תמצית העובדות לפי כתב האישום
כנגד המשיב, יליד 1992, ובן-דודו הוגש כתב אישום המתאר כיצד בארבעה אירועים שונים, קשר המשיב קשר עם בן דודו ואחרים לבצוע מעשי שוד מזוין.
לפי האישום החמשי, המשיב ואחרים ניכנסו למרכול ביישוב בו הם מתגוררים, שלפו את אקדחיהם, כשהם מכוסים בכובעי גרב, והחלו לירות באויר תוך איום על הלקוחות שנמצאו במקום, כאשר המשיב ואחר ניגשו לקופות וניסו לפתוח אותן.
עוד נאמר בעיניין זה כי המדיניות הברורה והעקבית של המחוקק ושל בית המשפט היא, כי יש לנהוג זהירות מיוחדת במעצר ובמאסר של קטינים, משום שהנזק הצפוי להם ממעצר או מאסר עלול להיות קשה והרסני יותר מן הנזק שעלול להגרם לבוגרים, וכן משום שחשיבות יתירה נודעת לשיקול של שקום לגבי קטינים [ראו למשל: החלטתו של השופט ס' ג'ובראן בבש"פ 1243/04 אחמידי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 12.2.2004); עוד ראו לעניין שקולי הענישה היחודיים בעיניינם של קטינים בע"פ 49/09 מדינת ישראל נ' פלונים (לא פורסם, 8.3.2009)].
יתר על כן, בנסיבות העניין מתחזק הצורך לשחרר את המשיב לחלופת מעצר נוכח המלצת שירות המבחן לעשות כן. אמנם המלצת שירות המבחן הייתה לשלב את המשיב במסגרת חוץ ביתית הרחק מעיר מגוריו, אך בהנתן העובדה שנקודת האיזון השתנתה בשלב זה והנסיבות שונות מאלה שהיו בעת עריכת התסקיר, יתכן כי יש להסתפק בשחרורו של המשיב לחלופת מעצר מהודקת בעיר מגוריו אם אין אפשרות לשלבו במעון נעול בשל אילוצים כאלה ואחרים.
...
יוצא אפוא כי המחוקק גילה את דעתו בעניין מעצרם של קטינים והארכת מעצרם באופן מפורש ולעמדה זו יש ליתן משקל נכבד גם בבקשה להארכת מעצרו של קטין לפי סעיף 62 לחוק המעצרים.
יובהר, לא ניתנן להתעלם ממסוכנותו של המשיב בשים לב לעבירות החמורות לכאורה שביצע, אולם סבור אני כי בשל העובדה שלמשיב אין עבר פלילי ולאור האמון שהביע שירות המבחן במפקחים שהוצעו על ידי המשיב ומשפחתו ובשים לב לכנות שביטאה משפחתו של המשיב ברצונה לסייע לו להשתקם, ניתן יהיה להפחית ממסוכנותו של המשיב באופן משמעותי בצירוף איזוק אלקטרוני, הטלת תנאים מגבילים נוספים כמו גם באמצעות חיובו של המשיב ומפקחיו בהפקדות ובערבויות.
אשר על כן, הנני מורה על הארכת מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת של בית המשפט המחוזי שתינתן לאחר שיתקיים דיון בבקשתו של המשיב לעיון חוזר ביום 2.11.2009.