מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

מעצר חשודים בפעילות טרור

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

טרם עברו שבועיים ימים והמערער הגיש בקשה לעיון מחדש, תוך שהוא מספר על פלישת כוחות מישטרה (בתמיכת הרשויות) לכמה כפרים באיזור מגוריו, ובצוע מעצרים המוניים של מנהיגי נוער בשל חשד למעורבות בפעילות חבלנית.
...
השופט צ' זילברטל: אני מסכים עם חברי השופט נ' הנדל כי דין הערעור להדחות.
חרף זאת סברה הנציבות כי אין מקום להיעתר לבקשת המערער למקלט מדיני, וזאת משום שלשיטתה באפשרותו לשוב ולהתגורר בחלקים אחרים של מדינתו המצויים מחוץ לשליטת המורדים, ולחיות שם ללא חשש מפני רדיפה.
בנסיבות המקרה דנן נראה לי כי ראוי היה להוסיף ולברר את הטענות העובדתיות החדשות שהעלה המערער בבקשה לעיון מחדש וזאת בדרך של קיום ראיון נוסף עימו.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בהחלטה מיום 14.3.2019 (השופט י' אלרון) ניתן "צו אירעי האוסר על קבורת בניהם של העותרים עד להחלטה אחרת". בתגובת המדינה נימסר, כי ביום 4.3.2019, בסביבות השעה 03:00 בלילה, במהלך חזרת כוחות צה"ל ממבצע למעצר חשודים בפעילות טירור, בכפר נעמה, היתקלקל הרכב הצבאי, והחיילים פרקו ממנו.
...
לפיכך, דינה של העתירה להידחות על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הפעולה נועדה לשם מעצר המבוקש שהיה חשוד בפעילות טירור (סעיף 5 לתצהיר המג"ד, סעיף 4 לתצהיר מפקד המחלקהׂ) ובעת מעצרו נתגלתה תחמושת וחומר תעמולה של החמאס (סעיף 15 לתצהיר המג"ד, סעיף 12 לתצהיר מפקד המחלקה(.
...
לנוכח כל האמור לעיל, מסקנתי היא כי התובע נורה בעת שניסה לחטוף את נשקו של החייל תוך שהוא צועק "אללה אכבר". רשלנות משהגעתי למסקנה כי עומדת למדינה חסינות, מתייתר הצורך לדון בשאלת הרשלנות.
סוף דבר התביעה נדחית.
נוכח הפגיעה הקשה שנגרמה לתובע, ומוגבלותו שיכול שגרמה לאי הבנת הסיכון שיצר במעשיו, התובע ישלם למדינה הוצאות בסכום מופחת, בסך כולל של 3,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

פעולה מלחמתית כאשר ענייננו בפעילות שמטרתה מעצר חשודים נידרשת הבחנה בין פעולה משטרתית של מעצר חשוד לפעילות מלחמתית ללכידת מחבל חמוש שדם על ידיו.
...
התובע טען שעדות מפקד הכח בבית המשפט חיזקה את המסקנה שלא מדובר בפעולה מלחמתית.
אין בידי לקבל טענה זו. מפקד הכוח העיד כי באירועים מסוג זה ישנם למעשה שני מעגלים – במעגל הפנימי נמצאת היחידה המיוחדת שתפקידה לאתר את המבוקש ולעצור אותו, ומסביבה יש מעגל של כוחות צבא והם אלה שמתעמתים עם המקומיים ומתגוננים בפני זריקות האבנים, בקבוקי התבערה וכיוב' (עמ' 7 שורות 22-28).
אין בידי לקבל גם טענה זו. סיכון החיים בפניו עמד הכוח הוא על פי הסיכון שהיה ידוע לו מהמידע המודיעיני שהוביל לפעולה ולדידו הוא פעל לאיתור מחבל חמוש שיתנגד למעצרו בכח לאחר שרצח אזרח ישראלי.
סוף דבר ענייננו בתביעת תובע שנפגע מכלב צבאי ששולב בפעולה לאיתור מחבל חמוש שעל פי החשד הסתתר בביתו של התובע.
לאור האמור בפסק דין זה עומדת למדינה הגנת הפעולה המלחמתית ודין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

אני סבורה, שמנסיבותיו האמורות של הארוע, לרבות סדרי הגודל המשוערים של הכוח, סוג היחידה שביצעה את הפעולה ושעות ביצוע הפעולה (שעות החשיכה), עולה מסקנה ברורה לפיה לא מדובר היה בפעולת שיטור או שמירת סדר, אלא בפעולה צבאית מכוונת למעצר חשוד בפעילות טירור, תוך שנלקחת בחשבון על ידי הכוח המבצע כל התפתחות אפשרית, לרבות הסלמת הארוע לכדי ארוע לחימתי מלא מול המבוקשים או פעילי טירור נוספים, וכן התנגדות התושבים המקומיים.
...
עוד ציין בית המשפט העליון בפרשה זו כי כאשר מדובר בפעולה צבאית מובהקת, שאלת הסיכון המיידי לחיי הכוח הצבאי הפועל אין בה כדי להכריע את הכף, להבדיל ממצב של פעולת שיטור, אשר הפכה עקב שינוי נסיבות לפעולה מלחמתית באופייה, וכי – "על דרך הכלל, אין מקום לבחינה מקדמית של חוקיות הפעולה בטרם ייקבע אם עשויה היא להחשב "פעולה מלחמתית". " 20. ברע"א 1048/07 לואא ח'אלד עלאונה נ' מדינת ישראל, מאגר נבו (2010), נדון מקרה משנת 1992 (טרם תיקון מס' 4) בו נפגעה עוברת אורח במהלך מעצר של מבוקשים, אשר היתרחש במהלך הפוגה שנועדה לאפשר לאנשים שאינם מעורבים לצאת מבתיהם. שם קבע בית המשפט העליון כי ההפוגה לא היתה פעולה משטרתית אלא היתה הפסקה בפעולה המלחמתית, ובמהלך הפסקה כזו לא תוכל פעולה רשלנית של כוח צה"ל להנות מחסינות. יחד עם זאת, מאחר ולא הוכח במקרה דשם כי המנוחה אכן נורתה על ידי חיילי צה"ל, ולא הוכח כי היא נורתה במהלך אותה הפוגה, נדחה העירעור על הקביעה שהתביעה נדחית.
לאור כל האמור מעלה, התביעה נדחית.
לעניין זה, אביא את הערותיו של בית המשפט העליון ברע"א 1048/07 לואא ח'אלד עלאונה נ' מדינת ישראל, מאגר נבו (2010) שאף אוזכר לעיל, כלהלן: "ואף שלא הוכח כאמור שהמנוחה נפגעה מכוחות צה"ל, טוב היה לו נחלצה מדינת ישראל, ולו ולפנים משורת הדין, וכמחווה אנושית, להקל על מכאובם של חפים מפשע שנפגעו. בכך הייתה מגלה אך גדלות. נראה לנו כי גם היום פתוחה הדרך בפני המדינה להציע פיצוי כאמור." 82.
אני סבורה כי הדברים הם בבחינת "קל וחומר" למקרה דנן, בו לא היתה מחלוקת כי המנוחה נפגעה מאש חיילי צה"ל, וכי היתה בבחינת עוברת אורח תמימה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו