מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מעצר בית לחשוד בהספקת סם

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ודוק, אין הכוונה להגשה "אוטומאטית" של כתבי אישום בנסיבות אלה, אלא "על מנת לברר הגשת כתב אישום" – דהיינו, אליבא דֶכב' השופט הימן על התביעה לעשות בירור משפטי, עובר להליכה בדרך זו. יש לקרוא את החלטתו של בית המשפט המחוזי הנכבד כהחלטה המצויה במקומה המשפטי, דהיינו ערר על מעצר ימים (עמ"י), רוצה לומר, ניתן בהחלט להאריך מעצרו של חשוד בעבירה של עסקה אחרת בסם, בהנתן שאין (עדיין) בנמצא חוו"ד סם, אם ניתן למצוא תשתית ראייתית לעסקה אחרת כאמור.
ראוי שבתיקים מסוג דא, שאין עדיין חוו"ד סם, כי תנתן ולו חוו"ד ראשונית מאת מעבדת הסמים אשר לזהותו של החומר החשוד, ולו למקצתו, או חוו"ד כללית אשר למצב העדכני כיום מבחינת התוספת הראשונה לפקודת הסמים אשר לתרכובות הכימיות המשויכות לחומר הקרוי בשם המסחרי: "נייס גאי", לרבות שאיפה למיצוי החקירה באמצעות תעוד העסקה ע"י מצלמות גוף או הורדת מצלמות אבטחה ממקום הארוע לצד ראיות פורנזיות נוספות כמו ט"א. ראו והשוו, בהקשר זה כי חוו"ד ראשונית, כך למשל בבדיקת ט"א, מספיקה לשלב המעצר כראיות לכאורה, דהיינו ישנה תשתית שתהא מספקת למעצר עד לתום ההליכים ולא תספיק לשלב הוכחת האשמה בתיק העקרי – עמ"ת 47164-08-16 מדינת ישראל נ' בריהון סבהט (21.8.16).
...
לפיכך, אני סבור שהיה מקום לפנות ליחידת התביעות על מנת לברר הגשת כתב אישום עם בקשה למעצר עד לתום ההליכים או בלי בקשה, ולא להמתין עד תום לחוות דעת סם".
סוף דבר, החלטתו של בית המשפט המחוזי, מפי כב' השופט הימן ניתנה במסגרת ערר על הליך ימים, ומכאן יפה היא לשלב הליך הימים ולתשתית ראייתית מסוג חשד סביר, או-אז לבטח ניתן להאריך מעצר בנסיבות של חשד לעסקה אחרת בסם, כאשר המסכת הראייתית מראה על ביצוע עסקה בסם ע"י שני אנשים או יותר, שהשניים התכוונו לבצע עסקה בסם, גם בהעדר חוו"ד סם ואף ניתן להגיש הצהרת תובע בנסיבות אלה.
כבר נקבע כי מחדלי חקירה אינם מביאים מניה וביה לזיכוי נאשם, ועל בית המשפט בשלב שמיעת התיק, לבחון את המחדלים על רקע מכלול הראיות או-אז יוכל להגיע לכלל מסקנה האם קופחה זכותו של הנאשם להתגונן – ראו בין היתר ע"פ 5386/05 בילל אלחורטי נ' מדינת ישראל (18.5.06).
סוף דבר, אכן נשקפת חומרה ומסוכנת מהעבירות המיוחסות למשיב, גם בהינתן חולשה ראייתית בעת הזו.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

שישית, נטען כי שקיות הניילון בהן סופקו הסמים לא נשלחו למעבדה לבדיקת טביעות אצבעות או DNA.
בעמודים 8-7 להודעתו של המשיב מיום 3.2.20, נאמרו הדברים הבאים: "ש. אני מציג לך את הוידאו של אותה עסקה בתאריך ה 8.12.19 ובה אתה מכרת את הקוקאין [לסוכן] תמורת 9,700 ₪, ספר לי מה אתה רואה? (הערת חוקר: מציג לחשוד קובץ ווידאו ממונה 06:44 ועד הסוף המסומן 'עסקה').
החלטות שניתנו על ידי בית המשפט העליון, הנוגעות למעצר עד תום ההליכים בעבירות סמים, מלמדות כי בכל המקרים שנידונו באותן החלטות, הוגשו תסקירי שירות המבחן, לפני שנפלה ההכרעה בשאלת המעצר עד תום ההליכים (ראו לאחרונה: בש"פ 4354/19 מדינת ישראל נ' פלוני (10.7.19) פסקות 8-9; בש"פ 5577/19 לשם נ' מדינת ישראל (22.9.19) פסקה 7; בש"פ 6115/19 מדינת ישראל נ' בן אבו (24.9.19) פסקה 14; בש"פ 6163/19 ירמילוב נ' מדינת ישראל (2.10.19) פסקה 9).
...
לאור ההסכם שהוגש (סומן על ידי בספרה 1) ולאור הצהרת נציגת המדינה בדבר קבלת אישור פרקליט המחוז, אין בידי לקבל, לצורך השלב בו אנו מצויים, את טענת הסנגור בדבר אי-חוקיות בהפעלת הסוכן.
לצד זאת נקבע, כי עבר פלילי נקי, גיל צעיר, אישום בודד והיותו של החלק המיוחס לנאשם בביצוע העבירה יכולים להצדיק מסקנה אחרת (ר' בש"פ 4830/18 מחפוד' דרבאס נ' מדינת ישראל, פסקה 21 (30.7.2018)) אך גם במקרים אלה נדרשת חלופה הדוקה.
סוף דבר: הבקשה מתקבלת והמשיב ייעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה לפי סעיף 5 לחוק ההסגרה, התשי"ד – 1954 (להלן – "חוק ההסגרה"), בגדרה מתבקש מעצרו של המשיב, אזרח הממלכה המאוחדת של בריטניה (להלן – "בריטניה"), עד לתום הליכי ההסגרה בעיניינו, זאת על יסוד עתירת הסגרה שהגישה בריטניה, לפיה המשיב חשוד בכך שביצע בשטחה עבירות של קשירת קשר לאספקת או ייבוא סם מסוכן, הלבנת הון, קשירת קשר להלבנת הון והחזקת דרכון מזויף (להלן – "עתירת ההסגרה" או "העתירה").
טענה זו אינה מעלה ואינה מורידה לצורך הדיון שלפניי, שכן לצורך ההכרעה בשאלת מעצרו של המשיב בגין חשד לבצוע עבירות של קשר לייבוא סמים אין רלוואנטיות לשאלה האם המשיב נחקר על כך בבריטניה אם לאו, אלא על בית המשפט לבחון האם קיימות ראיות לכאורה להוכחת החשדות המיוחסים למשיב, וכאמור לעיל, התשובה לכך חיובית.
...
במצב דברים זה אין גם צורך לבחון את פרטי החלופה שהוצעה, ואין מקום להורות על עריכת תסקיר, כיוון שגם אם המפקחים יימצאו ראויים הרי שלנוכח כל האמור לא יהיה מקום להורות על שחרורו של המשיב (בש"פ 7038/09 עמר אבו אסעד נ' מדינת ישראל (14.9.09); בש"פ 9302/08 עמאד אלעקובי נ' מדינת ישראל (14.1.08)).
אני ער לטענת המשיב לפיה מצבו הרפואי מצדיק את שחרורו לחלופה, ברם אין בידי לקבל טענה זו, כיוון שלא הוצגה בפניי תשתית ראויה בדבר בעיותיו הרפואיות של המשיב, וכן לא הוצגה תשתית לכך ששירות בתי הסוהר לא מסוגל לספק למשיב טיפול רפואי הולם, כפי שהוא חייב לעשות.
יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט קרא בבש"פ 9984/17 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני (27.12.17): "התקשיתי להלום תוצאה שתהנה את המשיב מפרי חטאו, שהרי עזיבתו של המשיב את בריטניה היא שהביאה להתמשכות ההליכים נגדו. דבר ידוע הוא כי הליכי הסגרה בין מדינות הינם הליכים מורכבים שלצורך מימושם נדרש זמן רב, דבר המקשה על קבלת טענה בדבר חלוף הזמן בנסיבות אלה". על יסוד כל האמור לעיל, אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום הליכים בעתירת ההסגרה.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע והליכים קודמים ביום 7.5.2013, לאחר סיומה של חקירה סמויה, נעצר המבקש, ביחד עם חשודים נוספים, בחשד, שבמהלך השנים האחרונות, הוא סיפק סמים לשלל צרכנים, ובמקומות רבים.
לגופה של הבקשה להארכת מעצר, קבע בית-משפט השלום, כי מהחומר הסודי שהונח בפניו עולה, כי קיים חשד סביר שהמבקש אכן ביצע את העבירות שיוחסו לו. עוד קבע בית-משפט השלום, כי חרף טענתו של הסניגור, הרי שמעיון בהודעתו של המבקש, עולה כי הלה הועמד על זכותו להיוועץ בעורך-דין, ואולם, הוא בחר שלא לממש את זכותו, אלא רק בסיום מתן הודעתו.
...
באותו יום, נערך דיון בערר בפני בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, שבסיומו קבע בית-המשפט, כי מעיון בטענות המשטרה, עולה כי קיימות שלוש פעולות חקירה שביצוען נדרש בתיק, ובשל אופיין, מִשְכן, ומורכבותן, אין מנוס מלהורות על המשך מעצרו של המבקש.
יתירה מזאת, עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות, אשר בחנו את כלל הנתונים הדרושים, לשם הכרעה בבקשת המעצר, והוחלט כי בנתונים הקיימים, ולאור הצורך בביצוע פעולות חקירה מורכבות, אין מנוס מלהאריך את מעצרו של המבקש במספר ימים, עד ליום 12.5.2013.
במצב דברים זה, סבורני, כי לא מתקיימות אותן נסיבות מיוחדות, המאפשרות "גמישות" מסויימת למתן רשות לערור.
סיכומם של דברים, משלא מצאתי כל הצדקה לדון בעניינו של המבקש במסגרת הליך שיפוטי נוסף, הנני דוחה את הבקשה למתן רשות ערר.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע והליכים קודמים ביום 19.3.2022 נעצר המבקש לאחר שעל-פי החשד, סיפק סמים לאדם אחר ובחיפוש שנעשה על גופו נתפסו שלושה סוגי סם. עוד באותו היום, ביקשה המשיבה מבית משפט השלום להאריך את מעצרו של המבקש למשך תשעה ימים.
...
בסופו של דבר, הורה בית משפט השלום על שחרור המבקש לחלופת מעצר בתנאים שנקבעו.
דיון והכרעה לאחר דיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, מבלי לקבל תשובה.
בשים לב לכל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו