אני סבורה, שמנסיבותיו האמורות של הארוע, לרבות סדרי הגודל המשוערים של הכוח, סוג היחידה שביצעה את הפעולה ושעות ביצוע הפעולה (שעות החשיכה), עולה מסקנה ברורה לפיה לא מדובר היה בפעולת שיטור או שמירת סדר, אלא בפעולה צבאית מכוונת למעצר חשוד בפעילות טירור, תוך שנלקחת בחשבון על ידי הכוח המבצע כל התפתחות אפשרית, לרבות הסלמת הארוע לכדי ארוע לחימתי מלא מול המבוקשים או פעילי טירור נוספים, וכן התנגדות התושבים המקומיים.
...
עוד ציין בית המשפט העליון בפרשה זו כי כאשר מדובר בפעולה צבאית מובהקת, שאלת הסיכון המיידי לחיי הכוח הצבאי הפועל אין בה כדי להכריע את הכף, להבדיל ממצב של פעולת שיטור, אשר הפכה עקב שינוי נסיבות לפעולה מלחמתית באופייה, וכי – "על דרך הכלל, אין מקום לבחינה מקדמית של חוקיות הפעולה בטרם ייקבע אם עשויה היא להחשב "פעולה מלחמתית".
" 20. ברע"א 1048/07 לואא ח'אלד עלאונה נ' מדינת ישראל, מאגר נבו (2010), נדון מקרה משנת 1992 (טרם תיקון מס' 4) בו נפגעה עוברת אורח במהלך מעצר של מבוקשים, אשר היתרחש במהלך הפוגה שנועדה לאפשר לאנשים שאינם מעורבים לצאת מבתיהם. שם קבע בית המשפט העליון כי ההפוגה לא היתה פעולה משטרתית אלא היתה הפסקה בפעולה המלחמתית, ובמהלך הפסקה כזו לא תוכל פעולה רשלנית של כוח צה"ל להנות מחסינות. יחד עם זאת, מאחר ולא הוכח במקרה דשם כי המנוחה אכן נורתה על ידי חיילי צה"ל, ולא הוכח כי היא נורתה במהלך אותה הפוגה, נדחה העירעור על הקביעה שהתביעה נדחית.
לאור כל האמור מעלה, התביעה נדחית.
לעניין זה, אביא את הערותיו של בית המשפט העליון ברע"א 1048/07 לואא ח'אלד עלאונה נ' מדינת ישראל, מאגר נבו (2010) שאף אוזכר לעיל, כלהלן:
"ואף שלא הוכח כאמור שהמנוחה נפגעה מכוחות צה"ל, טוב היה לו נחלצה מדינת ישראל, ולו ולפנים משורת הדין, וכמחווה אנושית, להקל על מכאובם של חפים מפשע שנפגעו. בכך הייתה מגלה אך גדלות. נראה לנו כי גם היום פתוחה הדרך בפני המדינה להציע פיצוי כאמור." 82.
אני סבורה כי הדברים הם בבחינת "קל וחומר" למקרה דנן, בו לא היתה מחלוקת כי המנוחה נפגעה מאש חיילי צה"ל, וכי היתה בבחינת עוברת אורח תמימה.
