מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

מעצר בית במוסד פרטי לנאשמים ברצח

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד טענה העוררת כי "בית חם", מוסד פרטי, אינו מקום הולם למעצרו של המשיב, בשל היבט ניגוד העניינים שעמד עליו גם שירות המבחן בתסקירו משמדובר במוסד למטרות רווח.
אכן, בית המשפט מחויב לשקול חלופת מעצר גם בעבירות חמורות, ובנסיבות מתאימות להורות על כך. כך למשל בעיניין דסוקי שוחרר נאשם בעבירת רצח ובעבירות נוספות לחלופת מעצר ב"בית חם" על אף המלצה שלילית של שירות המבחן.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בערר ושמעתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את הערר.
אולם נקודת המוצא שם הייתה עוצמת ראיות נמוכה, ואילו בענייננו לא מצא בית המשפט המחוזי חולשה בראיות.
ערר המדינה מתקבל אפוא.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

לפי עובדות כתב האישום, המשיב ואחיו (להלן בפסקה זו: השניים) קשרו קשר לירות במתלונן, קרוב משפחתם, בשל סיכסוך שנתגלע ביניהם, על רקע רציחתו של אחיהם של השניים כשנה לפני הארוע.
בית המשפט קמא הנכבד עמד אמנם בהחלטתו על הבעייתיות העקרונית הכרוכה בשחרורו של עצור לחלופה במוסד "פרטי", ואף ציין כי מהביקור במוסד המוצע עולה שאדם הרוצה להמלט ממנו – יכול בתנאים מסוימים לעשות כן. יחד עם זאת, נקבע שאין כל ערובה לכך שמעצר בית "רגיל" ימנע אף הוא המלטות, ועל כן השמתו של המשיב במעצר בתנאי פקוח אלקטרוני במוסד האמור הוא בבחינת הרע במיעוטו מבין "שתי חלופות שאינן אופטימאליות". על החלטה זו הוגש הערר שלפני מטעם המדינה.
(ג) בשלב השלישי, אם נמצא כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שיחרור בערובה – בית המשפט רשאי, בהסכמת הנאשם, להורות כי חלף החזקתו מאחורי סורג ובריח הוא ייעצר בתנאי פקוח אלקטרוני, ובילבד שמעצר בדרך האמורה יגשים את תכלית המעצר.
...
טענתה המרכזית של העוררת במכלול הינה כי המשיב איננו מתאים להיות מושם במעצר בתנאים של פיקוח אלקטרוני במוסד המוצע, וזאת לאור המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו, בשים לב לחומרת האירוע שבו היה מעורב – מסוכנות, אשר מתחזקת על רקע האמור בתסקירי שירות המבחן בעניינו, ולנוכח עברו הפלילי.
כן מקובלת עלי טענת העוררת כי לא די בעצם חלוף הזמן, שבו היה המשיב נתון במעצר מאחורי סורג ובריח עד כה כדי להוות "טעם מיוחד" במשמעות סעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים.
הנה כי כן, לנוכח כל האמור לעיל, דומה עלי כי בנסיבות המקרה שבפני – לא ניתן להשיג, בשלב זה, את מטרת המעצר בדרך של השמת המשיב במעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני, או לשחררו לחלופת מעצר.
סוף דבר: הערר מתקבל.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע העורר הוא אחד הנאשמים בפרשה המכונה "פרשה 512" שעניינה עבירות חמורות אשר בוצעו במסגרת ארגון פשיעה בנלאומי שבראשו עמד יצחק אברג'יל. כתב האישום שהוגש ביום 13.7.2016 נגד העורר ו-17 נאשמים נוספים כולל אישומים בגין עבירות רצח, אלימות סמים ועוד, במסגרת ארגון פשיעה.
פרטי האישומים והליכי המעצר פורטו בהחלטות קודמות שניתנו בבית משפט זה בעיניינו של העורר (ראו לדוגמה: בש"פ 4398/16 סבח נ' מדינת ישראל (20.6.2016)), ועל כן איני רואה לשוב ולפרטם.
לפיכך, תיתכן חוסר התאמה בין רישום הבעלות לבין זהותו של המחזיק ברכב (ראו והשוו: רע"א 5379/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נא(4) 464, 473 (1997); ע"א 1680/03 לוי נ' ברקול, נח(6) 941, 949 (2004); רע"א 7161/08 המוסד לביטוח לאומי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, עמודים 8-7 (02.06.2011); ע"א 6299/15 עו"ד איתן ארז, בתפקידו ככונס נכסים ספציפיים של החייב עדי קדושים נ' עטרת תעשיות (1996) בע"מ ( בפרוק), פסקה 5 (22.05.2016)).
לבסוף, אעיר כי משך מעצרו של העורר אכן חריג, אך הוא נבחן אך בימים אלה בבית משפט זה במסגרת בקשה להארכת מעצרו של העורר ושל נאשמים נוספים בפרשה שהגישה המדינה.
...
בנוסף לכך, טען העורר כי בעת חקירתו הנגדית, באי-כוח המשיבה נמנעו מלהטיח בו את הראיות הרלוונטיות הנובעות מעדויות עדי המדינה או כל ראיה הקושרת אותו לאישומים המיוחסים לו. נטען כי אי-הטחת ראיות אלה בעורר מוביל למסקנה כי חל כרסום משמעותי במסד הראייתי.
דין טענות אלה להידחות.
סוף דבר: בשים לב לכל האמור לעיל, לא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.
לפיכך, אני מורה על דחיית הערר.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

