מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מעסיק שוכר חוקר פרטי למעקב אחר עובד

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לפיכך, משהחלה החברה לחשוד בשימוש האסור, לגישתה, ברכב, החל סמנכ"ל התפעול של החברה, מר יקיר אלון (להלן – הסמנכ"ל), לעקוב אחר העובד.
החברה מוסיפה וטוענת, כי בית הדין היתעלם מהעובדה לפיה העובד "זגזג ושינה גרסאות", לא הביא ולו עד אחד לתמוך בגירסתו, ואף היתעלם מעובדות נוספות ובהן שכירת רכב חברה בתשלום לטיולים לים המלח ולירושלים והעדויות מטעם החברה על נסיבות מתן הודאות העובד שנתפס בארוע חמור של גניבה ממעסיק.
נוסיף ונציין, כי גרסת מנהל הסניף בפני החוקר הפרטי לפיה חוזה השכירות של הרכב שכביכול נגנב הוצא בדיעבד מאחר שנשתכחה ממנו בקשת העובד מבעוד מועד, הופרכה עת הודה העובד בנטילת הרכבים באופן שוטף, כך שלא היה צורך בעריכת חוזה שכירות ומנהל הסניף לא התבקש להוציאו טרם היעלמות הרכב.
...
אשר על כן, נדחית התביעה לפיצוי בגין פגיעה בשמו הטוב של התובע ובגין עוגמת נפש".
משנדחתה טענת החברה על התפטרות העובד ובהיעדר נימוקים נוספים, דין ערעור החברה להידחות.
מכל האמור לעיל עולה, אפוא, כי לא עלה בידי העובד להציג ראיות כלשהן על הוצאת לשון הרע ופגיעה בשמו הטוב, תוך שאין חולק כי נמצאה לתובע עבודה חלופית מיד לאחר פיטוריו, כך שבדין נדחתה התביעה בעילה זו. סוף דבר – ערעור העובד נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשת היא חברה ותיקה ובעלת מוניטין רב המעסיקה כ- 200 עובדים.
המבקשת הגישה בקשה נוספת למתן צו עיקול במעמד צד אחד המבוססת על דו"ח חוקר פרטי מטעמה וקיבלה ביום 8.9.17 צו עיקול במעמד צד אחד אצל 10 מחזיקים ועל מלוא סכו התביעה.
כן הוציאה המבקשת תעודות משלוח שמספריהם אינם עוקבים, בנגוד למקובל, ועל מנת להקשות על מהשיבה לבצע מעקב נאות אחר הכמויות הנקובות בתעודות המשלוח, ובכך שהמשיכה להמציא למשיבה חיובים חדשים בגין השכרת פיגומים למרות שהיחסים בין הצדים הסתיימו ביום 1.7.17, וממועד זה צד ג', חב' אלסטום, היא אשר חבה למבקשת במישרין בגין עבודות הפיגומים והשכרתם.
...
נוכח האמור לעיל טוענת המשיבה כי יש לדחות את תביעת המבקשת ולקבל את התביעה שכנגד על סך של 1,200,299 ש"ח. לתביעה שכנגד צירפה המשיבה אסמכתאות להוכחת טענותיה (נספחים 6 – 9 לכתב התביעה שכנגד) אולם לא מוטל עליה בשלב זה להוכיח את מלוא טענותיה ולפרוס את מלוא ראיותיה.
בית המשפט המחוזי מפי כבוד הנשיא א' אורנשטיין עמד בפסיקתו על פירושו ועל יישומו של סעיף 353א לחוק החברות כך: "הפסיקה פרשה את ההוראה האמורה ככלל, קרי שכעקרון על כל חברה תובעת יש להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע אלא אם קמו נסיבות לפטור אותה מהפקדה... מכאן המסקנה שסעיף 353א לחוק החברות יוצר חזקה, הניתנת לסתירה, לפיה על חברה תובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע בתביעתה, למקרה ותחויב לשלם הוצאות. סעיף 353א לחוק מונה שני תנאים חלופיים אשר בהתקיים כל אחד מהם רשאי בית המשפט לפטור את החברה מהפקדת הערובה. האחד, אם סבר בית המשפט שבנסיבות העניין אין הצדקה לחייב את החברה בהפקדת הערובה. השני, אם החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. תנאים אלה יוצרים את האיזון הראוי שבין הצדדים, ומסדירים את מערכת היחסים שבין זכות הגישה לערכאות והזכות לקניין מחד גיסא לבין זכותו של הנתבע לכך שלא ייצא מפסיד באם תידחה התביעה נגדו מאידך גיסא. ברע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (2009) נקבע כי יש ליישם את "המבחן המשולש" מקום בו הוגשה בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע.
המשיבה תשלם למבקשת הוצאות הבקשה, ללא קשר לתוצאות התובענה, בסך של 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בחקירתו הנגדית הסביר מר גלייטמן כי בשל המו"מ הקבוצי, והיותו של התובע חבר ועד, הנתבעת לא רצתה לפגוע במו"מ הקבוצי, בשים לב לכך שאין מדובר באונס או בפגיעה בעובדת שחייבו "לחתוך את זה במיידי". סעיף 33י(א) לחוק הסכמים קבוציים אוסר על מעסיק לפטר עובד, להרע תנאי עבודה של עובד ולהמנע מקבלת עובד לעבודה "בשל" הסיבות המנויות בו, אשר קשורות לחברות או פעילות באירגון עובדים.
שכירת רכב לחוקר פרטי התובע מבקש לפסוק לו פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין "שכירת רכב לחוקר פרטי". בית הדין מחליט לדחות תביעה זו, ולהלן הנימוקים: בכתב התביעה נטען כי בחודש 6/15 העסיקה הנתבעת חברת חקירות לבצוע מעקב אחר התובע, ובמסגרת פעולותיה, חוקר פרטי שכר רכב מסניף בית שמש במשך 16 ימים, במטרה לעקוב אחר התובע ולחפש כשלים.
...
בית הדין עיין בעדותו של מר לב. לדעת בית הדין, אין היא תומכת במסקנה שהתובע פוטר שלא כדין.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי לפי סעיף 33יא(ב) לחוק הסכמים קיבוציים בסך 20,000 ₪, בשל אי תשלום בונוסים.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

ביני לביני נעשה במסגרת החקירה הפרטית ניתוח מאפייני החנות הוירטואלית, בדגש על מוצרים הנחזים למוצרי החברה הנמכרים בה, וכן מעקב אחר משובי הלקוחות למוצרים הנחזים למוצרי החברה.
התביעה להחזר ההוצאות שהוציאה החברה בקשר להוכחת מעשי הגניבה באמצעות שכירת חוקר פרטי – נתקבלה בחלקה הקטן.
וכך נאמר (סעיף 60 לפסק הדין): "הכלל הוא כי מעסיק המוציא הוצאות לחוקר פרטי על מנת להוכיח מעשי גניבה, ואלה אכן הוכחו זכאי להחזר כספי של הוצאות החוקר. אלה הוצאו בעקבות הפרת האמונים של העובד ומהוים חלק מנזקיה של החברה.
מבלי להתיימר למצות, בעת קביעת שיעור הפצוי שאינו ממוני ניתן לשקול, בין היתר, אם המדובר במעשה בודד או מספר מעשים, וככל שהמדובר במספר מעשים תדירותם ומשכם הכולל; הקף הגניבה או שוויה; במצבים בהם קשה להיתחקות אחר הנתונים העובדתיים הדרושים לקביעת שיעור הפצוי באופן אריתמטי - היחס בין הקף הפצוי הממוני לבין הקף הגניבה המשוער וזאת על מנת לצמצם את הסיכון לתת-פיצוי; סוג העיסוק ומעמדו של העובד; הסיבה שהביאה את העובד לגזול את רכוש המעסיק; המאמצים, ככל שנעשו, על ידי העובד להקלת ניזקי הגניבה; היתנהלותו הדיונית של העובד; ועוד.
