מעצר בית בעקבות סחר ותיווך בסמים

]רקע והליכי המעצר העורר נעצר ביום 12.3.2019 בחשד לבצוע עבירות סחר בסמים, קשירת קשר לבצוע פשע והלבנת הון.

העבירות המיוחסות לעורר בכתב האישום הן קשירת קשר לבצוע פשע; תיווך לסחר בסמים מסוכנים; עסקה אחרת בסמים מסוכנים; שבוש מהלכי משפט; והלבנת הון – הכל גם במסגרת ארגון פשיעה.

בעניינינו, נוכח כך שחומרי החקירה כלל לא הועברו לידי באי כוחם של הנאשמים בפרשה עם הגשת כתב האישום – ובהם העורר – קבע בית המשפט כי מיתקיים בעיניינם "ניצוץ ראייתי", היינו: כי קיימת תשתית ראייתית מסוימת המקימה עילה למעצר ביניים, עד לדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, שנידחה למועד מאוחר יותר כמפורט לעיל (וראו בש"פ 5195/13 אבו מור נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (25.7.2013); בש"פ 127/10 פיניאן נ' מדינת ישראל, פסקות 12-11 (19.1.2010)).

...

מבלי לגרוע מחשיבות דברים אלה, והדברים נאמרים גם במישור הכללי וגם במבט צופה פני עתיד, איני סבור כי יש להיעתר לבקשת העורר ולהורות – נוכח העיכובים האמורים במסירת חומרי החקירה – על שחרורו ממעצר.

יחד עם זאת, נוכח הערותיי מעלה בקשר לקצב העברת חומרי החקירה, ועל מנת להימנע מפגיעה נוספת בעורר אני סבור כי בנסיבות המיוחדות של המקרה יש להורות על הכנת תסקיר שירות מבחן בעניינו של העורר וזאת מבלי שאביע עמדה בשאלת שחרורו לחלופה או בדבר האפשרות להורות על מעצרו בפיקוח אלקטרוני.

אינני נעתר אפוא לבקשה לשחרר את העורר בערובה לעת הזו.

בבקשה נטען, בעקרי הדברים, שכנגד המשיב (הנאשם 1), ואדם נוסף שפעל עמו לצורך סחר בסמים (הנאשם 2, מיישריף בן מחמד הוידי), הוגש כתב אישום בעבירות של סחר בסם מסוכן; קיימות ראיות לכאורה שיש בכוחן להביא להרשעתו של המשיב כגון דו"חות פעולה ומזכרים של שוטרים, עדות הסוכן/הקונה, תעוד אודיאו של השיחות בין הסוכן למשיב טרם העסקה, תעוד וידיאו של העסקה, וחוות דעת סמים ומוצגים; כנגד המשיב קמה עילת מעצר סטאטוטורית מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996 (להלן: "חוק המעצרים"), ומכוח סעיף 21.

עוד נטען כי אילמלא פעולות ההדחה מצידו של הסוכן המשיב לא היה מתווך לצורך סחר בסמים, ולא היה מעורב בסחר בסמים.

מהרישום הפלילי שהוצג בפניי עולה, בין היתר, כי המשיב הורשע ביום 9.9.2015 בבית משפט השלום באילת בעבירות של סחר בסמים, והחזקה/שימוש בסמים לצריכה עצמית, ונגזרו עליו- מאסר בפועל של שמונה חודשים (חודש בחופף ושבעה חודשים במצטבר לעונש מאסר בפועל שאותו ריצה בהליך אחר); מאסר על תנאי לתקופה של תשעה חודשים, ככל שיעבור עבירות סמים מסוג פשע במשך שלוש שנים ממועד שיחרורו מריצוי המאסר; מאסר על תנאי לתקופה של שלושה חודשים, ככל שיעבור עבירות סמים מסוג עוון במשך שלוש שנים ממועד שיחרורו מריצוי המאסר; התחייבות כספית; קנס כספי; פסילת רישיון נהיגה על תנאי למשך שמונה חודשים, ככל שיעבור עבירה של סמים במשך 3 שנים ממועד שיחרורו ממאסר.

...

עם זאת, בעניינו של המשיב הוגש תסקיר של שירות המבחן, שסקר את התנהלותו של המשיב בעבר, והמליץ בסופו של דבר לשחרר את המשיב לחלופת מעצר אצל הוריו ותחת פיקוחם, ולאחר שבחנתי את התסקיר ואת המפקחים המוצעים מצאתי לנכון לאמץ את המלצת שירות המבחן.

המבקשת העלתה הסתייגויות מהמלצות שירות המבחן ולטעמה יש לייחס משקל של ממש לחומרת העבירה ולעברו הפלילי של המשיב בעבירות של סחר בסמים, ויש לציין שעברו הפלילי של הנאשם גורע ממידת האימון שניתן לתת בו, ומעורר קושי בקבלת המלצות שירות המבחן, אך לאחר שחזרתי ובחנתי את התסקיר סבורני ששירות המבחן התייחס לכל הנתונים הרלבנטיים הנוגעים למשיב, לרבות חומרת העבירה, עברו הפלילי, ומידת כשירותם של הוריו לשמש כמפקחים עליו והגיע לכלל מסקנה שניתן לשחררו לחלופת מעצר, תחת להמשיך ולהחזיקו תחת סורג ובריח עד לתום ההליכים.