עוד בפני כב' השופטת ברק ארז, שזה אולי חריג, אמרנו שיש חלופת מעצר שאנו מבקשים בבקשה הראשונית שכב' השופטת תידון בה. היא בדקה את המסמכים שיש בהם את כל קוי המתאר של בית חם, היה ברור לה שזהו מוסד בשכר ולא בהיתנדבות, לא מוסד של המדינה אלא פרטי שמאושר על ידי המדינה, האיש אמר שמוכנים להחזיק אותם לכל אורך המשפט.
תיק נוסף שאני רוצה לספר עליו הוא תיק של 9 ניסיונות רצח של זוג שהבעל בגד בגיסה ובית משפט גם השופט עמית קבע שהראיות לא מצדיקות מעצר והורה על שיחרור.
בחינת חלופה שתבטיח מפני מסוכנות ניכרת שלכאורה קיימת במקרה זה ראוי שתעשה תוך קבלת הערכותיו של שירות המבחן, הן באשר לנאשם ולמידת מסוכנותו והן באשר למקום החלופה, המפקחים וכיוצ"ב. ביום 24/4/14 הורתה כב' השופטת בן שלמה כי המשיב 1 ייעצר עד תום ההליכים, לאחר ששרות המבחן קבע רמת סיכון גבוהה לגביו למעורבות פלילית נוספת ולאחר שחלופה ביתית עם מפקחים ואיזוק אלקטרוני, נמצאה לא ראויה.
...
ביום 4/3/14 קבע כב' השופט עמית בערר שקיימת חולשה ראייתית מסוימת ביחס לשאלה אם ליבת חומר הראיות מביאה בהכרח למסקנה מרשיעה.
ההכרעה לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי במסמכים הרבים שנאספו בעניינם של המשיבים במהלך ההליכים בנוגע למעצרם – שוכנעתי, לא בלב קל, כי יש בחלופת המעצר שהוצעה כדי להוות חלופה הדוקה ולהבטיח את מטרת המעצר באמצעותה, בנסיבות המיוחדות של המקרה דנן.
לאור המפורט לעיל, אני מורה על שחרור המשיבים בתנאים הבאים: המשיבים ישהו ב"מעצר בית מלא" במרכז "בית חם", ובאיזוק אלקטרוני.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

עו"ד טרבלסי הוסיפה וטענה כי החלטת בית המשפט המחוזי בהליך המעצר האירה פן נוסף בדבר הקושי לייחס לנאשמים את עבירת הרצח בצוותא, שכן יתכן כי הנאשמים או חלקם נקטו בכוח כלפי המנוח במסגרת של הגנה עצמית, ללא שהייתה להם מודעות לכך שהם מבצעים עבירה כלשהיא בצוותא.
על הטעמים להלכה זו עמדתי בהרחבה בבג"ץ 3823/22 נתניהו נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 39 (17.07.2023), בצייני כי: "כיבוד מוסד היועמ"ש והרצון להמנע מהסגת גבולו מבוסס על שני טעמים מרכזיים, הכרוכים זה בזה במידת מה. הטעם הראשון, הוא ההכרה בכך שעבודת מערכת אכיפת החוק היא עניין שבמומחיות, וזאת גם בכל הנוגע לפתיחה בחקירה. הטעם השני, קשור בפגיעה המוסדית הכרוכה בהתערבות שכזו. שכן, כאשר חקירה נפתחת בהוראת בית המשפט, בנגוד להחלטת רשויות אכיפת החוק להן נימסר תפקיד זה, מתערערים האיזון העדין וחלוקת העבודה בין הרשויות, באופן המקים חשש שבית המשפט יהפוך למעין 'יועץ משפטי-על', כאשר כבר הוקצה לו תפקיד בגדר ההליך הפלילי, והוא כמובן מלאכת השפיטה [...].
לאחר שהמדינה הפכה בראיות, ולאחר שראיות אלו עברו את 'כור ההיתוך' של שני מותבים שונים שדנו בעיניין (שופטת המעצרים והשופט המגשר; בהקשר זה, ראו: בג"ץ 4395/12 כהן נ' פרקליטות מחוז מרכז, פסקה 12 (15.11.2012)), נמצא כי קיים קושי ממשי, שמא אף בלתי עביר, בייחוס עבירת הרצח למי מהנאשמים באופן פרטי, או לכולם יחד כמבצעים בצוותא.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה ובתגובות המקדמיות לה על נספחיהן, ולאחר ששמענו את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפנינו, באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.
כזה הוא המקרה כאן, כאשר המדינה הגיעה למסקנה כי הראיות הקיימות בתיק אינן יכולות לבסס את אשמתו של מי מהנאשמים בעבירה החמורה של רצח המנוח; וכאשר במסקנה זו לא קיימת עילת התערבות בדין.
אשר על כן, העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו