מעצר בית עקב מעורבות בשוד

בית המשפט המחוזי בירושלים מ"ת 41670-03-21 מדינת ישראל נ' גיוסי(עציר) ואח' תיק חצוני: 225081/2021 בפני כבוד השופטת חגית מאק-קלמנוביץ מבקשים מדינת ישראל משיבים 1. מחמד גיוסי (עציר) 2. עיד שבאנה (עציר) 3. מוחמד עלקם (עציר) 4. רביע סיאד (עציר) החלטה

באישום השני מיוחסת למשיבים עבירה של שוד.

בתסקיר עלתה השפעת חוויית המעצר וההרתעה שיש בה. קצינת המבחן התרשמה מהיעדר מעורבות שולית ומיכולתם של הורי המשיב לפקח.

...

לאור כל האמור אני סבורה כי ניתן לשקול המשך מעצרו של המשיב שלא במסגרת מעצר ממש, אולם בתנאים הדוקים יותר, ועל כן יש לבחון אפשרות של מעצר בית בפיקוח אלקטרוני.

גם לגבי משיב זה אני סבורה שניתן לשקול המשך מעצר באיזוק אלקטרוני.

לסיכום: לגבי משיבים 1 ו-2, מבוקשת חוות דעת מנהלת הפיקוח האלקטרוני באשר לאפשרות מעצר באיזוק בבתיהם של הנאשמים.

ביחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם עד לתום ההליכים של הארבעה, זאת תוך שהמבקשת ציינה כי מדובר בארוע אלים ומתגלגל, כאשר לכל משיב היה את חלקו שלו בהסלמה ובארוע האלימות ולמשיבים עבר פלילי, כפי שמתואר, כך למשיב 1 הרשעה משנת 2017 בעבירות אלימות ורכוש (מבדיקה של עברו הפלילי, מדובר בהרשעה אחת בעבירת סמים); למשיב 2 הרשעה מבית דין צבאי בהעדר משירות, ותלויים ועומדים כנגדו שלושה כתבי אישום בעבירות סמים ובהחזקת סכין; למשיב 3 שלוש הרשעות קודמות ישנות בעבירות של החזקת סכין, תקיפה חבלנית, ניסיון לשוד מזוין ועבירות נוספות, כאשר המשיב ריצה 4 שנות מאסר וכן תלויים ועומדים כנגדו שני כתבי אישום בעבירות של החזקת סכין; למשיב 4 שלוש הרשעות קודמות בעבירות אלימות ורכוש.

ביום 27.07.21 שוחרר משיב 2 בתנאים של מעצר בית בפקוח, זאת נוכח "מעורבותו המצומצמת" בארוע, כאשר ביום 24.08.21 החליט בית המשפט, שמכיוון שעדיין לא הוגש תסקיר בעיניינם של השלושה, ניתן לבחון מעצרם באיזוק אלקטרוני.

...

לסיכום, ניתן לראות שמכלל הראיות, על פניו, משיב 1 הלך ברחוב כשהוא מחזיק את כלבו ברצועה (אם כי לא החזיק אותו על-פי החוק, דהיינו לא נקט אמצעי זהירות לגביו).

מכאן יש להשליך על עוצמת עילת המסוכנות שלטעמי אינה ברף גבוה, ובשים לב לתקופת הזמן שחלפה מאז הגשת כתב האישום, כמו גם העובדה שהמשיב מצוי כחודשיים במעצר ממש ולמעלה מחודש במעצר באיזוק אלקטרוני, יש בכל אלו כדי להביא למסקנה כי ניתן להסיר מעל המשיב את האיזוק האלקטרוני ולהותיר אותו במעצר בית מלא, ובפיקוח המפקחים שאושרו על-ידי בית המשפט – וכך אני מורה.

מורה על עיכוב החלטתי עד ליום 25.10.21 בשעה 12:00 המבקשת תעדכן את הסנגור בדבר הגשת ערר אם לאו, עד ליום 24.10.21 בשעה 13:00 המזכירות תעביר החלטתי לצדדים ולמנהלת האיזוק.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"פ 46125-09-19 מדינת ישראל נ' אביץ(עציר) ואח' בפני כבוד השופטת דנה מרשק מרום בעיניין: מדינת ישראל – באמצעות פמ"מ וע"י עו"ד גלעד ארליך המאשימה 1.מלקו בן טשלה אביץ (עציר) - נדון 2.שלמה בן מולט ימטה (עציר) – ע"י עו"ד איתי בן-נון הנאשמים הכרעת דין – נאשם 2

אומר כבר, כי המסקנה הרלבנטית מהאיכונים, המצטרפת למכלול הראיות (לרבות עדויות הגנה, אשר ייסקרו בהמשך) היא, כי בליל הארוע הנאשם עשה שימוש בטלפון המבצעי 565, והשתמש בטלפון שלו 366 על מנת ליצור סיפור כסוי והרחקתו ממעורבות בשוד.

אותרה תיכתובת בעלת תוכן מפליל ביותר (ת/21), המוכיחה כי הנאשם הוא שכתב את המסרון מהטלפון המבצעי מיד לאחר השוד, והיה אחד מהמבצעים בצוותא בשוד עצמו יחד עם אביץ' ועם גינג'ט. בנוסף, התביעה הצליחה להוכיח כי הטלפון המבצעי 565 אוכן פעמיים בשעות הרלוואנטיות עובר להתרחשות השוד - בסמוך לבית העסק של המתלונן ובסמוך למקום מגוריו של המתלונן, שם נשדד.

...

סוף דבר התביעה הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר את כל המיוחס לנאשם בכתב-האישום המתוקן, כפי שעלה מעדות המתלונן.

קבלת גרסה זו של דנה מביאה לקביעה כי הנאשם היה שותף מלא ומבצע בצוותא לשוד, כמפורט בכתב-האישום, ואני דוחה את טענת ההגנה החלופית לפיה הוכח, אם בכלל, כי הנאשם היה מסייע בלבד מכוח ההחזקה של הטלפון המבצעי 565.

לאור כל האמור לעיל, אני קובעת שהתביעה עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את המיוחס לנאשם בכתב-האישום המתוקן מעבר לספק סביר, ועל כן, אני מרשיעה את הנאשם בביצוע עבירה של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין.

ביום 17.9.2020 נעצר המבקש בגין חשד למעורבות בארוע שוד, במסגרתו נגנב סכום של 400,000 דולר.

מעצרו הוארך מעת לעת בהחלטות בית משפט השלום עד ליום 23.9.2020, לנוכח קיומו של חשד סביר לבצוע עבירות, ולאור מסוכנות הנלמדת מהמעשים המיוחסים לו. בהחלטתו מיום 23.9.2020, קבע בית משפט השלום כי אף שיש צורך בהמשך החקירה, ובביצוע פעולות חקירה נוספות שפורטו בדוח סודי שהוגש לפניו, הרי שאין הכרח כי פעולות אלו יבוצעו בטרם ישוחרר המבקש ממעצר.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

בנסיבות אלו, לא ראיתי לנכון להיעתר לבקשה למתן רשות לערור.

הבקשה נדחית אפוא.

בשנת 2015 נעצר הנאשם שוב בגין מעורבות בעבירות שוד, ולאחר שהופנה לשירות המבחן בהליך המעצר, הוא שולב בהליך גמילה טפולי בקהילת "רוח מדבר". הנאשם מסר כי הוא סיים את הליך הגמילה בהצלחה, אך שירות המבחן ציין כי מהמידע המצוי ברשותו עולה כי הלה נשר מהטיפול בעקבות היתנהגות מינית לא מותאמת והפרת כללי המסגרת.

כך למשל בע"פ 1660/19 Edika Kvartskhava נ' מדינת ישראל (23.10.19), שם צוין כי: "אין צורך להכביר במילים ביחס לחומרה הטמונה במעשים בהם הורשעו המערערים. בית משפט זה קבע וחזר וקבע כי "בעבירות גניבה או שוד המכוונות כנגד קשישים נעוצה ניבזות מיוחדת, המצדיקה השתת ענישה ממשית ומרתיעה הכוללת רכיב משמעותי של מאסר מאחורי סורג ובריח"..

...

לאור כל האמור, התרשם שירות המבחן מקיומו של סיכון משמעותי ולא מעורפל מצדו של הנאשם להישנות עבירות בעתיד, ובמקביל סיכוי נמוך כי הליך טיפולי יתרום לצמצום מסוכנותו.

לסיכום, בשים לב לערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות בענייננו, בהתחשב בנסיבות הקשורות בביצוען ובמדיניות הענישה הנוהגת, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 30 ל-55 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

סיכומו של דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. 40 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 19.3.2023.