבנים בסירטון שצלמו, ובהנתן הגעתם המאוחרת (יחסית) לזירת הארוע – שלב בו כלל אין זה מובן אם ידידיה לא נעצר, זה מכבר, על-ידי חיילי צה"ל. ברי, עם זאת, כי אין באמור כדי לאיין לחלוטין את משקל ההודעות הברורות והנחרצות; רחוק מכך.

...

סיכומו של דבר: בנקודת הזמן הנוכחית, תנאי התקיימותן של ראיות לכאורה – מתמלא, ביחס ל-2 חלקי האירוע.

אם כן, משמצאתי כי המסוכנות שנשקפת ממעשי ידידיה, אינה מאפשרת את השׂמתו תחת פיקוח אלקטרוני, ללא בחינה מקדימה של שירות המבחן; ובשים לב להעדר התייחסות בהחלטת בית המשפט המחוזי לדרישת המחוקק להצבעה על טעמים מיוחדים, לצורך הבחירה בפיקוח האלקטרוני, חרף חומרת העבירות המיוחסות לידידיה – אני מורה על עריכת תסקיר בעניינו, שיוגש עד יום 30.8.2023.

סוף דבר: ערר ידידיה נדחה, כפוף להערה אחת כאמור בסעיף 25 לעיל; ערר המדינה מתקבל בחלקו, כמפורט בסעיף ‎29 לעיל.