מעצר בית במקום מעצר לחשוד בהריגה

בית המשפט העליון בבש"פ 3199/14 לנדואי ואח' היתייחס לאפקט זה בדבריו : לשתיקה בשלב המעצר יש מחיר כפול – הן במישור הראייתי והן לצורך סתירת המסוכנות: "שתיקתו של  העורר היא בבחינת שטר ושוברו בצדו לא רק במישור הראייתי, אלא גם במישור הליכי המעצר. הלכה פסוקה היא כי נאשם שיש כנגדו ראיות לכאורה אינו יכול להנות משני העולמות: גם לשתוק על-אף הנטל הרובץ עליו להפריך את חזקת המסוכנות, וגם להשתחרר מהמעצר על אף שנותר בחזקת מסוכן (בש"פ 7216/05 אגבאריה נ' מ"י [פורסם בנבו] (23.8.05); בש"פ 4881/03 קביליו נ' מ"י [פורסם בנבו] (9.6.03); בש"פ 8638/96 קורמן נ' מ"י, פד"י נ(5) 200, 206 (1996)). ובכלל, שתיקתו של חשוד מחזקת עמדת התביעה לצורך שלב המעצר [...]" (בש"פ 1648/11 אביטן נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 8 (7.3.2011).

בפרשת קורמן הנזכרת ציין השופט זמיר (עמ' 260), כי נאשם שיש נגדו ראיות לכאורה בדבר ביצוע עבירה חמורה "אינו יכול להנות משני העולמות בעת ובעונה אחת; גם לשתוק, על אף הנטל הרובץ עליו להפריך את חזקת המסוכנות, וגם להשתחרר מן המעצר על אף שהוא נותר בחזקת מסוכן". ואולם, באותו מקרה היה המדובר בהריגה; למרבה המזל, המשיבים דנן נעצרו טרם הספיקו לבצע את הפשע לו קשרו לכאורה.

המשיב הורשע בעבר בעבירות הבאות: · קשירת קשר לבצוע פשע ובהחזקת נשק שלא כדין (2010) · באיומים (2009) · בהחזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה (2009) · בהתפרצות ובגניבה (2009) · בהעלבת עובד ציבור (2007) שמעתי את הערבים אשר הוצגו במקום מעצר הבית שהוצע במושב עוצם, נראה לי כי הערבים נורמאטיביים, מפוכחים, מבינים את תפקידם.

...

מעשי המשיב וחלקו: לאחר מבט כולל על הראיות לכאורה מצאתי כי מעשי המשיב מבססים סיכוי סביר להרשעה בחלק משמעותי הן בקשר והן בפריצה שאירעה לאחריו יש סיכוי סביר כי חלקו של המשיב יעלה בסופו של דבר לכדי מבצע בצוותא של הפריצה ולא קיבלתי את הטענה כי מעשיו עולים אך ורק כדי הסגת גבול העולה מן המקובץ הוא כי מצאתי כי ישנן ראיות לכאורה המקימות סיכוי סביר להרשעת המשיב במיוחס לו: טענת אפליה אל מול תומר שמשי : הגם שתומר שמשי וחובב בן לולו, נטלו חלקים משמעותיים בקשר וכן בתכנון הפריצה וביצועה לא מצאתי כי ישנה אפליה פסולה בין עניינו של המשיב חובב בן לולו לעניינו של תומר שמשי וזאת משתי סיבות מרכזיות : · הראשונה היא כי עברו הפלילי של חובב מכביד רצוף ורלוונטי ומנגד לתומר שמשי אין כל עבר פלילי .

המשיב הורשע בעבר בעבירות הבאות: · קשירת קשר לביצוע פשע ובהחזקת נשק שלא כדין (2010) · באיומים (2009) · בהחזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה (2009) · בהתפרצות ובגניבה (2009) · בהעלבת עובד ציבור (2007) שמעתי את הערבים אשר הוצגו במקום מעצר הבית שהוצע במושב עוצם, נראה לי כי הערבים נורמטיביים, מפוכחים, מבינים את תפקידם.

אשר על כן אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים: מעצר בית מלא במושב עוצם, משק 402, תחת פיקוחם לסירוגין כל העת של: בן לולו דינה אפרת ת.ז. 0584987671 בן לולו אסתר דורין ת.ז. 201584794.

כך סיפר שהנתבע הרביץ לו עם מקל של שוטרים בראש, העיף לו את הראש לקיר, כל פעם אמר לו אם היה עוד מישהו, היה מכה אותו, כל היד נקרעה לו והנתבע איים להרוג אותו ולירות בו. הארכת מעצר ושיחרור ממעצר ביום 3.8.04 הובא אלירן בפני שופטת נוער עם בקשה להאריך את מעצרו בחשד לעבירות מין נוספות.

באותו יום שוחרר למעצר בית.

