מעצר אדם בגין תאונת דרכים קטלנית תחת השפעת סמים

פסיקת בית משפט זה ביחס לנאשמים מסוגו של העורר, דהיינו נהג נעדר עבר פלילי משמעותי שגרם לתאונת דרכים קטלנית בנהיגה פרועה תחת השפעת סמים קלים או אלכוהול, הניחה כי במקרה הרגיל, די במעצר בפקוח אלקטרוני בצרוף מפקחים ראויים וערבויות מתאימות על מנת לאיין את עילת המסוכנות (ראו, למשל, בש"פ 1286/20 פדידה נ' מדינת ישראל (3.3.2020)).

אינני סבור כי במקרה שלפנינו הוצגו נסיבות המצדיקות לסטות ממדיניות זו. העורר הוא אדם צעיר, בן 24, והוא נעדר עבר פלילי.

...

עוד בעיניין היסוד הנפשי, נטען כי דחיפת המנוחה לכביש הוא מעשה שנעדר הלימה או פרופורציה לויכוח המקדים; וכי הטענה לפיה הנאשמת הייתה תחת השפעת סמים איננה סיבה להקל עם הנאשמת, אלא אף מהוה, לעמדת המאשימה, נסיבה לחומרה.

הפנה לתיקי המתה בתאונות דרכים ביסוד נפשי של רשלנות ושל קלות דעת, במסגרתם מוטלים עונשי מאסר בעבודות שירות או חודשי מאסר בודדים; הפנה לתיקי המתה בעקבות מעשי אלימות, שעוסקים ברף אלימות גבוה יותר שגרם למוות ומידת המודעות לתוצאה במקרים הללו היא בעוצמה גבוהה יותר.

דברה האחרון של הנאשמת הנאשמת בדברה האחרון, שנימסר בעל פה ובכתב, שתפה ביחסי החברות שהיו לה עם המנוחה ובצער הגדול שחשה בעקבות מותה, כך בלשונה- "כשקבלתי את הבשורה שהיא לא קמה קבלתי את הבשורה הכי קשה מכולם... בחיים לא חלמתי שיקרה לי סיוט כזה". הנאשמת הביעה חרטה עמוקה על מעשיה, ציינה כי במסגרת המעצר היא עובדת ומשולבת בטיפול ומבינה את הדרך השיקומית שצריכה לעשות למען עריכת שינוי בחייה.

ברי, כי מעשה של דחיפת אדם לעבר כביש, איננו שקול למעשה דחיפה אקראי של אדם העומד על קרקע ניטראלית אחרת, ובנקודה זו נעוץ אותו הסיכון הבלתי סביר שנטלה הנאשמת לאפשרות קרות תאונה קטלנית.

"המערער הודה והורשע בעבירת המתה בקלות דעת, המצביעה על קיומו של יסוד נפשי במסגרתו היה מודע לטיב הסיכון שנשקף ממעשיו ובכל זאת בחר לנהוג בדרך בה בחר. במקרה זה, מדובר בקלות דעת ברף גבוה ביותר, חריגה וייחודית בחומרתה, וזאת בשל העובדה כי המערער נסע במהירות המצוייה הרבה מעל למהירות המותרת, בטבורה של עיר, בשיאו של יום הכיפורים, בהיותו מודע למוסכמה החברתית באשר לשימוש בדרכים ביום זה"..

...

ערעור המערער על הכרעת הדין נדחה, ומנגד, ערעור המדינה על גזר הדין התקבל, לאחר שבית המשפט העליון מצא כי בנסיבות "המעשה והעושה במקרה שלפנינו" העונש שהוטל אינו משקף את רמת האשם הטמונה במעשי המשיב, שכן "אין מדובר בתיק של המתה בקלות דעת בתאונה. התנהגותו של המשיב כללה הפעלת אלימות ממשית ומכוונת כלפי המנוח, שנועדה לפגוע בו והובילה בסופו של דבר למותו". ובהמשך- "במעשי תקיפה חוזרים ונשנים כמפורט בהכרעת הדין, המסתיימים במוות, טמון אשם רב". ובהמשך- "בענייננו, אמנם נקבע כי המשיב היה קל דעת ביחס לגרימת מותו של המנוח, אך המוות אינו תוצאה של תאונה. הוא תוצאה של מעשים אלימים, שכיוון המשיב נגד המנוח, ומקל וחומר יש להחמיר בענישה". בפסק הדין, הוחמר העונש והועמד על 7 שנות מאסר, וזאת מבלי שמוצה הדין.

בית המשפט מצא שנוכח הסדר הטווח אין מקום לקבוע מתחם ענישה ולאחר בחינת נסיבותיו של הנאשם הטיל עליו 40 חודשי מאסר בפועל, מע"ת ופיצוי בסך 75,000 ₪.

לאור כל האמור, ראיתי לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 54 חודשים החל מיום מעצרה בתאריך 18/11/2021.

מספר כי הוא בן 27, עובד בכלבנות טיפולית עם ילדים ובעלי מוגבלויות , ואין לו תוכניות נוספות ברגע זה, שכן חייו נעצרו מאז קרות הארוע.

מכאן, שאין חולק, כי תאונת דרכים קטלנית יש בה בכדי לפגוע בערך המוגן העליון: קדושת חיי אדם.

מבית המשפט העליון יצאה ההלכה להחמיר עם הנוהגים בשיכרות בשל הסיכון הרב הנובע מעבירה זו, כך למשל רע"פ 25/04 - אליעזר סוויסה נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(1), 719 , 720 קבע כב' השופט י' טירקל: "נהיגה תחת השפעת אלכוהול מסכנת את חיי הציבור ומעידה על היתנהגות רשלנית וקלת דעת. בית משפט זה חזר וקבע, כי "בתי המשפט מצווים להרים תרומתם למלחמה בקטל בדרכים ובתופעת הנהיגה בשיכרות ההולכת ומתפשטת בקרבנו, ולעשות כל שניתן כדי להרתיע בעונשים חמורים, נהגים המסכנים חיי אדם בכבישי הארץ . " וברע"פ 2148/11 רומן סמולנסקי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) נאמר: "נהיגה בשיכרות (סמים), מבטאת סכנה מוחשית לציבור המשתמשים בדרך. הנהיגה ברכב דורשת ביצוע מכלול פעולות הדורשות תשומת לב. רכוז, מיומנות ויכולת תגובה מידית. מי שאינו מצוי במלוא חושיו עקב צריכת סמים אסורים, מכניס עצמו מראש למצב בו נפגעת יכולתו לנהוג בביטחה." בעניינינו, לנוכח מכלול הנסיבות של ביצוע העבירות, העובדה שמדובר בארוע אחד שבמהלכו בוצעה עבירה חמורה של נהיגה תחת השפעת סמים ועל אף שלא ניתן לקשור אותה ככזו שהביאה לקרות התאונה הקטלנית, אולם כאשר הנאשם הודה ש"עישן סמים לילה קודם התאונה", ועל אף זאת מצא לעלות ולנהוג על הרכב, הרי שדעתי היא כי מיתחם העונש ההולם בגין שתי העבירות בהן הורשע הנאשם ועל אף שלא הוכח הקשר ביניהן נע בין מאסר בפועל של 8 חודשים ועד 24 חודשים ופסילה בפועל של 8 שנים עד ל- 15 שנים.

מדובר בנאשם בן 27, רווק, ללא עבר פלילי ותעבורתי, כאשר בעקבות התאונה הקטלנית השתנו חייו וכך גם חיי משפחתו.

...

הערעור נסב גם על הכרעת הדין עצמה, בסופו של דבר קבע בית המשפט, כי יש לאמץ את הכרעת הדין ובכלל כך, אף את רכיבי הענישה מאסר בעבודות שירות של ארבעה חודשים.

בסופו של דבר ובשיקלול כלל הפרמטרים אני קובעת כי רשלנותו של הנאשם הייתה בינונית- גבוהה.

מכל האמור לעיל, ולמצער, תוצאת התאונה הקטלנית, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים כדלקמן: מאסר בפועל למשך 12 חודשים.

בעניינינו לא רק שלנאשם 2 עבירות נהיגה בשיכרות אחת מהן עם נהיגה בפסילה וההפרש בין ביצוע 2 העבירות עומד על 30 יום בלבד הפרש קצר המעיד גם הוא על המסוכנות הגדולה העולה מן הנאשם ועל כך שלא סר למרות החוק ושב ומבצע פעם אחר פעם עבירות מהחמורות של עבירות התעבורה ומסכן בכך את שלום הציבור עצמו ומשתמשי הדרך בנס לא הסתיימו 2 הארועים האלו בתאונת דרכים קטלנית שעלולה היתה לגבות חיי אדם.

לגבי משך הפסילה לא מסכים למתחמים שעותרת המאשימה משאיר לשיקול דעת בימ"ש. <#5#> גזר דין הנאשם שלפני הודה והורשע בכתב אישום מתוקן אשר מיחס לו שני אישומים, האחד בגין עבירה של נהיגה בשיכרות והשני בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה תחת השפעת סמים ונהיגה ברכב ללא ביטוח.

מתקופת המאסר תנוכה תקופת מעצרו של הנאשם בתיק זה. על הנאשם להתייצב לריצוי עונש המאסר בימ"ר ניצן איזור התעשיה הצפוני רמלה, ביום 08.04.18 בשעה 08:30 כשברשותו תעודת זהות או דרכון.

...

לאור כל האמור מבקשת להטיל על הנאשם העונשים הבאים: פסילה שלא תפחת מ-5 שנים, פסילה על תנאי 12 חודשים למשך 3 שנים, מאסר על תנאי 12 חודשים למשך 3 שנים, מאסר בפועל שנה וחצי וקנס גבוה ומרתיע.

הנאשם הופנה מספר פעמים לממונה על עבודות שירות ולשירות המבחן אולם בסופו של דבר עקב העדרויותיו של הנאשם הן מפני הממונה על עבודות שירות והן מפני קצינת המבחן ואף התחמקויות רבות מההליכים המשפטיים נגדו, לא הוגשה חוות דעת בעניינו.

לפיכך, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: תשלום קנס בסך 1,500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתם.

ממידע שהיתקבל מגורמי הטיפול בבית המעצר עולה כי במהלך מעצרו שולב הנאשם בפרויקט שקום לגמילה מסמים, והוא גם משמש כעוזר הוראה בכלא.

באותה תקופה שירות המבחן מצא את הנאשם כבלתי מתאים לבצוע של"צ, זאת על רקע הקושי של הנאשם לקחת אחריות על העבירות שביצע, ולנוכח העובדה ששלל שימוש לרעה בסמים או אלכוהול, וסרב לבחון הליך טפולי בהקשר זה. לאור זאת, בסופו של דבר ריצה הנאשם באותו עניין עונש מאסר של 45 יום.

מדיניות הענישה הנוהגת בפסיקת בית המשפט העליון ניכרת מגמה של החמרה בענישתם של מי שגרמו לתאונות דרכים קטלניות עקב נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים.

עמדה על כך כב' השופטת (כתוארה אז) א' חיות בעיניין ברכה: "תאונות דרכים מרובות נפגעים הפכו חזון נפרץ במקומותינו ועל בית המשפט לתרום בענישה מחמירה את תרומתו לצימצום מימדיה של מציאות נוראה זו (ראו ע"פ 5167/05 מג'דוב נ' מדינת ישראל, פסקה 8 ([פורסם בנבו], 10.10.2005). בייחוד משהוכח כי התאונה הקטלנית ארעה בשל היות הנהג במצב של שיכרות (ראו: ע"פ 5002/94 בן איסק נ' מדינת ישראל, פ"ד מט (4) 151, 165 (1995)). במקרים אלה, על בית המשפט להעביר מסר חד וברור כי מי שנוהג בהשפעת חומרים משכרים ומביא במעשיו למותו של אדם – ובמקרים החמורים במיוחד כבעניינינו למותם של מספר אנשים – צפוי לעונש מאסר כבד ומשמעותי" (ע"פ 4748/08 ברכה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (10.10.11)).

באותו עניין עמד כב' המשנה לנשיאה א' רובינשטיין על כך שנהיגה תחת השפעת סמים ואלכוהול כמוה כגרימת אסון ידוע מראש: "בדיוק מצב זה, של נסיבות שבהן "כימעט" מוכתב האסון מראש, מחייב ענישה מחמירה ביותר, הן כאשר מדובר בתיקי נהיגה בשיכרות וסמים "גרידא", והן ובמיוחד בתיקים שבהם קרו תוצאות קשות, כמו בעניינינו, והעבירה המרכזית היא הריגה.

...

העולה מהמקובץ הוא, שנהיגתו של הנאשם תחת השפעת סמים או אלכוהול לא הייתה בבחינת מעידה חד פעמית.

אשר על כן, לאחר שנתתי דעתי לכל השיקולים האמורים, ובין היתר לעברו הפלילי של הנאשם ולנזק הקשה לו הוא גרם מחד, ולמאמציו של הנאשם להשתקם מאידך, אני גוזר על הנאשם את העונשים שלהלן: א. 7.5 (שבע וחצי) שנות מאסר בפועל.

ה. אני מורה על תשלום סכום ההתחייבות להימנע מביצוע עבירה בסך של 10,000 ₪, אשר הוטלה על הנאשם בתת"ע 7772-01-16.