אשר על כן אני מורה על שחרורו של הנאשם בתנאים הבאים: מעצר בית מלא בבית הוריו בשכונת שועפט בירושלים, תחת פיקוחם לסירוגין וכל העת של אביו, מר ג'מאל דעיס ת.ז. 080292212 (טל' 050-6666222), ואמו, הגב' פאמה דעיס ת.ז. 08000148 (טל' 052-4085826).

בנוסף, צירף הנאשם תיק נוסף שהתנהל בבית משפט השלום, הודה בעובדותיו, והורשע בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן - פקודת הסמים) ועבירה אחת של תיווך בסם מסוכן, לפי סעיף 14 לפקודת הסמים (ת"פ 64728-11-19, להלן - תיק הצירוף).

הסנגורית, עו"ד אורלי פרייזלר, עמדה בטיעונה על רצונו של הנאשם להשתקם ש"נבלם" על-ידי שב"ס אשר שינה עמדותיו ביחס לסיבה בעטיה לא ניתן לשלב את הנאשם בפרויקט הגמילה, אולם סברה כי יש ליתן משקל משמעותי לרצונו של הנאשם לעבור שקום, לקשר הטיפולי המיטיב עם העובדים הסוצאליים בבית המעצר, ולעובדה כי הנאשם מצליח לשמור על ניקיון מסמים משך תקופה ארוכה חרף אכזבתו מאי שלובו בפרויקט, מהלך שחסם אף את דרכו להישתלב בקהילה טיפולית.

...

מעבר לעובדה כי השוד בוצע בחנות נוחות, יש ליתן את הדעת לשימוש המאיים באקדח הדמה, ובהמשך בשבר הזכוכית, וסבורני כי נתונים אלה, שהם בבחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, משליכים על מתחם העונש ההולם.

בהקשר זה ראיתי ליתן משקל גם לעדות הוריו של הנאשם שהעידו בשלב העונש, ושוכנעתי כי הוריו יתגייסו בעתיד לסייע לנאשם על-מנת להשלים את הליך השיקום שהחל בין כותלי בית המעצר.

שירות המבחן התרשם כי ההליך המשפטי והמעצר היוו גורמי הרתעה משמעותיים עבור הנאשם והפחיתו, בשילוב ניקיונו מסמים, את הסיכון להישנות ביצוע עבירות.

בת"פ (ת"א) 39453-05-15 מדינת ישראל נגד אלירן משייב הורשע הנאשם, על פי הודייתו, בעבירה אחת של סחר בסם מסוכן (7.8726 גרם נטו תמורת 5,000 ₪), בארבע עבירות של תיווך לסחר בסם מסוכן (1.1590 גרם נטו בתמורה ל-800 ₪; 1.7171 גרם נטו בתמורה ל-1,500 ₪; 4.9196 גרם נטו בתמורה ל-2,700 ₪; 17.63 גרם נטו בתמורה ל-9,200 ₪), ובשלוש עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית.

בפסק דין זה דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור של נאשם, נעדר עבר פלילי, אשר הורשע ב-3 עבירות של תיווך בסם מסוג קוקאין במשקלים של 1.1592 גרם, 2.0174 גרם, ו-4.5440 גרם.

...

סבורני כי בנסיבות המקרה דנן אין מנוס מהטלת עונש מאסר לריצוי בפועל, אף אם עונש זה יהיה קצר יחסית ויחרוג לקולה ממתחמי העונש ההולם, על מנת להמשיך ולקדם את שיקומו של הנאשם.

אולם, נוכח מכלול השיקולים והאיזונים כאמור לעיל, לא ניתן להסתפק בנסיבות המקרה דנן בעונש של 6 חודשי עבודות שירות, ועל כן אין מנוס מלהטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל ממש, אשר משכו יהיה קצר יחסית, וזאת על מנת לשמור על מעמדם של כלל שיקולי הענישה תוך המשך קידום שיקומו של הנאשם ככל הניתן.

בהינתן מתחמי הענישה האמורים, בשים לב לטיב העבירות ולנסיבותיהן, ובשים לב להחלטתי לסטות לקולה ממתחמי העונש ההולם משיקולי שיקום, החלטתי לגזור על הנאשם עונש כולל.

לאור המקבץ האמור, ולאחר שנתתי דעתי לתיקון 113 לחוק העונשין ולטיעוני הצדדים, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 8 חודשים, וזאת בניכוי ימי מעצרו מה-13.05.15 ועד 01.07.15.

מטעמי הגנת הפרטיות אני מורה על איסור פרסום פסקאות 19 ו-10 לגזר דין זה. זכות ערעור לבית משפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

ביום 9.5.2017 הורשע המבקש בבית משפט השלום, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון חלקי, בשורת עבירות, במסגרת שבעה אישומים, שעניינן בעיקר סחר, תיווך והחזקה בסמים מסוכנים.

בעת קביעת עונשו של המבקש במסגרת מיתחם הענישה, בית משפט השלום ראה לנכון לסטות לקולא ממיתחם הענישה שקבע, וזאת תוך היתחשבות בנסיבותיו האישיות של המבקש, בכלל זה הודאתו בעבירות המיוחסות לו ונטילת אחריות על מעשיו; עברו הפלילי; מצבו המשפחתי והבריאותי; והתרשמותו של שירות המבחן כי המבקש משתקם מאז מעצרו.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

על אף זאת, נדונה הטענה לגופה ונדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, ואיני רואה מקום להתערב בקביעתו בענין זה. אשר על כן, הבקשה נדחית.

ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.