רקע והליכים קודמים
ביום 7.5.2013, לאחר סיומה של חקירה סמויה, נעצר המבקש, ביחד עם חשודים נוספים, בחשד, שבמהלך השנים האחרונות, הוא סיפק סמים לשלל צרכנים, ובמקומות רבים.
לגופה של הבקשה להארכת מעצר, קבע בית-משפט השלום, כי מהחומר הסודי שהונח בפניו עולה, כי קיים חשד סביר שהמבקש אכן ביצע את העבירות שיוחסו לו. עוד קבע בית-משפט השלום, כי חרף טענתו של הסניגור, הרי שמעיון בהודעתו של המבקש, עולה כי הלה הועמד על זכותו להיוועץ בעורך-דין, ואולם, הוא בחר שלא לממש את זכותו, אלא רק בסיום מתן הודעתו.
...
באותו יום, נערך דיון בערר בפני בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, שבסיומו קבע בית-המשפט, כי מעיון בטענות המשטרה, עולה כי קיימות שלוש פעולות חקירה שביצוען נדרש בתיק, ובשל אופיין, מִשְכן, ומורכבותן, אין מנוס מלהורות על המשך מעצרו של המבקש.
יתירה מזאת, עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות, אשר בחנו את כלל הנתונים הדרושים, לשם הכרעה בבקשת המעצר, והוחלט כי בנתונים הקיימים, ולאור הצורך בביצוע פעולות חקירה מורכבות, אין מנוס מלהאריך את מעצרו של המבקש במספר ימים, עד ליום 12.5.2013.
במצב דברים זה, סבורני, כי לא מתקיימות אותן נסיבות מיוחדות, המאפשרות "גמישות" מסויימת למתן רשות לערור.
סיכומם של דברים, משלא מצאתי כל הצדקה לדון בעניינו של המבקש במסגרת הליך שיפוטי נוסף, הנני דוחה את הבקשה למתן רשות ערר.