האם דיווחה על הישנות תופעות בנסיבות המעידות על רצינות הדיווח ועל דאגה ממשית (פנייה לטפול במרפאה לבריאות הנפש); ד"ר פישר העיד שאולי החרפה בעקבות המעצר גרמה להקדמת מצב, שממילא היה מתרחש תוך מספר חודשים או במהלך השרות אם היו מגייסים אותו ומכל מקום, אין בכך להשפיע על המחלה עצמה ועל מהלכה (עמ' 54).

...

לפיכך דין התביעה להידחות כבר עתה.

סוף דבר התביעה נדחית.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 39580-02-12 איתמר כפר שיתופי תורני בע"מ נ' ליבנה לפני כב' השופטת תמר בר-אשר צבן התובעים 1. איתמר כפר שיתופי תורני בע"מ 2. גדי טנא 3. ירון דגני 4. שרה קורלק הנתבעת נרי ליבנה בא-כוח התובעים: עו"ד דורון ניר צבי בא-כוח הנתבעת: עו"ד אברהם דבירי פסק דין

בעיניין זה הפניתה הנתבעת בין השאר למספר ידיעות שפורסמו בתקשורת, כי השניים, תושבי איתמר, נעצרו בחשד להרג פלסטינאי ופציעת שלושה אחרים כתוצאה מארוע ירי במקום סמוך לאיתמר.

...

בנסיבות אלו, ככל שהדברים אמורים באמירת הנתבעת המתייחסת אל התובעים 2 ו-3, הרי שאין מחלוקת שדבריה היו דברי אמת ועל-כן, התביעה המתייחסת לאמירה זו נדחית כבר עתה.

דיון זה כמתואר לעיל, התמקד בשאלה, אם גילויי התמיכה כלפי תושבי איתמר מצד גורמים רבים בחברה הישראלית מבטאים צמצום של חילוקי הדעות הפוליטיים בין המתיישבים ביהודה ושומרון לבין אלו המתנגדים להתיישבות זו, או שמא כלשון המנחה "התהום בסופו של דבר, למרות הרצח, נשארה פעורה". במקום שבו מדובר בהתרשמות סובייקטיבית הנשענת על מידע ממקורות אחרים, ספק אם יש רלוונטיות לשאלה אם יש אמת בפרסום.

לנוכח מסקנה זו, הרי שדין התביעה להידחות.

המשיב ישהה במקום מעצר הבית משך 24 שעות ביממה, כאשר הוא מפוקח באופן צמוד והדוק על ידי מר בכר עופר ת.ז. 022270334 ו/או גב' שיטובי אורלי ת.ז. 031438112 ו/או גב' אלאשווילי מננה ת.ז. 013038765 ו/או מר שיטובי שמואל ת.ז. 052118783 ו/או גב' שם טוב דליה ת.ז. 057515454.

יחד עם זאת, אנו מכירים לא מעט פסקי דין בהם נבחנה אפשרות לחלופת מעצר גם בעיניינם של משיבים שהמסוכנות שנובעת מהם גבוהה בהרבה מהמסוכנות שנובעת מהמשיב הזה ובעבירות חמורות שפוגעות בגופו של אדם ולא רק ברכושו, מפנה לבש"פ 89/10 שם בית המשפט העליון הורה על אף סירובו של בית המשפט המחוזי לקבל תסקיר משלים בעיניינו שיבחן חלופת מעצר, בעיניינו של אדם שהוגש נגדו כתב אישום בגין הריגה.

ב"כ המשיב גם לא חלקה על קיומה של עילת מעצר, בשים לב לעבירות המיוחסות לחשוד ולעברו הפלילי ומיקדה טיעוניה בשאלת החלופה.

...

לכן אנו סבורים שעניינו של המשיב זה מוקדם לשחרר אותו לחלופה כלשהי.

במסגרת עברו הפלילי של המשיב הזה שאנו סבורים שנוכל להוכיח עבירה של עוד התפרצויות, קשירת קשר עם עוד מספר עבריינים, עבירות שמלמדות תחכום, לטעמנו אין מקום לשלוח את המשיב לתסקיר.

לכן אני סבורה שבטרם נקבע מסמרות לאיזה שהוא כיוון ובגלל המצב שהמשיב היה נתון בו ערב מעצרו יש מקום לקבל תסקיר שרות מבחן בעניינו.

][] נגד העורר הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בנצרת שבו יוחסה לו סדרת עבירות: הריגה (שלושה מקרים), מעשה פזיזות תוך נהיגת רכב, נהיגה בשיכרות, נהיגה במצב המונע שליטה ברכב ומסכן עוברי דרך, גרימת חבלה לאדם ולרכוש ברשלנות, עקיפה כאשר הדרך לא פנויה וכן סרוב לבדיקת שכרות.

בית משפט זה, השופט א' רובינשטיין הורה, כי העורר "ישהה במעצר בית מלא במקום ובפיקוח שפרטיהם יקבעו בידי בית המשפט המחוזי". כמו כן נקבעו תנאים נוספים.

כל אלה יחד אינם מאיינים את "החשד" עליו דיבר השופט רובינשטיין באשר לאפשרות ההמלטות מהארץ.

...

דין הערר להידחות.

הערר נדחה.