מעצר בגין יבוא סם מסוג MDMA

על-פי עובדות האישום הראשון, נפגש המשיב מספר פעמים עם שני סוכנים משטרתיים במטרה לתאם יבוא של כמות גדולה של סם מסוג MDMA, ממנה ניתן יהיה לייצר אלפי כדורי אקסטזי.

עוד מקובלת עלי עמדת המבקשת כי מסוכנותו של המשיב עולה מן המעשים החמורים המיוחסים לו בכתב האישום, המקימים חזקת מסוכנות סטאטוטורית על-פי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים, בפרט לנוכח כמויות הסם הגדולות העומדות בבסיס האישומים במקרה דנן.

...

עוד מקובלת עלי עמדת המבקשת כי מסוכנותו של המשיב עולה מן המעשים החמורים המיוחסים לו בכתב האישום, המקימים חזקת מסוכנות סטטוטורית על-פי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים, בפרט לנוכח כמויות הסם הגדולות העומדות בבסיס האישומים במקרה דנן.

בנסיבות העניין לא ראיתי לנכון להיעתר לבקשת המשיב להפנותו לשירות המבחן לשם הכנת תסקיר בעניינו.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת.

אמנם גם חלקו של המשיב 2 במעשים היה אקטיבי ומשמעותי והוא זה שיזם את המעשים המתוארים באישום הראשון (ניסיון היבוא), אך המשיב שימש כמוציא לפועל של הפעולות הנדרשות בארץ לשם מימוש הייבוא וכחוליה המקשרת בין המשיב 3 (מי שמימן את היבוא) לבין המשיב 2, וכן הנחה את המשיב 2 כיצד לפעול, מסר לו כסף בהתאם לתכנית, ועמד בקשר עם המשיב 2 לאחר שנודע למשיב 3 על כך שהמשטרה תפסה מזודה ובה כ-6 ק"ג סם מסוג MDMA.

לעומת זאת, מעשיו של המשיב, אשר כוללים תאום ותיווך בין מי שמממן את יבוא הסם לבין בלדר, יכולים להתבצע כולם מתוך הבית, וללא שום צורך ביציאה מהבית, ולכן מעצר הבית אינו מפחית במידה מספקת את המסוכנות הסטאטוטורית.

...

יפים לעניין זה דברי כב' השופט י' אלרון בבש"פ 6115/19 מדינת ישראל נ' בן אבו (24.9.19): "על דרך הכלל, יורה בית המשפט על מעצר נאשם בעבירות של סחר והפצת סמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדו מאחורי סורג ובריח, ואילו מעצר בפיקוח אלקטרוני או שחרור לחלופת מעצר ייתכנו רק במקרים חריגים ויוצאי דופן... בנסיבות המקרה דנן איני סבור כי עניינו של המשיב נופל בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים את מעצרו בפיקוח אלקטרוני, חלף מעצרו מאחורי סורג ובריח. מלבד חזקת המסוכנות הסטטוטורית החלה בעניינו של המשיב, מסוכנותו נלמדת אף מנסיבות ביצוע העבירה המיוחסת לו, משמילא לכאורה תפקיד משמעותי בייבוא כמות גדולה של סם הקוקאין הנחשב למסוכן במיוחד... יתרה מזאת, לא שוכנעתי כי יש במעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני כדי לאיין את מסוכנותו. כפי שתואר לעיל, המשיב פעל לייבוא הסם "מרחוק", תוך שימוש באמצעי תקשורת אשר קיים חשש כי ימשיך לעשות בהם שימוש אף תחת הפיקוח האלקטרוני ובנסתר מעיני המפקחים.

סבורני כי אין די בהמלצה חיובית של שירות המבחן ובקיומם של מפקחים ראויים כדי לעמוד בדרישת הטעמים המיוחדים הקבועה בחוק.

נתתי דעתי אף לשיקולים אשר נוגעים להתפשטות נגיף הקורונה בישראל, ואולם הואיל ומדובר במשיב שעצור מאז חודש דצמבר 2019, ואינו בקבוצת סיכון, לא שוכנעתי כי יש בשיקולים אלה כדי לשנות את התוצאה בשלב זה. בנסיבות אלה, ובאיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש הורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בעניינו.

סוף דבר אשר על-כן, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בעניינו.

בנוסף, החל ממועד שאינו בידיעת המאשימה, ועד ליום 14/09/18, החזיק הנאשם ברכב ובדירה חומר המכיל סם מסוג MDMA במשקל כולל של 1,3365 גרם נטו.

במסגרת בקשתו מסר שירות המבחן כי עיון בגיליון רשומו הפלילי העדכני ליום 23/4/20, עלה כי הנאשם נעצר בגין חשד לגידול ייצור סמים, פריצה לבניין שאינו דירה או בית תפילה, קשירת קשר לפשע, סחיטה באיומים וחדריה למחשב, מיום 17/3/20.

להזהיר את הנבחן בלי לפגוע בהמשך תקפו של צו המבחן; להטיל על הנבחן קנס בלי לפגוע בהמשך תקפו של צו המבחן, ואם לאחר מכן יבוא בית משפט להטיל עונש על הנבחן לפי סעיפים 16 או 17 או סעיף זה, יובא הקנס האמור בחשבון בקביעת אותו עונש; אם ניתן צו המבחן בלא הרשעה על העבירה שבגללה ניתן – להרשיע את הנבחן ולהטיל עליו עונש, ואם ניתן צו המבחן לאחר הרשעה לפי סעיף 1(1)(א) – להטיל על הנבחן עונש על העבירה המקורית במקום צו המבחן, הכל כפי שבית המשפט היה רשאי להטיל על הנבחן אילו זה עתה הורשע בפניו על אותה עבירה; אם ניתן צו המבחן לאחר הרשעה לפי סעיף 1(1)(ב) – להטיל עליו עונש נוסף על העבירה המקורית במקום צו המבחן, בהיתחשב בכל עונש אחר שהוטל עליו על העבירה המקורית.

...

לאחר שעיינתי במסמכי התיק  וטיעוני הצדדים סבורתני כי יש לקבל את בקשת שירות המבחן ולהורות מתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט 1969 , על הפקעת הצווים שניתנו בעניינו של הנאשם.

אינני מקבלת את טענות הנאשם לפיהן "קצינת המבחן שונאת אותו" או כי לא ניתנו לא הזדמנויות לבצע את צווי השל"צ והמבחן.

לאור כל האמור אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל בן 4 חודשים בעבודות שירות בהתאם להמלצת הממונה על עבודות השירות בחוות דעתו מיום 13/12/20.

על פי כתב האישום, לפני יום 12.5.06 קשר המשיב יחד עם שני הנאשמים הנוספים ועם אחרים קשר לבצע עבירות מסוג פשע של יבוא עשרות אלפים של טבליות סם מסוכן מסוג MDMA לישראל.

לא התרשמתי שמשפחתו של המשיב יכולה לתחום לו גבולות והוא יכבד אותם, במיוחד כשעסקינן בעבירות סמים, אותן ניתן לבצע גם כאשר הנאשם שוהה בחלופת מעצר ולכן גם נקבע שמטרת המעצר, בין היתר, לנתץ את שרשרת הפצת הסם.

...

סוף דבר אני מקבלת את הבקשה לעיון חוזר ומבטלת החלטתי מיום 22.10.06 ומורה על מעצרו של המשיב עד סיום ההליכים נגדו, כפי שהוריתי מלכתחילה.

הנאשם הובא לדין בגין פרשת יבוא סמים מהולנד לישראל, מסוג כדורי (MDMA) בכמות העולה על 48,000 כדורים.

על כן, הוא לא היה יכול להיות מעורב בביצוע עבירות הסמים המיוחסות לו בכתב אישום זה. במשפטם של שלווה ואנזור (ת. פ. 4150/05), העיד הנאשם כי הוא נעצר ביום 4.9.05, בשעות הבוקר, ועד ליום 5.9.05 על ידי משטרת אמסטרדם, ראה עדותו ת/134, עמ' 133, ש. 2, אך על פי מסמכי חברת סוויס אייר, הבידוק של שלווה ואנזור בשדה התעופה בחו"ל, נעשה ביום 4.9.05, בשעה 16:55, ראה ת/113, כאשר הטיסה לציריך ואח"כ ארצה, היתה ביום 4.9.05, שעה 19:40, ראה ת/112.

ראיות שניתן להגדירן כראיות מוכמנות והמאמתות את גרסת אנזור ושלווה במישטרה: להלן עובדות שיש בהן כדי להראות שמי שמוסר אותן, בוודאי עושה זאת מתוך ידיעה אישית כי הכיר את הנאשם וסביבתו, כגון, תיאור דירת הנאשם ומיקומה – ראה ת/27 עמ' 2 ש. 1, הזהות בין המדבקה שעל המזוודה וזו שעל הכרטיס של אנזור – ראה ת/25, קלטת 1, עמ' 50-53, ת/24 עמ' 3 ש' 22-26, משקל המזוודה על תכולתה בהתאם לשקילת המישטרה והמשקל שלה בהתאם למסמכי הטיסה, בערך 24-25 קילו, ת/25, קלטת 1, עמ' 13, ת/24 עמ' 3 ש' 26-27 והתשלום החלקי של דו"ח התנועה שבגינו נעצר שלווה ע"י המישטרה המקומית בשדה התעופה בציריך, ראה ת/25 קלטת 1 עמ' 13, ת/25 קלטת 1 עמ' 54-58, ת/24 עמ' 4 ש' 2-12.

...

אשר על כן; אני דוחה את טענת הנאשם "במקום אחר הייתי". גרסת הנאשם: אין לומר כי הנאשם עשה עלי רושם חיובי ולטעמי, עדותו אינה מהימנה כלל ועיקר, בלשון המעטה.

מכל האמור לעיל הוכח עובדתית הקשר בין הנאשם לבין ביצוע העבירה שבפרט ראשון לכתב האישום וכעת נבחן אם עובדות אלה מקימות את העבירות שיוחסו לנאשם.

על יסוד כל אלה והראיות שהונחו בפני, אני מחליט להרשיע את הנאשם בעבירות הבאות: בפרט הראשון-קשר לפשע – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, יבוא סם מסוכן – עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים + סעיף 29 לחוק העונשין, החזקת סם שלא לשימוש עצמי – עבירה לפי סעיף 7(א)(ג) (רישא) לפקודת הסמים + סעיף 29 לחוק העונשין.