בבקשה שלפניי מבקשת המדינה עיון חוזר במסגרתו ייאסר על המשיב לצאת את הארץ, בהסתמך על שלושה טיעונים: חלוף הזמן (חלפו שלש וחצי שנים מאז ההחלטה על ביטול צו איסור היציאה מהארץ בהסכמה כנגד ערבויות); שינוי נסיבות במישור המשפטי – היתקדמות ההליך, והרשעת אחר בפרשיה קשורה; ומעל לכל התגלו עובדות חדשות – הגשת בקשה של המשיב לבית המשפט לעינייני מישפחה שיאפשר לו להגר לחו"ל עם בנותיו הקטינות.
כיון שהחקירה הגלויה החלה בשנת 2014, וכתב האישום המקורי הוגש בשנת 2017, ומאז מיתנהל ההליך במשך שש שנים, כאשר המשיב עמד בכל התנאים והתייצב תחילה לחקירה ואחר כך למשפטו כל אימת שנידרש, יש לעמוד על השלשלות העניינים ועל ההליכים הקודמים בעיניינו.
עקרי העובדות וההליכים שלעניין
ההליך נגד המשיב החל בשנת 2014 אז נעצר המשיב ושוחרר למעצר בית ובין יתר התנאים נאסרה יציאתו מהארץ.
כן ביקשה המדינה לשחרר בערובה את הנאשמים 1 ו-2 המשיב ואחיו, תוך הוצאת צו איסור יציאה מהארץ נגדם, וקביעת ערובות שיבטיחו את התייצבותם להליך.
לא יוטל צו האוסר על יציאתו של המשיב את הארץ, עם זאת יתוספו הערבים והבטוחות הבאות, לאלו שהיו קיימות ערב הטלת צו איסור היציאה מהארץ (סכום של 400,000 שקלים, שיופקד בחשבון נאמנות של בא כוחו, ערבות עצמית בסכום של 700,000 שקלים וכנגד הנכסים התפוסים הרשומים על שם הנאשמת 3, ג'נט מועלם).
...
לסיכום, אמנם למשיב רכוש בחו"ל, שם הוא מנהל את עסקיו, וכן מחזיק בדרכון זר, מה שיכול לאפשר לו להימלט מההליכים נגדו, אולם מנגד, לטובתו יש לזקוף את העובדה שבמהלך עשר שנים בהם מתנהלים החקירה וההליך הפלילי, כשבמרבית התקופה צו איסור היציאה מושעה, ובסופו של יום מבוטל, כך שהמשיב היה רשאי ואף יצא את הארץ פעמים רבות, מעולם לא הפר כל הוראה חוקית, והתייצב להליכים נגדו.
עם זאת, אני סבורה כי אין די בכך כדי לקבל את בקשת המדינה ולאסור על יציאתו מהארץ.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל נדחית הבקשה לעיון חוזר בחלקה.