...
ביום 23.4.19 נתן בית הדין האזורי החלטה לפיה "לאחר עיון בתצהירי התובע מסקנתי הינה כי התובע קיים את ההחלטה מיום 7.8.18". על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור (בר"ע 62403-05-19), אשר נדחתה נוכח אופיה הדיוני של ההחלטה, תוך שבית הדין הארצי הוסיף כי "בית הדין האזורי ממילא לא דחה את טענות המבקשת לגופן אלא הבהיר כי היא רשאית לחקור את התובע על התצהיר המתייחס לחשבון הסגור, וכי ההשלכות והמסקנות יפורטו במסגרת פסק הדין. משכך, כל טענות המבקשת שמורות לה...". ביני לביני, הוגשו תצהירי עדות ראשית.
אשר להוצאות בהליך דנן לא מצאנו לפוסקם נוכח התוצאה אליה הגענו לפיה ערעורי הצדדים נדחו בעיקרם.
(ז) סוף דבר ערעור העובד והחברה מתקבלים בחלקם כמפורט להלן: ערעור העובד – נדחה למעט הערעור כנגד חיובו בפיצוי בגין נזק שאינו ממוני בסך 40,000 ₪.
אשר להוצאות בהליך דנן לא מצאנו לפוסקם נוכח התוצאה אליה הגענו לפיה ערעורי הצדדים נדחו בעיקרם.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

לא נראה כי מדובר במקרה זה בחברה המעסיקה עובדים רבים או מפעילה סוכנים.
על אלה יש להוסיף המידע העולה מדו"ח חוקר פרטי שצורף לתשובת הנאמן ממנו עולה כי החייב הוא הרוח החיה מאחורי ניהול החברה, הפעלתה, השכרת הווילות לאחרים, פעולה מול המכבסה, הצגת הווילות למתעניינים, הצגתו העצמית כנציג של החברה כאשר לאשת החייב אין זכר ומעמד והיא נפקדת מהתנהלות החברה.
ההחלטה תומצא לצדדים והמזכירות תעקוב.
...
מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בדו"ח החוקר הפרטי, בכתבי בי-דין בתביעה של החברה ובמכלול המסמכים שלפניי הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את בקשת המנהל המיוחד ולדחות מכל וכל את טענות החייב.
כב' השופט יהונתן אברהם קובע בהקשר זה: "השאלה הבא שיש להכריע בה האם היה חיים מוסמך לקבל הודעה אודות קיומו של קונה פוטנציאלי לצורך מימוש זכות הקדימה. לטענת השוכרת, לא היה חיים מוסמך לקבל ההודעה. המשיבים טוענים ההיפך. סבורני כי בעניין זה מצביעות הראיות לכאורה כי חיים אכן היה מוסמך לקבל הודעה ואבהיר. בחקירתה אמנם טענה יסמין כי היא מנהלת ובעלי השוכרת, ורק היא מוסמכת היתה לטפל בעניין. משמע היא זו שהיתה צריכה לקבל ההודעה. דא עקא, יסמין ככל הנראה שכחה כי בסעיף 11 לתצהירה הצהירה כי לאור עם מגוריה עם חיים בחלקה סמוכה (19) "מתאפשר לנו לנהל באפקטיביות ומקרוב עסקה במתחם הנופש שבנכס ". הצהרה דומה הצהיר חיים בתצהירו בסעיף 10.
כן אני מורה לחייב, לאשתו ולחברה בבעלות אשת החייב למסור מנהל המיוחד כל המסמכים שפורטו בסעיף 9 לתשובתו לתגובת החייב בתוך 14 יום מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו